רוני פול, הגירסה הפולנית
שרוןמה, פולניה מבטן והכותבת האורחת הארבעה-עשר במספר (אם לא התבלבלנו), הציצה (לרוני פול) ונפגעה (מהחריפות של המסבחה). היא ניסתה שוב וחוזרת באומץ לספר.
אילת 22, תל-אביב
א'-ה' 7:00-16:00, ו' 7:00 עד כניסת השבת
03-6813969
לאחרונה עברתי אל הדרום החם של תל-אביב, בואכה גבול יפו. חלק מהרוטינה של ההסתגלות לסביבה החדשה כוללת מיפוי ואיתור של צרכים וחשקים. את החומוסיה של רוני פול היה קשה לפספס. היא ניצבת לה, גאה בפשטותה הבלתי מתיימרת ביציאה מביתי.
כשוחרת חומוס ובעלת מקרר צחיח, כבר מן היום הראשון, היה ברור לי שמדובר בתחילתו של קשר קולינארי. השאלה שמייד עלתה הייתה, האם מדובר בתחילתה של ידידות מופלאה?
פני החומוסיה כפניו של רוני, הבעלים, שמידי פעם אפשר לראות אותו יושב על הקופה, מעיין בעיתון יומי, נסוך הבעה שרובה ככולה אומרת חוסר עניין. באותה רוח, המטבח פתוח לעיני כל ומציע תפריט בסיסי שכולל בעיקר חומוס, מסבחה, פלאפל, סלט וכיוצא באלה. עובדי הנגריות והמוסכים של האזור מהווים תפאורת רקע לשעות הצהריים בהן אני פוקדת בחופזה את המקום. מכיוון שאני תמיד מזמינה "לקחת", אין לי דבר לספר על אדיבות השירות, אבל יש כמה דברים לומר על החומוס.
כחובבת מסבחות, גם את הספתח שלי אצל רוני בחרתי למסבח. קופסא גדולה וחמימה (16 ש"ח) של מסבחה הוכנה עבורי, וכל הדרך הקצרה הביתה כבר דמיינתי איך אעשה בה שפטים. לדאבוני, התברר לי שהמסבחה לא רק כחמימה ונימוחה, אלא גם בעלת חריפות בלתי מבוטלת. כזו שאילצה את חכי הפולני, שאינו יודע חריפות אמיתית מהי, לעשות שימוש אינטנסיבי מהרגיל בפיתות.
בעודי מתחילה את הפיתה השנייה, ציינתי לעצמי בצער שקרביי המאותגרים תימנית ככל הנראה אינם משתייכים לקהל היעד של רוני פול.
אבל כאמור, הסמיכות הגיאוגרפית לרוני היא הזדמנות שחבל להחמיץ. החלטתי שבדומה לסכסוך הישראלי-פלסטיני, גם במקרה הזה אין ברירה ועליי ללמוד להסתדר עם חריפותו היחסית של המקומי.
סדרה קצרה של ניסויים וטעיות הולידה נוסחא מנצחת של שלום ושביעות רצון: שלושת רבעי חומוס ורבע מסבחה. נימוחות המסבחה נשארת, אבל טעמה החריף מתמתן.
אז אם אתן או אתם מגיעים לאזור אליפלט פינת אילת (לא בשבת), אני ממליצה ללכת ולמצוא את יחסי החומוס-מסבחה הקרובים לליבכם ולטעמכם, ולא לשכוח להזמין כדורי פלאפל בצד.
הערת המערכת:
רוני פול ידוע כספק של חומוס בעל טעם חיוור מעט, שהרוטב שמגיע איתו הוא שמעניק לו את עוצמתו. לפולנים שביניכם, היינו ממליצים לבקש את הרוטב בצד, ובמקרה של המסבחה – פשוט לבקש שתהיה פחות חריפה. אלא אם כן "לא נעים לכם", ואז אפשר לבחור בשיטה של שרון.
10 ביוני 2007 ב-11:42 //
גועל נפש של חומוס ופול, אכלתי שם מזמן ולא נראה לי שהשתפר משהו, באמת חומוס לפולניות
10 ביוני 2007 ב-13:02 //
מתנצל מראש על הבוטות בתגובה.לא מקבל ביקורות מהסוג הזה.ראשית האם החומוס טעים?מה טעם המסבחה עם או בלי החריפות ?הרבה מלל מסביב(מוסכים,הפרצוף של רוני…)ורק הערת המערכת הצילה קצת את המצב.
שנית מה פתאום לקחת הביתה?לעולם לא אבין מדוע לא לאכול במקום. אמנם זו זכותך ברם אסור לבקר את המוצר בתנאים אלה!כל המרקם,הטמפרטורה והטקסטורה משתנים.הואילי בטובך לשבת ולאכול את המוצר המקורי ואז פרסמי מאמר מערכת.דרך אגב אכלתי שם לפני מספר חודשים.חומוס סתמי ,בינוני ביותר שלא שוה ביקור נוסף.
11 ביוני 2007 ב-14:25 //
תמיר,
קודם כל תרגע.
שנית, אולי כדאי לא להתנצל, אלא לבחור לא להיות בוטה.
שלישית, יכול להיות שהשפה שעשיתי בה שימוש הייתה קצת מטאפורית ולא עניינית לגבי דידך, אז הנה אכתוב זאת שחור דהוי על גבי לבן: כשאני כותבת שהגעתי לנוסחה מנצחת, אני אומרת במילים אחרות שזה טעים לי. מלבד זאת וכמו שציינתי, הקרבה הפיזית שלי למקום מעלה את הסיכוי הסטטיסטי שאם החומוס שם סביר [ואני כאמור חושבת שכן], אני אחזור ואוכל שם, פשוט כי זה הכי קרוב לבית שאפשר.
רביעית, לגבי הלמה לא לאכול במקום, יש לי דווקא הסברים, אבל הם לא קשורים לחומוס אז לבטח לא תרצה שאני עלאה אותך בהם. ובאותו עניין, במקרה זה, המרחק הליכה עד הבית שלי אינו משפיע כהו זה על הטמפרטורה ו\או הטקסטורה, אז תודה על ההמלצה, אולם דומני שאמשיך לדבוק בדרכי.
וחמישית ואחרונה, זה רק אוכל ומילים, לא צריך להתרגש כ"כ 😉
11 ביוני 2007 ב-17:55 //
שרון –
אני מוחה בתוקף!
חומוס זה "רק אוכל", פחח! (נחרת בוז). חומוס זה הרבה יותר מאוכל. חומוס זה תרבות ומסורת ופיסת היסטוריה ותופעה חברתית ויהלום קולינרי. חומוס זה המפתח לשלום במזרח התיכון. חומוס זה הדת של תמיר. את הרי לא חושבת שאפשר לזלזל באמונות של אדם, נכון?
ותמיר –
מה אתה כזה עצבן? שרון היא חוזרת בתשובה בתחילת דרכה. עם הזמן היא תלמד ותתחזק ותהיה גדולה בחומוס.
11 ביוני 2007 ב-19:20 //
על החומוסיה הזאת אוותר, אבל הביקורת שלך שווה לקרוא…היא חומוס לעניים.
11 ביוני 2007 ב-20:50 //
איך אמר ביל שאנקלי האגדי מנג'ר ליברפול:"חומוס זה לא עניין של חיים ומוות.זה הרבה יותר מזה!!!
(סתם בצחוק .במקור המילה כדורגל מחליפה את החומוס ).אבל לומר עליו רק אוכל???זה חילול הקודש ופגיעה ברגשות הדתיים של גולשי הבלוג.עכשיו ברצינות.לא אוכלים חומוס בינוני בגלל קירבתו לבית!זה שיקול פסול מעיקרו.האם שמעת על אנשים שמצפינים עד כפר יאסיף לאכול אצל אבו אדהם?או מכתתים רגליהם עד סעיד בעכו?האם שמעת על דודו גבע וחבריו שחירפו נפשם והסתננו לשטחים הכבושים כדי לאכול את הדבר האמיתי באיזו חומוסיה נידחת,כאשר בשולחן סמוך התנהלה ישיבה הנהלה של מחבלים חמושים?מיקום גיאוגרפי לא אמור להשפיע על המירדף אחר הגביע הקדוש של המשחה הזהובה!
ולסיכום עניין הטייק אווי….מה זה פה סושי?פיצה?האם ספר תורה יוצא מבית הכנסת?כך צלחת החומוס לא יוצאת מהמשכן!סעיד טען פעם שאם הוא יקח קופסת חומוס הביתה הטעם לא יהיה זהה!.אבו שוקי העצבים לא באמת ברמה המשתקפת מהתגובה.הם הרבה יותר מזה!!!סתם בצחוק.
11 ביוני 2007 ב-21:42 //
כבר פסק האדמו"ר גד שמשון שהחומוס המושלם הוא החומוס הכי טוב שגם קרוב אליך הביתה. כמובן שנדרש רף מסויים שאם לא עוברים אותו זה בכלל לא נחשב "חומוס".
חשוב על זה כמו על בית כנסת: אם בית-הכנסת הכי קרוב אליך הוא רפורמי, אז אולי תעדיף ללכת עוד כמה דקות בשביל בית הכנסת האורתודוכסי, אבל לא בטוח שתסכים ללכת 20 ק"מ בשביל לשמוע את החזן הכי טוב.
11 ביוני 2007 ב-21:58 //
שוקי ותמיר,
קטגוריאלית, חומוס הוא מאכל.
כל שאר הדברים ששוקי מתאר הם הפירושים שאנו נותנים לו [וכל מה שתמיר מתאר הוא רגשות הילידים לגביו]. כבודם לגמרי במקומם מונח.
ותמיר, בהזדמנות אני ארביץ בך קצת תורה לגבי הפמיניזציה של החומוס, או נשים וחומוס: כשגבריות מזרח תיכונית מסורתית פוגשת בנשיות ציבורית באלף השני [למניינם], אבל אז לבטח תתלונן שאני מדברת יותר מידי מסביב ולא אומרת שום דבר על טיבו של החומוס, אז במחשבה שנייה, אולי בעצם לא כדאי… [רמז, רמז ללמה אני מוציאה את החומוס מבית הכנסת].
ושוקי [אחד אחרון לסיום] לגבי תהליך המרתי [כביכול], אפיקורסית נולדתי ואם יורשה לי [ואם לא יהיו הפתעות] כנראה כך גם אמות.
11 ביוני 2007 ב-22:20 //
ואללה לא מבין בפמיניזם אבל לא מאמין במושג "הפמיניזציה של החומוס"אפרט ואנמק:נשים וחו מוס לא הולך ביחד.כבר כתבתי בעבר שרק לבד אני נהנה בחומוסיה.עם האשה קשה קשה…"למה המוזיקה חזקה?המקום נראה כמו דיר חזירים…מה אין סכין?…למה הוא צורח שניים חומוס וואחד פול?מה עם הסלט?מה אין צ'יפס?"בקיצר תלונות שמוציאות לך את הכיף מהמנה.אבל הקטע הכי מדכא:"די אני מלאה"ובהביטי בצלחת רוב המנה נשארה מיותמת.אין עלבון גדול מזה!אין טרן אוף חזק מזה.לא לסיים מנה חומוס?זהו הדיבר האחד עשר:לא תשאיר חומוס בצלחת!המתחיל במצווה אומרים לו גמור.סושי למשל הוא מאכל פמיניסטי…יותר מדוייק הכינוי "אוכל של כוסיות"…קטן,יקר,מלא פוזה,לא משמין,תאכל 100 גלילוני בלסטיק תשאר רעב.
13 ביוני 2007 ב-02:04 //
שרון –
אני, כמו שאומרים, מוכן למות על זכותך לקחת את החומוס בטייקאווי ולאכול אותו בבית – אבל לדעתי זה ממש הורס את החומוס. כבר אמר האדמו"ר דודו גבע ז"ל:
"Hummus don't travel well".
וחומוס זה לא רק אוכל, כמו שחגורת צניעות זה לא רק אבזר לבוש. אי אפשר להתעלם מההקשר של דברים.
14 ביוני 2007 ב-16:19 //
תמיר – האמת היא שבינתיים הצלחתי לשחזר את הבעיה בפיירפוקס על ויסטה. זו גם הקונפיגורציה שלך?
14 ביוני 2007 ב-15:44 //
אבו שוקי.תבדוק שוב את העניין."תגובות אחרונות"לא נפתחות ולא רק אצלי.
14 ביוני 2007 ב-16:27 //
אצלי אקספלורר 7 חלונות.מה הכוונה לשחזר את הבעיה?
15 ביוני 2007 ב-01:42 //
תמיר – המחלקה הטכנית שלנו (טל) תנסה למצוא פתרון, אבל זה נשמע כמו הגדרה כלשהי אצלך באקספלורר. אצלי אין בעיה לא עם 6 ולא עם 7.
29 ביוני 2007 ב-10:11 //
רוני פול -מעבר למנות הקמצניות,החריפות המוגזמת,השמן המעורבב והצבוע והיחס האנטיפתי
שלו ושל עובדיו(מדיניות?)מסבחה פצצה !
15 בפברואר 2009 ב-16:17 //
בדקתי היום את רוני פול ברחוב אילת.מה אומר?אכלתי שלוש פעמים….ראשונה אחרונה ו…הזמנתי חומוס פול.המסעדה די ריקה בשעה 13.00.המוני מלצרים מסתובבים חסרי מעש.בשלב זה הרגשתי שעשיתי טעות ובכל זאת התישבתי.הפול תפל לחלוטין וחסר כל מאפיין .מאד מימי שאפשר לאכול אותו בקש…החומוס סביר מינוס לא יותר.פיתות יבשושיות.אין חמוצים בצל בלבד.סיכום מנה חסרת טעם ולשמחתי עוד חומוסיה ירדה מרשימת המצפון.אכלתי בחסוני והופתעתי שוב לטובה.ביקורת בעתיד הקרוב.
4 במרץ 2009 ב-19:06 //
בהמשך למסעות גילוי מקורות החומוס דגמתי משולשת ברוני – הפול אכן תפל ומימי – מאכזב וקצת מוזר במקום שנקרא "XXX פול"…ושמן הזית זרחני משהו אבל המנה סבירה בגודלה (פלוס) והחומוס עצמו 3 וחצי גרגירים (ואולי אפילו יותר ביום טוב?).
20 באוקטובר 2009 ב-15:31 //
רוני פול – אחת החומוסיות הטובות במרכז לטעמי.
גילית את המקום לפני כשבוע ומאז אני אוכל שם כמעט באופן קבוע. החומוס מצויין והמסבחה ממש מפתיעה בטעמה. נכון שחסר חמוצים אבל זה פרט שולי בשבילי.
לדעתי, פול רוני לוקח בכיס הקטן כמה חומוסיות ידועות באזור יפו והמרכז ואני מאוד ממליץ לנסות…
30 בינואר 2010 ב-14:43 //
תמיר אתה צריך ללמוד לבחור את הבחורות שלך. אם תסתכל לצדדים תגלה שיש נשים שיודעות לאכול חומוס
14 באוקטובר 2014 ב-08:58 //
החומוס הכי טוב שבכלתי בחיים שלי !!!!
13 בינואר 2015 ב-12:15 //
עושה רושם שרוני פול החליף בעלות. השבוע ביקרתי שם פעמיים כבר בשביל הפלאפל הכי משתלם בתל אביב. רוני פול כבר לא שם, אישתו לא שם ואם אינני טועה רק חתן שלו נמצא שם בתור עובד.
מי שהחל לנהל את המקום מזכיר לי את אחד מהמנהלים של חומוס אסף אבל אני לא סגור על זה.
בקיצר רוני פול בשלט, בפועל רוני לא שם.
אפשר לשלם שם בימים האחרונים רק במזומן ולא באשראי, כנראה כחלק מהעברת הבעלות עד שיסדרו אשראי לעסק החדש ולא על שם העסק הישן.
17 בינואר 2015 ב-11:00 //
אלון, לפי מה שידוע לי, אסף מחומוס אסף הוא קרוב משפחה של רוני. לפני שפתח את חומוס אסף הוא עבד שנים אצל רוני פול. מידי פעם גם אני רואה אותו אצל רוני עוזר להם שם. אגב, אם כבר מדברים על רוני פול, אז המסבחה שלו היא ברמה של אבו חסן. החומוס קצת טפל, אבל המסבחה מושלמת. יחד עם הפלאפל והצ'יפס המצויינים.
18 בינואר 2015 ב-08:59 //
הי קובי,
זאת לא ידעתי, מה שכן לא ראיתי את רוני בשבועיים האחרונים וממה שכן ראיתי שהם לא מקבלים אשראי. זאת כנראה אומרת שמחליפים מערכת סליקה. מה שאומר שכנראה ה ח.פ. השתנה.
המנת פלאפל אצל רוני פול היא אחת המנות הטובות שיש תמיד מצ'פרים שם.
דרך אגב יש גם עובדים חדשים וכל בני השמפחה של רוני כבר לא נמצאים שם.
27 בינואר 2015 ב-14:05 //
החומוס הכי הטוב בדרום תל-אביב ואין על הפלפל הפריך והטעים
29 ביולי 2015 ב-16:33 //
החליפו בעלים או מתכון שוב?
מדהים, כל פעם שאני בא לחומוס הזה כל הצוות שונה, החומוס שונה, המחירים שונים, ממש ארון בנרניה.
29 ביולי 2015 ב-16:34 //
אגב, הייתה תקופה שראיתי את אח של אסף מחומוס אסף מנהל שם את העניינים, ואז גם הוא נעלם.
מישהו יודע מה היה הסיפור?