חומוס פול זייתון, שוקן תל-אביב
מטר מג'ינה ושניים ממשרדי הוצאת שוקן, נמצאת חומוסיה שקל להחמיץ, במיוחד עכשיו כשאין שלט. חומוס פול זייתון היא לא מאותן חומוסיות שנוסעים אליהן במיוחד, אבל אם אתם בסביבה שווה לקפוץ.
עדכון: המקום נסגר. תודה לעיריית תל-אביב.
כמיטב המסורת האומרת כי הכי טוב לכתוב על חומוס כשבטנך מלאה בו, יצאתי את חומוס פול זייתון וצעדתי מייד הביתה. הדרך לא הייתה מאד ארוכה, אבל בהתחשב בגודל המשולשת שהוגשה לי, עצם העובדה שלא נחתתי על הספה אלא ליד למחשב, כבר מספרת חלק חשוב בסיפור – למרות המרקם היציקתי משהו, זהו לא חומוס כבד. חשוב מכך: הוא טעים.
למרות התנגדות מסויימת שהופגנה מצד הגרגרים במסבחה (אני מעדיף את הז'אנר הנימוח), גם היא הייתה נעימה וטעימה. הפול היה סטנדרטי. המנה הגיעה עם צלוחית ובה ערימת זיתים ופלח בצל,
רוטב אדום ורוטב פלפלים ירוק א-לה אבו חסן. הוגשה גם שלישייה של כדורי פלאפל מאכזבים. ולא, הדיאט קולה בפינה לא אומר שאני בדיאטה, למקרה ששאלתם את עצמכם (וכדי שלא תחשבו שיש פרסומות סמויות בבלוג הזה, אוסיף רק שדיאט קוקה-קולה הוא משקה מבחיל).
החומוסייה של משפחת זייתון, כך מסתבר, עומדת במקום (שוקן, מול פלאפל ג'ינה הוותיק) מזה שש שנים. בימים האלה היא עוברת שיפוצים, אז אין שלט, אבל הם מבטיחים שיהיה. כבר עכשיו המקום נעים מאד, מואר וממוזג, וצוות המקום (או בני המשפחה, לא בדקתי את העניין עד הסוף) נעים, אדיב וחביב למדי. זה לא מקום שהייתי מגיע אליו במיוחד, אבל אם אתם בסביבה ורעבים לחומוס אז זו בהחלט אופציה.
9 ביולי 2009 ב-18:02 //
חומוסייה שעברתי לידה עשרות פעמים, ותמיד חששתי להיכנס, לא יודע למה. אולי כי המילה "לבנונית" (או מה שזה לא היה) על השלט הזכירה לי את החומוסיות הגרועות של אבו גוש. בכל אופן, חבר שעבד בכלכלון הסמוך אמר שהיא "לגמרי סבבה".
המנה המצולמת נראית מפתה, במיוחד שמן הזית, אבל איפה בדיוק יש שם דיאט קולה?
והנה הרהור על פלאפל בחומוסיות: הוא תמיד צריך להיות טוב וטרי יותר מפלאפל בפלאפליות, כי בפלאפליות אתה מקבל אותו טובע ברטבים ועניינים, ובחומוסיות אתה אוכל אותו ככה, בלי כלום, או עם קצת חומוס – וקשה יותר להסוות פלאפל בינוני.
9 ביולי 2009 ב-22:18 //
ירדנית, זה הלאום שהיה מצויין לד שם המסעדה, לא לבנונוי. האמת , אני חושב שהם קצת הפריזו שהם טוענים שהם שם שש שנים. אני זוכר שהם פתחו ולא נראה לי שזה היה לפני שש שנים , או שהזמן באמת רץ מהר
10 ביולי 2009 ב-03:37 //
אני עובד בעיתון הסמוך למסעדה, והיא ממש לא משהו. למען האמת, רוב עובדי העיתון מעדיפים להימנע ממנה. יודעי ח"ן מרחיקים חמש דקות אל רחוב סלמה פינת העלייה, ואוכלים ב'בית הפול', מסעדה ביתית ונחמדה של זוג מבוגר – הוא מכין את החומוס ושלל המנות, והיא מגישה. המסבחה טובה בהרבה מזו של הירדנים בשוקן. מומלץ
10 ביולי 2009 ב-11:38 //
שי – גם על בית הפול של לוי כתבנו.
אבו ראני – וואלה צודק. בסוף השתמשתי בתמונה אחרת.
11 ביולי 2009 ב-16:33 //
אי אפשר לנגב את אותו חומוס פעמיים. אבל יש נהרות שממשיכים לשצוף אלפים בשנים ושומרים על איזה כבוד למסורת. אצל זייתון כבר טעמתי חומוס מעולה, וחומוס כמעט בלתי אכיל, עם כל הדרגות שבאמצע.
בדה-מרקר הסמוך אמנם אוהבים השקעות ספקולטיביות, אבל אני בחור סולידי. ובאזור הזה, אין ספק שלוי אמנם לא חומוסיה דגולה (מהז'אנר הביתי, עם המרקם הגס מאוד), אבל הרבה יותר חזקה במסורת. וגם לא משתפצת כל שבועיים.
12 בספטמבר 2009 ב-15:43 //
אכלתי לא מיזמן בחומוסיה של זרזיר שזאת חומוסיה חדשה שנפתחה בישוב כרמי יוסף.
המקום נעים ויפה .בעל הבית הוא אשכנזי שעושה חומוס מדהים פלאפל אלוהי מסבחה פצצע ופול שאין כזה,הוכחה שגם אשכנזים יכולים לעשות חומוס פצצה.
אסור לפספס את המקום חוויה מדהימה