מלבי הוא אחד הקורבנות הגדולים ביותר של יצור המזון התעשייתי, ושל הטבחים הגרועים באשר הם. או שהוא עשוי נכון – או שהוא מגעיל. חשוב להקפיד מאד על האחסון שלו ועל טריותו, ולהביא בחשבון שאחרי יום-יומיים במקרר הוא עלול כבר לאבד את המרקם שלו. לכן, או שתאכלו במקום איכותי, או שתכינו לבד בבית.

בשישי הלכנו לאבו מרואן, אכלנו חומוס ומסבחה והיה מעולה. אחר-כך קינחנו במלבי של דג'ני.

כשאני מגיע לשם עם י' (מה שבדרך-כלל קורה), אני אוכל יחד איתו את ה"מלבי-לבן", הגירסה על בסיס מים. המרקם לא קטיפתי ומלטף כמו המלבי-חלב של ד'גני (שהוא לדעתי בכלל מלבי קאימק, עם כמות נכבדה של שמנת). בכל אופן, גירסת הפרווה של הקינוח השמיימי הזה היא בעלת מרקם שמזכיר ג'לי, וכשהיא גולשת במורד הגרון קרירה ומרעננת, מעיי אומרים שירה.

י' מעדיף את הגירסה הזו כי הוא נמנע ממוצרי חלב. אני מעדיף אותה כי היא קלה להפליא, ומסתדרת היטב גם בתוך בטן מלאה בחומוס.

אף פעם לא הגעתי לתוצאה נהדרת כמו זו של הצדיקים משדרות ירושלים, אבל אחרי אימון ממושך הצלחתי להכין בבית מלבי די טעים ואני משתף אתכם בסודות המתכון (שמעתי שאפשר להגיע לתוצאות טובות גם עם חלב סויה או חלב קוקוס, אבל תרשו לי לוותר).

המצרכים

• (לארבע מנות נאות)
• כוס מים חמים
• כוס מים קרים
• 2 כפות קורנפלור
• כפית סוכר
• קורט קינמון או גרירת זנגביל
• כמה טיפות מיץ לימון
• מעט מי ורדים
• סירופ אדום למלבי (להשיג בכל חנויות הממתקים והתבלינים ביפו ובהרבה מקומות בדרום תל-אביב)

אופן ההכנה
א. מערבבים היטב את הקורנפלור עם המים הקרים.
ב. מערבבים את מי הקורנפלור עם המים החמים ועם הסוכר.
ג. מבשלים על אש קטנה מאד, בסיר בעל תחתית עבה, תוך כדי ערבוב בכף עץ.
ד. בשלב כלשהו הקונפלור הופך שקוף, כמעט בבת אחת. מסמיכים עוד קצת ומסירים מהאש. תיזהרו בשלב הזה שלא יישרף. התערובת צריכה להיות סמיכה.
ה. מוזגים לצלוחיות ומניחים במקום הכי קר במקרר לחצי יום לפחות.
איך תדעו אם הצליח לכם? תהפכו את הכלי מעל צלחת – אם המלבי צונח בשלמותו, מוצק, מבריק ושקוף למחצה, אז כנראה שהצלחתם.

הגשה: שופכים מעט סירופ על כל מנה ומטפטפים מי ורדים ומיץ לימון. אוכלים קר מאד.

הערה חשובה: אל תתבלבלו בין מי ורדים לבין תמצית ורדים. מי הורדים מתקבלים כתוצאה מדילול במים של תמצית הורדים (בבקבוקונים הקטנים). תמצית ורדים (בעצם שמן ורדים) היא חומר מאד חזק – 2-3 טיפות מספיקות בדרך-כלל כדי להעניק טעם ורדים עז לכוס אחת של מים. השתמשו בזהירות, והרחיקו את התמצית מהפה ומהעיניים. או לחלופין – קנו מי ורדים מוכנים בסופר.