כמו שאמרו בגמרא (בבא בתרא, כ"א ע"א) קנאת חומוסאים תרבה חכמה. ובכן, בכתבה פנומנלית ב"מסע אחר" הכתיר את עצמו צור שיזף כחומוסאי החודש (תואר חדש שהמצאנו לצורך העניין ובוודאי עוד נשתמש בו בנדיבות). תמצאו שם סקירה היסטורית נאה, קצת הסברים תזונתיים וגושפנקא רשמית מהאקדמיה למה שכולנו יודעים: חומוס מטמטם זה.

את הכתבה הבאמת מרתקת ופוקחת עיניים של שיזף תוכלו לקרוא באתר שלו. מומלץ בחום. שני ציטוטים נבחרים:

"ביתו של אבו חסן, או עלי קרוואן, נמצא בהמשך הרחוב שלי. בכל פעם שאני עובר על פני מרתף ביתו שבו מתבשל החומוס, בדרכו להפוך למסבחה הכי נפלאה שיש, פי מתמלא בריר בפעם הראשונה. כשאני עובר על פני החנות הקטנה שבה התחיל הכל, בקצה רחוב הדולפין בשכונה המרונית – הריח מכה שוב. ואם איתרע מזלי ואני צריך לעבור ברחוב שבטי ישראל, שבו יש סניף מול סניף של אבו חסן, יומי אינו יום עד שאני עוצר, עושה מה שעושים כולם ומכלה צלחת בכמה דקות נמרצות".

"החומוס אכן בשל ומוכן לתפקיד משכין השלום המזרח תיכוני, שכן במידה רבה הוא אבי התרבות האנושית, ולא בכדי מתמכרים לו יותר ויותר אנשים… קטניות הפרפרנים (חומוס, פול, אפונה ועוד) מסוגלות לקלוט מהאוויר חנקן, יסוד שבדרך כלל אינו זמין לבעלי חיים ולצמחים, ובעזרת חיידקים שמתפתחים בתוך הפקעיות שבשורשיהן להפוך אותו לזמין לא רק לעצמן, אלא גם לצמחים אחרים שצריכים אותו החנקן כיסוד באוויר".