חדש בבלוג

הסיפור המפתיע של סוכריות החומוס

חברה סיפרה לנו שראתה מוצר חדש: סוכריות חומוס. יצאנו לחפש אותן ולהתחקות אחר מקורותיהן, וגילינו היסטוריה שמתחילה לפני 1900 שנה לפחות. כמו כן, מסתבר ש"קונפטי" זה לא מה שחשבנו. 

פורסם: 26.10.2010. עודכן: 25.5.2019

מצאנו אותן, בקערת הענק שבתמונה, ב"חצי חינם" בחולון – אכן, סוכריות חומוס כמו ששרון טענה שראתה. אנחנו לא חובבי סוכריות גדולים, וכשכן מתחשקת לנו סוכריה אז לרוב אנחנו מעדיפים אותה בטעמי פירות, נניח – לא חומוס. מצד שני, זה היה חדש ומסקרן.

בבורותי, חשבתי שאכן זו המצאה חדשה. מאוחר יותר התברר לי שמדובר בממתק ותיק, אולי אפילו עתיק.

סוכריות חומוס

ובכן, מדובר בקדאמה (Kdaameh), ממתק עשוי גרגרי חומוס קלויים בציפוי דרז'ה (Dragée) שמכיל סוכר, צבע מאכל ולפעמים גם ארומה קלה של מי ורדים.

בסוריה מכנים אותו מלאבס (ملبس, mlabas/mlabbas) כלומר "מצופה". בטורקיה לבלבי סקרי (Leblebi Şekeri), והוא נאכל גם בלבנון, טורקיה, ירדן, איראן ואפגניסטן. יצרנים טורקיים ולבנוניים מייצאים אותו גם לאירופה ולארה"ב, שם הוא נמכר כ-candied chickpeas או sugar coated chickpeas. יש אפילו השטאג עבור באינסטגרם (#candiedchickpeas).

ממתקי הדרז'ה הם עתיקים למדי. הטכניקה של שימוש בתוף מסתובב לציפוי בסוכר (ומאוחר יותר גם בשוקולד), תועדה לראשונה בצרפת במאה ה-11, וייתכן שהייתה קיימת עוד קודם. בימינו הצורה המוכרת ביותר שלהם היא תעשייתית ולרוב כוללת שוקולד (כגון M&Ms או סוכריות "עדשים"). צורה מסורתית יותר הידועה כ"Jordan Almonds" משווקת בישראל מימים ימימה כממתק קונפקציה בשם "דרז'ה שקדים", שמחולק בחתונות במגזר הערבי ופה ושם גם במגזר היהודי.

המנהג לחלק ממתקי דרז'ה בחתונות ובשמחות לא בלעדי לישראלים ולפלסטינים. השקד צומח באזורנו מימי קדם, אבל הוא נדד לכל אזור הים התיכון, ומסתבר שברפואה העממית של תרבויות רבות הוא נחשב כאפרודיזיאק וכתורם לאון המיני ולפוריות. לא במקרה הצבעים של ממתקי הדרז'ה הקלאסיים – לבן, ורוד, תכלת ולעיתים צהוב – הם גם הצבעיים האופייניים גם לשמלות כלה, עוגות חתונה ובגדי תינוקות.

מהספר On The Hummus Route שיצא לאחרונה (מאי 2019) למדתי שיהודי פרס ועיראק נהגו לחלק קדאמה באירועים כמו אירוסים, לידת ילד, הכנסת ספר תורה ועוד. הפרט הקטן הזה סגר אצלי מעגל והוביל אותי לתובנה מאלפת לגבי הממתקים האלה – תכף נגיע אליה.

גם באיטליה מגדלים ואוכלים שקדים וגם שם יש מסורת של חלוקת דרז'ה שקדים בחתונות. המנהג הוא לתת לאורחים בחתונה באריזה מהודרת ובה 5 יחידות – שמסמלות אושר, עושר, בריאות, אריכות ימים ופוריות. מה שמעניין במיוחד הוא השם האיטלקי לממתק הזה: קונפטי (confetti), כנראה שיבוש של המקור היווני קאופטה (koufeta). אגב, גם היוונים מחלקים אותו ממתק בשקיות תחרה, אבל תמיד במספר זוגי של יחידות.

המשמעות המילולית באיטלקית היא "ממתקים קטנים", וזה מקור המילה קונפטי במשמעות המוכרת יותר שלה – בגלל הדמיון של גזרי הנייר או הפלסטיק שמפזרים מעל בחגיגות ואירועים שונים, לסוכריות הזעירות שמפזרים על עוגות.

והנה התובנה המאלפת: האיטלקים והיוונים נוהגים להגיש את ממתקי הדרז'ה לאורחים – אצל היהודים, מקובל לזרוק את הסוכריות על הקהל, ממש כמו קונפטי (!). זה נעשה עד היום בכל בית כנסת – כשגבר צעיר מגיע לגיל בר-מצווה או מתחתן, הוא עולה לתורה ובסיום הקהל שר ומעזרת הנשים זורקים סוכריות והילדים זוחלים על הרצפה כדי לאסוף אותן.

כמו עתיק המנהג? לפחות 1900 שנה: "…ממשיכין יין בצִנורות לפני חתן ולפני כלה וזורקין קליות ואגוזים" (ברכות דף נ, ב). "קליות" מזוהה בדרך-כלל כגירסה העתיקה של ממתק ה"שלווה" (חיטה תפוחה, מומתקת וקלויה). אבל לא מן הנמנע שהכוונה היא גם לחטיפים קלויים אחרים – נגיד, גרגרי חומוס קלויים, שהיו חטיף נפוץ בתקופת המשנה והאימפריה הרומית.

11 תגובות על הסיפור המפתיע של סוכריות החומוס

  1. אני לא מאמין שרק עכשיו אתה מכיר את זה
    בני דודינו המוסלמים אוכלים כאלו בכמויות בחודש הרמדאן, בצאת הצום.
    מוכרים כאלו כבר שנים (לאורך כל השנה ולא רק ברמדאן) בחנויות בוואדי ערה והרבה פעמים ניתן למצוא אותן בחנויות הממתקים בעיר העתיקה בירושלים גם מחוץ לרמדאן

    אגב, יש כאלו בשני גדלים, כנראה זני חומוס שונים.
    ואגב 2 – הסוכריה הזו היא קרבת המשפחה של השקדים המצופים שהיה נהוג לחלק בחתונות שנות ה 80 (http://www.sweets-4-u.com/occasions.jpg )

  2. את השקדים הכרתי, אבל הסיפור עם סוכריות החומוס חדש לי. נשמע די מגעיל, האמת

  3. וואלה, באמת מזכירות את סוכריות השקדים האיומות האלה. למה לאכול אותן בצאת הרמאדן כשיש עטאייף?

  4. אם כבר פתחנו דיון כזה – הנה לינק שימושי
    http://factory.index.co.il/factory/siteFiles/1/6865/33014.asp זה המפעל שמייצר את רוב הסוכריות שתמצאו בארץ (מהסוג הזה).
    ולגמרי במקרה הייתי עכשיו במשרד כלשהו (כן, בשבת) ויש שם את המכונות האלו עם סוכריות בשקל, אחת מהן מלאה ב"סוכריות" האלו

  5. יש את זה בכל שוק ערבי, וכן, צריך לומר שזה לא הדבר הכי טעים בעולם.

  6. וואלה, חשבתי שאני המצאתי את זה. עוד מעט תגלה שאפשר לקנות בחנויות גם חומולד…
    http://hagit.oron.ws/stories/humulad.htm

  7. @אבי – כן, אבל לא נעים להעליב. כשמשהו לא טעים לי אני משתדל פשוט לא לכתוב עליו, אבל סוכריות חומוס… איך אפשר?

  8. פלונטר
    6 ביולי 2010 ב-19:00 //

    אני נתקלתי בסוכריות האלה לראשונה בשנה שעברה, בחומוסיה בשם "צ'רני חומוס בר" בטשרניחובסקי (מול הסביח) שנפתחה ונסגרה די מהר. הגישו אותן שם עם החשבון…

  9. גם בחומוס גן עדן (החומוסיה שפתחו פליטי דרפור ביונה הנביא 46) מוגשות הסוכריות עם החשבון.

  10. סוכריות החומוס המצופות סוכר ציבעוני מזכירות לי את הילדות,
    זה ממתק מאוד מקובל אצל הפרסים כולל השקדים המסוכרים.
    ומי שלא אוהב ,לדעתי, הוא חסר טעם.
    ויאללה אנשים תפתחו את הראש מספיק עם החשיבה המרובעת והשלילית,
    לא ניסיתים אל תגידו מגעיל.
    זה טעיםםם מאודדדד בהצהרה

  11. יש למישהו את המתכון לסוכריות החומוס המצופות סוכר אני לא מוצאת מתכון לציפוי…. תודה מראש….

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*