ביקורת ספר

זהו ספר יחיד במינו – מצד אחד, ספר עיון מרתק. מצד שני, ספר בישול עם 70 מתכונים, שחלקם נחשפים בו לראשונה ; ומצד שלישי, ספר שכולל אוסף נהדר ובו כ-200 צילומים של אוכל ואנשים מרחבי הלבנט. יקר ובאנגלית, אבל שווה כל דקה וכל שקל.

On the Hummus Route
אריאל רוזנטל, אורלי פלאי-ברונשטיין, דן אלכסנדר
MAGICA, 2019 | כריכה קשה, 408 עמ' | 248 ש"ח
לרכישת הספר

כל ספר חדש שעוסק בחומוס הוא סיבה למסיבה, אבל כזה עוד לא היה. "דרך החומוס" הוא ספר עב כרס ומהודר, 408 עמודים בכריכה קשה שבשוליה גימור מוזהב, ובפנים כל טוב.

ליוצרי הספר (אריאל "הקוסם" רוזנטל, אורלי פלאי-ברונשטיין ודן אלכסנדר) חברו למעלה מ-30 אנשי רוח וחוקרים, יוצרים, שפים וכוכבי תרבות וגסטרונומיה, באחת ההפקות המושקעות והמרשימות שנעשו כאן.

התוצאה היא ספר שמרגע שראה אור הפך, מעצם קיומו, לאחד המקורות החשובים ביותר בנושא חומוס, פלאפל ואוכל מזרח תיכוני. פרט לכך, זהו ספר מרתק ולפרקים אף מרגש. הרבה בגלל הצילומים – כמאתיים צילומים של מקומות, אנשים ואוכל. חיים, אנושיים, מסקרנים, נוגעים ללב לפעמים.

הספר לוקח את הקורא למסע שמתחיל בקהיר ומסתיים בדמשק, ועובר בדרך בשבע ערים נוספות – עזה, יפו, תל-אביב, ירושלים, נצרת, עכו וביירות. "בירות החומוס של המזרח התיכון", לפי המחברים.

הדרך שזורה במתכונים והסברים, מאמרים וטקסטים אישיים, שמציירים יחד את האבולוציה של הקטנייה והמאכלים המבוססים עליה, מימי קדם ועד ימינו, ומעניקים להם קונטקסט היסטורי, גיאוגרפי, כלכלי, תרבותי ופוליטי.

המאמר הראשון הוא עיבוד מספרה האייקוני של קלודיה רודן "מטעמי המזרח" (ספריית רות סירקיס, בית וגן 1980. תורגם לעברית מ"A Book of Middle Eastern Food" שיצא ב-1968). מצטרפים אליו מאמרים שחלקם בעלי אופי מעט יותר אקדמי, ואחרים בעלי אופי אקטואלי יותר, שמנסים להתמודד עם סוגיות פוליטיות וחברתיות טעונות.

כמה מהטקסטים היותר מרתקים בספר (שבעצמם יכולים להיחשב כ"מקורות ראשוניים") הם דווקא אלו שמתמקדים בסיפורים האישיים של הכותבים. מדובר באנשים שונים שמגיעים ממקומות שונים, אבל כולם בסופו של דבר מדברים על אוכל מתוך געגוע נוסטלגי, ומוצאים בו תקווה ונחמה וניחוח של בית.

המתכונים, כמו שאר הספר, מאורגנים גיאוגרפית – טעמייה מצרית, מסבחה בסגנון יפו, מפתול מעזה או קודסייה ירושלמית. יש גם סמבוסק מדמשק, פאטה לבנונית, גרסאות שונות לפלאפל (עם סרדינים, עם שמיר, ממולא בצל) ולא פחות משבעה מתכוני חומוס שונים, חלקם כאלה שתרמו שפים מוערכים ממסעדות ידועות.

רוזנטל תרם לספר את מתכוני הפלאפל והחומוס שלו, ועוד כמה מנות ממסעדת הקוסם. הוא גם תרם את הסיפור האישי שלו, שנכתב בגילוי לב ונערך ברגישות ובכשרון. הסיפור הזה עוזר לא רק לפענח את האיש, אלא גם נותן קונטקסט לכל הספר.

"דרך החומוס" נפתח בסיפור על פגישה, ראשונה בסדרה, שהתקיימה בבר פריזאי מרחק שתי דקות הליכה מהלובר. היוצרים נפגשו באותו יום עם שניים, שף פלסטיני ושף צרפתי ממוצא לבנוני.

אחרי שיחה מנומסת אך קרירה משהו, שבר רוזנטל את הקרח כששלף והגיש לעמיתיו מתנה: טחינה מנצרת. בן רגע התפתחה שיחה נרגשת, שהתגלגלה לויכוח סוער על הכמות הנכונה של טחינה בחומוס. כך, עד שבשלב כלשהו הנוכחים עצרו, הביטו זה בזה ופרצו בצחוק רועם.

הסיפור הזה, מצד אחד נדיר ומיוחד, ומצד שני כנראה יזכיר לכל אחד מכם משהו – וזה אולי סוד קסמו.