ג'רמי פוגל נאמן למסבחה של אבו חסן ולמנת הקומפלט של הסורי בכרם התימנים. ואם זה לא יצירת חומוס מקורית – מה כן? קבלו את חומוסאי השבוע שלנו.

כדברי הפתגם הידוע – כששני חברים שלך אומרים לך שאתה צריך לאכול חומוס, אתה צריך לאכול חומוס (ומי שמכיר את סחבק יודע שעצם השימוש במילה הזו "צריך", לא בא לו בקלות).

כך, אחרי ששני חברים מהקפה השכונתי דחקו בי, מצאתי את עצמי בהופעה המטמטמת של ההרכב פיסוק רחב, "ארץ הקודש". זה קרה בלילה סתוי, בלבונטין 7 התל-אביבי, ועל הבמה היה ג'רמי פוגל.

אחד השירים בהופעה, "נאמנות", הוא זה שמבוצע בקליפ שלפניכם בכיכובו של פוגל. שיר אקטואלי מאד עבור כל מי שגר בישראל, וגם שיר שעורר בעבדכם עניין מיוחד בגלל התוכן החומוסאי שכלול בו (החל מ-1:37). נדמה לי שרבים יוכלו להזדהות (ומתחת לסרטון יש עוד כמה מילים).

לאנשים מאותגרים חומוסאית אני מסביר לפעמים שהנאמנות לחומוסייה מסוימת היא כמו נאמנות לקבוצת כדורגל (או מועדון ספורט בכלל) והאהבה לחומוס הוא כמו אהבת המשחק. יש אנשים שזה עוזר להם להבין.

אבל אתם, אתם מבינים בדיוק למה מתכוון ג'רמי פוגל כשהוא אומר שהוא נאמן "לאבו חסן ולסורי ליד השוק.. לשישי בצהריים בקישון-לוינסקי, ובעיקר נאמן רק לך".

תודה לאור, על ההמלצה ועל הלינק.