זה לא צחוק – ייתכן שהתשובה לסבלם של קרוב למיליון ישראלים הסובלים ממיגרנה, טמון בחומוס. לא שיש לנו דרך להוכיח את זה, אבל תהיו חייבים להודות שהתיאוריה נשמעת די הגיונית.

במסגרת מדורנו "דברים שאפשר לעשות עם חומוס", יצאה מערכת חומוס להמונים לחיפוש אחת תועלות בריאותיות חדשות של המאכל האהוב. אחרי שהגינו כאן את רעיון דיאטת החומוס, ואחרי שהסברנו מדוע חומוס וטחינה עשויים לסייע לטיפול בדיכאון, עלינו בימים האחרונים על רעיון עם פוטנציאל: שימוש בחומוס לטיפול במיגרנה.

אתם יכולים לחשוב שזו בדיחה, אבל יש כאן עניין רציני מאד. כזכור, החימצה (יענו, גרגיר החומוס), היא מקור מצויין לחומצת האמינו טריפטופן. השומשום משלים אותה, ומוסיף חומצה אמינית חשובה אחרת, פנילאלנין. לצמד הזה יש תפקיד חשוב במשק הסרוטונין, אותו נוירוטרינסמיטור פלאי שהימצאותו במקום הנכון ובזמן הנכון תעשה אתכם שמחים וטובי לב או מדוכאים ומרוטי עצבים (ההסבר הזה הוא קצת שטחי, אבל זה פחות או יותר הכיוון).

מה כל זה קשור למיגרנות? ובכן, לעת עתה האמצעי הכי יעיל לטיפול במיגרנות (לפחות עבור חלק מהאנשים) הן תרופות שמבוססות על הטריפטנים, גירסאות סינתטיות של אלקלואידים ממשפחת הטריפטמינים, שמצויים בגופם של בני-אדם ובעלי חיים וגם בצמחים. הסרוטונין שייך למשפחה הזו, וכך גם הטריפטופן, והמלטונין המווסת את השינה.

תכל'ס, מה זה אומר? זה אומר שיש סיכוי, לפחות מסויים, שאנשים שאוכלים יותר חומוס מועדים פחות למיגרנות. כמובן שכדי לבדוק את זה צריכים להימצא מוסד אקדמי כלשהו, או נדבן מסוג אחר, שיסכימו לממן מחקר מדעי מסודר בנושא. לפחות במה שקשור לנסיינים – אני מודיע כבר עכשיו שאני מנדב את גופי למדע ומוכן לאכול כמה חומוס שיידרש.

בפוסט הבא: מסבחה לטיפול בטחורים (סתם סתם).