החומוסיה הקטנה והסימפטית הזו, דקת הליכה מכיכר רבין, מצליחה להפתיע ביותר מדרך אחת. החומוס העשיר, הנטחן רגע לפני ההגשה, הוא בהחלט מהטעימים באזור הזה של העיר.

חומוס קסטון
אבן גבירול 65
א-ה' 11-20:00, ו' עד 17:00
052-8830038

עדכון 14.6.2013: המקום נסגר

"החומוס הטוב ביותר", כבר פסק האדמו"ר שמשון לפני שנים (אולי לא בדיוק במילים אלה), הוא החומוס הטוב ביותר מבין אלה שנמצאים במרחק הליכה ממך כשאתה רעב.

טכנית, בשנת שחלפה מאז נפתח חומוס קסטון כבר יצא לי לעבור לידו רגלית תריסר פעמים. הסיבה שנכנסתי הפעם, היא שכמה אנשים שלא קשורים זה לזה המליצו עליו אחרי שניסו ואהבו.

כולם, אגב, הבטיחו "חומוס שונה" שזה לאו דווקא דבר טוב. ניסיונות להיות מיוחד כשמדובר בחומוס לעיתים קרובות מסתיימים בכישלון. גם המיתוג הספציפי של החומוס הזה אולי פחות אטרקטיבי דווקא למנגבים היותר אינטנסיביים.

"חומוס חם", כך מכריז השלט. לא בטוח שזה המיתוג הנבון ביותר בתקופת הקיץ בישראל. בהרבה חומוסיות דווקא מקפידים לצנן את החומוס, במהלך ולאחר ההכנה, כדי לא לפגוע בטעמו.

אז על הקופי אפשר להתווכח אבל המתכון הלא שגרתי של קסטון עובד – הגרגרים המרוככים היטב נשמרים בטמפרטורה חמימה, נטחנים ומוגשים בן רגע.

הממרח, לפחות בעונה הזו של השנה, מתקבל חמים – בעצם בטמפרטורה די קרובה לזו שמתקבלת מחומוס צונן עם גרגרים לוהטים ומעט מי בישול עליו, כפי שמקובל בהרבה חומוסיות. ובכל זאת, הטעם שונה. גם המרקם.

חומוס קסטון (קסטון הוא שמו של בעל הבית ומייסד המתכון) נראית כמו חומוסיית בוטיק, מהסוג שחומוסאים מנוסים נוטים להיות חשדנים כלפיו, אבל במבט מקרוב ניכר שהמקום נטול פוזה.

אדרבא – החמימות של החומוס משנית לחמימות האנושית. השירות נעים, לבבי, ומורגש שמדובר במקום שיש בו אהבה אמיתית לחומוס.

הם מגישים מנות חומוס מסורתיות (22-25 ש"ח) וגם חומוס עם פטריות או שקשוקה, פלאפל, קובה בורגול, עלי גפן ועוד. בימי שישי, נטען, יש מוזיקה יוונית וצ'ייסרים של וודקה ועראק מתעופפים מעל ראשי הסועדים (האם השפעות קאימאק הגיעו עד לאבן גבירול?).

מנת החומוס גרגרים שלי הגיעה עם פיתות שמנמנות, זיתים ובצל, סלט כרוב חמצמץ ועליו תלולית טחינה וקערית עם רוטב פלפלים אה-לה אבו חסן. היה גם סחוג ירוק טוב מאד.

החומוס עצמו תובל בנדיבות, עם דגש על הכמון, והתוספות היו כמעט מיותרות. מדובר, אכן, בחומוס שונה – סמיך ומשחתי, עשיר מאד, הרבה טחינה. לא החומוס הכי קל שאכלתי אבל לא כבד מדי.

כמו בפתגם של שמשון – לא בטוח שהייתי יוצא מסופק באותה מידה לו הייתי מגיע במיוחד כדי לטעום, אבל מכיוון שכבר הגעתי לסביבה ונעצרתי בקסטון, אז יש לומר שדי נהניתי.