אם השילוב בין חומוס מצוין לשירות גרוע עושה לכם את זה, החומוסייה של יוסף מפרדס חנה תגרום לכם הנאה מיוחדת. עבגד יבאור נדפק פעם אחת ומאז לא יכול להיגמל מזה

יוסף החומוסייה
שעות פתיחה: א-ה' 9:30-17:30, ו' עד 15:00
כתובת: החרובים 7, פרדס חנה
טלפון: 057-9440607
כשר

 

עד כמה השירות צריך להשפיע על חווייתו של החומוסאי? נדמה לי לפעמים שאם אספר לחומוסאי נלהב על מקום שבו החומוס טוב אבל בסוף הארוחה המלצרים מצליפים בלקוחות ומגרשים אותם בקללות, ישעט החומוסאי לנסות חומוס טוב שהוא לא מכיר, ולעזאזל עם ההצלפות, חיים רק פעם אחת. אם גם אצלכם זה ככה – אז החומוסייה של יוסף שווה ביקור.

על הבלו-באס המפורסם בפרדס חנה שמעתי כבר מזמן וכשהגעתי לאיזור הוא היה המקום הראשון שבדקתי. לא ידעתי שיש עוד חומוסיות באיזור. כשיצא לי להגיע שוב – אז שוב הגעתי לבלו-באס, וככה גם בפעמים הבאות. זה הפך להרגל למרות שהחומוס שם לא הפיל אותי מהכיסא ופעם גם עשה לנו כאב בטן, אבל עזבו, זה עניין לפוסט אחר.

הפעם הראשונה שלי אצל יוסף היתה בצהרי יום שישי אחד, כשפשוט היה מפוצץ בבלו-באס, ואפילו שרק רצינו לקחת חומוס לדרך – התור העצום הבריח אותנו.

אז הלכנו ליוסף.
ואז שוב הלכנו ליוסף באיזו הזדמנות.
ואחרי עוד חוויה לא מעיפה בבלו-באס – שוב מצאנו את עצמנו אצל יוסף.

התחלנו כבר לראות בזה דבר כמעט קבוע, ולפיכך נפגשנו כמה חברים לניגוב של שישי בצהריים כדי לגבש מסקנות יותר מסודרות על המקום.

רוצים את זה קצר? החומוס טוב מאד, השירות גרוע שאלוהים ישמור.
רוצים את זה ארוך? הנה זה בא –

בהתקף יצירתיות הזמנו מנה שלא מופיעה בתפריט – חצי חומוס, חצי משאוושה, וכל זה עם צנוברים. הזמנו אחת כזו, אחת רק עם משאוושה, אחת כזו בלי פטרוזיליה, ואחת בלי פטרוזיליה ורק עם משאוושה, כלומר משאוושה עם צנוברים.

זו לא ההזמנה הכי טריוויאלית בעולם, אבל זה לא אמור לאתגר את צוות המלצרים של שום חומוסיה רצינית. הזמנו גם סלט גדול שיהיה בצד, ולמרות שרצינו צ'יפס הסתבר שאין, פשוט לא מגישים שם (מבחינתי זה דווקא סבבה כי תפוחי אדמה הם האויב).

אחרי המתנה לא ממושכת הגיע אלינו מלצר עם ארבע מנות חומוס וקרא בקול "אני רואה שכולכם הזמנתם אותו דבר".

עזרנו לו לפענח מה של מי ואחר כך הוא גער בנו שמאיפה הוא צריך לדעת. אני מניח שאתם לא מתרשמים, אחרי הכל, שירות לא מוכרח להיות הפורטה של חומוסיה, ואולי אתם צודקים.

מאוחר יותר, כשחיפשנו מלצר או מלצרית לרפואה כדי להזמין מיץ ענבים, לא מצאנו, ונאלצנו לצעוק בקול כדי שיבחינו בנו (ואנחנו אנשים רגועים בדרך כלל). אחרי שגמרנו את החמוצים ביקשנו תוספת, שמעולם לא הגיעה למרות שנענינו בחיוב, ובאופן כללי היה נראה שהמגמה היא להבריח את הסועדים באמצעות שירות חייכני אך אנטיפתי ואמנזי.

החומוס עצמו, שהגיע חם, היה סיפור אחר. השילוב של המשאוושה עם החומוס והצנוברים התברר כהברקה הן מבחינת שילוב הטעמים והן מבחינת המרקם.

זה נכון שגם חומוס בינוני יוצא טעים כשהוא חמים, אבל אחרי שדגמתי את המקום בכמה הזדמנויות נפרדות, אני מוכרח להודות שמדובר באחד החומוס המוצלחים שנתקלתי בהם. אולי זה כי יש לי סטנדרטים נמוכים ותהרגו אותי בתגובות, ואולי לא, אבל החומוס היוספי הוא משחה חלקה, לא כבדה, מתובלת ביד רגישה, וכשטורפים אותה עם צנוברים ומשאוושה – מענגת ממש.

הח"מ מטה אף ביקש refill, שכמו בחומוסיות רבות אחרות מוגש בחינם. בשאר הגזרות נרשמה אכזבה מסויימת – הפיתות היו סבירות, הסלט בינוני ומיותר והחמוצים סבירים מינוס. החריף הכתום שמוגש לצד האוכל (שאין לו כל קשר לעמבה למרות הדמיון בצבע) היה מצוין.

בשורה התחתונה: השירות באופן עקבי מתחת לכל ביקורת. בכל פעם שהיינו שם שכחו משהו או שכחו את קיומנו מלכתחילה. החומוס, לעומתו, באופן עקבי טעים מאד, קל, ומוגש חם.

מחירים: חומוס 22 ש"ח, חומוס פול / גרגרים / טחינה / משאוושה 24 ש"ח,משולשת 27 ש"ח, תוספת ביצה 3 ש"ח.

עבגד יבאור הוא משורר, פובליציסט ואטב ומכותבי בלוג הסאטירה "סרטן בגב האומה".