עוזי חומוס פול, נתניה
יכולנו בוודאי למצוא יום טוב יותר לנסוע לנתניה, ועבדכם יכול היה להקדיש יותר זמן כדי ללמוד לתפעל את המצלמה המצויינת שהביא איתו. היו פקקים, טעינו בדרך וחיכינו הרבה יותר מדי זמן למנות. היה שווה.
עוזי חומוס פול
שער העמק 2 נתניה
א-ה' 10-15:00, ו' עד 14:00
כשר
"יפה יפה" אומרת זוגתי הקרניבורית, "יש אנשים שלוקחים את בנות-זוגם לארוחה רומנטית בהרים או על שפת הים, וזה שלי לוקח אותי לחומוס בנתניה. לפחות היה כרוך בזה איזה סטייק". מאחרי הדלפק, איש גדול אוחז בידו עלי אימתני והולם בג'ורון, מכתש העץ שלו, עליו חרוט באותיות של קידוש לבנה (יענו, פונט 580) שמו: עוזי.
"אני חושב שעכשיו זה החומוס שלנו", אני מנסה לפייס את אדומת השיער. היא שולחת מבט עורג אל השיפוד הנוטף בשווארמיה הסמוכה. אולי זה לא היה זמן טוב להביא אותה לכאן, אני מהרהר לעצמי – באחד הימים והשעות העמוסים ביותר בשנה; לו באנו ביום אחר בטח היינו מחכים רק רבע שעה…
הבן של עוזי, שאת שמו אינני יודע, מחייך אלינו מאצל הדלפק ומצביע על המכתש, כאומר "זה שלכם". האיד (יעני- העלי) מונח בצד. עוזי אוחז עכשיו בידו כלי מתכת מצופה אמאיל ישן, ומוזג ממנו טחינה שצבעה עמוק וחם לתוך מכתש העץ. פתאום, הוא קם וניגש לעברו הקדמי של הדלפק, אל סיר הנחושת שעל הפתילייה, בוחש בו במצקת הגדולה. חוזר אל כלי העץ הגדול, משליך לתוכו כמון ועורה מיץ לימון.
סופסוף המנות נחתו על השולחן. שתי מנות קומפלט, אחת מהן עם מעט פול, ועוד צלחת פול מהבילה בצד. כמה דקות קודם הגיעה אלינו ערימת פיתות, מלווה בצלוחית עם בצל, עגבניות, זיתים מרים וטעימים וחמוצים מצויינים, והכי חשוב – סחוג ירוק משובח, מנוקד אדום, עם ארומת כוסברה רעננה. סלסלת הפלסטיק הסתדרותית עם הפיתות כבר קלה יותר, ועוד לא התחלנו בכלל לאכול…
האשה שאיתי מגלה סבלנות מדהימה – אפילו במושגים של נשים לא-ג'ינג'יות – ומניחה לי לצלם את המנות, שאפשר יהיה להראות בבלוג כמה שהן יפות. לי הן לא נראות יפות אבל עיני דומעות מרעב והשתוקקות ומרוח הנסיעה ומחריפות הסחוג ומהאדים המתובלים העולים מהמנה. לא מכיר את המצלמה הזו, לא יודע לתפעל אותה, התמונות נראות מוזר על צג הגביש הנוזלי – ואני אומר: לעזאזל, וטורף את מנת החומוס פול של עוזי.
זוגתי האהובה, עכשיו יותר מתמיד, אומרת לי בפה מלא: "זה חומוס ממש טעים!".
מלך החומוס של השרון
לפני כמה שנים זכתה החומוסייה של עוזי גינתי באיזו תחרות, בתואר שבכותרת. נדמה לי שאז השלט עוד אמר "מפגש עמק הירוק". עכשיו כתוב בו השם שמופיע בתעודה שעל הקיר: עוזי חומוס פול.
בדרך-כלל הרבה פחות עמוס אצל עוזי, ולמרות זאת זמני ההמתנה מעט ארוכים יחסית למקומות אחרים. זה משום שהחומוס שיוגש לכם נכתש רגע אחרי שהזמנתם אותו. הוא גם מתובל ביד, ככה שלכל מנה יש טעם מעט שונה – למרות שהוא תמיד אותו הטעם. כשאין עומס, עוזי מתבדח עם הלקוחות. לפעמים הוא גם שר. מלך.
מנת החומוס (או יותר נכון: הקומפלט) מגיעה כשהיא מתובלת בנדיבות ושוחה בשמן זית. התיבול של עוזי, יחיד מסוגו ובעוצמתו, כולל כמון ומלח, פפריקה וזעתר, שמן זית ופטרוזיליה ולימון ושום בשפע. אם הקומפלט של הסורים בכרם התימנים מסמן את הקצה הדמשקאי, העדין והמופנם של המאכל הזה שנעשה בחרדת קודש בחדר האחורי – אז עוזי מכניס בו "פלפל" עיראקי, שמח ומוחצן ויצרי. בדיוק כמו העלי והמכתש שלו.
לא כולם אוהבים את החומוס של עוזי. המשמיצים, טוענים שתיבול היתר מסתיר חומוס בינוני, ומתלוננים עלכך שהביצים הקשות לא חומות. אבל יש אנשים – זוגתי ביניהם – שחושבים שזה חומוס של חמישה כוכבים ("מקסימום הייתי מורידה חצי גרגיר על זה שחיכינו כל-כך הרבה"). אישית, גם בתור מי שמעדיף את הסורים ולא כל-כך אוהב זעתר בחומוס שלו, אני חושב שמדובר בחומוס מצויין.
איך מגיעים
אם אתם כמונו (תל-אביבים מוגבלים, חסרי חוש התמצאות, שלוקחים דרכון כשהם מתכננים להגיע צפונית לירקון), כל מה שעליכם לזכור הוא זה: עולים על כביש החוף ונוסעים צפונה עד מחלף נתניה (לא נתניה מערב!), נכנסים לעיר ישירות לרחוב הרצל; נוסעים בו כמעט עד הסוף (חמש דקות) ואז שואלים. רחוב שער העמק נמצא מימין, מול שער הגיא שמגיע לתחנה המרכזית.
8 במאי 2008 ב-16:11 //
נו, בשעה טובה הגעת גם לנתניה…
אחלה ביקורת, אני תמיד נדהם איזה פיוטיות יוצאת ממך על צלחת חומוס (ופול). סחטיין.
8 במאי 2008 ב-15:32 //
תתחדש על המצלמה! (איזו לא אמרת…)
למרות שאתה לא יודע לתפעל אותה יצאו תמונות מעוררות תיאבון. 🙂
איך עשית דרך אגב שהתמונות יפתחו יפה כלכך?
8 במאי 2008 ב-18:28 //
החומוס של עוזי באמת טוב.הוא גם שונה מרוב החומוסים בתיבול ובטעם. עם זאת, אחת מנקודות השוני הבולטות דווקא לרעה אצל עוזי היא במחיר, סוג של לקחת משכנתא במונחי חומוס (ולא, גודל המנה אינו מהווה תירוץ). נראה לי שפוסט על עוזי מבלי להתייחס לנקודה הזו אינו שלם לחלוטין. בכלל, יש מקום להתייחס למחיר בכל ביקורת על חומוסייה, כפי שעשית בחלק מהמקרים. אין סיבה לעשות הנחות לחומוסיות היקרות.
8 במאי 2008 ב-20:56 //
נו באמת.חלאס עם הקטנוניות המצחיקה.אז המנה עולה עוד 2 שקלים…..משכנתא אלק.לך גלוש בפורום ביקורת מסעדות, שם יספרו לך על סושי מניאטורי מבלסטיק בעשרות שקלים ועוד כמנת פתיחה…עוד כמה שקלים בודדים למנה זה מה שישנה?
9 במאי 2008 ב-00:36 //
יאללה – תמיר, אבו שוקרי, אל תריבו. אחים אנחנו!
9 במאי 2008 ב-00:43 //
[ותשובה לאבו שוקרי:]
נכון, לא זול אצל עוזי – לנו יצא 66 ש"ח. מצד שני, קיבלנו שתי מנות גדולות ומושקעות, צלחת נאה של פול והרבה דברים טובים מסביב. המחיר גם כולל שתייה. יצאנו מאד שבעים ובסופו של דבר 33 ש"ח לאדם זה הרבה במונחים של חומוסיות אבל מעט במונחים של ארוחת צהריים משביעה.
אני מעדיף את אבו חסן (שם במנה וחצי של מסבחה אני בא על סיפוקי, ובאמת לא צריך יותר – זו תשובה גם לתמיר). אבל אני מעדיף את אבו חסן בגלל המסבחה המאד עדינה שלו, שזה גם קצת עניין של טעם. אני בטוח שהרבה אנשים יעדיפו את מתקפת הטעמים שהמנה של עוזי מספקת.
ובאופן כללי יותר – ברור שהמחיר רלוונטי ולעיתים קרובות אנחנו מזכירים אותו. אישית, המחיר נראה לי הכי רלוונטי כשהתמורה גדולה במיוחד או קטנה מדי. כשמישהו לוקח ממך סכום מופקע בשביל חומוס גרוע, או סכום מצחיק בשביל חומוס נהדר, אז שווה לדבר על זה. כשמישהו מכין לך מנה אישית מול העיניים, והכל אצלו בנדיבות, אני יכול לקבל את זה שהוא קצת יקרן.
8 במאי 2008 ב-23:44 //
משני שקלים עברת לכמה שקלים ובמציאות מדובר על יותר מעשרה שקלים (בהשוואה לאבו חסן המלך למשל). שורה תחתונה: אם אתה נהנה לשלם מאה אחוז יותר על מוצר זהה או נחות אז בכיף שיהיה. בכל מקרה זכות הקוראים בבלוג לדעת את זה לפני שהם נכנסים לאוטו ומחליטים לאיזה חומוסיה לנסוע.
9 במאי 2008 ב-00:48 //
אבוש – אם כבר הזכרת… להמון אנשים יש דעה לא טובה על אשכרה, ותמיר הוא אחד מהם אם אינני טועה. לזכותם צריך לומר שהם גם זולים וגם נדיבים, ואני באופן כללי חושב שזה מוסד חשוב, גם אם לא בחירת-החומוס הראשונה שלי.
9 במאי 2008 ב-00:22 //
אבו חסן המלך שלך???מנה מיניאטורית עם מריחה סימלית של חומוס.(אתה גם מהמזמינים מנה וחצי?…).על חמוצים לא שמעו שם.בסוף מתברר שאין מתנות חינם ומחיר מעט נמוך יותר, יתקזז במנה מצחיקה ורבע בצל לא מקולף כתוספת.
9 במאי 2008 ב-00:42 //
ידידי, אם זו דעתך על אבו חסן אז כנראה שהתהום הפעורה בינינו עמוקה כמעט כמו הצלחת של חומוס אשכרה (שהיא בפני עצמה סלע מחלוקת לא קטן).
9 במאי 2008 ב-12:34 //
מסכים לגמרי להגדרה.
9 במאי 2008 ב-23:02 //
אשכרה גם אינו הבחירה שלי, אבל חשיבותו אינה רק בזולותו אלא גם (1) בכשרותו (לי לא אכפת, אבל לכמה מחברי כן); ויותר חשוב (2) בשעות הפתיחה הבלתי הגיוניות עבור חומוסיה. חלילה לנו מלזלזל!!
10 במאי 2008 ב-12:33 //
עוזי מצוין, ולא זכרתי שהוא כ"כ יקר (מוזר, כבר יותר משנה לא ביקרתי, ואני גר יחסית קרוב).
שוקי, אני לא מבין רק למה יש לך אדמונית בהישג יד והיא לא מסייעת בדיגמון הצלחות? 🙂
12 במאי 2008 ב-10:11 //
עירא – אם הייתה מוכנה…
15 במאי 2008 ב-02:14 //
לגבי המחיר אצל עוזי,
אז דבר ראשון הצלת ענקית… יש אנשים שאוכלים אצלו 2-3 אנשים מאותה צלחת.
זאת לא סתם מנה גדולה (מנה וחצי), אלא ממש כמו 2.5 מנות.
זה אחד משני החומוסים הכי טובים שטעמתי עד כה.
המקום הראשון הנוסף הוא החומוס החי של אופק מאמירים. חומוס חי כלומר שום דבר שם לא מבושל – שומשום טחון עם שמן זית במקום טחינה, חומוס מונבט במקום מבושל…
אפשר לראות בקישור:
http://tinyurl.com/4am5n8
23 במאי 2008 ב-14:58 //
עוזי, כשמו כן הוא: צריך הרבה עוז כדי למכור את העיסה המטושטשת הזו
בתור חומוס, קומפלט עם שירות עצל בשלושים שקל.
6 באוגוסט 2008 ב-16:13 //
אכלתי אצל עוזי לאחרונה ואני מסכים שהחומוס שלו מתובל מדי ושמדובר בניסיון להסתיר משהו. החומוס לטעמי הוא בינוני לא יותר.
באיזור התעשיה פולג יש חומוסיה חדשה ולא רעה בשם לאבלבי (חפשו בגוגל), מקום קטן עם שירות טוב. החומוס לא רע, יש גם פול,מסבחה,פלאפל,שקשוקה.
המנה די יקרה גם שם (נראה לי שפחות מאצל עוזי) חומוס+סלט+חמוצים+שתיה ב35 ש"ח
בסוף מקבלים שלוק קפה שחור או תה.
יש סחוג מעט מוזר
ומלאבי לא רע בכלל
23 בספטמבר 2008 ב-16:13 //
החומוס של עוזי עומד בשורה אחת עם עוד שני חומוסים בארץ : אבו חסן וסעיד ( ואולי גם לינא )
זה החומוס הכי יקר בישראל ( בדוק ) ובכל זאת , שווה כל שקל
GOD SAVE THE UZI
31 בדצמבר 2008 ב-19:57 //
הייתי מביא מהאוזן את כל בעלי החומוסיות בארץ לשטוף כלים אצל עוזי מנתניה וללמוד לעשות חומוס
8 באפריל 2009 ב-14:48 //
בנתניה – לאבלבי, למי שאוהב חומוס מעודן יותר.
9 בנובמבר 2009 ב-15:08 //
בתוכנית בוקר דיברו על חומוס אמרתי לרעייתי וואלה רעיון מצויין נקנה לילדים לצהוריים ואם כבר חומוס בנתניה אז רק עוזי מניסיון עמוס אצלו אז הקדמתי והתקשרתי ב12 להזמין ל14.00 שלוש מנות לילדים ולנו ועם הריר בפה אני מתקשר ב14.00 והמאסטר אומר לי מצטער נגמר …………..ומה אני אגיד לאשה לילדים…. אולי יש לו תחומוס הכי הכי אבל אני גמרתי איתו
10 בנובמבר 2009 ב-11:34 //
ידידי, לעוזי אין מתחרים מסביב, הוא מונופוליסט באיזור!!
לכן הוא יקרן
ולכן הוא גם נחשב למאסטר שבאיזור השרון
שים את עוזי בתל אביב או ביפו ואז תראה אם הוא מאסטר…ולראייה ניתן לראות בבלוג הזה את התגובות של מביני העניין לגבי החומוס שלו
אני לא אהבתי אצל עוזי שהוא מתבל את החומוס בצורה כל כך גסה (מה קשור זעתר..?)
יש אנשים שלא אוהבים שהמנה שלהם צפה בשמן
יש גם כאלה שלא אוהבים ששמים להם את השום והלימון
(כל חומוסיה שמכבדת את עצמה תשים את השום והלימון בצד)
אבל עוזי כנראה רוצה "לחנך" את הלקוחות שלו ולכן רק הנתנייתים שלא בדיוק מכירים חומוסיות, זוללים אותו בצואה עיוורת כמו היה גורו.
בתאבון
idans
14 בנובמבר 2009 ב-23:05 //
בנתניה עוזי הוא השם הכי מוכר בחומוס
זה כי שנים הוא היה החומוסייה היחידה.
הוא חינך את כל הנתנייתים לטעם שלו.
בכל מקום אחר הוא לא היה מצליח.
אכלתי אצלו כמה פעמים כשלא היתה ברירה.
עכשיו יש לי מקום אחר עם חומוס ברמה אחרת
לאבלבי, אזה"ת פולג.
מציע לכולם לנסות גם.
18 בדצמבר 2009 ב-17:24 //
עוזי פתח גם סניף באזה"ת פולג, לא ניסיתי עדיין.
19 ביוני 2010 ב-22:29 //
ביום שלישי האחרון החלטנו לצאת להפסקת צהריים בחוץ לשם שינוי, מאז שהתחלתי לעבוד במקום עם חדר אוכל לא הייתי בחוץ בכלל בשעות העבודה ובחומוסיה בפרט.
אז לקחתי את הבוסית העמוסה והקולגה שלדבריו "טרם אכל בחומוסיה" בכמעט 30 שנותיו ונסענו לסניף פולג של חומוס עוזי.
הגענו באזור 12 וחצי, היו בחומוסיה סועדים אבל היא לא היתה מפוצצת, לאחר כמה דקות נלקחה מאיתנו ההזמנה, חומוס בתצורת גרגרים לא היה כי לדברי המלצרית "טחנו את כולם" (12:30 בצהריים ואין גרגרים?) והזמנו כ"א חומוס טחינה + ביצה, בנוסף ביקשנו קנקן מים רגילים.
אחרי לפחות 15 דקות (שבזמן חומוסיה זה חצי נצח) הגיעו המנות, נדיבות בגודלן.
היות שלא היו גרגרי חומוס שיחממו את המנה היא היתה די קרירה אבל נדיבה, התבלון היה עז מצד אחד אך מצד שני לא היה אחיד ואסביר – ביקשתי שיוסיפו לי תיבול חריף למנה, אז במהלך כל המנה היה נקודה אחת שהרגישה *חריפה* אולם זהו, שם זה נעצר, ושאר החומוס היה סטנדרטי למדי והוספתי חריף מהצלוחית שהיתה על השולחן, מה שכן היה אחיד בחומוס היתה כמות המלח, שלדעתי היתה מסוגלת להעיף חולה לב לתקרה, גם במהלך אכילת המנה וגם במשך כל אחר הצהריים שלאחר מכן הרגשתי במליחות עזה בפה ובצמאון, לא בדיוק תחושה שכיף לעבוד איתה עוד חצי יום.
בהמשך הערב גם הבטן שלי לא בדיוק עיבדה את החומוס בצורה תקינה, ולמחרת הבוסית העמוסה דיווחה על חויות דומות.
המחיר שגבו מאיתנו היה שערורייתי לקנה מידה חומוסי (28 ש"ח למנת חומוס+ביצה , ללא שתיה) ואגב, אם תהיתם קנקן מי הברז מעולם לא הגיע.
20 ביוני 2010 ב-00:24 //
אכן מוזר שאין גרגרים בחומוסיה.בדרך כלל זה מעיד על חומוס שלא מכינים במקום,אבל אצל עוזי אני חושב שדוקא הוא כן מכין.אז מה הסיבה?יכול להיות שהחומוס נשאר מאתמול והמסעדה מחכה לסיום הנגלה?יכול להיות שמכאן כאבי הבטן?כמובן שהכל לכאורה והשערות בלתי מבוססות ואין לחתום מטה שום ראיה קבילה וטעות לעולם חוזרת………
20 ביוני 2010 ב-00:52 //
אני לא מכיר את סניף פולג ולא יודע אם זה זכיין או סניף נוסף של עוזי עצמו. בכל אופן, אני מניח שעוזי לא מצליח להיות בשני המקומות בו-זמנית. בסניף המקורי הוא טוחן את החומוס בעלי ומכתש ומגיש אותו מייד, וזה חלק מהעניין.
באופן כללי יותר: בעיות בעיכול חומוס בדרך-כלל לא קשורות לטריות. כשהחומוס מקולקל יודעים מזה ברגע שטועמים ממנו. יכול להיות מדובר בבעיית היגיינה או בבעיה בחומרי הגלם. בכל אופן, כשדבר כזה קורה כדאי קודם כל לספר על זה לבעל הבית, בתקווה שאם יש לו בעיה אז הוא יפתור אותה ואנשים אחרים שיאכלו לא ייפגעו.
5 ביולי 2010 ב-14:26 //
קודם כל כיף לגלות בלוג שכזה. אני נתנייתי חובב אוכל נהנתן שרודף בכל הארץ אחרי 2 סוגים של מנות- קארפצ'יו וחומוס.
אני עובד מטר מאיזור התעשייה וכך פקדתי כמה פעמים את הסניף של עוזי בפולג – זהו אינו סניף בזכיינות אלא 2 הבנים שלו מפעילים אותו.
החומוס שם לא פחות ברמתו מזה שבעיר…. נכון צריך להתרגל לתיבול- אני בגלל זה תמיד לוקח מנה עם תיבול מעודן ובלי לימון. מדובר באחד החומוסים הטובים שטעמתי בארץ ואיכותו מזכירה לי את החומוס של אבו שוקרי בוויה דהלרוזה בירושלים- שם ביקרתי בתחילת שנת 2000 לפני תחילת האינת' השניה.
נכון, יש רבים שצריכים להתרגל לעוזי אולם גם רבים שאינם נתנייתים מחשיבים את החומוס שלו. אני, אישית פשוט מטורף עליו….
14 ביולי 2010 ב-09:55 //
אני מגיע לעוזי באזור התעשייה די הרבה.
אז נכון שהחומוס קצת יקר, אבל הוא מגיע עם חמוצים, זיתים וסחוג מצויין, פיתות חמות וטעימות, קפה שחור כלול במחיר ומנת חומוס טעימה וע-צ-ו-מ-ה. אם תעמדו במשימה ותרוקנו את הצלחת, מייד יציעו לכם מילוי על חשבון הבית.
אז תשקיעו בעצמכם ובואו לנתניה.
פתוח גם בערב.
18 ביולי 2010 ב-17:49 //
אחלה פרסומת….
31 באוגוסט 2011 ב-17:37 //
אתחיל ואומר שאני לא חומוסולוג. רק חובב קטן.
לא הכרתי את עוזי חומוס פול, בטח שלא כמותג חומוס, אני עובד באיזור התעשייה פולג ואחרי כמעט שנה בסביבה החלטתי לנסות את אופציית החומוס לארוחת צהריים.
אין לי תלונות או הערות על איכות החומוס או השירות, רק שהתאכזבתי מאוד לגלות שאין גרגרים.
מעבר לכך, השוק מגיע עם החשבון. 35 ש"ח למנה עם שתייה. מחיר לא סביר. גם אם מדובר במנה עצומה בגודלה.
אלטרנטיבות אחרות במחיר דומה בסביבה כוללות מגוון רחב החל מארוחה באחת ממסעדות הפועלים שפועלות בסביבה דרך רשתות וכל בשווארמה בלאפה, עוד אופציה עממית לכאורה.
חומוס, כאופציה לארוחת צהריים, צריך להוות אלטרנטיבה ראויה וזולה יחסית לאופציות אחרות.
עוזי חומוס פול אינה נמדדת רק על איכות כי אם גם על תמורה לכסף, והתמורה לכסף נמוכה מאוד, פשוט כי הכסף כ"כ גדול במקרה שלה.
19 בפברואר 2012 ב-15:29 //
דןבן היקר – אני חולק עליך,
בתור אחד שאוהב חומוס ואכל ברשתות כגון חומוס גבעתיים ומקומות פרטים כמו אבו חסן ביפו,
אני יכול להעיד שהחומוס הזה הוא מבין הטובים שאכלתי,
מנה גדולה ומתובלת מכל טוב, חומוס עם הרבה "צבע" בטעם.
אתה יוצא מעבר לשבע ובמחיר סביר בהחלט לחומוס.
31 במרץ 2012 ב-20:41 //
אני אכלתי אצל עוזי כשאתה עוד היית בשא"ש
23 בפברואר 2014 ב-11:13 //
לפני דקות ספורות נהניתי ממנה.
המנה אמנם יקרה (30 שח) אבל ענקי, החומוס מתקתק וקרמי, הפול מתבשל על פתיליה יחד עם גרגרי חומוס ומגיע נימוך ומהביל, אם נותנים לעוזי לרוץ על הכל הוא שם לימון שום מעולה, קצת תבלינים ובצד יש זחוק תימני טוב.
מומלץ בחום
26 באוקטובר 2014 ב-23:40 //
בתור נתניתי במקור אני אוכל אצל עוזי שנים, אכן הוא הפך ליקרן מאוד אבל המנה שלו היא גם הגדולה ביותר שתקבלו. את התיבול מומלץ להתאים לטעמכם ולתת לו הוראות (לדוגמא מעט לימון, הרבה שום, בלי ביצה וכו..),
החומוס של עוזי מצויין אבל יש טובים ממנו, מה שכן הפול שלו הוא אחד הטובים שתטעמו.
סתם כדי שתקבלו פרופורציות, חיכיתי פעם 50 דקות למנת החומוס שלי אצל עוזי. כל הכעס והתיסכול שהצטברו במהלך הזמן הזה נעלמו כלא היו עם קבלת המנה!
22 בנובמבר 2015 ב-14:23 //
במקרה היום הזדמן לי להגיע לנתניה.
"מה לא נקפוץ לעוזי?" עלתה בי התהייה שהגיעה מרעב טהור ומיצר ההרפתקנות הגרגר/ני הפועם בקירבי. כמובן שנקפוץ – הייתה תשובתי החד משמעית.
הגעתי לעוזי חדור מטרה – לאכול חומוס טוב. אחרי הכל, אי אפשר לצפות פחות מזה מחומוסייה בעלת תזרים מזומנים שכזה.
היה תור; כוסאמק איזה תור; טוב, מה כבר אפשר לצפות בשעות העומס ביום שמש נפלא שכזה.
עוזי מצטייר כבחור טוב סה"כ בעל יחס חם ואדיב. גולת הכותרת כמובן היא העובדה שאת החומוס הוא טוחן במקום, במכתש ועלי ממש כמו פעם. נוסטלגי משהו.
קניתי קופסא קטנה של חומוס (12 שקל) ונסעתי למחוז חפצי. בכל זאת, מיהרתי ולא היה איפה לשבת. לאחר כחצי שעה בערך, אפילו פחות, כשהגעתי לא יכולתי לעצור את הריר שניגר מפי כנחל הבניאס בחודש מרץ.
בצעתי את הפיתה ומיד טבלתי אותה בחומוס ואכלתי.
חשוב לציין שהקופסא שקניתי הייתה נטו חומוס עם מעט תיבול.
"לא גרגירים ולא חומוס".
החומוס היה בינוני ומטה. ולא, אני לא אומר זאת כאחד המשמיצים; אני אומר זאת מתוך מקום שבאמת ובתמים לא מבין את כל ההייפ סביב החומוס של עוזי. החומוס היה תפל, מלא בטחינה גולמית ובעל טעם אנמי. מרבית החומוסיות (אם לא כולן) בהן אכלתי בחיי, ואכלתי בלא מעט התעלו על עוזי פי כמה וכמה מונים.
זו בהחלט הייתה התנסות מעניינת, אך עם זאת התנסות חד פעמית, אלא אם כן אאגור מספיק אומץ להגיע בשנית לחוויה מתקנת באזור.
23 בנובמבר 2015 ב-08:10 //
עוזי טוחן את החומוס במטחנה חשמלית כמו כולם. בכל הסרטונים רואים את זה
24 בנובמבר 2015 ב-04:37 //
התכוונתי לטחינה עצמה, זו שעם כל המרכיבים יעני; לא זו של גרגירי החומוס כמרכיב הומוגני. להבא אשתדל להיות קונקרטי יותר שלא יכולו אי הבנות כאלו או אחרות.
17 בדצמבר 2015 ב-21:58 //
אכלתי היום לראשונה אצל עוזי מה שכתוב בכתבה משקף את דעתי. החומוס שונה בתיבול מהמוכר . סה"כ חומוס פול טוב מאוד . האיש צבעוני ומצחיק כך שאוכלים וצוחקים. שלמנו על שתי מנות קומפלט פעמיים שתיה 77 ש"ח וקבלנו פעמים קפה על חשבון הבית לדעתי