הכותב האורח השמיני שלנו, מספר על חומוסיה גלילית משובחת למרגלות הר מירון. בפעם הבאה שאתם מגיעים לאזור אתם חייבים לעצמכם ביקור במקום הזה.

יובלוג

מסעדת אל-ליאלי
כפר גי'ש
(על כביש 89 בין מירון לסאסא, בכניסה לכפר בפניה הראשונה הימינה והמסעדה מופיעה בצד שמאל).

מלחמת לבנון השנייה הבריחה את התיירים מהצפון. היא מנעה ממסעדות רבות באזור להתפרנס כראוי בעונת הקיץ, שבשנים רגילות היא עונה תיירות לוהטת.

אבל כבר בשבת הראשונה לאחר סיום המלחמה, הייתה מסעדת אל-ליאלי בכפר הערבי גי'ש (ג'אש, מוכר יותר ככפר המקראי גוש-חלב, לא רחוק ממירון), כמעט מלאה.

מצויידים בהמלצה של חבר, לקחנו את ההאמר הצבאי שכבר לא היה לו שימוש מבצעי רב עקב סיום המלחמה, ויצאנו למבצע חשוב לא פחות: מילוי הבטן הרעבה בחומוס גלילי משובח.

עבדכם הנאמן, המכור למסבחה הירושלמית והיפואית, החליט ללכת על המשאוושה שהתגלתה כמוצלחת במיוחד. גרגירים נימוחים בפה, שילוב טוב של החמיצות (לא מוגזמת ולא בלתי-מורגשת – בדיוק במינון הנכון).

שאר החברים החליטו ללכת על חומוס גרגירים וחומוס טחינה, ולאף אחד מהם לא היו תלונות. על-מנת להרגיש שתרמנו את חלקנו למדינה בארוחה הזו, לקחנו עוד 500 גרם חומוס לחיילים בשטח, שמסתבר שבאותו זמן בדיוק קיבלו אספקה גם מצדו השני של הצפון – חומוס סעיד בעכו. השמחה בכוח הייתה גדולה.

השירות של אל-ליאלי היה מצוין, כיאה למקום שקיבל את הסועדים הראשונים מזה זמן רב. אך ורק מתוך סקרנות לגבי השירות (וגם קצת בגלל הרעב לעוד מנת חומוס טובה), חזרנו גם אחרי שבוע וחצי. הפעם החלטתי לנסות את החומוס עם הגרגירים. אמנם הרכב מנצח לא מחליפים, אבל מי יודע, חשבתי, מתי אחזור שוב לכפר הצפוני-צפוני הזה. הגרגירים היו מצויינים, והחומוס היה חם, טעים וקליל. קינחנו בבקלאוות, וחזרנו למוצב.