זהו עוד אחד מהמקרים בהם הרעיון העומד מאחורי מוצר חדש נשמע כל-כך טוב שאתה ממש רוצה שגם המוצר עצמו יהיה טוב. לצערנו, מדובר במוצר קצת מאכזב.

בגדול: מדובר ב"חומוס גולמי", כלומר כמו טחינה גולמית אבל בתוספת של גרגרי חומוס מבושלים וטחונים (ועוד אי אלו תוספות, אליהן נגיע בהמשך). כל מה שנשאר לעשות הוא להוסיף מים ולערבב, ויש לכם חומוס שמזכיר במרקם ובטעם חומוס טרי.

זה נשמע כמו התגשמות חלום וזו אכן הייתה התגשמות של חלום, חוץ מהעניין הפעוט של הטעם.

היצרן, צ.י. תעשיות (המוכר יותר בזכות המותגים "כפיר" ו"הגבינה הטובה"), מדווח שמדובר בפרי של מחקר ופיתוח בן שנים בשיתוף פעולה עם חומוס בלו באס המוערך. על האריזה נכתב ש"חומוס חמסה נולד מתוך געגוע לחומוס האסלי של פעם, שהיינו מכינים בבית".

אשת יחסי הציבור (הנחמדה והמקצועית) של החברה, הציעה לנו להתייחס לחומוס חמסה לא כתחליף לחומוס של חומוסייה אלא כאלטרנטיבה למוצרי החומוס בקופסא שנמכרים בסופרים. זו אכן השוואה הולמת יותר, שבה בולט יתרונו של המוצר החדש בכך שאינו מכיל חומרים משמרים – התוספת שבימים כתיקונם הכי פוגעת בטעם והכי מציקה לבטן (שלי לפחות).

היצרן והאריזה גם מזמינים את הלקוח להוסיף "תיבול אישי" שיהיה "לפי הרגש", רק שהתיבול הזה מיותר כי המוצר עצמו כבר מגיע עם תיבול עודף. הטעם אכן נוסטלגי ומזכיר חומוס של פעם, אבל לא את החומוס שהיינו מכינים בבית אלא את זה שמצאנו בקופסאות השימורים של תלמה.

בניסיון להבין איך בדיוק זה קרה, הצצתי ברשימת הרכיבים. מסתבר שהחומוס המבושל והטחינה, שאמורים להוות יחד כ-95% מהחומוס, תורמים למוצר הזה 70% מהנפח בלבד. שאר 30 האחוזים כוללים בעיקר שמן קנולה (וגם מלח, רכז לימון, לציטין סויה, שמן רוזמרין, חומצת לימון, שום, סודה לשתייה ותערובת לתיבול).

יכול להיות שסוד שרידותו של המוצר ללא חומר משמר טמון בעיקר בתוספת הנדיבה של השמן, אבל זו כנראה הסיבה (בתוספת התיבול המוגזם) לכך שמדובר במוצר שטעמו נחות בהשוואה לחומוס בקופסא – כמובן, לטעמי האישי ולעניות דעתי הבלתי קובעת.