יום כיפור של החומוס בקופסא
בעשרות אלפי בתים בישראל עברו בשבועיים האחרונים מקניית חומוס מוכן להכנת חומוס ביתי, בעקבות הממצאים המדאיגים שפורסמו ב"תחקיר הסלטים" של התוכנית עושות חשבון. בניגוד למקרים קודמים, הפעם נראה שמדובר במגמה צרכנית
עושות חשבון היא תוכנית התחקירים הפופולרית של לינוי בר גפן וסיון קלינגבייל, המשודרת בערוץ 10 בימי ראשון (21:00). ב-16 לפברואר שודר במסגרת התוכנית "תחקיר הסלטים", שחשף ממצאים מדאיגים מבדיקות מעבדה שנערכו לסלטים מוכנים של מותגים מוכרים.
לינוי בר גפן (מימין) וסיון קלינגבייל. עושות חשבון.
הממצאים החמורים ביותר בתחקיר לא היו במוצרי חומוס בכלל, אלא בסלטי ביצים וטחינה מוכנה מסדרת אהרוני של "שמיר". ממצאים חמורים קצת פחות היו בסלטים של "מיקי".
אבל בשורה התחתונה, המסקנה שעלתה מהכתבה הוא שסלטים ארוזים בכלל וחומוס בקופסא בפרט, עלולים להזיק לבריאות שלנו. לא רק בגלל המקרים הקיצוניים של זיהומי סטריפטוקוקוס וליסטריה, אלא גם בגלל שימוש יתר בחומרים משמרים, ותוספות מיותרות בעליל כמו עמילן ושמנים צמחיים, שרווחים קצת יותר.
אנחנו מעולם לא הוספנו אהרוני לחומוס שלנו.
אפשר כמובן להתווכח על זה, אבל קשה להתווכח עם האימפקט העצום שהיה לכתבה בשבועיים האחרונים על התנהגות הצרכנים בישראל.
אנחנו, כמו תמיד, ראינו את התוצאות בסטטיסטיקות של התנועה לבלוג: בעשרות אלפי משקי בית בישראל הכינו בשבועיים האחרונים חומוס במקום לקנות חומוס בקופסא. זה לפחות האופן שבו אנחנו מפרשים את הגרף הנאה שלהלן.
רק כדי לסבר את האוזן: בשבוע שאחרי שידור הכתבה מספר הגולשים שהגיעו למתכון החומוס שלנו היה גדול פי ארבעה מהרגיל, ובשבועיים הבאים הוא היה גדול פי שלושה.
מלבד שיא של כל הזמנים (יומי, שבועי וחודשי), זה נראה כמו אירוע צרכני שישפיע ב-2016 על השורה התחתונה של שטראוס ("אחלה") ואסם ("צבר"). אתם תראו את "הלחץ" כבר בשבועות הקרובים, בקמפיינים לקראת העונה החמה של יצרני הסלטים – החודש שקודם ליום העצמאות.
6 במרץ 2016 ב-14:14 //
עוד חודש הכל יישכח
6 במרץ 2016 ב-15:11 //
ניסיון העבר מראה שדברים לא נשכחים. האימפקט נחלש עם הזמן אבל יש גם אפקט מצטבר
7 במרץ 2016 ב-08:42 //
עוד אחד מיתרונות התחקיר הזה הוא שמבינים על מה אני מדברת… שבוע אחרי התחקיר הבאתי ליומולדת בגן פיתות עם חומוס ביתי וההורים מאוד התלהבו שזה לא מקופסה.
8 במרץ 2016 ב-14:02 //
חומוס עוד אפשר להבין את אלה שקונים תעשייתי. אבל איך אפשר לקנות טחינה מוכנה תעשייתית???
8 במרץ 2016 ב-14:50 //
אכן, תופעה אניגמטית משהו. יש אנשים שאומרים שהטחינה המוכנה יותר טעימה להם ממה שהצליחו להכין בבית, אז אני משער שהבעיה היא שהם פשוט לא יודעים להכין טחינה
9 במרץ 2016 ב-01:32 //
הלוואי ונמשיך לחשוב מחוץ לקופסא, לטובת הבריאות של כולנו.
30 ביולי 2016 ב-20:19 //
זנ מעורר מחשבה.
אני לא מכניס הביתה סלטים מוכנים, ובכלל, כמעט לא מכניס אוכל מוכן. הוא יותר יקר ופחות טעים, הוא הורס את חוש הטעם אצל הילדים והופך אותם שמנים. אבל חוץ מזה זה לא כיף. אנחנו אוהבים להכין אוכל, זה חלק מהחינוך לילדים וחלק מזמן האיכות שמבלים איתם. גם דברים "לא בריאים" כמו עוגיות, עוגות ואחרים – תמיד עדיף טרי על פני קנוי, ובדרך כלל יותר כיף לבלות עם הילדים בהכנה שלהם מאשר בקנייה שלהם.
אחרי שאמרנו זאת, נשאר לבדוק את העניין של לאכול בחוץ. אני נאלץ לאכול אוכל מוכן בעבודה, אני עובד ונוסע במקומות רחוקים מהבית ולא תמיד מצליח להכין אוכל לעבודה. בחלק גדול מהמקרים אני לא סומך על כל המקומות שמכינים אוכל, והמבין יבין.. אני מקווה שלא נכנסתם לכל מטבח של מסעדה או דוכן מזון שהגיש לכם אוכל. זה לא תמיד מרנין.
אז כשהחומוס והטחינה צוברים וותק של כמה שעות, אני כבר לא מדבר אם הם נחשפים לשמש מאחורי זכוכית או פרספקס, כשהזמן עובר על הרטבים ועל הביצים ועל השמן, אני רוצה להכניס הסתייגות זהירה ולומר, לפעמים עדיף שיהיה חומר משמר.
מה זה חומר משמר, מה הוא עושה? הוא מעכב פעולה של מיקרואורגניזמים שמפרקים את המזון ומקלקלים אותו. גם אני אמרתי – if it cannot go bad, its not good for me. אבל בצוק העיתים, אני מעדיף שישמרו עלי חומרים משמרים, ולא להיות תלוי רק בטוב ליבו ובחוש האחריות של בעל העסק.
זה הכל ותודה שוב
31 ביולי 2016 ב-17:51 //
תודה ערן. אני חושב שסיכמת די יפה את הנושא.