זה לא גימיק אלא מוצר אמיתי שיש בו צורך אמיתי: בירת החומוס של מבשלת מידן היא פתרון נהדר לחולי צליאק, לרגישים לגלוטן, וגם לשומרי כשרות שמחפשים בירה כשרה לפסח.

בריאן מידן, קנדי לשעבר שעשה עלייה, גילה ב-2006 שהוא חולה צליאק (בעל רגישות גבוהה לגלוטן, חלבון החיטה, המצוי גם בדגנים אחרים). בהתחלה הוא התגעגע בעיקר לפיצות ומאפים, אבל ככל שעבר הזמן החלה להתפתח בו כמיהה דווקא לבירה. אז הוא פיתח בירה נטולת גלוטן.

זה לקח זמן, ודרש אינספור נסיונות, אבל בסופו של דבר הוא הצליח לייצר בירת אייל מכוסמת ומאוחר יותר גם בירות מקינואה, תמרים וחומוס (תכף נגיע לזה).

מה שהתחיל כתחביב הפך לסטארט-אפ. בסוף 2012 הגיעו בקבוקי הבירה הראשונים שלו לשוק, תחת השמות Meadan Buckwheat ו-Quinoa Malt Honey Ale. בתחילה הוא ייצר במבשלה קיימת, ואשתקד (2015) הקים את מבשלת מידן.

אחד הפיתוחים האחרונים של מידן היא בירה שעשויה מחומוס. בהתחלה זה נשמע כבדיחה או גימיק, אבל זה רציני לגמרי, ומי שטעם (אנחנו לא) טוען שהיא גם בירה לא רעה בכלל.

כמו כל דבר אחר (כמעט) שקשור לחומוס, המוצר הזה מעורר עניין רב בחו"ל וזכה לסיקור תקשורתי נרחב בחודשים האחרונים (בסרטון הספציפי שלהלן, על-ידי סוכנות הידיעות הצרפתית AFP).

מוקדם יותר החודש, כיכבה בירת החומוס ביריד התיירות הבינלאומי ITB שהתקיים בברלין. לכבוד האירוע יצרו במבשלת מידן מהדורה מיוחדת לציון 50 שנה לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה. כמו שאפשר לראות בתמונה, התווית מצהירה כי מדובר ב"Official drink of German-Israeli friendship".

למרבה הצער והאירוניה, דווקא שר התיירות יריב לוין (ליכוד) אינו שותף לידידות הזו ובחר להחרים את האירוע.

בעיתון של השלטון ("ישראל היום") בחרו להתעלם מהבירה והתמקדו בהחלטה של לוין שהוצגה כבחירה ערכית ("שר התיירות לוין הבהיר: לא אדרוך על אדמת גרמניה"). אם להאמין לכתב כלכליסט (עיתון ששייך למשפחת מוזס המתחרה) יוסי פישר, לוין פשוט עסוק מדי בעניינים אחרים.

כך או כך – ישנה בירה מחומוס, והיא נטולת גלוטן וגם כשרה לפסח, ומזכירה לנו שוב שהחומוס הוא אחד מאבות המזון.