פאוזי פול חזרה לשכונה – בשם חדש ובכתובת חדשה, קצת יותר מתוחכמת ומלוטשת, אבל בסופו של דבר אותם האוכל, האנשים והאווירה שהתחבבו על תושבי פלורנטין בחצי הראשון של העשור. 7 שנים אחרי שפרץ לשכונה בסערה, פאוזי עושה קאמבק וזה נראה מבטיח.

חומוס פאוזי
כתובת: דרך יפו 20 תל-אביב (פינת מזרחי)
שעות פעילות: א-ו' 8-16:00
חומוס פאוזי בפייסבוק

פורסם: 14.4.2019. עודכן: 6.6.2019

ביום חמישי האחרון, קצת יותר מ-7 שנים אחרי שנחת לראשונה בפלורנטין עם פאוזי פול, פתחו "פאוזי" (עוזי) והצוות שלו בפינת מזרחי ודרך יפו בתל-אביב מקום חדש: חומוס פאוזי.

כפי שקורה ביותר מדי מקרים, לא היה לי מושג קלוש שזה הולך להתרחש – לגמרי במקרה עברנו י' ואני ליד המקום בסוף השבוע והופתענו לראות את השלט. היום באנו לבדוק אם אכן מדובר בפאוזי האגדי, וכמובן לטעום ולהפיץ את הבשורה אם יש כזו.

המיקום החדש מרוחק רק 350 מטרים מהקודם, אבל המרחק הלא גדול הזה משמעותי מאד בגיאוגרפיה המיוחדת של דרום תל-אביב. הוא נמצא מעבר לכביש ממתחם בית רומנו, במרחק הליכה קצרה ממסעדת עוזי (מסעדת הפועלים הכי פופולרית באזור) ומחומוס הכרם, שבאמת הגיע הזמן שיהיה לו מתחרה ראוי. אקוסיסטמה אחרת לגמרי, ונראה שפאוזי השכיל להשתלב.

מצד אחד, מבחינות רבות מדובר בשחזור כמעט מושלם של החומוסייה ההיא: מהחומוס המשחתי והחלק, דרך עיסת הפול הכהה והמהבילה, ועד לכד הלימונדה הענק שליד דלת הכניסה למטבח (אותה המכונה עם המכסה הצהוב). אותם אנשים, אותה אווירה, אותו אוכל, ואותו סלאם מכוער (אך שובה לב) עם מכוניות שחונות באדום-לבן בחוץ.

רק אחרי שהתיישבנו והסתכלנו מסביב, הבנו שבכל זאת מדובר בשדרוג רציני. במקום הכוך עם השלט המאולתר, מדובר הפעם בחלל מרווח יחסית ובעל תקרה גבוהה וחלונות גדולים שפונים לרחוב. ניכר שהשקיעו לא מעט בעיצוב, שיפוץ וריהוט, וגם המטבח גדול ומצויד יותר.

י' הזמינה חומוס-טחינה ואני לקחתי קומפלט. שתי המנות, שהגיעו תוך דקותיים (כשהמקום כמעט מלא), היו גדולות, יפות וטעימות וי' כמעט לא הייתה צריכה עזרה בלנקות את הצלחת. אמנם הביצה שלי הגיעה בטעות למנה שלה (מסוג הדברים שלא צריך להיות קטנוניים לגביהם במקום שנפתח לפני יום וחצי) – אבל היא הייתה חומה ויפה, כמו שצריך.

המנות תובלו במעט שמן זית, פטרוזיליה ופפריקה, והמון כמון. הן הוגשו עם פיתות דקות ואלסטיות, צלחת נאה עם פרוסות חמוצים, פלפל ירוק חריף טרי, פלחי בצל וצלוחית רוטב. מינימליסטי כתמיד. יש גם סחוג ירוק שמדיף ריח רענן של כוסברה.

בין ההשפעות של עוזי, שעובד בענף כבר קרוב ל-30 שנה, ניתן למנות את חומוס בהדונס וחומוס בית-לחם, שבשניהם עבד בעבר. בגלגול הנוכחי שלו החומוס של עוזי לדעתי התקרב קצת לזה של בהדונס, והוא מעט סמיך ומשחתי יותר ומבוסס על טחינה אל ארז. הפול, שהוא מקור גאוותו של פאוזי בעל השורשים העיראקיים (גם אם זה פחות ניכר במיתוג החדש), עשוי היטב ומתובל בעדינות. לא טעמתי את המסבחה והסלט, אבל אני מניח שגם הם עומדים בסטנדרטים הדי גבוהים של המקום הקודם.

בקיצור: 64 ש"ח לשתי מנות ושני בקבוקי שתייה קלה (ויש לימונדה ב-5 ש"ח). הכל היה טעים ועשוי היטב, חוץ מהחמוצים שהם עניין כאוב בחומוסיות בכלל בשנים האחרונות (אפשרות אחרת: נעשיתי פיינשמעקער. י' ביקשה שאוסיף: כן, החמוצים היו טעימים, אתה פיינשמעקער). ברור שנחזור. ואגב, הביקורת הזו נכתבת תוך כדי עיכול המנה, מה שאומר שהיא לא הפילה אותי למרות שהייתה בבירור קצת גדולה מדי (ועוד עזרתי לי' עם שלה).