תופעה: חומוסיות כשרות לפסח
כן, קשה להאמין, אבל יש גם כאלו: חומוסיות כשרות לפסח, שמגישות את החומוס שלהם עם לאפות מקמח מצה. לשומרי כשרות שלא יודעים מה לעשות עם עצמם ביומיים הבאים.
חג הפסח ידוע כאסון קולינרי ממדרגה ראשונה. לא שאי אפשר להכין אוכל טעים וכשר לפסח, ולא שחסרים מקומות שמוכרים חמץ, אבל באופן מעשי – כשרוצים לאכול מגלים שכמעט הכל סגור.
כן, בתי הקפה והסושי-ברס המלוקקים של תל-אביב פתוחים גם בימים האלה ובזמן הזה. בחלק מהם יאכילו אתכם, כמו תמיד, גדי בחלב אימו, חזיר באבי אביב וסנדוויץ' שינקן בפיתה עם פירורי לחם מסביב. באחרים, מצליחים להפתיע עם סנדוויצ'ים בלחמניות כשרות לפסח (עם טעם של קלקר), וכל מיני המצאות אחרות. אבל רק תנסו לצאת בצהריים לאכול בחוץ – לאכול באמת – ותראו איזה בלאגן זה. פסח הוא זמן שבו רוב המקומות שאפשר לאכול בהם אוכל טעים בוחרים לסגור לשיפוצים.
ברשימה מה עושים חומוסאים בפסח דיברנו על צרתם המיוחדת של חובבי החומוס, ועל פתרונות אפשריים. בתגובות לפוסט הזה, ולסקר שלנו (האם אכלתם חומוס בפסח?) הוזכרו כמה שמות של מקומות באזור א' שפתוחים בפסח כרגיל (כמו אבו אדהם, אבו דאבי), וגם באבו גוש (הכל בערך).
אבל המגמה המעניינת מנקודת מבטם של שומרי הכשרות היא של החומוסיות הכשרות לפסח. פעם פשוט לא היו כאלו, וכנראה שהשינוי טמון בהישגים המטאוריים של המו"פ בתחום הלאפות מקמח מצה. שימו לב לזה:
הלאפות שבתמונה והחומוס שנאכל איתן (בתמונה התחתונה) נרכשו היום בחומוס כפול בתל-אביב (נחלת בניימין, ליד אגאדיר). היה טעים. הגולש יובל המליץ על חומוס מקסימום בכפר-סבא (ליד בית-החולים מאיר). מי שיש לו המלצות נוספות מוזמן להציג אותן כאן. בטח יהיו טובות גם לפסח הבא.
7 באפריל 2007 ב-20:59 //
אני לא מקפיד על כשרות בפסח, ובכל זאת עוררת את התאבון שלי!
8 באפריל 2007 ב-15:10 //
שוקי, סייג את דבריך
חומוסיה שפתוחה בשבת לא תקבל תעודת כשרות, וניתן להניח (תחושת בטן והגיון בריא. וייתכן גם שאני טועה) שהמקום לא הוכשר כראוי לפסח, כך שהציבור הדתי ו/או זה המקפיד על הלכות כשרות, לא יאכל שם בימי החג.
חוץ מזה החומוס שם לא רע ואף טעים.
אה, ואם יורשה לי, הגהה קלה: באבי אביו…לא אביב. אלא אם זה מאכל אביבי, ואז אני מדבר שטויות.
חג שמחש מסחמיש בוכמיץ.
8 באפריל 2007 ב-23:30 //
אלון, זה בלוג חומוס, והסתייגויותיך מכשרות המקום הן כבר גובלות בפוליטיקה לדעתי.
תעודות הכשרות מתאימות לציבור מאוד מסויים של אנשים, והקריטריונים לקבלתן הם בעייתיים. היו בעבר נסיונות של דתיים להעניק תעודות כשרות אלטרנטיביות אחרי שאלה מאסו ברבנות שהפכה את הכשרות לעוד דרך לגבות כסף ולהעסיק מקורבים.
http://www.hofesh.org.il
חג שמח וכשר!
11 באפריל 2007 ב-12:40 //
לסתם אחד: הלינק ששמת לאתר "חופש" הופך את התגובה שלך ל עוד יותר "פוליטית" ממה שאתה טוען שאלון כתב (בלי קשר לכך שגם לדעתי, בתור חובש כיפה, מערכת הכשרות והרבנות הראשית הם בזיון).
הדיון על כשרות חומוסייה נועד אך ורק כדי לדעת האם אדם דתי ממוצע יכול לאכול שם חומוס או לא.
אין כאן אג'נדה או ביקורת אלא ציון עובדה, ותיקון עובדה ששוקי ציין.
ולעניין: אני די בטוח שהמצות של בני ישראל בצאתם ממצריים לא נראו כמו מצות המכונה הדקטיות של היום אלא יותר קרובות למצות הרכות-שמנמנות של עדות המזרח/תימנים.
גם לחמניות הפסח שמכינים בכל מיני מקומות הן די זוועה, ושומר נפשו ירחק, לענ"ד.