חדש בבלוג

בין עזה לברלין: חומוס ברחביה

קשה להתחרות עם החומוסיות של העיר העתיקה. אבל בין עזה לברלין, החומוסייה החיננית מרחביה, ממילא נמצאת על סקאלה אחרת לגמרי.

בין עזה לברלין
כתובת: דרך עזה 55 (פינת רחוב הרב ברלין), ירושלים
שעות פתיחה: א-ה' 10-23:00, ו' עד 17:00
טלפון: 02-5666786
כשר

אם רוצה המקרה ואני מגיע לירושלים (כאילו שדבר כזה יכול לקרות במקרה) אז אין מצב שאעזוב את העיר מבלי לאכול חומוס. אם לסמוך על ניסיון העבר, אז הסיכוי שזה לא יהיה אבו שוקרי או לינא או עיכרמאווי הוא לא מאד גדול. כך יוצא שבכל פעם אני עוזב את העיר שרוי עדיין בבורותי המכמירה, ונאלץ לשמוע על מקומות כמו פינתי, טעמי או נזמי בעיקר מירושלמים וותיקים, שנוזפים בי קשות שאני מעיז בכלל לקרוא לעצמי "חומוסאי".

 

חומוס פטריות, בין עזה לברלין

גם על בין עזה לברלין אני שומע כבר הרבה זמן, וחוץ מבחירת השם המצויינת יושבי המקום מהללים הרבה מעלות טובות שיש בו. לפני הכל המסעדה הקטנה הזו, על פינת דרך עזה ורחוב הרב ברלין ברחביה, נושאת בגאווה את התו החברתי, כשלעצמה סיבה להעדיף אותה על מקומות אחרים. ואחרי שישבתי שם, חמוש באח אחד ושלושה אחיינים – הרכב לא טריוויאלי לאף בית אוכל – אני חייב לציין לטובה את הסבלנות, אורך הרוח והאדיבות של האנשים במקום.

בין עזה לברלין מציעה לא רק חומוס אלא אוכל ביתי בכלל – מרקי עדשים וקובה ומקלובה וקובה מטוגנת וקבב ושניצל וחזה עוף ואורז עם בשר, ויש גם פלאפל וסביח. התפריט לא קבוע אלא משתנה בהתאם ליום ולמצברוח. אבל החומוס בשלל הרכביו, ללא ספק תופס פה מקום מרכזי – החומוס והאווירה – ומוגש בכל יום.

בין עזה לברלין, רחביה, ירושלים הקומפלט של בין ברלין
בין עזה לברלין, קובה ניגוב קבוצתי ברחביה

בשולחנות לידנו, ועל הדלפקים, ישבו אנשים בג'ינס ובמכנסי כותנה, עם עיתון או עם ספר. לקחנו חומוס גרגירים ומנת קומפלט אחת וחומוס עם פטריות וגם קובה מטוגנת. קיבלנו את כל הנ"ל כשהם חמימים קמעא, עם צלוחית סחוג ירוק ופיתות שמנמנות. בין הילדים שררה אחדות דעים: טעים! הקובה ומנת החומוס-פטריות זכו כמדומני בתגובות החמות ביותר.

כן, אני מודה, אני עדיין מעדיף את לינא, או שאולי אני מעדיף את הסימטאות הצרות של העיר העתיקה על דרך המלך של רחביה. אבל אם אתם עוברים ליד ורעבים לחומוס, בין עזה לברלין יטפלו בכם יפה.

11 תגובות על בין עזה לברלין: חומוס ברחביה

  1. כשגרתי בירושלים שכרתי דירה ממש מתחת לעזה וברלין.
    אחת לשבוע הייתי יורד ומפרק קערה.
    באמת חומוסיה על סקאלה אחרת.

    ופינתי, לא נעים לומר, עושים *** של חומוס.
    סתם רעש וצלצולים.

    [הערת המערכת: זה אנחנו צנזרנו. יש יותר מדי אזכורים של צואה בתגובות לאחרונה.]

  2. לאבו-רני – החומוס עצמו של פינתי סביר, הבעיה בו היא הגרגירים (קשים ולא טעימים) והתיבול הלא קיים – זה כמעט כמו לאכול חומוס נקי מקופסה. טוב, אני קצת מגזים, ברור שיש הבדל – אבל עדיין אפשר לצפות לטיפה יותר תיבול Built in ולא להסתמך על סחוג בשירות עצמי.
    חוץ מזה, בפינתי גם יחסית יקר (אם משווים את המחיר לחומוסיות במזרח העיר, וזה מה שאני עושה אוטומטית) והמנות די קטנות.

    לגבי הסניפים האחרים של פינתי – ניסיתי אחד מהם, המצב לא יותר טוב.

  3. Abbu Rani Fan Club Band
    4 במאי 2008 ב-23:53 //

    אכן, חומוס לא רע ומקום נחמד. אין מילה רעה

    ראוי לבחון גם את אבו טאהר בשוק הקצבים (בעיר העתיקה). מנות קטנות, סקס אפיל של אטליז ובמיה שלא בעונה (חשוד), אבל עושה חסד עם החך וזול באופן שערורייתי

    פינתי, לעומת זאת, מתחת לכל ביקורת (טעמתי רק בסניף הדגל. יש עוד חצי תריסר מפוזרים בעיר, אני חושב)

  4. Abbu Rani Fan Club Band
    5 במאי 2008 ב-00:38 //

    ליובל
    כל מה שאמרת נכון
    אני אישית אוהב את החומוס שלי בלי הרבה תיבול – כמעט רק שמן זית ולימון. לטעמי, במצב כזה ניתן להבחין יותר באיכות שלו. בפינתי אכן לא מתבלים כמעט (חוץ מפפריקה למעלה – נכון לביקור האחרון שלי שם), וזה מה שגורם לי לחשוד שמדובר בחומוס קופסתי. נתקלתי בהרבה חומוסים גרועים שמרגישים שמי שהכין אותם פישל (חד פעמית או קונסיסטנטית). זה תמיד מעורר חמלה, ולא בוז (כשמכינים חומוס בבית מגלים כמה שזה קשה ומורכב). אבל כשאתה נתקל בטעם המוכר ההוא של החומר המשמר והשמן הזול (סויה?) של החומוסים התעשייתיים, ועוד בחומוסייה – קשה להתבלבל. ואז זה הכי מעצבן – כי אתה מבין שהחומוסאי שלך אפילו לא ניסה בשבילך.

    למען ההסתייגות אציין שלא ידוע לי אם החומוס של פינתי באמת מקופסה, ושטעמתי אותו במהלך שלוש השנים האחרונות. יכול להיות שבעבר הוא היה אחרת. לא יודע.

  5. כמה הערות קטנות: יש לכם טעות בימים ושעות הפתיחה, כי בין עזה לברלין סגורים בשבת. זה צריך להיות ימים א – ה 10:00 – 23:00, יום ו 10:00 – 17:00. מקום נוסף שהוא לא חומוסיה אבל לגמרי ירושלמי ועם אפיל דומה לזה של בין עזה לברלין, זה אוגנדה, שם מגישים את החומוס של עכרמאווי. ובאמת כבר מזמן הגיע הזמן שמישהו אצלכם יכתוב על חומוס עכרמאווי, כי כמה מאיתנו חושבים שהוא החומוס הטוב ביותר בעיר העתיקה, ומכאן גם הטוב ביותר בירושלים. רשימת ה-60 שלכם תהיה לגמרי לא שלמה בלעדיו:)

  6. אכן היה כיף, טעים ומשובח.

  7. אראלי
    7 במאי 2008 ב-11:53 //

    בתור שכן לשעבר של החומוסיה הנ"ל אני יכול להעיד שהיא אחת הטובות, והיא נהנת מפופלריות עצומה בקרב הסטודנטים בשכונה. מתגעגע.

  8. נון – אתה צודק לגמרי בשני הדברים. א' תוקן, ב' יתוקן.

  9. מיכאל (אבו-עומר)
    6 באוגוסט 2008 ב-15:12 //

    משהו באמת קרה לפינתי, אכלתי באחד הסניפים עם אשתי ודי התאכזבנו.
    חומוס לא רע יש ב "בבא-חומוס" ממש ליד פינתי בתלפיות (אכלתי שם לפני שנה, אני מקווה שלא השתנה).

  10. אבן עזרא
    20 בדצמבר 2008 ב-12:50 //

    אם אין אף אחד שיכפיש את החומוס אני אאלץ להרים את הכפפה.
    אמנם האוירה נעימה והמאכלים, במיוחד המרקים , סבירים ביותר. עם זאת אל תטעו לחשוב שריכוז סטודנטים חביבים מצביע על איכות חומוס- להיפך, סטודנטים ידועים כתןשבי חוץ המעדיפים להיותר בארבע האמות שלהם, לכן יעדיפו להתענג על חומוס דלוח כשל בין עזה לברלין, חומוס שגבשושיותו נובעת מחוסר מקצועיות, מאשר לקחתח את עצמם לעיר העתיקה. בעבר הלא רחוק היתי גם אחד מאותם סטודנטים וגרתי ממש ליד, אבל גם כשכמהתי למנת חומוס ולו הינונית שבהן לא הצלחתי להביא את עצמי לאכול שם אלא רק במקרה הטוב לפגוש חברים שאוירת המקום עירפלה את חושיהם

  11. אכן, החומוס הכי טוב שאכלתי.

2 טרקבקים ופינגבקים

  1. מילים דיגיטליות » קורותי היום (טכנית, אתמול)
  2. סקר: מהו הדבר הראשון שגלעד שליט יפרסם? | סרטן בגב האומה

השאר תגובה