איך קרה שמלך החומוס הוא ג'ינג'י מקיבוץ עינת? מה הוא שם בחומוס? ואיפה זה בכלל קיבוץ עינת? מישל דור, כוכב "שלושה בעקבות החומוס", "היחידה לחקירות חומוס" וכמה דברים שקשורים לעיתונות, בפוסט אורח מיוחד

מישל דור

האמת שקטונתי. מי אני שאכתיר מלכים ואכריז על מלך החומוס החדש? היססתי לפני שבחרתי בכותרת הבומבסטית הזו. הנחתי שאולי תחשבו שיש משהו תמים ונאיבי בהתלהבות שלי.

מצד שני, בתור עיתונאי עם מקורות טובים, הצלחתי במהלך השנים האחרונות לאכול רק את הטוב ביותר.

עד היום היה עבורי "מלך" אחד: אבו ברקוביץ' – גם ליד הבית, גם עושה חומוס גלילי מעולה, וגם איש זהב. אבל היום מצאתי את עצמי מסיר בעדינות את הכתר מראשו ושם אותו על הפדחת של איתי גולן, "ג'ינג'י", שהחומוס שלו הוא פשוט הטעים ביותר שאכלתי מימיי. עד כדי כך שאני מאמין שכל מי שיטעם ממנו יסכים איתי.

שתי דקות מפתח תקווה

"החומוס של ג'ינגי" ממוקם בפינת חמד בכניסה לקיבוץ עינת, מספר קילומטרים מזרחית לפתח תקווה.

במבט ראשון אתה חושב שיצאת ממנהרת הזמן, כי המקום נראה בדיוק כפי שנראו מקומות שהיינו אוכלים בהם בשנות השבעים – סככה, שולחנות עץ, הכל פתוח ומאוורר בלי מזגנים ופלורוסנטים. ומעל להכל המטבח הממוקם, תאמינו או לא, במכולה. שום דבר שעלול לגרום לך לחשוב שמדובר בחומוסייה.

למרות שהגענו למקום ביום חם, היה נעים מאד בגלל הבריזה הנפלאה. הבעלים, איתי גולן (45), הוא בן הקיבוץ. אחד האנשים התזזיתיים שיצא לי להכיר. ג'ינג'י אמיתי, חם ומסביר פנים, אוהב אדם – לא עוברת שנייה ואתה כבר חבר שלו. איש נדיר.

גולן "גילה" את החומוס במקרה בשנות התשעים, כשביקר בנצרת. "באותו רגע נפלה ההחלטה שזה מה שאני רוצה לעשות בחיי", הוא מספר. אחרי השתלמות הוא פתח שלוש חומוסיות שונות בתל-אביב וקצר הצלחה אדירה.

"היה מצוין והלך ממש טוב אבל אני לא בנוי לעבוד עם שותפים ומסיבה זו חזרתי הביתה לקיבוץ. בשנת 2003 פתחתי את המקום ומאז הכל היסטוריה" הוא אומר ומחייך.

מבשל כל הלילה

בקיבוץ עינת מגדלים גרגרי חומוס שמגיעים להרבה חומוסיות בארץ, אבל גולן מגדל את הגרגרים שלו בעצמו, ומבשל בעצמו, בתהליך בישול שהוא האולטימטיבי לדעתו. והוא נחרץ מאד בעניין: הסודה לשתייה מחוץ לתחום.

"חומוס אמיתי אוכלים כבר בשבע וחצי בבוקר. כדי לקבל את החומוס מבושל כמו שצריך יש לבשל אותו ממש כמו חמין – לאט לאט ובסבלנות, כל הלילה. זו הדרך היחידה לקבל גרגרים שהטעם שלהם זהה בשבע בבוקר ובאחת בצהריים".

"כשהסיר עובד כל הזמן, אין שום סיבה לחכות", הוסיף הג'ינגי. ואכן, מבזק המצלמה עוד לא הספיק להתחמם וכבר נחתו על השולחן המשולש של עמיתי והמסבחה שלי, קערת סלט וצלחת עם כדורי פלאפל ענקיים.

ואז טעמתי את המסבחה.

הכי טעים בעולם

זוכרים את מבקר המסעדות ב"רטטוי" שטעם וקיבל את הלם חייו? כך גם אצלי. המצלמה נזרקה לפינה ומאותו רקע לא הייתי מסוגל לחשוב על שום דבר מלבד הטעם האלוהי של המנה. הגרגירים נמסים בפה, הטחינה מלטפת את החיך ורוטב השום-לימון מדגדג את הלשון. הרמוניה מושלמת.

נגיסה בפלאפל וכדור הארץ עצר. מתוך חגיגת הטעמים בפה היכתה בי התובנה: לעולם לא אהנה כך שוב – אין כמו הפעם הראשונה. אבל אני לא אוכל להפסיק לחזור לכאן.

ורק שלל הטעמים מילא את עולמי. המדובר על סוג המנות שאתה יודע שיש רק פעם אחת שאתה נהנה מהן כל כך וזו הפעם הראשונה שנפגשת בהן כי החוויה הזו כבר לא תחזור לעולם.

בעת כתיבת שורות אלא אני עדיין חש את טעם החומוס בפה – וזה ללא ספק היה החומוס הכי טעים שאכלתי. אני לא חושש לומר: מלך החומוס הוא הג'ינג'י מקיבוץ עינת. יחי המלך החדש!

נ.ב. המקום פתוח בימי שני עד חמישי ("ראשון עובד על הזוגיות" מסביר בעל המקום) החל מהשעה עשר ועד שהסיר נגמר וזה כמובן תלוי הסועדים.