אחד משניים: או שיש בירושלים מישהו שקוראים לו "חומוס", או שיש משפחת "אבו חומוס". ולא, זו לא בדיחה.

Forword הוא מגזין הרשת של עיתון באותו שם, שעוסק ביהודים ובתרבות היהודית ברחבי העולם. קצת אירוני למצוא באתר הזה סיפור שמגיע מארץ הקודש, ואמור היה בכלל להגיע ישירות לכאן, אבל אתם יודעים – גלובליזציה וזה.

הכותב, אחד, דוד אבוטבול, מספר שנסע לפגוש חבר בחומוס טעמי בירושלים. בדרך, הוא גילה להפתעתו שלנהג שמסיע אותו קוראים "אבו חומוס". תוכלו לקרוא על זה ולראות תמונה כאן.

כמובן, האסוציאציה המתבקשת היא דמותו של אבו חומוס מ"זהו-זה", אבל זה לא פותר את השאלה: האם ייתכן שאיפשהו, בינינו, ממש עכשיו, מסתובב מישהו ששמו חומוס?

ובכן, זו אפשרות והוא אפילו לא יהיה הראשון – המדינאי והפילוסוף הרומאי קיקרו נקרא על שם הקיטנייה המופלאה כבר במאה השנייה לפני הספירה (Cicer הוא שמה הלטיני של החימצה). אבל האפשרות הפשוטה יותר היא שאחד מאבותיו של נהג המונית היה חומוסאי בכיר במיוחד – כשם שאחד מאבותיו של הכותב, דוד אבוטבול, כנראה עסק במכירת תופים – אבוטבול – אבו + טבול (תוף).

כך או כך, תודו – אחלה סיפור. ואי אפשר שלא לחתום אותו בסרטון שלפניכם, קבלו את חומוס (מוני מושונוב) ואת אבו חומוס (דובלה גליקמן) בקטע מרגש ("איכסה עאלק, רק ראית אותי כאן מאחורי הבשר וכבר אתה רוצה להתחתן איתי?"):

שירה.