10 דרכים לגרום לחברה שלך לאכול חומוס
מוקדש לאפרת וציון.
התוכנית שלפניך, בת עשרה שלבים בלבד, יכולה לגרום לכך שהחברה שלך – שים לב – תאכל חומוס ואף תהנה מכך. מן הידועות הוא שאפשר להביא את הסוס לשוקת ולא להכריח אותו לשתות; מצד שני, אין סוסה אצילה שלא תתרצה ותתפתה לכל דבר עבירה – אם רק תעניק לה את החיבה, הכבוד והעונג הגופני העילאי להם היא ראויה.
התזה הפשוטה אומרת שאין דבר כזה כמו לא לאהוב חומוס (כלומר, אולי יש אבל מדובר בתופעה נדירה). מה שיש, לפעמים, הוא אנטגוניזם, ובאנטגוניזם הזה לא צריך להילחם – רק לרכך ולעדן אותו באמצעות חוויות מתקנות. הן יעשו לעזר שכנגד-נעים וטוב, עד שכבר לא יהיה אכפת לה לטעום ויום אחד היא תמצא חומוס שתאהב. זה כבר קרה לחומוסאים לא מעטים ומנע הרבה טרגדיות משפחתיות. עם עדינות, סבלנות והרבה גוד-טיים, יש לך סיכוי טוב לקרב את שתי האהבות של חייך זו לזו.
1. בשלב ראשון: שאף להידברות. במקום להיות קרצייה ולהסביר לה כמה דגול היה אבו חסן זצ"ל, התחל בזה שתקח אותה למסעדות – לא חומוסיות. יש הרבה מסעדות (ערביות, דרוזיות, יהודיות) שמגישות חומוס ראוי לצד מנות אחרות. ולמרות שזה אומר שיהיה עליך להתפשר קצת – בסופו של דבר שניכם תוכלו לאכול ארוחה משביעה (לא עגבנייה בסעיד, כמו אפרת), ולהרגיש מסופקים. דו-קיום הוא שם המשחק. אל תלחץ עליה, אל תציק לה, ובשום אופן אל תגרום לה להרגיש שאתה מנסה לאנוס אותה לאכול חומוס. אתה לא, אתה בסך-הכל רוצה שיהיה לה טוב.
2. הצג לה את הצד השני של החומוס. חומוס הוא מאכל של גברים אמיתיים, אין ספק. מה לעשות שאנחנו המין שאוהב להתלכלך ולהפליץ ולהראות לכולם שהוא גברררר שאוכל פלפלים חריפים עם הגרעינים והגבעול; הן, לעומת זאת, המין שמעדיף להדליק נרות ריחניים (ושלא מעניין אותו למי יש יותר גדול, אלא אם כן מדובר בשימוש אישי).
יש יוצאות דופן, אבל אם החברה שלך לא אוכלת חומוס אז כנראה שהיא מהסוג שמעדיף נרות. עליך מוטל, מטבע הדברים, להוכיח שאפשר לאכול חומוס בצורה תרבותית ובמקומות שנעים לשבת בהם – גם אם זה אומר להשאיר את החברים ה"לא בוגרים" שלך בבית לפעמים. עליך חובת ההוכחה, שחומוס הוא מאכל שאיננו רק לגברים ושלא רק גברים מכינים אותו. אתה יכול לנסות לקחת אותה לחומוסייה שמנוהלת על-ידי נשים (כמו מלכות החומוס בתל-אביב, סוהילה בעכו, אום אמיר מחיפה, בנגלי מאפיקים, ויש עוד).
3. אל תוותר על המשחק המקדים. אכילת חומוס טוב יכולה להיות גולת הכותרת של טיול מטמטם חושים בסימטאות הרובע הנוצרי בירושלים, או בעיר העתיקה של עכו, בכרמל או בשוק הכרמל או בהרי הגליל. גע בה במקומות שהיא אוהבת, ואל תמהר. דיבורים על חומוס תוך כדי הם Turn Off, אגב. שמור את הדיבורים לאחרי.
4. גוון את הזוגיות. אתה לא צריך להעלים את החומוס מהשולחן, רק להעלות עליו דברים שהאשה אוהבת ושיגרמו לה לשכוח מהנוכחות שלו. בכל מקום שמתאים כדי לאכול בו חומוס עם בחורה, יש את המאכלים המיוחדים שלו. בסעיד העכואי זוהי המחלוטה. אצל אבו מרוואן היפואי אלו הצלעות והחצילים הבלדיים שמשיח חורך על הגריל. במקומות כמו טעם וריח או אל באבור יש מגוון גדול של מאכלים ערביים מסורתיים, ובאבו אל-עבד זו דווקא הכרובית המטוגנת שגורמת לכל מיני אנשים לבוא שוב ושוב. בכרם התימנים אלו המרקים הנהדרים.
5. שאל אותה מה היא אוהבת. ובהמשך לסעיף הקודם – אם החברה שלך לא אוהבת חומוס אבל כן אוהבת פלאפל או טחינה או פול כל דבר אחר שמתלווה לחומוס או משמש כמרכיב בו, אז זה מקום שבו אתם יכולים שההנאה תהיה משותפת. חלבה, עוגיות טחינה או ממתק שומשום, גם הם קרובי משפחה. ובל נשכח: לכל בחורה כמעט יש את הסטייה שלה – זו מטורפת על זיתים, ההיא פריקית של חמוצים, ואחרת תפתח כפתור בחולצה בשביל סלט טורקי. אם החברה שלך אוהבת לבנה, אז היא אפילו תעשה את תנועת הניגוב עם היד.
6. תן לה להיות למעלה. אם היא אוהבת לשלוט בעניינים – תן לה. אם אתם נוסעים למקום כלשהו ורוצים להחליט מראש איפה תאכלו, תן לה לבחור את המקום וציין רק שאם יהיה שם גם חומוס טוב אז אתה מאד תשמח.
7. אמור לה את משפט הקסם: "יש הרבה סוגים של חומוס". מה שברור לכל חומוסאי מתחיל עשוי להיות בלתי מובן לחלוטין למי שאיננו אוהב חומוס, או ליתר דיוק: למי שעוד לא מצא את החומוס שמתאים לו. הרי חומוס הוא מאכל שיכול לנוע על כל הספקטרום הרחב שבין יציקה אפורה למשחה קציפתית שעינה כעין הבדולח. וזה לפני שהזכרנו את כל מגוון האפשרויות לאכול חומוס – עם או בלי טחינה, פול וביצה, כמסבחה או משאוושה, במרק, עם קוסקוס, בסלט או בתור ארבעס, וכמובן: בפלאפל, שגם לו יש אלף טעמים.
את היתרונות הללו עליך להעביר במעשים, לא בדיבורים – כי נשים אוהבות תכל'ס, לא זיוני שכל. הדבר היחיד שאתה צריך לומר לה על חומוס – המסר שעליו יש לחזור עד שייקלט – הוא שחומוס הוא מאכל רבגוני מאין כמותו. בשלב ראשון הפטר בנון-שלאנט: "יש הרבה סוגים של חומוס". במועד מאוחר יותר תוכל להוסיף שיש סוגי חומוס שגם אתה לא אוהב, וכי באופן כללי ידוע שלכל בן-אדם מתאים חומוס שונה.
8. חשוף בפניה את היתרונות הגלומים בחומוס. הוא בריא, הוא משביע מאד והוא טוב נגד דיכאון וחרדות (בזכות חומצות האמינו. לא שיש לה חלילה בעיה של דיכאון או חרדות…). אבל הכי חשוב: החומוס לא משמין. מה שמשמין הן הפיתות, וזו אחת הסיבות שקל יותר לשווק לנשים שמקפידות על גזרתן את המסבחה, כמאכל שאפשר לאכול עם מזלג (נוסה בהצלחה). נשים אוהבות תכל'ס – כבר אמרנו?
9. פנק אותה. אם מה שהיא מוכנה לאכול זו מנה של חומוס נקי, בלי פטרוזיליה ובלי שמן, עם קצת טחינה ובלי גרגרים – אז דאג שזה מה שתקבל. אם אתה רוצה להיות גבר, תראה לה שאתה גבר – עשה בשבילה דברים. דרכו של גבר לחזר אחר אשה, היא לעשות עבורה דברים. דרכה של אשה לחזר אחרי גבר היא להניח לו לעשות עבורה דברים. והחומוס, המוגש כשהוא טובל באהבה, ערב יותר מזה שטובל בשמן זית.
10. תן לה לקרוא את הרשימה הזאת. היא תצחק ותגיד שאתה חמוד. או שאולי היא תגיד שאני חמוד… טוב, במחשבה שנייה אולי עדיף שלא תתן לה לקרוא את הרשימה הזו.
3 ביוני 2008 ב-06:37 //
חמוד – איזה כיף – תודה
3 ביוני 2008 ב-09:11 //
כתבה מתאימה לחברה שלך בתנאי שהיא עולה חדשה.רבאק בחורה שנולדה פה לא אכלה חומוס ?היא גדלה על חומוס כמוני כמוך כעמי כעמך.הכתבה צריכה להיות איך לשכנע את חברה שלך לאכול חומוס במקום שוסי.סליחה סושי(גליל בלסטיק מלא בדג חי ובדרך כלל לא טרי).
3 ביוני 2008 ב-12:10 //
ענק. ובכלל, כמה אהבה צריך בשביל לשרוד תהליך כזה, כמה צהרי ימי שישי אבודים… מה לא עושים בשביל בחורה.
3 ביוני 2008 ב-17:19 //
נט – יש מקרים של חילופי תפקידים ויש אנשים שהם ממש סרבני חומוס, אבל כל אחד יכול להתאהב אם נותנים לו את ההזדמנות. ותרשי לי להצדיע לך בשם מערכת הבלוג וקוראיו (הגברים ברובם, מן הסתם).
3 ביוני 2008 ב-17:01 //
בתור בחורה שלא יכולה לחיות בלי חומוס, נתקלתי בחיי ביותר מדי גברים שהייתי צריכה לשכנע אותם לאכול חומוס – וזה הרבה יותר קשה. אבל אלה טיפים טובים לשני המינים.
3 ביוני 2008 ב-21:49 //
גדול! הרבה עצות טובות. זוגתי אמרה לי "קח אותי לחומוס!" והיא לא ממש אוהבת. יש לי הזדמנות אחת. נראה לי שלסיים טיול רומנטי על הים באבו חסן זה רעיון טוב…
4 ביוני 2008 ב-01:52 //
יוחאי – אבו חסן זה לא רעיון כזה טוב. יש שתי מסעדות ליד החוף הדרומי יותר, לא זוכר עכשיו שמות.
4 ביוני 2008 ב-14:00 //
למה אבו חסן זה לא רעיון טוב? גם אפשר לאכול עם מזלג בצורה תרבותית ולא משמינה, וזה גם חומוס מעולה.
בגלל שאין מגוון מנות?
6 ביוני 2008 ב-15:56 //
אני חושבת שחיי לא היו חיים אם לא היו בהם חומוס (ותודה לאבי מולידי שהביאני עד הלום והדביק אותי באהבת החומוס מגיל אפס בערך).
7 ביוני 2008 ב-14:34 //
לא יותר פשוט לקחת אותה לרמלה לאכול אצל "חליל"?
על חברה שלי זה עבד 🙂 מומלץ בחום!
7 ביוני 2008 ב-17:34 //
נמרוד – חליל מתאים למס' 4.
התמונות בפליקר שלך מאד יפות.