את החומוס הכי טוב באבן-גבירול, מכינות שתי עלמות חן חייכניות שהחליטו "להחיות את הסצנה התימנית". יש ג'חנון.

אבן-גבירול 123 תל-אביב (פינת ז'בוטינסקי)
א-ה 10-22, שישי 10-15, שבת 10-19
משלוחים: 03-5273412

[עדכון, אוגוסט 2008: המקום נסגר]

אין מסעדה תימנית שלא מגישה חומוס, אבל גם בתימניות המשובחות ביותר החומוס לא עומד במרכז. בדרך-כלל הוא מוגש רק כתוספת ולעיתים קרובות זהו בכלל חומוס תעשייתי. אפילו אצל אסנת, התימניה הכי חיננית ברחוב (ליד הסובל, 50 מטר מפינת פנקס) החומוס לא מתקרב ברמה שלו לשאר המאכלים (השניצלים מעולים והקוסקוס משהו בן תורה, אגב).

אבל אצל שני חרזי וסיגל לוי, "מלכות החומוס", למרות ריח מרק הרגל התימני (או מרק העוף, השעועית או הבשר, תלוי באיזה יום תבואו. 25-30 ש"ח), החומוס עומד הכי באמצע שאפשר.

למקום שלהן קוראים בכלל "המטבח של שוש", כי המתכונים הם של סבתא שלהן (שוש) שהיא גם זו שמכינה את הג'חנון. ויש גם קפה עם חוואייג', וגם לבנה ושקשוקה ואפילו סלט הירקות שלהן פריך ומתובל לתענוג. הכל טעים. אבל מעל לכל עומד החומוס, שהוא בעל מרקם עדין במיוחד ומגיע כשהוא מתובל ברוטב פלפלים חריפים (עם לימון, שום ושמן זית. "תתבילה" בעברית). אפשר לקבל אותו בכל ההרכבים הרגילים (טחינה, פול, גרגרים, ביצה, משולש) וגם עם שקשוקה, פטריות או בשר טחון במרכז.

המקום קטן אבל נעים מאד, מסביר פנים, ואפשר לשבת בחוץ או על הבר. התימניות, כמקובל, יפות. ואם יוצא לכם להגיע לפני שכל הג'חנון נחטף (כדאי להתקשר, אפשר להזמין או לבקש שישמרו לכם), אז יחד עם חומוס – גדול או קטן – לא יהיה לכם מקום למרקי הפתילייה הסמיכים ותיאלצו, כמונו, לחזור שוב. יש בשביל מה.