חומוס ברומא: שום דבר לכתוב עליו הביתה
רומא היא עיר יפהפיה עם מטען היסטורי ותרבותי עצום. הקולוסאום, כיפת הפנתיאון, פיאצה דל פופולו, פיצות – המון דברים עגולים שיעוררו בכם זכרונות נוגים על צלחת חומוס טוב עם פיתה ראויה. השתדלו להדחיק אותם.
נתחיל מהסוף: רומא היא לא מקום לחומוסאים. אם יש באיזה מקום בעיר הזו חומוס ראוי לשמו או פיתה מתקבלת על הדעת, אז הם מוחבאים היטב. אני, על כל פנים, לא הצלחתי למצוא שום דבר שהתקרב לזה (אתם מוזמנים לתקן אותי בתגובות).
קצת טפשי, כי גרגרי החומוס ומנות שמבוססות עליהם הרי לא נדירים באיטליה. הרומאים של העת העתיקה השתמשו בגרגרי חומוס במגוון צורות כבר לפני 2500 שנה, ועד היום ישנם לא מעט מאכלים איטלקיים שכוללים חומוס (ראו למשל המתכון של בראלה לפסטה א-צ'צ'י).
ומצד שני, אחרי כמה ימים ברומא גם הדרישות יורדות ותמצאו את עצמכם פתוחים להתנסויות כמו השתיים שנציג כאן.
Ba'Ghetto
Via del portico d'ottavia 57
(מול בית הכנסת ברובע היהודי)
בגטו, מסעדה בבעלות ישראלית בלב הרובע היהודי העתיק של רומא, מציעה מנת חומוס ופלאפל שלא הייתה עוברת בישראל, אבל יכולה לסגור את הפינה לחומוסאים במצוקה שחווים תסמיני גמילה.
החומוס מכיל מעט מדי טחינה ומגיע כשהוא מעוטר בקורט פטרוזיליה, ללא שמן זית, כמון, פפריקה, גרגרים או כל דבר אחר שהייתם מצפים למצוא על החומוס שלכם או לידו. כדורי הפלאפל דווקא מפתיעים לטובה בטעם ובמרקם, אבל לא היה מזיק להם טיגון נוסף. אין פיתות, רק לחם.
בגטו היא מסעדה חביבה בסך-הכל, נקייה, נעימה, מצטיינת בשירות וגם כשרה, שזה לא ענייין של מה בכך ברומא. היא פחות יקרה ממה שאפשר היה לצפות (המחירים של מסעדות כשרות בחו"ל נוטים להיות מנופחים באופן מביש), אבל היא תשאיר את החומוסאי הממוצע כשחצי תאוותו בידו.
Manish Oriental Bakery
Piazzale Flaminio 6
(ליד תחנת הרכבת של פיאצה דל פופולו)
מניש, האופציה הרומאית השנייה לחומוסאי המיואש, היא קפה-מאפייה לבנונית ששוכנת בסמוך לפיאצה די פופולו ומתמחה במאפים ערביים (פטיר, ספיחה, ועוד). על הקיר ישנה תמונה מבטיחה של מנת חומוס אמיתית, אבל אל תפתחו ציפיות יתר – אין אמת בפרסום.
החומוס של מניש מגיע במנה קטנטנה בכלי פלסטיק חד-פעמי ולא בדיוק מזכיר את מה שמוגש בחומוסייה השכונתית שלכם. המרקם שלו נכון, אבל זה כנראה הודות לשימוש נדיב בשמן זית שהוא מוצר זול ונפוץ באיטליה. לא הצלחנו להחליט אם החומוס הזה מכיל טחינה – מה שבטוח הוא שאין בו יותר מדי טחינה.
המנה מוגשת עם מעין-לאפה שנאפית עם ההזמנה אבל גם הדמיון שלה למקור די קלוש. השילוב בין המאכל דמוי-החומוס למאפה דמוי הפיתה, עשוי לספק לכם הקלה מסוימת בצוק העיתים, אבל לא יותר מזה.
14 ביוני 2014 ב-08:21 //
There is no decent Humus in Rome
an Egyptian restaurant not far from termini, Lybian and an oriental restaurants next to Piazza Fiume, both are shame to the real Humus
the problem is the water
14 ביוני 2014 ב-09:47 //
טעות! יש תקווה לחומוסאים ברומא…
והתקווה היא פשוטה. במקום לחפש חומוס- יש למצוא את התחליף המקומי. אנו מחפשים מנה מבוססת קטניות, משביעה, פשוטה, זולה וטעימה. מנת הפועלים. החומוס המקומי.
למשל- במצרים- רק כסיל יחפש חומוס, החכם יאכל את הפול הנפלא…
וברומא? ברומא נהג כרומאי ואכול פג׳יולי
פג׳יולי הוא תבשיל שעועית סמיך ברוטב עגבניות, על תחשבו על קופסת שימורי שעועית ברוטב עגבניות, דמיונה לפג׳יולי כדמיונה של קופסת שימורי ״חומוס עם טחינה״ למסבחה של אבו חסן. את הפג׳יולי מנגבים, ממש כמו חומוס, אבל בעזרת פרוסות של לחם איטלקי ולא בעזרת פיתות.
שיחה עם מביני דבר תגלה, שממש כמו חומוס, השאלה היכן הפג׳יולי הטעים ביותר היא שאלה דתית ממש. ועצם הדיון הזכיר לי את המחלוקת בין חומוס פול למסבחה, בין הסורי בכרם לאבו-חסן….
בקיצור- ברומא נהג כרומאי- חפש לך פג׳יוליה- לא חומוסיה
14 ביוני 2014 ב-15:08 //
תודה על הטיפ המפתיע דדון. עבורי כבר מאוחר מדי אבל אולי אחרים ייהנו ממנו.
15 ביוני 2014 ב-10:18 //
למי שיש בעייה של כשרות כשהוא מטייל באירופה, צריך להכין הרבה מזומנים ביד. החומוס והפלאפל שנמכר בזול בישראל או במגזר הערבי, הופך למאכל גורמה ויוקרתי במסעדות הכשרות מחוץ לישראל. הם מנצלים את ה"מצוקה" של הישראלים שחייבים חומוס פלאפל לוריד כדי לקרוע אותך במחיר.
במילאנו רוקנו לנו את הכיסים באיזה מסעדה כשרה. מאז לא מתקרב למסעדות כשרות.
הרי אירופה מלאה באוכלוסייה ערבית, אז לא בעייה למצוא חומוס או פלאפל טעים וזול.
אני נוסע הרבה למדריד, ויש שם מסעדה קבועה שאני הולך אליה שמכינים שווארמה, ופלאפל מהטובים שאכלתי וגם חומוס טעים במחיר שפוי.
ויש גם את הרשת של "פלאפל מעוז" באירופה שמכינים פלאפל טעים וזול יחסית למסעדות הגורמה הכשרות.