ברגע הראשון הוא נראה כמו סתם עוד דוכן סביח, לא מרשים ולא מאד מבטיח. אבל אחרי שתטעמו כנראה תשתכנעו שמדובר באחת המנות הטובות בעיר.

שכונת פלורנטין סובלת כבר זמן מה מאינפלציה של בתי אוכל חדשים, חלקם טובים יותר ואחרים טובים פחות. בין המקומות הרבים שנפתחו בשנה האחרונה – רובם מן הסתם לא ישרדו עד השנה הבאה – בולט שחקן מפתיע: סביח הרצל (הרצל 98, בפינת הרחובות הרצל ופלורנטין, מול הסיטי).

סביח הרצל. מנה אופיינית.

זהו דוכן צנוע, לא מרשים מדי, אך חדי העין בוודאי הבחינו איך בשבועות האחרונים משתרך והולך מולו תור של לקוחות שגדל בהדרגה. הסיבה: טעים.

המנה של סביח הרצל לא מסובכת מדי, אבל יש בה כמה הברקות והתאמות לטעם המקומי. היא כוללת פיתה תפוחה, רגילה או מלאה; מריחה של חומוס ביתי שנעשה במקום, פרוסות חציל לוהטות, מטוגנות במדויק, ביצה חומה שנפרסת במומחיות בפורס ביצים, ירקות, פטרוזיליה, בצל קצוץ, סחוג אדום, עמבה וטחינה.

סביח הרצל, מבט מהרחוב.

הסלט "המעורבב", עתיר כרוב ומתובל ברוטב פלפלים חריפים, מהסוג שאתם מכירים מהחומוסיות (זה שלפעמים מכנים "תתבילה").

תוכלו לקבל אותו עם או בלי עלי בייבי (אגב הטעם המקומי), תוספת של מלפפונים או עגבניות או מה שתרצו – בכל מקרה 15 ש"ח.

חרף הפשטות ולמרות שיש מדי פעם עליות ומורדות ברמה (שזה סביר לעסק שפועל רק חודשיים או שלושה), מדובר ללא ספק באחת ממנות הסביח הטובות בעיר. רעננה, מאוזנת במרקמים ובטעמים, משביעה אך לא מכבידה.

הוסיפו לזה מקום מצוחצח, הווי שכונתי ובעל בית משעשע עם טעם מוזיקלי לא רע, ותבינו מדוע אנשים מוכנים לחכות לפעמים רבע שעה למנה.

טעמתם והשתכנעתם? הגעתם למסקנות אחרות? תנו בתגובה.