שרם הירדני סגר. אבו איברהים פתח תחתיו. האוכל טעים, השירות טוב ומנת החומוס שתעלה על שולחנכם תהיה אחת היפות והמושקעות שראיתם. אנחנו בעד המקום הזה.

חומוס אבו איברהים
מקווה ישראל 4, תל-אביב

אין כמו חומוסייה חדשה. רוח טובה, תקוות, השקעה מכל הלב – ככה לפחות זה צריך להיות וכך זה נראה אצל אבו איברהים, יורשו של שרם הירדני. החומוסייה של שרם, אחת המבטיחות – ובדיעבד המאכזבות – שקמו בשנים האחרונות בתל-אביב, סגרה בחודש שעבר. אבו איברהים קנה את המקום, ובלי לחשוב פעמיים הלך ושיפץ אותו מהיסוד.

מנת משולשת אצל אבו איברהים.

המקום החדש, תחת ההנהלה החדשה ועם חומוס חדש, נראה סופסוף כמו חומוסייה – עם קירות צבועים לבן, קרמיקה בגוון קרם וניקיון שאפשר לאכול מהרצפה. בחור צעיר מאחורי הדלפק – אולי זה אבו איברהים, לא שאלתי – עובד במרץ, מטפל בכל מנה עם כל הלב והנשמה, ממש תענוג להסתכל.

המשולשת שלנו הגיעה כשהיא מלווה בשלושה כדורי פלאפל טובלים בטחינה, צלחת חמוצים, צלוחית רוטב ופיתות מצויינות. המלפפונים החמוצים קצת אשכנזיים מדי, אבל טריים. הזיתים מאיכות טובה. הרוטב, כמו שרוטב פלפלים חריפים צריך להיות. הפלאפל קצת מאכזב אבל אכלנו את כל השלושה, אז כנראה שהוא לא היה באמת כזה גרוע.

המנה עצמה, כללה חומוס עדין במרקם גלילי, מסבחה סמיכה ועיסת פול כהה ומהבילה שפולים אחדים מבצבצים ממנה. טובעת ברוטב החריף ובשמן זית טוב, מקושטת בעלי פטרוסלינון, מאובקת באוג בורסקאים, ועם תלולית של גרגרים זהובים במרכזה – פיוט – ללא ספק אחת המנות היפות שדגמנו לאחרונה. גם טעימה, למרות שפחות טעימה מכמה שהיא יפה.

תמורת 24 שקלקלים, כולל שתייה, מלצרית חמודה שנראית כבת משפחה, וקפה טוב בסיום על חשבון הבית, מדובר בעיסקה הוגנת ומשתלמת. בגירסה העסקית, תמורת 27 ש"ח, תקבלו אותה עם מיץ, סלט וצ'יפס. יש גם סביח או פלאפל, שקשוקה ושניצל – כל טוב הפיתה + דרושים (תקליקו על התמונה של חלון הראווה. אגב, באמת הם מחפשים מלצרים).

אז לא, לא צריך להגיע במיוחד. זו לא החומוסייה הכי טובה בעיר. אבל אם תשרוד ותשגשג היא עשויה להיות כזו יום אחד. אבו איברהים נראית כמו מקום ששווה לטפח, כי מישהו שם באמת אוהב חומוס.