כמה אמריקנים אוכלים חומוס באמת? לא שזה באמת חשוב כי רובם עדיין אוכלים רק חומוס מקופסא, אבל המספר ממשיך לגדול משנה לשנה בדרך לדבר האמיתי: מהפכת החומוס הגדולה.

אחד מכל שישה אמריקנים אוכל חומוס, כך נטען בכתבה "אמריקה מאיימת להפוך למעצמת החומוס הגדולה בעולם" שפורסמה בסוף השבוע בגלובס (ותודה לאבו ראני שהסב את תשומת לבנו).

כדאי להתייחס לכל הכתבה הזו בעירבון מוגבל, בהתחשב בעובדה שהיא שיר הלל בלעדי כמעט למותג Sabra הנמצא בבעלות משותפת של שטראוס ("חומוס אחלה") ותאגיד המזון פפסיקו.

אפשר ללמוד מהכתבה, בין השאר, ש-Sabra היא הסיבה העיקרית לצמיחה המטאורית של שוק החומוס האמריקני בשנה האחרונה. אף מילה כמובן על Tribe, המותג ששייך עכשיו למתחרה (סלטי צבר), שנמרח לכל אורכו ורוחבו של "אל תתעסקו עם זוהן" ("You Don't Mess with the Zohan") בכיכובו של אדם סנדלר (חפשו אותו בסרטון). אף מילה על מלחמת החומוס, שיא גינס הלבנוני, ויחסי הציבור הנהדרים שהוא העניק לממרח.

וכמובן, לא תמצאו בכתבה בגלובס אף מילה על החומוסיות שצצות בארה"ב תחת כל עץ רענן (ל-Hummus Place יש כבר שישה סניפים בחוף המזרחי), שזו אולי ההתפתחות הכי מעניינת – בעיקר למי שרוצה לאכול חומוס אמיתי.

בסך-הכל, צריך להודות שהחומוס התעשייתי סולל את הדרך להתפתחות של תרבות החומוס. חומוס צבר וחומוס אחלה לא היו מגיעים למה שהגיעו ללא פיקנטי, פיקניק ושמיר שניצבו על כתפי הפח של חומוס תלמה בקופסאות השימורים, ואחרי שכל הנ"ל הכניסו את החומוס לכל בית בישראל, קצרה הדרך למציאות שבה אין כמעט ישוב בישראל שאין בו לפחות חומוסייה טובה אחת.

[ רק כדי לסבר את האוזן, הישראלי הממוצע אוכל כ-10 ק"ג חומוס לשנה. חומוסאי מיומן, לעומת זאת, מסוגל לאכול 50 ק"ג חומוס בשנה ויותר. ]

לכן, את ההצלחה הגוברת של מוצרי החומוס בקופסא יש לקבל באהבה ולראות כשלב חשוב בהכנה למהפכת החומוס הבאה עלינו לטובה. בדרך למציאות שבה בכל פינה על פני הגלובוס אפשר יהיה לאכול חומוס טוב ושירת בני מעינו תגרום לעולם לנגן בניגון אחר.