האם זהו הטעם הלבנוני האותנטי למענו יצאו שכנינו למלחמת חורמה בברוני החומוס הישראלים? קשה לדעת. בכל אופן, חומוס זחלאווי הוא מקום ששווה ביקור.

חומוס זחלאווי
בן יהודה 202 תל-אביב
א' -ה': 12-19:00 ו' עד 17:00
שבת: 14:30-22:00
03-5463680

עדכון: המקום נסגר

הייתי אמור בכלל לנסוע צפונה, לחומוסיה אלמונית אך מהוללת בפי יודע-חן איש אמוני, שנשבע בה שוב ושוב.

זה לא קרה, ואני מצאתי את עצמי לקראת הצהריים עם זמן פנוי ובטן ריקה ותשוקה עזה לחומוס טוב.

הפור נפל על חומוס זחלאווי, מקום בן קצת יותר משנה, ששוכן ברחוב בן-יהודה בתל-אביב קצת צפונית לז'בוטינסקי. חשבתי לעצמי שעם שם כמו "חומוס זחלאווי" (יענו מזחאלה הלבנונית, כמו העראק) עליי להכין את עצמך לגרוע מכל. מצד שני, גם לחומוסרי שמעבר לכביש הגעתי בלי ציפיות.

לבנונית, כן או לא

תתקשו אולי להאמין בזה, אבל קורה שעבדכם הנאמן אוכל דבר מה שאיננו חומוס – כולל אוכל איטלקי, למשל (לרבות, אך לא רק ובלי לפגוע בזכויות, מרק חומוס איטלקי).

לפחות בשתי פעמים כאלו שאני זוכר, זה קרה במסעדת אלורה בשדרות רוטשילד בתל-אביב, ואיך אומרים – לא התחברתי.

רק בדיעבד גיליתי שמייסדי חומוס זחלאווי (שגיא לאון ושחר קסטל) הם בעלי אלורה.

המתכונים הלבנוניים הם של מוחמד רעד, שהוא גם השף של אלורה וגם זחלאווי בעצמו, אם הבנתי נכון.

תקראו לי חשדן, אבל ישר חשבתה על אם-סבתי מתילדה, אללה ירחמה. לבנונית מקורית שהפציע לפני כעשור באילן היוחסין המשפחתי, ושכנעה את אבא שלי ואותי מעל לכל ספק שאנחנו לבנונים אסליים. אמא שלי צחקה מאתנו ואמרה שזה ברור כשמש שהיא הייתה אשכנזייה מלבנון.

בלי קשר, אני עוד מנסה להחליט מהו בדיוק "חומוס לבנוני", כי בכל פעם שאני אוכל חומוס שמוצג ככזה הוא שונה לגמרי מקודמיו. אז האם הזחלאוויות הזו היא אמת צרופה או מעשייה יחצ"נית? זה לא באמת חשוב. מה שחשוב הוא שבחומוס זחלאווי עושים יופי של חומוס.

חומוס טוב, פלאפל סבבי

לקחתי חומוס פול וצלוחית עם כדורי פלאפל. יש גם מסבחה זחלאווית ומחלוטה (משהו לפעם הבאה) וסלט קצוץ דק, אבל אני העדפתי לשמור מקום לקפה ולמלבי.

בסופו של דבר, הקפה היה טיפ-טיפה מתוק מדי והמלבי (המושקע מאד) היה טעים אבל במרקם טעון שיפור.

יש מה לשפר גם בצלחת החמוצים, וגם הפיתות לא היו מהסוג האהוב עליי. ובכל זאת, יצאתי מרוצה, אפילו למדי – כי החומוס היה טוב, הפול טוב מאד וכדורי הפלאפל מצוינים.

הפלאפל, בעצם, מספר את כל הסיפור. צורת הקציצות לא מושלמת, אבל הן הגיעו חמות, פריכות, עסיסיות ומתפצחות בפה, עם המון טעם של כוסברה – עלים וגם זרעים, כמו שצריך. וכנראה שזה רק חלק קטן ממה שהלך לתוך הפלאפל הזה, שהגיע עם קצת פטרוזיליה משכשך בטחינה דלילה.

החומוס פחות מבריק מהפלאפל, אבל זה חומוס משחתי טוב, מתובל כראוי, נעים לניגוב ולא כבד. הפול עשוי היטב ובעל נוכחות, שמן הזית עדין ומשתלב. רוטב הפלפלים החריפים קצת אנמי, אבל גם די מיותר כי המנה הזו, כפי שהיא, טעימה מאד והסחוג הירוק החביב בהחלט סגר את הפינה.

תחושה של משהו נכון

יש מה לשפר בחומוס זחלאווי, אבל הם יודעים לעשות חומוס ולהגיש אותו ובהחלט הייתי מנסה לטעום את הפלאפל שלהם גם בפיתה, עם סלט והרבה טחינה.

המקום אסתטי ונקי, נעים לשבת בו והשירות אדיב. מאד מושקע ובלי תחושה של פלצנות או זיוף, אלא להפך – ברור שיש מאחורי חומוס זחלאווי אנשים שבאמת אוהבים את האוכל הזה, ושבאמת חשוב להם שתהנו.

זה מקום טוב לשבת בו אם אתם מאלה שהמנה תמיד קטנה להם, גם כי יש Refill וגם כי לא צריך אותו והמנה גדולה מלכתחילה. רוב המנות מתומחרות סביב ה-20 ש"ח. יחד עם הפלאפל, השתייה והמלבי השארתי 46 ש"ח, שזה בערך כמו קפה ועוגה ברוטשילד – רק הרבה יותר טעים.