זה לא שאין בתל-אביב מקומות כשרים, ואפילו חומוס טוב עם תעודת כשרות, אבל המבחר המצומצם ושעות הפעילות האופייניות (עד סוף הפיילה) עלולים לשלוח אתכם למקום הלא נכון, למנת חומוס מאכזבת במיוחד.

[עדכון 11/2008: המקום נסגר]

שאשו
יהודה הלוי 55 תל-אביב
03-5606891
כשר

יעקב הוא חבר ילדות. היו כמה שנים בחיים שלנו שבילינו ביחד יותר זמן מאשר עם עצמנו, מה גם שיצאנו עם שתי אחיות – סיפור מרתק בפני עצמו, אבל לא ממש מתאים כאן אז נוותר עליו. בכל אופן, כמו שקורה לפעמים דרכינו נפרדו. אפשר לומר, בלי להגזים יותר מדי, שיעקב הלך בכיוון אחד ואני בכיוון השני. ולא שלא הסתכלנו אחורה, אבל יצא ככה שלא נפגשנו אולי 15 שנה.

ולאיפה לוקחים חבר משכבר הימים? ברור, לחומוסייה. קלי קלות בימים כתיקונם; אני פורש בפני רעי חצי תריסר אפשרויות, מציג את המלצותיי ובוחרים ביחד. רק שהפעם נוסף אתגר מיוחד: החומוסייה הייתה צריכה להיות כשרה. איפה בכלל יש חומוסיות כשרות בתל-אביב? סדום ועמורה העיר הזאת.

בשעה מוקדמת יותר הייתי מציע את הסורים או את בהדונס, ולו היה לנו יותר זמן יכולנו לנסוע לשרון (יש שם לא מעט מקומות מתנעמי ברעננה או ברמת-השרון ועד חומוס עדן בהוד השרון, עליו אספר כאן בקרוב). אפשר היה לנסוע לאשכרה, ובדיעבד חבל שלא עשינו את זה. באותו רגע זה נראה קצת בנאלי, וגם קצת התחשק לי לטעום חומוס חדש. אז נסענו לשאשו.

השלט של שאשו מבטיח גריל ותבשילים ביתיים, אבל לפני הכל נמצא החומוס, ושלט נוסף שמאחורי הזכוכית השקופה קורא למקום "החומוסייה של שאשו". בסך-הכל המקום נראה מבחוץ כמו מסעדת פועלים נחמדה.

כשלעצמו, החומוס היה סביר. למרבה הצער, לקחתי חומוס פול והפול היה ממש – אבל ממש! – גרוע. הוא גם הגיע עם ביצה, שלא ביקשתי, וגם היא הייתה מיותרת לגמרי. יעקב, שממילא לא היה מאד רעב, לקח שיפוד פרגית עם צ'יפס ומג'דרה, וגם חומוס, ולא גמר אף אחת מהמנות. המג'דרה דווקא הייתה לא רעה.

"מצטער" אמרתי ליעקב, "פעם ב-15 שנה אנחנו נפגשים ומכל המקומות לקחתי אותך דווקא לזה". יעקב אמר שלא נורא ועכשיו יהיה לנו תירוץ להיפגש שוב, מה שנכון.

אגב, אם אתם מעדיפים כשר אבל לא מתעקשים על תעודה, אז ישנם בעיר כמה מקומות שלא מגישים בשר ולא חלב, והחומוס שלהם בהחלט שווה את המאמץ, כמו אבו דאבי בקינג ג'ורג', שלמה ודורון בכרם או משאוושה בפינסקר (עוד מקום שעוד לא כתבנו עליו, מסתבר).