אבו אדהם, כפר יאסיף
"אבו אדהם" הוא אחד המותגים החזקים ביותר בענף החומוס בישראל, ומותג שנוי במחלוקת. שמוליק שלח, הכותב האורח הרביעי, על חומוס אבו אדהם בכפר יאסיף ועל תופעת האבו-אדהמיזם בכלל.
תמונות: יואב עינהר
אבו אדהם
כפר יאסיף
04-9996245
אני זוכר את היום הראשון. קיץ 2003, בית מעריב מדכא מתמיד, הכלכלה הישראלית על סף קריסה, ולנו – כמה עיתונאים בתחילת הדרך – נשאר רק לחפש ארוחת צהריים נורמלית. דווקא יש לרחוב קרליבך הרבה להציע, ואפילו בזול. ואז פתאום, נפתח בדיוק מול העבודה חומוס אבו אדהם (קרליבך). לא הבנו בדיוק במה מדובר, רק שזו איזה גירסה תל-אביבית למשהו מאוד מוצלח מהצפון. בכל אופן: הפעם הראשונה הייתה מדהימה. מסוג הדברים שמשנים את הפרספקטיבה שלך על חומוס, ואולי על עוד כמה דברים.
מהר מאד הפך אבו אדהם לשם דבר. התור באמצע השבוע חסם את המדרכה. ביום שישי משעה 11:00 כבר אי אפשר היה להתקרב, ואם כבר הגעת אז קשה היה מאד למצוא שולחן פנוי. בימים הראשונים עוד הסתובב במקום מישהו מבוגר, בעל חזות מזרחית, שנראה כאילו הוא אחראי גם על האוכל. אבו אדהם בכבודו ובעצמו. אחר-כך הגיעה הכתבה של גל אוחובסקי במעריב.
אוחובסקי, בימים לפני שהפך להיות תסריטאי בגרוש, היה עורך התרבות של מעריב ומדי פעם הוסיף טור משל עצמו. כמה שבועות מהפתיחה של אבו אדהם מול מקום עבודתו של אוחובסקי, הוא הקדיש עמוד שלם במדור התרבות בעיתון לחומוסיה החדשה. זה היה השיא. משם כבר היה קשה מאד להתקדם.
בביקורים הבאים החומוס התחיל להתדרדר. התור היה עדיין ארוך, והיו לא מעט אנשים שעדיין היו מוכנים למכור את נשמתם בשביל חומוס באבו אדהם התל-אביבי אבל עם הזמן היו פחות ופחות, כי החומוס פשוט היה פחות טוב.
בקיצור: אבו אדהם של היום הוא לא זה של קיץ 2003. יתרון אחד שנשאר הוא המחיר, שהיה ונותר נמוך, במיוחד במושגים של תל-אביב: 10-15 שקלים למנה. יתרון אחר: הבקלאווה. זו שמגיעה "ביבוא אישי" מהגליל, והיא פשוט מעולה.
למה יאסיף
ההתדרדרות בטעם החומוס עוררה כל מיני תיאוריות קונספירציה. למשל, שהפגיעה בטעם החומוס נועדה לעודד את הלקוחות להזמין את הבקלוואות לאחר הארוחה, וכך להחדיר אותן לשוק. בכל מקרה, המצב התדרדר כל-כך שבביקורים האחרונים שם לא לקחתי סיכון והזמנתי צלחת טחינה. הטחינה הרבה יותר טובה (עדכון אוגוסט 2008: מורגש שיפור ניכר).
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא מה מידת הקרבה לדבר האמיתי. האם חומוס אבו אדהם מקרליבך זהה או בכלל דומה לזה של כפר יאסיף? האם אירעה כאן התדרדרות בטעם לאורך הזמן, או שפשוט הפכנו למפונקים? השאלות כבודת המשקל הללו חייבו ביקור בדבר האמיתי: אבו אדהם שבכפר יאסיף.
אבו אדהם המקורי
זה לקח קצת זמן, אבל בסוף השבוע האחרון הגעתי עם זוגתי לגליל התחתון. שם קיבלתי את ההחלטה האמיצה: הפעם אני יורד לשורש העניין ומברר מי הוא אבו אדהם האמיתי.
יום שישי, 13:30 בצהריים, בין הסמטאות הצרות של כפר יאסיף יש המון תנועה. במקום הותיק של אבו אדהם במרכז הכפר כתוב על הקיר בגדול כי המסעדה עברה "ליד הדואר".
"איפה אבו אדהם?" אני שואל את אחד המקומיים, והוא כמעט ולוקח אותנו ביד עד למקום החדש, בקצה מגרש חנייה גדול, ובאמת מול הדואר. בחוץ עשרה שולחנות מלאים. בפנים חצי ריק. צלחות מלאות בחומוס נערמות על הדלפק והמלצרים מרחפים בין השולחנות. הזמנו אחד חומוס משאוושה ואחד גרגירים.
הטעם? אי אפשר לטעות – כמעט זהה לחומוס של קרליבך. קצת יותר עדין, המנה פחות דחוסה ויותר קלה לעיכול, עם תיבול קצת פחות אגרסיבי. אבל בגדול, אין הרבה הבדל. קינחנו בתה עם נענע ובקלאווה, רק בשביל לראות שזה באמת אותו הדבר.
אז מה האמת? האם זהו השינוי הקל בגירסה התל-אביבית שגרם לכזה אובדן אמון, או שפשוט חלק מאיתנו לא אוהב את הסגנון הצפוני של החומוס? רק בשביל לנסות, נכנסתי אחרי יום עבודה ארוך למסעדת "אבו חסן" בהרצליה פיתוח. לא "אבו חסן" הידוע – זה ששוקי מעריץ – אלא סתם מסעדת פועלים (כמה שיכולה להיות כזו בהרצליה פיתוח) אוריינטלית. הזמנתי חומוס, שהיה טעים מאד, נהדר. איזה הבדל לעומת אבו אדהם – גם האמיתי וגם התל-אביבי. אבל מה? הבקלאווה זוועה.
הערת המערכת: יש הרבה עדויות לכך שטעם החומוס בסניף קרליבך לא זהה לזה של פעם, ואנחנו בעצמנו נהנינו מאד מהחומוס בפעמים הראשונות ופחות בהמשך. אבל למען ההגינות צריך להוסיף שישנם לחומוס הזה, גם בגירסתו הנוכחית, מעריצים רבים שבקיאים בהבדלים בין סניף לסניף ובין מנה למנה, ודבקים בטענה שזהו עדיין החומוס הכי טוב באזור המרכז.
23 בנובמבר 2006 ב-23:03 //
תאמת.לא הבנתי כלום.מה מוסר ההשכל?בתחילה ציינת כי החומוס היה נפלא:"מסוג הדברים שמשנים לך את הפרספקטיבה על חומוס". ואחר כך התדרדר.בסיום אתה קובע כי אין הבדל בין האבו אדהמים.מה המסקנה?שאכן התרגלנו לטעם הנפלא והקסם הראשוני פג.אבל זו המסקנה שלי מדבריך.
1 בדצמבר 2006 ב-10:48 //
מה זה זה זה ?
בתור מי שאוכל באבו-אדהם 1-5 פעמים בשבוע אני לא רואה שום אבל שום אבל (רוטב) שום הדרדרות.
יש ימים חלשים (יום שישי) ויש ימים חזקים (יום חמישי הוא בדרך כלל יום חזק), אבל גרף איכות החומוס הוא לא בירידה..מה גם שהפלאפל חזר לרמתו המקורית (כשהיו נותנים פלאפלים גדולים) ואולי אף התעלה עליה.
אני מסכים שאבו-אדהם חטף מכה עם עזיבתו של גדול הזמר המזרחי וגאון החומוס שי (שאדי) ביטר, אבל יהודה מסתדר.
כבדו את הפז"ם.
1 בדצמבר 2006 ב-17:00 //
ואללה רציתי לשאול לאו הלך שאדי?הוא היה מכין את המשוושה הכי טובה!
1 בדצמבר 2006 ב-20:44 //
האמת, אף אחד לא יודע. יהודה אמר שהם החליטו להיפרד. זה קרה בערך בתקופה שגל עזב, אז אולי זה קשור בצורה כלשהיא.
אתה יכול לקרוא על שאדי ולפנות אליו באתר הרשמי – http://www.shaybitter.com
2 בדצמבר 2006 ב-00:34 //
מלך הפז"מ.כסועד ותיק באבו אדהם גם אתה שם לב לכך שהמנות "לא יציבות".יום אחד החומוס מעולה יום אחר סתמי.במיוחד המשוושה.יום אחד אלוהית יום אחר יבשה ותפלה.כנראה שמי שמכין אותה משפיע מאד.קצת מבאס העסק הזה.
2 בדצמבר 2006 ב-10:55 //
אני מסכים איתך תמיר, ולא ברור לי למה זה המצב.
צריך שמישהו יקבל עליו את האחריות הבלעדית על החומוס ועל המשוושה ויתעסק רק בזה.
עושה רושם שיש גם המון התעסקות סביב הדלפק – גם קופה, גם הכנת מנות, גם מקום לאסיפת take away; לא בריא.
יש גם בעיה ברורה עם פיתות – לפעמים הן חמות בצורה מלאכותית, לפעמים הן טובות (ביום ראשון, לא מפתיע) ולפעמים הן פשוט משהו לא ברור שאני נוטש לטובת בצל/פלאפל/מזלג.
אבל, וזה פלוס גדול שאין למקומות אחרים – אפילו אם המנה הראשונה לא היתה איכותית, אפשר לסמוך על התוספת שתהיה מעדן.
2 בדצמבר 2006 ב-12:16 //
כעמי כמך כסוסי כסוסך…אכן הטייק אווי זו בעיה קשה.לפעמים עומדים 10 חיילים לקחת מנות לבסיס.לא רק שהם סותמים את המסעדה הם גם מעמידים את ה"שפים"זמן רב להתעסק רק אתם.בזמנים אלו המשוושה מאפנה ולא מושקעת.הפיתות אכן לא טובות אבל הפלאפל חזר לרמתו הראשונית לפני שקילקלו אותו עם הכדורים הקטנים.כמסקנה מכל זה אני אוכל שם משוושה או עד 11.30 או אחרי 15.00 .לא בשעות הלחץ.חומוס אפשר בכל שעה….מעניין לדפוק ביקור אצל גל ב"אבו דאבי"למרות שסמיר עובד אצלו והוא היה מכין הכי גרוע את המשוושה.שאדי והבחור השחרחר עם הראסטות הם אלופי המשוושה.
6 בדצמבר 2006 ב-03:32 //
אין כמו אבו חסן, בזכות דבר אחד (אחרי המסבחה האלוהית) – חנייה.
בכל שאר החומוסיות בת"א, אם זה יהודה המכבי או קרליבך, או דרך בגין ואבן גבירול (על אזור חומוס אשכרה אני בכלל לא מדבר) – יש בעיות חניה קשות, ולא מתאים לבוא ולהנות מחומוס, ולגלות בסופה של מנה שאתה גם צריך לשלם 100 שקלים לעיריית ת"א.
6 בדצמבר 2006 ב-12:00 //
ואללה יתרון יחיד של אבו חסן…..יש לי המלצה בשבילך!יש חומוסיה "חומוס ורשה".ברחוב "הרשלה הפולני" בגבעתיים.חומוס עשוי מגפילטא פיש עם תערובת רגל קרושה טחונה.החומוס לא משהו אבל זה לא העיקר! יש חניה בשפע על חשבון הביית.מומלץ בחום.
6 בדצמבר 2006 ב-16:47 //
חומוס עשוי מגפילטע פיש???…. "חומדג"?…
6 בדצמבר 2006 ב-20:53 //
גדולי ההולכים לאבו-אדהם סניף קרליבך כבר מכירים מזמן פתרונות שונים ומשונים לבעיית החנייה.
לא די לך בשני החניונים הפזורים ולוקחים סכום סביר, אלא שכעת גם הופיע החניון שבמקום השוק הסיטונאי. וכמובן שיש את מקומות החניה הסודיים בחינם (וגם את הטריק הבזוי של "לפתוח את המכסה מנוע ולחנות באדום לבן מול המוסכים").
אך מה כל הדברים האלו משנים – אפילו אם לא היה מקום חניה אחד לרפואה, החומוס הוא מעל הכל!
כבדו את הפז"ם.
7 בדצמבר 2006 ב-11:50 //
לפתוח מכסה מנוע?אחרי החומוס תעלה השאלה"היה מנוע"…?דרך אגב יא מלך התפללת כבר במקדש אבו אדהם אבן גבירול?אתמול בירכתי שם על מנת חומוס.היה מעולה.בכלל אני קצת חוזר בתשובה…עם גרף הסינוס ברמת המשוושה אני חוזר למקורות.לחומוס.
8 בדצמבר 2006 ב-15:04 //
האמת שלא יצא לי – אני חייב לומר שאני מאוד אוהב את סניף קרליבך – המלצריות טובות מראה, ושולחנות 9-10 (עם חלון החוצה) או 7-8 (VIP עם נוף למטבח ולעשיית החומוס) מתאימים ביותר.
בקרוב מאוד אבקר באבן-גבירול, רק בשביל החוויה, כי אני משוכנע שהחומוס אותו החומוס.
תדע שאני מאוד חזק במקורות ואני מעדיף לרוב חומוס "נקי"…כפי שאתה בחנת את החומוס-פול ההוא בשוק כשביקשת חומוס-אורגינל, כך נוהג גם אני. אם החומוס-פול טוב – זה יתרון חשוב. אבל אני לא אוכל פול או משוואשה של מקום שלא בדקתי את החומוס ה"נקי" שלו.
8 בדצמבר 2006 ב-23:56 //
אכן שולחנות 9,10 חביבים גם עלי.היום (שישי)אכלתי עם זוגתי שתחייה באבו אדהם אבן גבירול.מייד כשהגעתי לקרבת המקדש הבחנתי בתור ארוך של מאמינים המחכים בסבלנות בתור לתפילה.מייד רווח לי…כן כן אין זו טעות!תמיד אני סבור שברגע שלא יהיה תור אתחיל לדאוג…לאחר כ10 דקות נכנסנו להיכל .אח איזה חומוס נפלא.גם הפלאפל ירוק ונימוח.גם הסלט מעולה(האשה האשה זה לא אני בעניין התוספות…).ביציאה זכיתי לפגוש בעת מנוחתו את אחד מצוות אבו אדהם ממקדש כפר יאסיף.קדתי קידה עמוקה והחמאתי על התוצר הקסום.האיש נשבע לי שזה בדיוק כמו המקור.בשביל מה להשבע ?אני מאמין!!!יותר טוב מזה לא יכול להיות.שמח וטוב לב שמתי פעמי לביתי.עוד מקדש למאמיני דת החומוס נפתח בתל אביב.
9 בדצמבר 2006 ב-10:34 //
כאחד שאוכל הרבה שנים אצל אבו אדהם בכפר יסיף והחזיק מהחומוס שלו כחומוס השני באיכותו
בארץ (סעיד בעכו מספר אחד).הפסקתי לאכול במקום מאז המעבר למקום החדש .כמויות אדירות של אנשים מגיעים לחומוסייה וכנראה שהולך כל כך טוב שכל מה שקשור לניקיון ולאיכות נשכח לגמרי .השולחנות דביקים ,בימים חמים לא ניתן לשבת בתוך המסעדה בגלל החום (מה קרה לא ניתן להתקין איזה מיני מרכזי קטן) ולא נראה שלבעל המסעדה זה מזיז את הקצה העיקר שזורמים אנשים, החולצות של המלצרים נראות כאילו שיצאו מהאבקות בוץ. על החומוס אני לא רוצה ללכלכך אחרי שהתענגתי עליו במשך שנים וכל אורח שהגיע לצפון זכה לביקור אצל אבו אדהם . אבל לצערי בפעמים האחרונות (כמובן בליווי אורחים ושירי הלל לפני היציאה "חומוס כזה לא אכלתם בחיים")זה לא זה עד שבפעם האחרונה אני ואשתי החלטנו לצערנו שאנחנו לא מנגבים יותר באבו אדהם עד להודאה חדשה.
10 בדצמבר 2006 ב-14:24 //
לא ברור כל כך.אתה מתכוון למעבר במקום החדש בכפר יסיף?באבן גבירול?בקרליבך?
23 בדצמבר 2006 ב-07:32 //
לתמיר, (אזהרה תיאורים קשים לעיכול…)
ביקרתי באבו דאבי בשבוע הפתיחה,
המלצרית והשירות היו מצחיקים, מצד אחד ניכר רצון גדול לרצות, 6 כדורי פלאפל על חשבון הבית, (שלושה עם טחינה ושלושה בלי) מצד שני עד כדי התעלקות קלה על "איך לכן?".
אני אכלתי מסבחה (שקרויה שם משוואשה) מאכזבת,
חברתי אכלה חומוס גרגרים בינוני.
ושתינו אכלנו צ'יפס ופלאפל.
הדבר הכי טעים היה הצ'יפס :-/
חזרתי משם למרבה הזוועה עם קילקול קיבה, וקילול חברי שהמליצו לי לרוץ למקום.
קילקול הקיבה היה כל כך חזק שלא נגמר עד הבוקר של יומיים אחר כך אז *הקאתי!*, את מה שלא (וסליחה על התיאור) ירד יום לפני זה בגועל גדול בשירותים.
מאז אני ממליצה לכל חברי להתרחק.
אילו החומוס היה טוב, הייתי נותנת למקום הזדמנות שניה, אולי נפלנו על יום רע של טחינה (חברתי שלא אכלה את הפלאפל עם טחינה / מסבחה, לא סבלה כמוני בשירותים)
אבל כיוון שהחומוס היה בינוני, וסיכמנו ביננו כבר שיצאנו משם, שעדיף לחזור למקומות הידועים והאהובים, אני לא רואה כל סיבה לתת הזדמנות שניה, מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים.
פשוט (עם כל הכבד לגל) ל-ה-ת-ר-ח-ק!
ואף אני מסכימה שחלה באבו דהאם קרליבך התדרדרות, שבגללה אני לא טורחת להדרים לקרליבך, אם כבר מדרימים אז עד יפו.
Mיקי
(הורסת מסיבות בע"מ)
24 בדצמבר 2006 ב-23:25 //
כאן תוכלו לראות את הכתבה שעשיתי על המסעדה בימיה הראשונים. לפני שהם התפצלו לטובים והרעים…
http://www.animal-tv.org/html/movie_wmp_04_06_humus.html
29 בדצמבר 2006 ב-17:22 //
תמיר שלום רב ,
הביקורת שלי מתייחסת למקור(כפר יאסיף) ולכן זה כואב יותר –
שבת שלום
אלון
6 ביולי 2007 ב-20:06 //
חברה אהלן, אני מסעדן איזה 22 שנים, שף שמוכר בארץ ובעולם ואני אומר לכם מי שלא טעם את חומוס אבו פאוזי בכפר-יסיף על הכביש הראשי ליד תחנת פז הוא עוד לא אכל חומוס. משהו מהסרטים פשוט מהמם אבו-אדהם זה סתם ח'רטה אל תפספסו עוד יותר… .
7 ביולי 2007 ב-13:58 //
סאמי שכחת לציין שאתה הבעלים של המסעדה.אם הית שף אמיתי לא הית מלכלך על אבו אדהם.תלמד מלינא שאומר "כולם טובים".מסקנה:מסוכן לאכול אצלך כי אדם שמלכלך על אחרים מלכלך גם באוכל .
20 בדצמבר 2011 ב-16:53 //
לאבו אדהם בת"א לא נכנסתי מעולם (למרות שאני מהמרכז), אבל הייתי באבו אדהם בכפר יאסיף פעמיים. פעם אחת לפני כ-5 שנים בערך, ופעם נוספת לפני כחודש.
לפני 5 שנים זו היתה חוויה שנצרבה לי בזכרון ועד היום זכורה לי המשאוושה הרכה והטעימה שאכלתי שם. אפשר לכן להבין שמאוד התרגשתי עם שובי למקום לפני כחודש, אך לצערי הרב גיליתי שכיום מדובר ב"סתם עוד חומוסיה". המשאוושה היתה סתמית לחלוטין, והחומוס לא משהו בכלל.
מה שעוד יותר מצער, שאני חש שקיימת מגמה של הידרדרות מסוימת בכלל החומוסיות בארץ (כל חומוסיה וקצב הדעיכה שלה).
25 בדצמבר 2013 ב-19:11 //
חומוס מיוחד בטעמו ..לא רגיל כמעט בלי לימון עם מרקם נפלא….הרבה שום וחומוס שמורגשת בו טעם האדמה..בגדול ממולץ..בקטן עניין של טעם.
11 בפברואר 2014 ב-18:18 //
ולמי שרוצה לטייל באיזור: http://dudihol.blogspot.co.il/2013/09/blog-post.html
17 באפריל 2015 ב-17:28 //
שמעו, אני וחבר עכשיו אכלנו בכפר יאסיף. לא טעים. לא נקי, לא לבוא.