הנכד של הסורי
מתחם שדרות יהודית לא מפסיק להפתיע, הפעם עם סניף חדש של "הבן של הסורי" שבשלב ההרצה אמנם לא מגיע לאיכויות של המקור אבל גם לא נמצא מאד רחוק משם.
הבן של הסורי 2
כתובת: הנצי"ב 28 תל-אביב
שעות פתיחה: א-ה' 8-16:00
עדכון: המקום עבר ליגאל אלון 121 תל-אביב. טל. 03-6767505
לא משעמם בשכונת מונטיפיורי. חומוס בר, החומוסייה ששכנה ברחוב הנצי"ב עד לזמן האחרון, נסגרה ונפתחה מחדש לפני כשבועיים – הפעם בתור סניף של הבן של הסורי. יש שיאמרו שזה היה צפוי, בהתחשב בהצלחת הסניף הראשון ברחוב הלל הזקן.
מדובר במקום בסטנדרטים קצת פחות גבוהים מהחומוסייה בכרם, לפחות במה שקשור לעיצוב. החלל מעט קטן יותר, עם מקום לכ-20 סועדים, ולא מדובר ממש במבנה אלא בסככה שמסונפת למבנה הקטן שבו שוכן המטבח.
מצד שני, ניכר שהופקו כמה לקחים מהגלגול הקודם של המקום, ועכשיו הסככה אטומה וממוזגת כך שאפשר לשבת בה גם בימים החמים האלה בלי לבקש את נפשך למות. התפריט לא כולל שניצלים ותבשילים אלא את מנות החומוס המסורתיות (22 ש"ח), סלט קצוץ (18 ש"ח) וסלט "הסורי" עם ביצה, גרגרים וטחינה (22 ש"ח). יש גם לימונדה (5 ש"ח) ושתייה קלה אחרת (8 ש"ח).
עוד חידוש, שאולי קשור לאילוצים הסביבתיים (ע"ע "תנאי מגרש"), הוא שהמטבח פתוח ואפילו נראה מזמין. גם השירות קצת יותר ידידותי, לפחות בשלב המוקדם הזה.
הגענו בשבוע בו החומוסיה נפתחה, בשעת אחה"צ מאוחרת יחסית. מי שקידם את פנינו היה אחד מבעלי המקום, איש לבבי שבשלב הזה עוד יכול להרשות לעצמו כנראה לפטפט עם לקוחות. הוא סיפר שכבר בתקופת ההרצה, בלי שום פרסום, אנשים מגיעים והתגובות טובות.
הזמנו את מנת הקומפלט – מנת הדגל של הסורים לדורותיהם – והיא הגיעה אלינו בין רגע עם הפיתות הרכות, פלחי הבצל ופרוסות הפלפל החריף המסורתיים. אותה המנה המוכרת שנראית כהר געש קטן שיורק פרוסות קטנטנות של ביצה חומה ולבה מהבילה של פול וטחינה.
מנה דומה מאד, אם כי לא זהה, למנה של הבן של הסורי, שגם היא כזכור דומה מאד למנה המקורית של הסורים מרחוב מל"ן. היא הייתה קצת יותר גדולה מהמנות ההן, אולי בגלל תקופת ההרצה ואולי כמדיניות. כשמשווים למקור זו מנה פחות טובה, אבל היא עדיין הייתה טובה מספיק.
בהנחה שהרמה תישמר ואולי גם תעלה קצת (בכל זאת, הרצה), זהו אחד מבתי האוכל הטובים בסביבה ואיום די מוחשי על חומוס אליהו שמעבר לפינה. אם כי, יש לומר, מדובר במוצר שונה מאד שאולי גם יפנה לקהלים קצת שונים.
21 באוגוסט 2016 ב-09:53 //
בנתיים השכונה הזו פורחת מבחינת חומוסיות במרחק הליכה סביר.
לגבי התחרות – אמרת בעצמך שמדובר במנות שונות מאוד. יתרה מזו, הבן הסורי עדיין לא פתוח בימי שישי, ואילו מייקל מחומוס אליהו פורח לקראת שבת.
23 באוגוסט 2016 ב-11:07 //
אכלתי שם השבוע מנה קומפלט וזו בהחלט מנה ראויה.
אבל, מדוע שמן הזית בצבע צהוב זרחני? איך הגיע לצבע כזה ומדוע? זה בריא?
האם מישהו יכול להסביר את התופעה? (גם אצל אבו חסאן בשרונה אכלתי כזה)
תודה
24 באוגוסט 2016 ב-11:21 //
לא רק בשרונה אלא גם ביפו, ולא רק אצל הנ"ל. אנחנו לא יודעים מה מקור הצבע אבל הוא ככל הנראה לא מגיע מזרחן. ישנם שמנים בכל מיני צבעים.
30 באוגוסט 2016 ב-13:55 //
אכלתי שם אתמול ולא נפלתי.
אני לא חובב גדול של חומוסיות בסגנון תימני מהכרם, וזו לא שונה בהרבה.
טעמתי גם משולש (קומפלט) וגם חומוס גרגירים והיה בסדר כזה, יצוק כמו אבן, חמצמץ, בסדר סה"כ.
יש בהחלט הרבה מקומות בשכונת מונטיפיורי אבל רמת החומוס רק יורדת שם עם השנים.
נראה לי שזה התחיל עוד כשרחמו התחיל להוציא מנות בטעם של מקרר ולקראת ערב גם לחמם אותן במיקרו בלי להתבייש.
12 בספטמבר 2016 ב-18:58 //
אכלתי שם היום. היה בסדר גמור, אני לא מתיימר לדעת מה "מפיל" ומה "נפיל". לי היה טעים. קיבלתי גם קפה על חשבון הבית (ע"ע כבד את וכו'). עד כאן בצד החיובי.
המחיר למשולשת כולל ביצה הוא שלושים שקלים. המחיר לסלט קטן שבא בנוסף הוא עוד עשרה שקלים. יחד עם שתייה קלה במחיר סטנדרטי של שמונה שקלים הגעתי לארבעים ושמונה שקלים לארוחה.
אתם יודעים מה, אם אני כזה "לא מרגיש הבדל", אז הייתי הולך לאליהו.
24 בספטמבר 2017 ב-11:53 //
נסגר
25 בספטמבר 2017 ב-19:11 //
לא נסגר אלא שינה כתובת. תודה על העירנות. עדכנו.