היא ראשונה מסוגה ולכאורה לא קשורה לנוף של רחוב ביאליק, אבל שפע חומוס השתלבה יפה ועושה עבודה לא רעה, ואם אתם מגיעים לסביבה זה בהחלט מקום שאפשר לאכול בו ואפילו לפתוח שולחן.  

שפע חומוס
כתובת: ביאליק 53, רמת-גן (סניף נוסף במנופים 1 כפר-סבא)
שעות פתיחה: א-ה' 9-22:00, שישי עד 15:00
טלפון: 03-5109119
כשר למהדרין

את רחוב ביאליק וסביבתו אני מכיר למעלה מ-40 שנה ולמיטב זכרוני בחלק המסחרי שלו (בין מה שהיו קולנוע רמה וכיכר כופר הישוב, כלומר בין הרחובות ז'בוטינסקי וקרניצי) מעולם לא הייתה חומוסיה. אפילו אחת (עדכון: תיקנו אותי בתגובות).

זה מאז ומתמיד היה אזור של בתי קפה וקונדיטוריות, מעדניות, גלידריות ואוכל רחוב – פלאפל, פיצה, סנדוויצ'ים, מאפים, פיצוחים, מיצים וממתקים. קילומטר אחד מערבה משם, נמצא בהדונס, אחד השמות הגדולים בחומוס ב-20 השנים האחרונות. ייתכן שגם זה היווה גורם מצנן למי שאולי שקלו להקים חומוסייה באזור הזה.

לכן שפע חומוס, מקום בן שנה וחצי שנמצא כ-50 מטר מכיכר אורדע, הוא קודם כל חלוץ. זה גם אחד המקומות היחידים באזור שאפשר לאכול בהם ארוחה משביעה ולא רק נשנוש בפיתה.

זה מקום לא גדול, אבל גדול מספיק – שישה שולחנות בחוץ, על המדרכה הרחבה, ובפנים עוד שלושה וגם בר ישיבה עם כיסאות עגולים. כשמגיעים אליו ביום שמשי קשה לטעות בו – השולחנות מלאים, ובאוויר נישא ריח נעים של בישול חומוס, מעורב בניחוחות רעננים של ירקות ועשבים קצוצים, רטבים ותבלינים. ריח של חומוסיה.

אני נקלע לאזור מדי פעם ורק חיכיתי להזדמנות לאכול שם (במיוחד אחרי שאלילתי ג'ודי ניר מוזס שלום התוודתה בטוויטר על חולשתה לחומוס הזה עד כדי חוסר יכולת לעצור בעצמה…).

בסופו של דבר יצא לי לבקר ולאכול בו פעמיים, פעם ביום גשום במקצת ופעם ביום שמשי.

בפעם הראשונה גיליתי להפתעתי בתפריט שהם מגישים משאוושה ומיהרתי להזמין אותה. קצת התאכזבתי לגלות שמדובר בעצם בווריאציה קלה על מנת החומוס-פול. מצד שני, זו הייתה מנה מצוינת – נאה בגודלה ובצורתה, עשויה במיומנות וטעימה מאד. היא תובלה במעט שמן זית מאיכות טובה, פטרוזיליה קצוצה, רוטב שיפקה ופפריקה, והגיעה עם תלולית של טחינה ירוקה.

החומוס הוא במרקם חלק, לא מאד סמיך, מזכיר קלות את זה של בהדונס. עיסת פול דלילה מעט אבל טעימה ובעלת גוון נעים. הטחינה במנה הייתה טחינה ירוקה, שמלבד פטרוזיליה הכילה לדעתי גם רשאד או עשב נוסף אחר. המנה לוותה בפיתות טובות, פלחי בצל, פרוסות חמוצים, רוטב שיפקה וסחוג ירוק מצוין.

בעלי החומוסיה ניסו לשווק אותה כמקום שסודו הוא הכנה של החומוס בשיטות מסורתיות, ומכתש העץ הגדול על הבר הוא כנראה חלק מזה (הם עושים בו שימוש, לא כ"כ הצלחתי להבין איזה). די ברור שלא מדובר בחומוס שנכתש ביד, אבל כשהחומוס טוב זה לא באמת כזה חשוב.

בביקור השני שלי במקום היה סגרירי, והפעם ישבתי בפנים והזמנתי מנת חומוס פול. היא הייתה קצת פחות מענגת מה"משאוושה" שאכלתי בפעם הקודמת (לכל חומוסיה ולכל שף יש ימים טובים יותר וטובים פחות) אבל עדיין לא רעה.

בשני הביקורים שלי החומוסיה הייתה מלאה יחסית, ולמרות זאת האוכל הגיע די מהר, והשירות היה אמנם קצת קורקטי אבל בסה"כ יעיל. גם כשהוא צפוף המקום נשאר מאורגן ונקי. האוכל משביע וטעים, בטח בהשוואה לאפשרויות האחרות בסביבה.

קצת מחירים: מנות החומוס, פול, מסבחה ו"משאוושה" 24 ש"ח, חומוס פטריות/שקשוקה 32/33 ש"ח, הנ"ל בפיתה 14-16 ש"ח, חומוס במשקל 16/26 ש"ח ל-250/500 גרם, סלטים 15-28 ש"ח לסלט קטן/גדול/הבית. יש גם לימונדה ב-5 ש"ח, משקאות קלים 7-10 ש"ח ובירות ב-13 ש"ח.