חדש בבלוג

האמת על משבר החומוס בבריטניה

בימים האחרונים נתקלנו בדיווחים סנסציוניים בחו"ל וגם בארץ על מחסור עולמי בגרגרים שגורם לעלייה חדה במחירי החומוס. יצאנו לבדוק הכצעקתה. אמ;לק: לא כצעקתה.

"משבר בעולם החומוס" זעקו בימים האחרונים כותרות העיתונים הבריטיים. "חדשות רעות לחובבי החומוס". "מחסור עולמי בגרגרי החומוס גרם לזינוק במחירים". הראשון לדווח על המשבר היה ה-Daily Mail. אחריו החרו Independent, הפינגטון פוסט, The Telegraph, ה-Mirror ונוספים.

הם ציטטו זה את זה, ובעיקר את מגזין הצרכנות הבריטי The Grocer, שדיווח שהמחיר הממוצע של קופסת חומוס במשקל 310 גרם עלה מאז ינואר שעבר ב-29% מ-1.14 ל-1.47 ליש"ט.

אתמול התפשטו הפרסומים גם לכלי תקשורת ישראלים, לאתרי החדשות בעולם הערבי ופה ושם גם לאתרי חדשות בארה"ב וברחבי העולם. בכל זאת, משבר חומוס אינו עניין של מה בכך אפילו אם הוא מוגבל, משום מה, לשוק הבריטי.

מחירי החומוס מטפסים

גרף עולה וגרגרי חומוס. אילוסטרציה לפייק ניוז.

האמת: משבר באיכות הדיווח העיתונאי

כמו שבוודאי כבר ניחשתם, המשבר הוא לא במחירי החומוס אלא ברמת העבודה העיתונאית. נתחיל מזה שהידיעה ב-The Grocer פורסמה ב-12 לינואר. מה גרם לשורה של צהובונים לפרסם אותה עכשיו? כמו שזה נראה, אחד מהם "עלה" על הסיפור ופרסם ידיעה סנסציונית והאחרים העתיקו בשינויים קלים בלי לבדוק את העובדות. הטלגרף, חצי צדיק בסדום, דיווח בלקוניות בשולי הידיעה: "חלק מיצרני החומוס מאשימים את הסופרמרקטים בעליית המחירים".

טכנית, במהלך השבוע האחרון מחירי החומוס בעולם אמנם טיפסו לזמן קצר ל-1000 דולר לטון אבל לאחר מכן ירדו חזרה לאזור ה-850-900 דולר. ומדובר על הזנים שמשמשים את יצרני החומוס (Kabuli) – הזנים הקטנים הפופולריים באסיה (Desi) עדיין עולים רבע עד שליש פחות.

זה המשך למה שקרה במהלך כל השנה האחרונה, שבמהלכה מחירי הגרגרים עלו וירדו בחדות. בשיא (מרץ-אפריל 2017) המחיר הסיטונאי של גרגרי החומוס הגיע בשווקים העולמיים ל-1300 דולר לטון, כלומר 1.3 דולר לק"ג. דווקא בתקופה האחרונה יש ציפיות לירידת מחירים בעקבות מכסי המגן בהיקף של 30% שהטילה הודו על גרגרי חומוס מיובאים.

עבור חומוסיות קטנות בישראל, שמשלמות על גרגרים 6-7 ש"ח לק"ג, עלייה של 30% במחירים אכן הייתה עלולה ליצור משבר. אלא שהמחיר שהם משלמים, כמו המחיר הקמעונאי שמשלם הצרכן הישראלי על גרגרי חומוס, כבר כוללים בתוכם שולי רווח גדולים מספיק כדי להבטיח שלשינויים במחיר הסיטונאי תהיה השפעה זניחה.

תחשיב פשוט מוכיח: פייק ניוז

אני לא משתגע על הביטוי הזה, "פייק ניוז", וגם לא על מי שהמציא אותו, אבל במקרה הזה הוא עוזר להבין על מה אנחנו מדברים פה. בואו נעשה את החישוב ונראה מדוע העלייה במחירי הגרגרים לא יכולה להיות הסיבה להתייקרות החומוס בקופסא בבריטניה.

נחזור לטענה של The Grocer: המחיר הממוצע של קופסת חומוס במשקל 310 גרם עלה מאז ינואר 2017 ב-29% מ-1.14 ל-1.47 ליש"ט. כלומר התייקרות של כחצי דולר (33 פני הם 47 סנט).

במוצרי חומוס בקופסא בדרך-כלל גרגרי החומוס מהווים 30-40% מהנפח, אבל בואו נניח שמדובר ב-50%. בקופסת חומוס במשקל 310 גרם יהיו, אם כן, לא יהיו יותר מ-155 גרם של גרגרי חומוס, שעלותם בשיא (במחיר 1300 דולר לטון בתחילת אפריל 2017) הגיע לכ-20 סנט בלבד.

לכן ברור שאפילו במחירי השיא גרגרי החומוס לא יכלו לגרום להתייקרות של כמעט חצי דולר במחיר של קופסת חומוס. מה שיותר סביר הוא שיצרני הסלטים ו/או רשתות שיווק המזון, ניצלו את תנודות המחירים ואת הבורות הצרכנית כדי לגזור קופון. ואגב, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה.

10 תגובות על האמת על משבר החומוס בבריטניה

  1. מה שלא פייק ניוז הוא שבשנה האחרונה שתי חומוסיות תל אביביות שנודעות במחיר הזול שלהן העלו את המחיר באגרסיביות.

  2. יכולות להיות לזה כל מיני סיבות, ובישראל באופן ספציפי הרבה דברים יקרים יותר ממה שהם אמורים להיות. גם צריך להביא בחשבון שבעל החומוסיה הוא לעיתים קרובות לקוח שבוי של יבואנים וספקים. חוץ מזה, בענף המסעדנות בישראל די מקובל לפתוח עסק במחירים זולים במיוחד ואחרי שבונים קהל לקוחות להעלות מחירים בחדות.

  3. הרבה דברים מקובלים ומובאים בחשבון.
    בשורה התחתונה חומוס בישראל הפך ממאכל עממי למאכל תאווה בואכה מאכל גורמה.
    אנשים פשוטים שרוצים לאכול חומוס כחלק מהתזונה היומית שלהם בלי לבשל אותו צריכים לנסוע לגדה.

  4. זה לא החומוס. חומוס הוא עדיין אחת המנות הזולות שאתה יכול לאכול במסעדות בישראל. ולאכול במסעדות זה יקר כי הכל יקר, ובין המסעדנים עדיין יש עשרה פושטי רגל על כל מתעשר.

  5. As long as Hummus 101 got something to write about we are all happy.

  6. א. אחלה ניתוח!

    ב. אורן היקר כבר שנים נושא את דגל החומוס החברתי בתגובות אצלי ואצלך, ואני כלל לא בטוח שהוא טועה.
    אנחנו אכן מזדקנים ומדברים בנוסטלגיה על ימים עברו, אבל באמת בפרק זמן קצר מאוד חומוסים של עשרה שקלים קפצו ל15, בזמן שיותר ויותר מקומות מתקרבים ל30 ש"ח למנה.

    ברור שיש כל מיני פרמטרים רבים שצריך לקחת בחשבון.
    אני סתם חושב פה בקול רם: למשל הימצאות החומוסים במרכז שבו המחירים עולים בצורה חדה יותר, קצב פשיטת הרגל ששוקי ציין שבטח מעודד אנשים לנסות לא לקרוס ואני בטוח שתוכלו לזרוק עוד ניואנסים כאלה ואחרים. בכל מקרה מבחינה אחוזית אלה קפיצות משמעותיות.

    אגב, יש מצב שהבהלה נועדה לגרום לאנשים לחזור לקנות חומוס אחרי כל הריקולים של השנה שחלפה?

  7. א. תודה צדיק.
    ב. אורן צודק ב-100% רק לא מפנה את הטענות לכתובת הנכונה, שהיא השלטון.

    הריקולים והתחקירים כיווצו קצת את שוק הסלטים הישראלי, לפחות לזמן מסוים. לא חושב שזה המצב בבריטניה או בארה"ב. בכל מקרה, שים לב שהמחירים בבריטניה עדיין נמוכים ממחירי החומוס בקופסא בישראל גם אחרי העלייה (אם כי אחוזי הטחינה בהם נמוכים יותר).

  8. אני לא חושב שהשלטון אחראי לנורמת עמי ותמי של מקומות שמעלים מחירים בעשרות אחוזים אחרי שהפילו ברשתם כמה לקוחות תמימים שחשבו שפשוט מדובר בתמחור הוגן נדיר בשטח. או שמתח הרווחים בהנתן האילוצים מאפשר תימחור ב-10 או שהוא מאפשר תימחור ב-25, כל השאר זה "כוחות שוק" (או רמאות וניצול, במלים לא מכובסות). עסק שלא מעונין לתת ללקוחות שלו דין וחשבון על כל עלית מחיר משמעותית באחוזים מעל המדד לצרכן (שגם הוא סוג של בלוף מתגלגל אבל נשים את זה בצד) הוא מבחינתי מוחרם, זה החלק שאני ממלא בכלכלת השוק. היה מאוד נחמד אם אוכל היה ענין כיפי ונטול אינטרסים אבל אי אפשר להעמיד פנים שלא עבדנו קשה בשביל הכסף שמשלם על החומוס הזה. השכר שלי עולה הרבה יותר לאט ממחיר החומוס וזה כל מה שמענין אותי. החומוס עצמו לא נהיה טעים יותר עם הזמן.

  9. אורן, אני קורא את התשובה שלך ושומע ברקע את הצפירות מאיילון – נהגי משאיות הטוענים כי שכרם על הובלת בטון תקוע זה עשור.
    גם אנחנו תקועים בלופ של לשנוא את המשחק והשחקנים, אבל כל אחד מאתנו יכול לדקלם מתוך שינה שבארץ מבינים רק כח וכו'.
    אולי אנחנו צריכים התאחדות \ קבוצת רכישה \ לשבור משהו ושאר הדברים שמשפיעים ברפובליקת גרגרים כמו שלנו.

  10. אני לא שונא את 'המשחק', אני פשוט מסרב לשתף פעולה. מי שרוצה לשחק מוזמן. מבחינתי הדרך היחידה להנות מיחסים בין בני אדם היא שקיפות. מי שמוכר חומוס בהתאם לעלויות זה מי שאני מעונין לאכול אצלו. זה לא מסעדת שף, אני מעונין לאכול חומוס ולהיות שבע, מי שמוכר חומוס מעונין להתפרנס, אין שום סיבה שזה לא יעבוד. תראו לי חשבונות שכר דירה, מס הכנסה וארנונה, ספקים וכו', ואני אשלם כמה שצריך לשלם. רק תעשו לי טובה ואל תדברו על מחיר החומוס בעולם, יש גבול לעלבון לאינטליגנציה.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*