מתכון לחומוס אמיתי
כדי להכין חומוס ביתי טוב לא צריך יותר ממתכון וקצת אימון. מתכון החומוס שלנו, פרי פיתוח של שנים (כולל חילוץ טיפים מבעלי חומוסיות), נוסה ושופר על-ידי רבבות קוראי הבלוג. זהו מתכון פשוט ומדויק, ממנו תוכלו להמשיך ולהתפתח לפי טעמכם האישי. אתם מוזמנים להוסיף טיפים ועצות משלכם בתגובות.
שוקי גלילי
פרסום ראשון: 12/8/2006 | עדכון אחרון: 5/5/2022
בשביל להכין חומוס טוב צריך קצת יותר ממתכון – אבל אין ספק שמתכון מוצלח הוא התחלה טובה, וזה בדיוק מה שאנחנו מציעים כאן.
ב-16 השנים האחרונות הצליח כותב שורות אלה להסתנן ללא מעט מטבחים של חומוסיות, ולחלץ אי אלו סודות מקצועיים. אבל הסוד האמיתי הוא ברגש, שמתפתח מתוך ניסוי וטעייה – כי אין תחליף לקשר הבלתי אמצעי של הרוח והחומר במלאכת היצירה של חומוס מעולה. אבל לפני כן צריך מתכון.
הכנת חומוס: היסודות
כדי להכין "סתם" חומוס טוב כל מה שצריך זה להשתמש בחומרים טובים ולהקפיד על שיטת ההכנה. נושא הכמויות הוא לא טריוויאלי – הן משתנות מהכנה להכנה, בהתאם לאינספור גורמים כימיים, פיזיקליים, אקלימיים וטרנסנדנטיים – אבל עם הזמן תפתחו את ה"רגש" ותגלו שזה הולך הרבה יותר בקלות.
עדיין מרגיש לכם שחסר משהו? תוסיפו עוד טחינה. שתי הטעויות הנפוצות בהכנת חומוס הן: א) בישול לא מספיק וב) מעט מדי טחינה.
חומוס שהוכן נכון יהיה לא רק טעים, משביע ובריא, אלא גם לא ישאיר אתכם כבדים אחרי האכילה ולא יגרום לכם להתנפח. לשם כך חשוב להקפיד על ההשריה, לשטוף היטב את הגרגרים לפני ואחרי שמשרים, ולבשל במים נקיים. סודה לשתייה, בניגוד לחשש המקובל, כן מקצרת את זמן הבישול ולא פוגעת בטעם – בתנאי שלא תגזימו. יאללה, לעבודה – מתכון הבית לחומוס לפניכם:
מתכון לחומוס ביתי אמיתי
המצרכים
ל-1 ק"ג חומוס / 4 מנות בגודל בינוני-גדול
- 350 גרם גרגרי חומוס מזן קטן (בולגרי או זהבית)
- לפחות 2/3 כוס טחינה גולמית מאיכות טובה (אפשר להוסיף עד פי שניים מזה)
- מיץ סחוט מלימון אחד – או – 3/4 כפית מחוקה מלח לימון
- 1 בצל קטן-בינוני (אופציונלי)
- 3-4 שיני שום
- 1/3-1/4 כפית כמון
- כפית סודה לשתיה
- 1/2 כפית שטוחה מלח
- להגשה: שמן זית, פטרוזיליה, קצת סומאק או פפריקה בשביל הצבע
אופן ההכנה
בקצרה:
- מפזרים את הגרגרים על צלחת גדולה, בוררים ומוציאים כל מה של צריך להיות שם.
- שוטפים היטב ומשרים ללילה עד יממה.
- שוטפים שוב ומבשלים עם הרבה מים וכמה שיני שום כשלושת רבעי שעה.
- מוסיפים מעט סודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת. מקררים,
- מסננים וטוחנים למרקם דייסתי.
- מוסיפים בהדרגה את הטחינה, המלח, הלימון/מלח לימון ומי בישול אם צריך לדלל.
- מכניסים למקרר לשעתיים לפחות.
פחות בקצרה:
א. בוררים ומנקים היטב את החומוס: מפזרים על מגש או צלחת גדולה, מוציאים אבנים, גרגרים פגומים, שברי ענפים וכו'. אל תתפשרו: הוציאו כל גרגיר שלא נראה לכם. בסיום הניקוי שוטפים היטב מספר פעמים, עד שהמים שקופים ונקיים לגמרי (כשמכינים כמות גדולה אפשר לעשות כמו בחומוסיות: קודם להשרות ואחר-כך לברור. זה קל ומהיר יותר).
ב. משרים את החומוס למשך הלילה בהרבה מים (2-3 ליטר). בתחתית קערת ההשריה מפזרים כמה כפות של מלח גס. בקיץ כדאי להכניס את קערת ההשריה למקרר אחרת הגרגרים עלולים להחמיץ. בחורף אפשר להשאיר בחוץ. בבוקר שוטפים היטב, ומשרים לעוד מספר שעות במים נקיים. אם אתם מעדיפים את החומוס שלכם במרקם חלק במיוחד אפשר להמשיך להשרות ולשטוף עוד, במשך יממה ואף יותר.
ג. שוטפים את הגרגרים היטב, מסננים ומכניסים לסיר עם מים נקיים בגובה של כ-5 ס"מ מעל לגרגרים. מוסיפים לסיר את שיני השום ואת הבצל (אפשר לוותר על הבצל ואפשר לשים יותר שום או להוסיף ירקות אחרים. הירקות שמוסיפים לסיר הם לעיתים קרובות ה"סוד" של החומוס האהוב עליכם. בגדול: גזר, בטטה או שורש פטרוזיליה, בכמות קטנה. הבצל מעניק מתיקות עדינה שיש שמחליפים במעט סוכר).
ד. מבשלים את החומוס ללא מלח – מביאים לרתיחה, מקטינים קצת את האש ונותנים לגרגרים להתבשל כשלושת רבעי השעה, עד שהם מתרככים מעט. מוסיפים את הסודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת של הגרגרים. מוסיפים מעט מלח ומבשלים עוד קצת.
(הסודה לשתייה תאיץ את התרככות הגרגרים. אפשר לוותר ולספוג את זמן הבישול הארוך משמעותית, שלא לומר נצחי, אבל אין באמת סיבה. עם הסודה לשתייה משך הבישול עד להתרככות מוחלטת הוא כחצי שעה נוספת עד שעה וחצי, בהתאם לסוג הגרגרים וגילם, משך ההשריה ועוד. עם סיר לחץ אפשר לקצץ משמעותית בכמות הסודה וזמן הבישול ירד לחצי או פחות – רק הקפידו לכסות אחרי קיפוי הקצף כמוסבר להלן).
במהלך הבישול יש לערבב את תוכן הסיר בכף, לקפות את הקצף מפני המים, ואיתו גם את הקליפות שצפות. אם הקליפות עקשניות במיוחד (בעיה בעיקר עם גרגרים גדולים) ולא עוזבות את הגרגרים אתם יכולים לעשות מה שהיו עושות הסבתות של חלק מאתנו: להוריד מהאש (כן, באמצע הבישול), לסנן, לשטוף במים קרים ולעסות קצת את הגרגרים בידיים. בתהליך הזה וכשתחזרו לבשל אותם, יצופו על המים הרבה קליפות – איספו אותן באמצעות מסננת קטנה וזירקו לפח – או שאתם יכולים פשוט לוותר על כל זה. אם יש לכם מעבד מזון טוב ואם תשתמשו בגרגרים קטנים ותבשלו אותם היטב, תקבלו חומוס חלק מאד גם בלי להוריד קליפות.
ה. כשגרגרי החומוס נמעכים בקלות (ממש בקלות) בין שתי אצבעות, הם מוכנים. המהדרין מסירים את הקליפות, גרגר אחרי גרגר, אבל זה הרבה עבודה. אם רוב הקליפות כבר צפו וסולקו או התפוררו זה די מיותר ובזנים קטנים (ע"ע הזן הבולגרי) הקליפות נוטות להתפורר ולהיעלם.
ו. מניחים לסיר להתקרר ומכניסים למקרר למספר שעות. לאחר מכן שופכים את גרגרי החומוס (עם שיני השום, בלי הבצל) וחלק מהנוזלים שנשארו למעבד מזון וטוחנים במשך כשתי דקות עד לקבלת מרקם דייסתי. אם העיסה נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט נוזלים מהסיר.
ז. מילה לא יפה.
ח. מוסיפים קצת טחינה גולמית ומפעילים את מעבד המזון לעוד שתי דקות בעוצמה נמוכה. מוסיפים את שאר הטחינה הגולמית וממשיכים לטחון. מוסיפים בהדרגה את המלח, הלימון/מלח לימון והכמון. לא הכל בבת אחת – חשוב מאד להיזהר מתיבול יתר.
ט. אחרי ההכנה כדאי לאחסן במקום קר במקרר או לאכול מייד. החומוס צריך להיות מעט פחות סמיך ממה שאתם רוצים אותו, כי יש לו נטייה להתעבות ולהסמיך בקירור.
הגשה: אתם יודעים. על צלחת, עם שמן זית טוב ופטרוזיליה, קצת כמון וסומאק או פפריקה, גרגרים וכל מה שאתם אוהבים על החומוס שלכם. בתיאבון!
25 בספטמבר 2006 ב-21:15 //
גם אני אוהבת טחינה וגם חומוס וגם מכינה חומוס בבית. גרתי ביפו שנים רבות ונהגנו לאכול חומוס אצל אבו חסן שעושה לטעמי את החומוס הכי טעים בעולם. כל הניסיונות שלי להגיע לחומוס שדומה אפילו בטעמו לחומוס אבו חסן עלו בתוהו. אחת הסיבות היא שנמנעתי מלהשתמש בסודה לשתיה לא בגלל החשש שהסודה תפגע בטעם אלא בגלל שקראתי שהסודה לשתיה משמידה את הויטמין בי 12 שישנו בחומוס וחשוב מאוד לצמחונים.
שרי
26 בספטמבר 2006 ב-23:35 //
שרי, לא הצלחתי לבסס את הטענה הזו על סודה לשתייה ו-B12. בהרבה מקומות טוענים את זה, אבל לא מצאתי שום הפניה למקור ואני מתפתה לחשוב שמדובר במיתוס. אני אמשיך לבדוק, ובינתיים סיכמתי את מסקנותיי הצנועות כאן:
https://humus101.com/?p=12
18 באוקטובר 2006 ב-03:41 //
יש לי שאלה בקשר למתכון…
אחרי שאני משרה את החומוס במשך יום במים …
ואז אני מעביר הכל לסיר ומחם את זה …
רציתי לדעת בבקשה במשך כמה זמן אני צריך להרתיח את זה על הגז (באש)???!!
תודה רבה שומיח…
19 באוקטובר 2006 ב-00:21 //
תגובה למתכון.כמות הטחינה נראית קטנה מדי.שליש כוס?בכל אופן א ני מנסה כבר מספר שנים מתכונים שונים ולא מצליח להגיע לטעם של אבו אדהם.איך יוצא מרקם כה חלק?מהו סוד טעם הלואי ?מה לא ניסיתי?נראה שאין טחינה בחומוס שלו…יכול להיות שהוא משתמש בשמן מסוים?איך הסוד עדיין לא התגלה כשסודות האטום דולפים…
19 באוקטובר 2006 ב-14:47 //
שמע אני חוקר את העניין מספר שנים!לצרכי המחקר…אני רוכש לעיתים חומוס במשקל מאבו אדהם ומנסה לפצלח את הסוד…החומוס שלו לא דומה בכלל לתוצר שלי אחרי 1000 נסיונות שונים.יש לחומוס טעם לואי אופייני.מה הוא שם בפנים?מה לא ניסיתי?עם בצל בסיר עם פטרוזיליה עם שמן סומסום…שום דבר.נאדה.מישהו כתב על מיץ מלפפון חמוץ…לא יודע…זה מתסכל לא לפצח סוד כל כך פשוט.זאת לא פיסיקה גרעינית…או שכן?
19 באוקטובר 2006 ב-14:30 //
שומיח – עד שהגרגרים רכים. בדרך-כלל לוקח שעה וחצי, אם מוסיפים סודה לשתייה. אם לא, זה יכול לקחת גם 7-8 שעות.
תמיר – אסור להגזים עם הטחינה. יש כאלה שמוסיפים פחות. אם אתה רוצה מרקם חלק במיוחד הקפד על הדברים הבאים:
א. בישול ארוך, עד שהגרגרים ממש נימוחים.
ב. רסק את הגרגרים כשהם חמים, אבל המתן להתקררות לפני שאתה מוסיף את שאר החומרים.
ג. הכן טחינה בנפרד. הוסף קצת לחומוס וערבב לפני ההגשה.
19 באוקטובר 2006 ב-23:23 //
הגשתי שאילתה למנהל פורום תזונה (דוקטור) באתר חבר'ה בנוגע ל-b12 . הוא ענה לי שסודה לשתיה לא פוגעת בויטמין b12 .
20 באוקטובר 2006 ב-03:31 //
שרי – חדשות טובות. יש לינק?
20 באוקטובר 2006 ב-12:55 //
האם את שרי רז מהטלויזיה?
23 באוקטובר 2006 ב-18:19 //
הכנתי אתמול, יצא מצויין (אבל היה חובה להוסיף מים – בהזדמנות, ננסה להוסיף מיץ מחמוצים).
איזה כיף 🙂
24 באוקטובר 2006 ב-18:10 //
איפה אפשר לרכוש חומוס מהזן הקטן הבולגרי?עד עכשיו קניתי בלוינסקי בחנות אחת שהפסיקה למכור את הזן.בכל חיפושי בלוינסקי ובתקוה לא מצאתי.בתודה.
12 בנובמבר 2006 ב-18:57 //
כמון – להוסיף כמון לחומוס זה רצח בדם קר
18 בנובמבר 2006 ב-11:42 //
הכנתי הפעם בערך לפי המתכון כאן, אך גם אני נרתעתי מעניין הוספת הכמון. יצא מעולה
אפילו האשה ליקקה אצבעות (והיא לא מחובבי החומוס).
שאלות והצעות:
1. למה חשוב לא להוסיף מלח למים? אני שכחתי ולמרות שאני מכיר את התאוריה, לא הרגשתי פגיעה.
2. חשוב להדגיש לבשל בהמון מים (טריים לא מי ההשריה – ראה תגובה למעלה). אני נתקעתי הפעם עם מעט מאוד נוזלי בישול להוספה, ולכן הוספתי מים מהברז לכדור הבצק שהתקבל משילוב הגרגרים עם טחינה גולמית
3. השתמשתי בטחינה אל-ארז, ויותר ממה שהצעת, וגם לימון אחד לא הספיק לי.
4. להוסיף לאתר מדור "טחינה" ובו לשפוך את כל התכנים מווינט ומרשימות.
5. מתי אתה מגיע לסיור חומוסיות בירושלים?
18 בנובמבר 2006 ב-16:45 //
[תשובות לאיתי]
א. חשוב לא להוסיף מלח כי הוא מאריך את זמן הבישול.
ב. מקובל.
ג. כל לימון וכמות המיץ שלו.
ד. משהו דומה בתוכנית.
ה. יקרה, אך לא בשבועות הקרובים.
22 בנובמבר 2006 ב-15:37 //
סוד קטן וחשוב: חצי לימון מעט מלח ומעט מלח לימון…….
דברו איתי אחר כך……
22 בנובמבר 2006 ב-23:22 //
אפשר לטגן את השום מעט לפני שכותשים אותו וזה נותן טעם מצויין, בנוסף אפשר גם
קצת לקלות צנוברים (ממש כמות קטנה) וגם לכתוש ולהוסיף. יוצא מדהים.
23 בנובמבר 2006 ב-12:58 //
מה עם מלח לימון במקום לימון?
שמתי לב שלפעמים כשאני מוסיף לימון אז אני מקבל טעם קצת פירותי מתקתק
9 בדצמבר 2006 ב-21:29 //
בישול עם מלח משאיר את הקליפות קשות, ולכן את המלח מוסיפים רק בסוף, אחרי שהחומוס רך.
14 בדצמבר 2006 ב-12:50 //
שטות גמורה!
אסור להוסיף לחומוס שום!
חומוס מכינים עם חומוס, טחינה, מלח, לימון ואפשר קצת כמון.
19 בדצמבר 2006 ב-14:11 //
חומוס נכון!!!
250 ג' חומוס מושרה 12 ש'.
להרתיח בסיר כ-10 ד', להוציא הקצף.
להעביר לסיר לחץ לכסות במים ועוד חצי, להוסיף שן שום,כף כמון למשך 1 שעה.
להעביר חם למג'ימיקס, להוסיף ממי הבישול, מלח ושן שום, 10 דקות טחינה,(שיהיה נוזלי, בקרור נהיה סמיך)
בניפרד לערבב טחינה מיץ לימון ומים.
להכניס החומוס הטחון לטחינה לערבב לתקן טעמים(מלח, כמון)
4 בינואר 2007 ב-15:58 //
האם אני יכול להשתמש כחומר גלם בגרגירי החומוס הנמכרים מושרים בקופסת שימורים?
אם כן, מה ההבדל במתכון?
8 בינואר 2007 ב-22:34 //
ארז – אתה יכול להשתמש בחומוס מקופסה עם אתה רוצה חומוס מחורבן. מה שכן, אפשר לקשט את החומוס שהכנת בפול מקופסת שימורים.
המתכון נראה סבבה. אני אמביוולנטי לגבי השום.
10 בינואר 2007 ב-16:10 //
ניסיתי את המתכון והחומוס יוצא חמוץ מדיי ולא טעים
לא יודע מה לעשות. שמרתי חלק מהחומוסים מוקפאים בשביל הפעם הבאה שאנסה. למישהו יש רעיון מה הבעיה?
10 בינואר 2007 ב-16:20 //
קודם כל: נסה לשים פחות לימון. באיזה גרגרים השתמשת? באיזו טחינה?
20 בינואר 2007 ב-18:58 //
ניסיתי, יצא מפתיע לטובה אחרי שכולם איימו עלי שלא יצא לי טוב.
באמת אני מוכנה להתחיל במסע השיפורים אבל דבר אחד קטן:
הפלצנו כל השבת. בחיי, חייבת להיות דרך לפתור את העניין. אם למישהו יש טיפים אשמח לשמוע.
הורדתי את הקצף ושמתי אולי חצי כפית סודה לשתיה אז מה הבעיה ? אולי בזן של הגרגירים ?
אשמח גם לשמוע טיפים לגבי איזה זן כדאי לקנות ואיפה.
תודה לכולם
24 בינואר 2007 ב-23:43 //
יוכי – כמה דברים:
א. בדרך-כלל הזנים הקטנים יותר עדיפים. קל יחסית למצוא את זן "הדס", שמתאים מאד.
ב. ההפלצות הן ביחס ישר לסמיכות החומוס. בפעם הבאה תוסיפי קצת טחינה דלילה לפני ההגשה. גם משפר את המרקם וגם תורם לעיכול.
ג. אני נוהג להשרות את החומוס קרוב ליממה ומחליף מים 3-4 פעמים באמצע. גם זה תורם.
ד. כדאי לקלף לפחות חלק מגרגרי החומוס. כשהם מבושלים טוב זה די קל, מה גם שחלק מהקליפות צפות על המים ואפשר לקפות גם אותן. הסיבים שבקליפות אשמים לפחות בחלק מהגזים.
ה. כדאי לשתות לפני ואחרי שאוכלים חומוס, ובכלל לשתות בסמיכות לאכילת תבשילים מרובי סיבים. תה עם נענע אחרי החומוס עושה פלאים.
3 בפברואר 2007 ב-14:34 //
כל הכבוד !
אתר לעניין והמתכון יצא חומוס קסום.
תודה רבה.
7 בפברואר 2007 ב-05:09 //
Shalom,
I am going to open a Houmousia in Australia and wondering if any one with the right experience would be interested to come to australia for 6-12 months to help in setting up the place. You must have worked in a Houmousia and can work in a kitchen. Good reward/deal offered if you have the right experience and knowledge.
Only relevant people should contact me,
my email dan220022@hotmail.com
16 בפברואר 2007 ב-19:43 //
טעות מה שכתבתו למעלה על הB12. וזו טעות מסוכנת.
היום ידוע שאין באף מזון צמחי B12 אמיתי שזמין לגוף. מה שפעם חשבו לגבי מוצרים מסויימים התגלה כטעות ולטבעונים (שלא אוכלים חלב וביצים) להם ההמלצה הרשמית היא לקחת תוסף B12.
אני מסכים עם הדוקטור שאמר שהסודה לשתייה לא הורסת את הB12 בחומוס. כי אין B12 בחומוס.
בתיאבון לכולם.
5 במרץ 2007 ב-23:08 //
אשמח לדעות על:
א. בישול בסיר לחץ – מקצר מאוד את זמן הבישול .
ב. מה משך החיים של חומוס שהכנתי שנשמר בקירור, בדר"כ אחרי יומיים הוא כבר לא מאוד מעורר תאבון ומתחיל להדיף ריחות מוזרים?
תודה
6 במרץ 2007 ב-01:35 //
יואב –
א. מה אתה רוצה לדעת על סירי לחץ?
ב. עדיף לא לשמור חומוס יותר מיום-יומיים. לפני ההגשה מומלץ לערבב לתוכו קצת טחינה וטיפה מים ואז הוא "מתעודד" קצת.
18 במרץ 2007 ב-01:31 //
בקשר לטחינה:
טחינה מלאה יותר בריאה – אפשר להשתמש בה לחומוס??
שמעתי שיש שיטות של הכנת טחינה בחום שהורסות את כל הדברים הטובים בה ושעדיף לקנות טחינה מטחינת ריחיים. איך יודעים איזה טחינה לא הוכנה בחום?
תודה 🙂
18 במרץ 2007 ב-06:25 //
יש מספר טחינות מלאות בחנויות הטבע שכתוב עליהן בפירוש שהוכנו באבני ריחיים ללא חימום. הטחינה המלאה היא בצבע חום כהה והטעם שלה מאוד דומיננטי, אני לא יודע מה יקרה אם תשתמשי בה לחומוס אבל לא נראה לי שזה מקובל. אפשר לנסות. היא יותר בריאה כי יש בה הרבה יותר סידן.
5 באפריל 2007 ב-10:33 //
היה גדול אם הייתה גרסא להדפסה של המתכון!
6 באפריל 2007 ב-11:36 //
עכשיו נוספה "גירסת הדפסה" למתכון – עליך רק ללחוץ על הכפתור "הדפסת המאמר" אשר מתחת לכותרת…
21 באפריל 2007 ב-20:00 //
המלצה.
לאחרונה וויתרתי על המג'ימיקס בהכנת החומוס. אני ממליץ לכולם לנסות, השליטה על המרקם עולה פלאים, וגם לא צריך לנקות את המג'ימיקס.
22 באפריל 2007 ב-13:31 //
אז איך אתה טוחן את החומוס?
28 באפריל 2007 ב-12:51 //
כמה תובנות אחרי כמה ניסיונות, ואחרי שחקרתי חבר שהשתלם בחומוסייה ערבית בחיפה, וסלחו לי על הנחרצות, אני פשוט חש שראיתי את האור, חזיתי בהתגלות, פיצחתי את הסוד:
1. אני מסכים עם תמיר שכתב באחת התגובות באחד הפוסטים האחרים שאם רוצים חומוס נימוך על אמת, כזה כמו בגרגרים של אבו-אדהם למשל, אין מנוס מסודה לשתיה.
2. טענה (1) הוכחה כנכונה ע"י החבר החומוסאי – גם הערבים משתמשים בסודה לשתיה. אני לא יודע אם זה רע או טוב מבחינה בריאותית/אורגנית/תזונתית, אבל קולינרית זה כנראה צעד נדרש. ואם אנחנו חושבים על זה, בחומוסיות לא משתמשים בסיר לחץ, ולא מבשלים את החומוס במשך שמונה שעות. בסוף היום משרים החומוס, בבוקר למחרת מכינים. בכלל, אם מנסים להתחקות אחר סדר יום של חומוסיה, שהחומוס שלה תמיד יוצא אותו דבר, ושמפיקה כמויות חומוס מדי יום, מגיעים לכמה תובנות שפתאום נראות הגיוניות.
3. הנה מתכון לחומוס ערבי: חומוס, טחינה, מלח לימון, מים רגילים (לא מי הבישול). זהו. לא שום, לא לימון. כשהחומוסאי סיפר לי, שבתי ושאלתי "אתה בטוח שזה הכל?!". הבוקר ניסיתי. זה עובד. יוצא חומוס ערבי כמו שמכירים ממסעדות ערביות. חמצמץ וחלק.
השתמשתי בטחינה "אל-ארז". בישלתי שעה וחצי עם כפית סודה לשתיה, עד שהגרגרים ממש רכים – מגע קל של הלשון בחיך מועך אותם. המתנתי שיתקרר החומוס. אח"כ טחנתי במעבד מזון. אז הוספתי את המים, הטחינה ומלח הלימון. על שתי כוסות חומוס יבש הוספתי כ-300-400 מ"ל טחינה (כמעט חבילה קטנה).
4 במאי 2007 ב-15:32 //
שלומי – לא רק שניתן אלא שכך מכינים הרבה אנשים, ואין ספק שזה חומוס.
השימוש בטחינה במקום טחינה גולמית, נותן מרקמים שונים וטעם שונה. לדעתי השיטה שמוצגת במתכון נותנת חומוס פחות כבד.
4 במאי 2007 ב-15:04 //
האם ניתן להכין פשוט חומוס בצורה הבאה:
1. כל תהליך בישול הגרגרים הוא כפי שמפורט לעיל.
2. ההרכבה של המנה הוא בכך שאני לוקח טחינה שהכנתי (לא גולמית) – עם הלימון והשום והפטרוזיליה שכבר בתוכה, ופשוט לצרף את שני המרכיבים ביחס מסויים עם תיבול של כמון.
האם הדבר אפשרי? האם זה חומוס בכלל?
תודה.
5 במאי 2007 ב-09:01 //
תודה רבה על התגובה המהירה,
מה היחסים בין טחינה מוכנה לגרגרים ?
תודה.
7 במאי 2007 ב-18:38 //
אני מכין חומוס בעבודה פעם בשבועיים (גם מסבחה), אני משתשמש בכמות טחינה קטנה הרבה יותר מאשר במתכון. אני מניח שבגלל זה החומוס שלי יוצא מעט גרגירי. אני לא מבשל עם סודה ולכן הבישון לוקח לי כ 4-5 שעות.
אני רוצה להוסיף מתכון לטחינה שלדעתי יוצאת מצויינת, על אף שנראה לי שחלק מהחבר'ה פה ירצו להרוג אותי.
אני משתמש בד"כ בטחינה הנסיך (היא לא רעה):
לתוך קערה להוסיף כפית חרדל (כן כן) וחתוך חצי ראש פטרוזליה ובערך 8 שיני שום (מהבשרניות יותר). אפשר לחתוך אפשר לבלנדר.
אח"כ להוסיף הרבה מיץ לימון (תוסיפו עוד … עוד עוד) ואת הטחינה (כ חצי קילו) אם הטחינה לא מספיק דלילה הוסיפו מים קרים (בלבד). הוסיפו מלח ופלפל לפי הטעם.
הטעם של הטחינה משתבח אחרי כמה דקות במקרר.
מקווה שתכינו לפי המתכון הזה, אשמח לשמוע תגובות.
מיכאל
15 במאי 2007 ב-09:21 //
פעם הייתי מסיר את הקליפות ,גרגר אחר גרגר,תהליך ארוך ומיגע
אבל הטעם אוי הטעם….שווה כל רגע.
למישהו יש דרך קצרה להפריד בין הקליפה לגרגר?
תמיד חיפשתי דרך קיצור…לפני כשנה לערך ראיתי (בטעות – דלת המטבח הייתה פתוחה) בחומוסיה מסויימת שהם לא מפרידים את הקליפה…הם פשוט "מעבירים" את גרגירי החומוס דרך מסננת ע"י עלי (יעני "מכתש ועלי") החומוס נטחן ככה והקליפה הגסה (רובה – לא כולה) נשארת במסננת.
ואז מעבירים לערבוב עם הטחינה והתבלינים.
למישהו יש דרך נוספת?
15 במאי 2007 ב-23:44 //
אני לא יודע אם ניתן להשיג את זה בארץ אבל אם זה עובד עבור פירה….
http://en.wikipedia.org/wiki/Potato_ricer
זה כמו כותש שום ענקי לתפו"א