דוכן הפלאפל החדש עם השם המוזר והמיקום הלא שגרתי, הפתיע במנה מושקעת ומצוינת. החומוס קצת אכזב אבל גם שם יש פוטנציאל.

וואה וואה
כתובת: הרצל 6 תל-אביב (פינת רוטשילד)
שעות פעילות: א-ה' 10-20:00

כבר שנים שפינת רוטשילד והרצל בתל-אביב מציעה אטרקציות קולינריות שדי עוברות לידי. פעם זו סושייה פופולרית ופעם המבורגרייה מהוללת והיה גם בית קפה שכנראה מעולם לא היה בו כסא פנוי. תמיד עברתי שם ולא עצרתי.

אבל כששמעתי שנפתחה שם פלאפלייה החלטתי שזה מצדיק להגיע במיוחד (מי ישמע – 12 דקות הליכה מהבית בלחץ…). ומפה לשם הגעתי לשם "במיוחד" שלוש פעמים תוך פחות משבועיים. אבל אני מקדים את המאוחר.

פלאפל, חומוס, שקשוקה – וזהו

בדרך למקום חשבתי לעצמי שאולי כדאי להוריד ציפיות – פלאפל? במיקום כזה? מה הסיכוי שהוא לא יתומחר בצורה מופרכת ושלא יוצג לי תפריט מתחכם שכולל ביטויים כמו "פיתה ענן" או "כדורי חימצה שמחים"?

לשמחתי גיליתי שיש רק שלוש מנות בתפריט: פלאפל, חומוס בצלחת ושקשוקה. מנת הפלאפל תומחרה ב-22 ש"ח – מופקע במידה, מה שנקרא (בכל זאת, מקום שיושב על אחת מפיסות הנדל"ן היקרות בעיר, אלוקים יודע כמה מופרכת השכירות עליו).

מאחורי ויטרינת הסלטים ראיתי פרצוף מוכר. האם ייתכן שזה… כן! זה אפי (רז) מסביח פרישמן (כאן אמורה הייתה לבוא המילה "המיתולוגי" אבל בחייאת, עייפנו).

מזון מהיר, פיתה איטית

פלאפל בפיתה הוא אוכל רחוב, מזון מהיר במובן החיובי של המילה. היכולת למלא פיתות במהירות, תוך כדרור של הקציצות במקביל לערבוב טחינה וג'אגלינג בפלפלי שישקה, היא מהמאפיינים המובהקים של מוכרי הפלאפל לדורותיהם.

אבל לא אפי, אצלו זה אחרת לגמרי. מדובר באדם שניחן ביכולת נדירה למלא פיתות באיטיות שגורמת לעובד מגבעתיים להיראות כמעט חפיפניק (סליחה עובד).

בריכוז עמוק, מבע רציני על פניו, הוא מארגן את פנים הפיתה שכבות-שכבות, בסלט ירקות טרי, רצועות כרוב, פטרוזיליה קצוצה, עגבניות מרוסקות, שני סוגי חריף, חמוצים פרוסים, חציל מטוגן, ועוד כהנה וכהנה, עם מריחת חומוס מתחת וזילופי טחינה ועמבה מעל – איזו פיתה מפוארת!

וכמובן, גולת הכותרת – לפחות מבחינתי – תפוחי האדמה המטוגנים בעטיפת הבצק הפריכה והאוורירית, שמשום מה מכנים אותם כאן "צ'יפס". ואה, כן, היו שם גם כדורי פלאפל שחומים ועשויים היטב. יופי של קציצות.

פעמיים פלאפל, פעם חומוס

בפעם השנייה שלי במקום תכננתי לטעום את החומוס בכלל, אבל מצאתי את עצמי אוכל שוב את מנת הפלאפל המעולה הזו. בכל זאת, לפני שממליצים בכל פה, צריך לראות שהם שומרים על הרמה (מהשבוע שעבר, כן?). והם שמרו.

בפעם השלישית הגעתי בשביל החומוס. חשבתי לעצמי שאם הפלאפל כה מעולה אז בטח גם החומוס שווה טעימה.

טכנית זה נכון – כלומר, מדובר בחומוס טעים מאד שהגיע כמנה גדולה ומושקעת מאד. מצד שני, זו הייתה מנה כבדה ומתובלת מדי שהוגשה בצלחת חד-פעמית (מנייר ממוחזר, ובכל זאת).

האנטי קליימקס האמיתי היה ה"צ'יפס" שהוגש לי עם המנה והיה הפעם שמנוני וקר. איזו אכזבה.

ישנם גם מלבי ולימונדה (ושתייה קלה אחרת) וישנה השקשוקה שלא טעמתי (נטען שהיא סבבה), אבל נראה לי שגם בפעמים הבאות שאגיע למקום זה יהיה בשביל הפלאפל.