מישל דור ביקר בחומוסיית אבן סינא באום אל פחם. הוא העניק צל"ש אחד וטר"ש אחד ויצא כשהוא נדהם מההבדל בין שתי מנות שאמורות להיות די דומות בעצם.

חומוס פול אבן סינא
כתובת: אום אל-פחם
על הכביש הראשי, מול בית-הספר
שעות פתיחה: א-ה', שבת 7-16:00
טלפון: 050-5800130

בשבוע שעבר יצאתי עם הצלם שלי, רותם, לצלם את הקטסטרופה בכביש הסרגל. ממש סכנת נפשות שם בגלל האדמה השוקעת. "אנחנו לא יוצאים לפני שאתה מבטיח לי שעוצרים בחומוסיית אבן סינא באום אל פאחם", רותם הבהיר.

זה המקום להזכיר, או לספר למי שלא יודע, שעד לפני ארבע שנים לא ידעתי חומוס מהו. אם כי, מאז הסדרה המפורסמת (שלושה בעקבות החומוס, א.ש.) אני לא מפסיק לאכול חומוס (או למעשה, בעיקר מסבחה) כאילו הייתי צבר מבטן ומלידה.

התלבטתי. "אתה חייב להבין" הסברתי, "שמעולם לא אכלתי חומוס גרוע, ויש לי חשש שזה עלול לקרות לראשונה בחומוסייה שלא נבדקה על-ידי שוקי". אבל רותם התעקש ואני הסכמתי.

[ הערת המערכת: יש עוד הרבה חומוסיות טובות שלא אכלנו בהן. אבן סינא, באופן ספציפי, קיבלה המלצה חמה מאד בספר לא על החומוס לבדו ].

אחד צל"ש, אחד טר"ש

הגענו בקלות למקום שנמצא ממש בכניסה לאום אל פחם, אבל כשהגענו מצאנו שממה. אבא שלי, זכרונו לברכה, אמר שאם אתה בא למסעדה שוממת – תברח, אבל כבר הגענו ולא רציתי לאכזב את רותם, אז התיישבנו. הוא הזמין חומוס-טחינה ואני הלכתי על מסבחה, כמו תמיד.

המסבחה הגיעה ורבותיי – מהפך! יש תקדים! – בפעם הראשונה בחייו נתקל מישל במסבחה נוראית ויבשה, גרגירים עייפים, תיבול אפור.

אפילו ה"תטבילה" רוטב השום, היה מאכזב (לי הוא נראה כמו מאריזה של שום קפוא בסופרמרקט – ראו התמונה).

מאוכזב, ביקשתי מרותם שישב מולי לטעום מהחומוס שלו ורבותי –

כמו שהמסבחה היתה גרועה כך היה החומוס אלוהי. מהטובים שאכלתי, פשוט גן-עדן. השלב הבא היה להחזיר את המנה הגרועה ולהזמין את המנה האלוהית, ועד אני בהן צדק, שאין מצב שאני מצפין בעתיד ולא נכנס לאכול את המנה המדהימה הזו.

ועכשיו גולשים יקרים נותרה לי רק שאלה אחת לשאול, בשיא הרצינות: כיצד אתם מסבירים את הפער בין מסבחה נוראית לחומוס אלוהי? היכן השבר? היכן הטעות? מה קרה כאן לכל הרוחות, שמנה אחת פשוט הגעילה אותי והשנייה הרימה אותי לשמיים? אשמח לקרוא תגובות.