מתכון לחומוס אמיתי
כדי להכין חומוס ביתי טוב לא צריך יותר ממתכון וקצת אימון. מתכון החומוס שלנו, פרי פיתוח של שנים (כולל חילוץ טיפים מבעלי חומוסיות), נוסה ושופר על-ידי רבבות קוראי הבלוג. זהו מתכון פשוט ומדויק, ממנו תוכלו להמשיך ולהתפתח לפי טעמכם האישי. אתם מוזמנים להוסיף טיפים ועצות משלכם בתגובות.
שוקי גלילי
פרסום ראשון: 12/8/2006 | עדכון אחרון: 5/5/2022
בשביל להכין חומוס טוב צריך קצת יותר ממתכון – אבל אין ספק שמתכון מוצלח הוא התחלה טובה, וזה בדיוק מה שאנחנו מציעים כאן.
ב-16 השנים האחרונות הצליח כותב שורות אלה להסתנן ללא מעט מטבחים של חומוסיות, ולחלץ אי אלו סודות מקצועיים. אבל הסוד האמיתי הוא ברגש, שמתפתח מתוך ניסוי וטעייה – כי אין תחליף לקשר הבלתי אמצעי של הרוח והחומר במלאכת היצירה של חומוס מעולה. אבל לפני כן צריך מתכון.
הכנת חומוס: היסודות
כדי להכין "סתם" חומוס טוב כל מה שצריך זה להשתמש בחומרים טובים ולהקפיד על שיטת ההכנה. נושא הכמויות הוא לא טריוויאלי – הן משתנות מהכנה להכנה, בהתאם לאינספור גורמים כימיים, פיזיקליים, אקלימיים וטרנסנדנטיים – אבל עם הזמן תפתחו את ה"רגש" ותגלו שזה הולך הרבה יותר בקלות.
עדיין מרגיש לכם שחסר משהו? תוסיפו עוד טחינה. שתי הטעויות הנפוצות בהכנת חומוס הן: א) בישול לא מספיק וב) מעט מדי טחינה.
חומוס שהוכן נכון יהיה לא רק טעים, משביע ובריא, אלא גם לא ישאיר אתכם כבדים אחרי האכילה ולא יגרום לכם להתנפח. לשם כך חשוב להקפיד על ההשריה, לשטוף היטב את הגרגרים לפני ואחרי שמשרים, ולבשל במים נקיים. סודה לשתייה, בניגוד לחשש המקובל, כן מקצרת את זמן הבישול ולא פוגעת בטעם – בתנאי שלא תגזימו. יאללה, לעבודה – מתכון הבית לחומוס לפניכם:

מתכון לחומוס ביתי אמיתי
המצרכים
ל-1 ק"ג חומוס / 4 מנות בגודל בינוני-גדול
- 350 גרם גרגרי חומוס מזן קטן (בולגרי או זהבית)
- לפחות 2/3 כוס טחינה גולמית מאיכות טובה (אפשר להוסיף עד פי שניים מזה)
- מיץ סחוט מלימון אחד – או – 3/4 כפית מחוקה מלח לימון
- 1 בצל קטן-בינוני (אופציונלי)
- 3-4 שיני שום
- 1/3-1/4 כפית כמון
- כפית סודה לשתיה
- 1/2 כפית שטוחה מלח
- להגשה: שמן זית, פטרוזיליה, קצת סומאק או פפריקה בשביל הצבע
אופן ההכנה
בקצרה:
- מפזרים את הגרגרים על צלחת גדולה, בוררים ומוציאים כל מה של צריך להיות שם.
- שוטפים היטב ומשרים ללילה עד יממה.
- שוטפים שוב ומבשלים עם הרבה מים וכמה שיני שום כשלושת רבעי שעה.
- מוסיפים מעט סודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת. מקררים,
- מסננים וטוחנים למרקם דייסתי.
- מוסיפים בהדרגה את הטחינה, המלח, הלימון/מלח לימון ומי בישול אם צריך לדלל.
- מכניסים למקרר לשעתיים לפחות.
פחות בקצרה:
א. בוררים ומנקים היטב את החומוס: מפזרים על מגש או צלחת גדולה, מוציאים אבנים, גרגרים פגומים, שברי ענפים וכו'. אל תתפשרו: הוציאו כל גרגיר שלא נראה לכם. בסיום הניקוי שוטפים היטב מספר פעמים, עד שהמים שקופים ונקיים לגמרי (כשמכינים כמות גדולה אפשר לעשות כמו בחומוסיות: קודם להשרות ואחר-כך לברור. זה קל ומהיר יותר).
ב. משרים את החומוס למשך הלילה בהרבה מים (2-3 ליטר). בתחתית קערת ההשריה מפזרים כמה כפות של מלח גס. בקיץ כדאי להכניס את קערת ההשריה למקרר אחרת הגרגרים עלולים להחמיץ. בחורף אפשר להשאיר בחוץ. בבוקר שוטפים היטב, ומשרים לעוד מספר שעות במים נקיים. אם אתם מעדיפים את החומוס שלכם במרקם חלק במיוחד אפשר להמשיך להשרות ולשטוף עוד, במשך יממה ואף יותר.
ג. שוטפים את הגרגרים היטב, מסננים ומכניסים לסיר עם מים נקיים בגובה של כ-5 ס"מ מעל לגרגרים. מוסיפים לסיר את שיני השום ואת הבצל (אפשר לוותר על הבצל ואפשר לשים יותר שום או להוסיף ירקות אחרים. הירקות שמוסיפים לסיר הם לעיתים קרובות ה"סוד" של החומוס האהוב עליכם. בגדול: גזר, בטטה או שורש פטרוזיליה, בכמות קטנה. הבצל מעניק מתיקות עדינה שיש שמחליפים במעט סוכר).
ד. מבשלים את החומוס ללא מלח – מביאים לרתיחה, מקטינים קצת את האש ונותנים לגרגרים להתבשל כשלושת רבעי השעה, עד שהם מתרככים מעט. מוסיפים את הסודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת של הגרגרים. מוסיפים מעט מלח ומבשלים עוד קצת.
(הסודה לשתייה תאיץ את התרככות הגרגרים. אפשר לוותר ולספוג את זמן הבישול הארוך משמעותית, שלא לומר נצחי, אבל אין באמת סיבה. עם הסודה לשתייה משך הבישול עד להתרככות מוחלטת הוא כחצי שעה נוספת עד שעה וחצי, בהתאם לסוג הגרגרים וגילם, משך ההשריה ועוד. עם סיר לחץ אפשר לקצץ משמעותית בכמות הסודה וזמן הבישול ירד לחצי או פחות – רק הקפידו לכסות אחרי קיפוי הקצף כמוסבר להלן).
במהלך הבישול יש לערבב את תוכן הסיר בכף, לקפות את הקצף מפני המים, ואיתו גם את הקליפות שצפות. אם הקליפות עקשניות במיוחד (בעיה בעיקר עם גרגרים גדולים) ולא עוזבות את הגרגרים אתם יכולים לעשות מה שהיו עושות הסבתות של חלק מאתנו: להוריד מהאש (כן, באמצע הבישול), לסנן, לשטוף במים קרים ולעסות קצת את הגרגרים בידיים. בתהליך הזה וכשתחזרו לבשל אותם, יצופו על המים הרבה קליפות – איספו אותן באמצעות מסננת קטנה וזירקו לפח – או שאתם יכולים פשוט לוותר על כל זה. אם יש לכם מעבד מזון טוב ואם תשתמשו בגרגרים קטנים ותבשלו אותם היטב, תקבלו חומוס חלק מאד גם בלי להוריד קליפות.
ה. כשגרגרי החומוס נמעכים בקלות (ממש בקלות) בין שתי אצבעות, הם מוכנים. המהדרין מסירים את הקליפות, גרגר אחרי גרגר, אבל זה הרבה עבודה. אם רוב הקליפות כבר צפו וסולקו או התפוררו זה די מיותר ובזנים קטנים (ע"ע הזן הבולגרי) הקליפות נוטות להתפורר ולהיעלם.
ו. מניחים לסיר להתקרר ומכניסים למקרר למספר שעות. לאחר מכן שופכים את גרגרי החומוס (עם שיני השום, בלי הבצל) וחלק מהנוזלים שנשארו למעבד מזון וטוחנים במשך כשתי דקות עד לקבלת מרקם דייסתי. אם העיסה נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט נוזלים מהסיר.
ז. מילה לא יפה.
ח. מוסיפים קצת טחינה גולמית ומפעילים את מעבד המזון לעוד שתי דקות בעוצמה נמוכה. מוסיפים את שאר הטחינה הגולמית וממשיכים לטחון. מוסיפים בהדרגה את המלח, הלימון/מלח לימון והכמון. לא הכל בבת אחת – חשוב מאד להיזהר מתיבול יתר.
ט. אחרי ההכנה כדאי לאחסן במקום קר במקרר או לאכול מייד. החומוס צריך להיות מעט פחות סמיך ממה שאתם רוצים אותו, כי יש לו נטייה להתעבות ולהסמיך בקירור.
הגשה: אתם יודעים. על צלחת, עם שמן זית טוב ופטרוזיליה, קצת כמון וסומאק או פפריקה, גרגרים וכל מה שאתם אוהבים על החומוס שלכם. בתיאבון!
28 בפברואר 2014 ב-20:55 //
מעולה תודה 🙂
1 במרץ 2014 ב-11:08 //
ניסיתי ויצא מעולה !!
הוספתי טחינה גולמית (לפני הכנה עם מים+לימון) ויצא טעים מאוד , אין צורך להכין את הטחינה
(זו המסקנה שלי) , ניסיתי חצי כמות עם גולמית וחצי כמות עם טחינה שהכנתי וכאמור אין צורך
להכין את הטחינה , גרגרי החומוס לאחר הבישול במים+סודה לשתיה יצאו רכים מאוד , בעבר עצרתי
את הבישול לפני הזמן כפי הניראה ולכן יצאו קצת יותר קשים.
מכיוון שלא סמכתי על הזיכרון שלי לטעמים וכדי לוודא שיש למה להשוות קניתי חומוס בחומוסיה
משובחת בת"א ולא הצלחתי למצוא הבדל,מתכון מצוין.
תודה
4 במרץ 2014 ב-17:02 //
תודה. יצא לי "חומוס מטמטם", כדברי המשורר.
7 במרץ 2014 ב-22:06 //
שלום לכולם!
בהחלט פורום ענייני ומצויין!! כל הכבוד!!
קראתי הרבה מהתגובות, אך עדיין יש לי מספר שאלות שאשמח אם תענו.
1. השריית החומוס: לאחר החלפת המים, האם צריך להוסיף שוב מלח גס?
2. האם צריך לערבב את הגרגרים על המלח או פשוט לתת למלח לשכב בתחתית הסיר ולעשות את שלו?
3. קליפות הגרגרים: השרתי לילה שלם עם מלח גס, בבוקר החלפתי למים נקיים (ללא מלח) עד הערב. בערב בישלתי בסיר לחץ. הבעיה היא שהגרגרים בסיר לחץ היו רובם עם הקליפות…הסרת הקליפות בעבודת כפיים הייתה מאוד ארוכה ומעייפת…דעתכם והמלצתכם מדוע הקליפות לא הופרדו? (הבישול בסיר הלחץ היה ללא סודה לשתייה…קשור?)
4. שיטות קלות נוספות להפרדת הקליפות יתקבלו בברכה!
5. שאלה אחרונה…הכנסתי את הגרגרים ללילה במקרר, למחרת טחנתי כפי שרשום במתכון. אכלתי ופשוט היה מדהים!! הכנסתי את החומוס שנותר למקרר, אך כשאכלתי למחרת, החומוס הפך למעט אנמי…טעם לא חזק, הרגשה שפתאום חסר מלח…דעתכם בנושא??? (החומוס נשמר בקופסה סגורה במקרר).
תודה רבה לעונים המומחים!!
7 במרץ 2014 ב-22:09 //
עוד שאלה קטנה ששכחתי…
האם מישהו מכין על בסיס קבוע טחינה גולמית (מגרגרי שומשום) במקום הטחינות הקנויות??
האם יש מתכון מנצח להכנת טחינה גולמית כך שיחליף את המסחריות ועדיין ישתלב יפה עם מתכון החומוס?
שוב תודה!
12 במרץ 2014 ב-19:12 //
אבו שוקי?? תמיר?? לאף אחד מהמומחים אין תשובה??
6 באפריל 2014 ב-23:35 //
לגבי המונח טחינה אמיתית שעשויה 100% שומשום אני לא מאמין שהטחינה הגולמית בארץ מכילה באמת 100% שומשום לפחות לא של כל החברות.
אל תשכחו שבתחקיר הטחינה של רפי גינת בכל בוטק בפרומו צעק רפי גינת שטחינה אמיתית צריכה להיות מאה אחוז משומשום ובתחקיר עצמו הוא בדק רק קלציום וכד'.
כמו כן בערוץ 2 הראו שמעבדות בארץ לא הסכימו לבדוק מוצרים ישראליים כי הם עובדים עם חברות בארץ והם טענו לניגוד אינטרסים וזאת זכותם. אם משהוא היה רוצה היה בודק במעבדה בחו"ל אבל זה לא קרה..
בעלי ההון שולטים על המדיה בכל מקום.
אני משתדל לקנות מזון מאירופה ולא תוצרת ישראל. מזמן הפסקתי להאמין לאוכל שאין עליו פיקוח.
תהנו בזהירות.
7 באפריל 2014 ב-00:16 //
מתכון לטחינה מערבבים טחינה גולמית עם מיץ לימון , מלח ומים מוסיפים בהדרגה תוך כדי ערבוב בזהירות עד שמגיעים למרקם מעט דליל מהרצוי טועמים מתקנים תיבול לפי הצורך בתאבון
10 באפריל 2014 ב-13:19 //
טיפ חשוב מניסיון לקבלת גרגרים רכים מאוד, בנוסף לסודה לשתייה: אחרי שהגרגרים מגיעים לרתיחה חשוב להנמיך את הלהבה לעוצמה נמוכה יותר, אבל *לא נמוכה מדי*. ספציפית, האש צריכה להיות גבוהה מספיק כך שהמים מבעבעים והגרגרים ממשיכים לקפוץ בעדינות בתוך הסיר לאורך כל הבישול, כשעה וחצי עד שעתיים. בסוף הבישול מי הבישול צריכים להיות עכורים וסמיכים, והגרגרים מקבלים גוון כהה יותר, מרקם רך מאוד וטעם מתקתק.
מכאן, הדרך לגן עדן קצרה מאוד.
11 באפריל 2014 ב-00:08 //
תודה אסף 🙂
16 באפריל 2014 ב-06:25 //
האם צריך לכסות את הסיר בזמן הבישול?
21 באפריל 2015 ב-15:58 //
לדעתי הסוד טמון בהכנת הטחינה לתערובת החומוס…מחר אעשה נסיון ראשון ואעלה רשמים, בינתיים החומוס בהשריה עד הבוקר….
22 באפריל 2015 ב-10:28 //
אני מכין את החומוס לפי המתכון אבל משום מה הוא יוצא לי מאוד ״אנמי״ קצת חסר טעם, אפילו אמרו לי שמזכיר טעם של חומוס מקופסא. אשמח לקבל טיפים לשיפור הטעם.
22 באפריל 2015 ב-11:23 //
שלומי – נסה להוסיף טחינה ומלח.
23 באפריל 2015 ב-10:36 //
טיפ שלמדתי בחומוסית המלכים בדיר אל אסד, להוסיף כמה ענפי פטרוזיליה ל*תוך* החומוס, לפני הטחינה. ככה שלאחר הטחינה הפטרוזיליה "נעלמת". אני מוסיפה גם שן שום טריה, אבל רק אם החומוס מיועד להגמר באותו יום.
6 במאי 2015 ב-13:50 //
ז- מילה לא יפה?! למה? בגימטריה ז + י + נ = 7+10+50=67= 13 כמניין המלה אהבה. (ד"א גם ניקבה, בכתיב חסר) . תודה
6 במאי 2015 ב-14:10 //
א) זה היה בהומור ב) נראה לי שקצת ערבבת בין גימטריה לבין השיטות המקובלות בנומרולוגיה.
6 במאי 2015 ב-19:23 //
הסוד טמון בשמירת כוס 1 של מי הבישול בצד והכנסתה לעיסת החומוס
6 במאי 2015 ב-23:05 //
אני אוכל חומוס בעיר העתיקה בירושלים טעים מאוד. הוא שם בחומוס שום, לימון, מלח, פטרוזיליה לא יודע אם שם בחומוס מלח לימון. יוצא לו טעים. הוא משתמש בטחינה של ג'מאל.
בנוסף אני אוכל לפעמים חומוס במסעדה ברמת גן החומוס לא מדהים נחמד. בבוקר הוא עשה פעם את החומוס לידי. הוא שם במג'ימיקס גרגירי חומוס מבושלים שהיו במקפיא בתוך קופסא והוא הפשיר אותם על החומוס הוא שפך טחינה מקופסא גדולה על זה שם מלח, מלח לימון הפעיל את המג'ימיקס לכמה דקות וחסל.
8 במאי 2015 ב-00:14 //
קודם כל תודה רבה !
משתמש כבד במתכון שלך כבר תקופה וזה הכי מזכיר את הדבר האמיתי (חי בגולה).
כמו כן, נתתי לכמה חברים אנגלים, אירים, וסקנדינבים לטעום מהתוצר והתחלתי לקבל הזמנות ליצור המוני – אז מקווה שלא אכפת לך שבתור סטודנט מרוד אי שם באירופה , אני משלים הכנסה בתור The Israeli Hummus guy …תמלוגים מובטחים מיד לכשאגיע לארץ !
חייב לציין שהתגובות הרבות וההמלצות רק בילבלו אותי – אז אני נצמד למתכון שלך שמתעדכן מדי פעם.
נ.ב – לכל אלו שמחפשים את ה"טעם החמישי" כבר עשרות שנים ולא נחים לרגע, כל אלו שהכניסו מיונז,אבוקדו,קפה, מונוסודיום גלוטומט, טיפות עיניים ומיץ גרביים…… חומוס מיוצר כבר מאות שנים אם לא יותר, בעידן שלא היו בו כלים חשמליים ,מקררים ותוספים מלאכותיים כמו שיש היום, תחשבו פשוט, תחשבו קרוב…..תחשבו שתן 😉
8 במאי 2015 ב-00:57 //
שא ברכה ובהצלחה עם הביזנס. מצפה לבלעדיות על הראיון הראשון.
9 במאי 2015 ב-23:01 //
היום הכנתי חומוס יצא טעים. פחות או יותר לפי המתכון שבבלוג. אז ככה. אני קודם ריסקתי את גרגירי החומוס עם שן שום ומעט עלי פטרוזיליה בלבד בלי שום דבר נוסף במג'ימיקיס ורק אחר הוספתי את יתר החומרים.
אני לא שמתי את המלח , מלח לימון, את הטחינה מיץ לימון ושמן הזית סתם ככה אלא עירבבתי אותם המסתי את המלח והמלח לימון, טיפה סוכר, במיץ הלימון ושמן זית וערבבתי עד שהכל נמס ואז עירבבתי עם הטחינה וכאשר הייתה לי תערובת מומסת ואחידה שפכתי אותה בהדרגה לתערובת החומוס תוך כדי שמג'מיקס עובד בפולסים לא יותר מידי כמה שצריך. אבל לזכור שמאוד חשוב להכניס את החומרים לחומוס בהדרגה לא בבת אחת ואת כל המלחים והחומרים להמיס.
אני ראיתי בחומוסיה בארץ את הבעלים אומר לעובד שלו תערבב תערבב והעובד מערבב עם כף בכלי קטן כמו שמערבבים תה.
בתאבון ובהצלחה
10 במאי 2015 ב-12:40 //
היי,
כמה זמן גרגירים יבשים יכולים להשאר טריים במזווה?
אין לזהות שהם כבר לא?
תודה רבה 🙂
17 במאי 2015 ב-20:52 //
הי, כמה זמן החומוס המוכן והטחון יכול להחזיק מעמד?
תודה
18 במאי 2015 ב-01:40 //
אם הוא הוכנס לכלי סגור ונקי מייד אחרי ההכנה, ולא דחפו לתוכו אצבעות, הוא יכול להחזיק שלושה ימים בלי בעיה. אם השתמשת בכלי מעוקר אז אפילו שבוע, אבל לא כדאי לקחת סיכונים מיותרים.
18 במאי 2015 ב-16:28 //
רוצה להמליץ לכם על טחינה משגעת ולא יקרה בכלל "סבא חביב" קניתי כי זה היה במבצע ואני אוהב להתנסות במוצרים חדשים,טעם נהדר ומתוק מזכיר חמאת בוטנים ולדעתי ילך נהדר עם חומוס
18 במאי 2015 ב-16:39 //
זהו נזכרתי "טחינה סבא חביב מזן אתיופי"
25 במאי 2015 ב-09:58 //
הי, כמה זמן החומוס המוכן והטחון יכול להחזיק מעמד?
תודה
1 ביוני 2015 ב-21:26 //
אבו שוקרי בבקשה ממך…. מתי תעדכן כמיות מדויקות במתכון??? חצי קילו חומוס יבש… כמה טחינה?? כמה מלח?? כמה מלח לימון?? וכו וכו…
תודה רבה ממש כבר קריירה כמעט עשיתי עם ההכנה של החומוס בבית… שואלים כאן. יש עוד חומוס??? חחח …
10 ביוני 2015 ב-18:56 //
האם לאחר הבישול להכניס את החומוס עם הסיר למקרר ?
בהרבה מקומות מגישים חומוס חם
11 ביוני 2015 ב-21:01 //
אילן – חשוב מאד לתת לגרגרים להתקרר ורק אז להכניס אותם למקרר. אם אתה רוצה שהחומוס יהיה חמים בהגשה, הוצא את החומוס מהמקרר ותן לו להגיע לטמפרטורת החדר ואז חמם את הצלחת ו/או הוסף גרגרים חמים ומעט מי בישול חמים רגע לפני ההגשה. במעט מאד חומוסיות מגישים חומוס שנטחן כשהוא חם. זה נותן טעם שונה שלא כולם אוהבים.
15 ביוני 2015 ב-02:31 //
לגבי הטעם ה"שישי" יש מצב שגיליתי….. ויש כמעט לכל אחד .. אשמח אם אחד המומחים … יבדוק ויחווה דעה כי יש מצב שזה סוד קטן אבל טעם גדוול….
מדובר בסך הכל בכפית אחת של חומץ והטעם משתנה פ-ל-א-י-ם !!!!
אז מי מוכן לבדוק???? אולי גילינו משו????
16 ביוני 2015 ב-22:09 //
יש שתי דרכים עיקריות להכין חומוס
מתחילים לפי המתכון ועד לסיום בישול החומוס.
מכאן יש שתי אפשרויות
חומוס חם – מכינים טחינה ושומרים בנפרד. טוחנים את החומוס החם.
לפני ההגשה מערבבים את השנים ומגישים מיד.
חומוס קר- מסננים את החומוס החם ושומרים נוזלים בנפרד.
מכניסים את החומוס למקרר ל-12 שעות לפחות או למקפיא להכנה מאוחרת.
טוחנים את החומוס הקר יחד עם טחינה גולמית לפי המתכון.
טיפ שאינו חובה. אם בטחינת החומוס תשימו מעט שום החומוס ישמר יותר זמן במקרר.
לדעתי כדאי להקפיא ולהפשיר כל פעם מעט כדי שתמיד יהיה חומוס טרי.
17 ביוני 2015 ב-12:05 //
כמה זמן יהיה הבישול בלי סודה לשתייה ובלי אבקת אפייה?
21 ביוני 2015 ב-07:05 //
ביום שישי הכנתי חומוס בפעם השנייה,אחרי שבפעם הראשונה מאוד התלהבו וביקשו עוד.
הפעם השתמשתי בגרגרי חומוס מזן הדס (בפעם הקודמת גרגרים בשקית של סוגת), טחינה של "אל ארז" (בפעם הקודמת טחינת הנסיך) ובישלתי את החומוס עם חצי שקית סודה לשתייה (בפעם הקודמת על שקית אבקת אפייה).
החומוס יצא בגוון חום ולא לבן, עם ריח וטעם ביצתי קצת. טעים מאוד אבל לא דומה בטעם לחומוס מסעדות כמו שיצא בפעם הקודמת.
21 ביוני 2015 ב-13:48 //
אני מצטער להגיד, אבל כמות השטויות שאנשים כותבים פה עוברת כל גבול.
הגיע הזמן שיעשה כאן סדר לפני שנידרדר לתהומות הנשיה.
אז ככה, נתחיל בהתחלה. חומוס הוא מאכל פשוט, שעשוי ממרכיבים פשוטים, ובאופן כללי הכנתו די פשוטה. כל ההתחכמויות, תסלחו לי, הם ערמות וגיבובים של שטויות: זה קודם, זה אחר כך, להמיס לפני, להקפיא אחרי, להוציא אחד אחד עם היד – הכל בלבולי מוח.
והשיא הוא כמובן סיפור הסבתא של "הטעם החמישי". שוב, אני מצטער, אבל השטויות שכותבים בנוגע לעניין זה הם פשוט שיא. וזהו שיא, שבעיקר בא לידי ביטוי על ידי מי שלא מבין כלום, אבל כלום, בחומוס.
עכשיו, זה לא שאני חושב שחומוסיות לא משדרגות בדרכים כאלו ואחרות (בעיקר על ידי הוספת מונוסודיום גלוטומט לחומוס- ראיתי בעצמי). להיפך, לכל אחת ה"טריק" שלה, אבל מכאן ועד הדמיון המפותח של המגיבים המרחק הוא גדול מאוד.
בקיצור, איך מכינים חומוס פשוט וטעים (ושכל אחד יוסיף אחר כך שידרוגים קטנים כראות עיניו).
1. משרים חומוס לכל הלילה עם כפית סודה לשתיה (אני משתמש בגרגרי חומוס הדס).
2. מבשלים את החומס במים (לפחות כמות כפולה של מים) בתוספת כפית סודה לשתיה כשעה וחצי שעתיים. כלומר, מביאים את המים לרתיחה ואז מורידים להבה ושעדיין המים יבעבעו.
3. הגרגירים מוכנים כשלוקחים אחד ובקלות הוא נמעך בין האצבעות (כדאי לשטוף לפני שלא יהיה חם מדי ביד)
4. טוחנים את הגרגירים במג'י-מיקס עד שמגיעים למרקם חלק. יש, ורצוי, להוסיף מהמים של הבישול. על הכמות ודרגת הסמיכות של העיסה ניתן ללמוד עם הניסיון ו\או להוסיף אחרי שהכנסת הטחינה.
5. מוסיפים טחינה. לסוג הטחינה משקל חשוב מאוד בטעם הסופי. אני מעדיף "היונה", אבל כל אחד עם טעמו. היחס בין החומוס לטחינה משפיע על הטעם הסופי. באופן כללי אני בעד, הוספת טחינה בנדיבות. מה זה בנדיבות? כשטועמים את מה שיצא יש גם טעם של הטחינה ולא רק של גרגירי החומוס. בשלב הזה יש לסיים את המשחק עם המרקם של החומוס (הוספת נוזל, טחינה וכו').
6. עכשיו מתבלים: כפית מלח, כפית כמון, כמה כפות מיץ לימון. אגב הלימון, כשטועמים אחרי הוספת הלימון הטעם עשוי להיות לימוני :-), אבל זה בדרך כלל עובר אחרי שהחומוס מתקרר.
זהו, באמת זהו!!! יוצא אחלה חומוס 🙂
כמה דברים לשדרוג:
א. לבשל את החומוס עם בצל
ב. להוסיף שמן זית (עם ארומה נחמדה) לעיסת החומוס (לפני התיבול).
נכון שיש שידרוגים נוספים וכל אחד על פי טעמו. אבל, ופה האבל הגדול, אל תבלבלו לעצמכם או למי שמנסה ללמוד איך להכין חומוס את המוח. אין שום סודות שקבורים בתיבה נסתרת שלוש מטר מתחת לאדמה ביער גשם שהמפה אליו נמצאת רק בחמוסיה של "XXX".
בהצלחה לכולם!!!
8 ביולי 2015 ב-11:49 //
מתכון פסיכי
9 ביולי 2015 ב-13:59 //
2 כוסות לפני או אחרי השרייה?
11 ביולי 2015 ב-00:35 //
שבתאי – לפני, ברור.
24 ביולי 2015 ב-18:22 //
הכנתי פעמיים בחיי רק עם המתכון שכאן ויצא מושלם. היום הוספתי יותר מדי נוזלים אבל אז ייצבתי אותו על ידי הוספה של גרגירי סומסום במקום טחינה וזו הייתה החלטה גאונית. טחנתי בבלנדר מוט ויצא מרקם חלק, אין זכר לסומסום.
7 באוגוסט 2015 ב-01:19 //
מישהו יכול לתת מתכון למוץ לימון חריף ששמים על החומוס? 🙂 תודה רבה
7 באוגוסט 2015 ב-02:11 //
עכשיו קיץ, הטמפרטורה בתוך הבית נעימה, החומוסים בקערה עם מים קרים
מעוניין להשאיר את הקערה לפחות 72 שעות כדי לקבל מרקם חלק יותר – כמובן שאני מחליף מים מדי כ 12 שעות – האם הגרגירים יחמיצו??
7 באוגוסט 2015 ב-17:05 //
מניסיון – בקיץ כדאי להשרות במקרר.
12 באוגוסט 2015 ב-18:44 //
שלום לכולם
החומוס שלי יוצא קהה הטעם מצוין ??? ( הכול לפי המתכון גרגירים בולגרי וסודה לשתייה ).
14 באוגוסט 2015 ב-17:56 //
אילן, החומוס כהה בגלל הסודה לשתייה שמשחירה את המים. מומלץ לא לשים הרבה ממי הבישול כי אז טעם הלוואי של הסודה משתלט על החומוס. אם תשתמש באבקת אפייה, יש לה פחות טעם לוואי והיא לא משחירה את נוזל החומוס. היתרון של הסודה לשתייה על אבקת אפייה הוא שהטעם של החומוס יותר חזק עם הסודה לשתייה שזה משפיע לטובה על הטעם הסופי של החומוס, במידה ולא השתמשת הרבה במים המבושלים של החומוס. עם אבקת אפייה הטעם מעודן יותר.
14 באוגוסט 2015 ב-18:05 //
דודי.
רוטב לימון/טטבילה- פלפל ירוק גדול, שלוש פלפל שיפקה, לימון, מלח, קצת מהמיץ של הפלפל שיפקה, לחתוך לרסק ולערבב הכל. תן לזה לפחות לילה במקרר בשביל איזון הטעמים. אפשר לשים טיפה שום. אני לא שם. כשאתה מכין לך צלחת פול, שפוך את הרוטב על הפול, שים שמן זית, פטרוזיליה, כמון, פפריקה, ואתה טס.
תעשה בדיוק מה שכתבתי
14 באוגוסט 2015 ב-20:33 //
תודה רבה 🙂
28 באוגוסט 2015 ב-00:05 //
כמה זמן לבשל את החומוס בסיר לחץ כדי שיצא "נימוח" כמו שאתם אומרים.
כמה זמן עם סודה לשתיה
וכמה זמן בלי סודה לשתיה
תודה
29 באוגוסט 2015 ב-17:26 //
משהוא יכול להסביר לי מה זה חומוס בלאדי?
שאלתי בחנויות ואמרו לי שאין כזה דבר וסתם עבדו עלי.
אם משהוא יודע מה זה ואיפה אפשר להשיג אותו אשמח לשמוע
29 באוגוסט 2015 ב-17:46 //
בלאדי = אנדמי, זן שגדל בארץ ושמקורו כאן (או לכל הפחות הובא לכאן בשלב מוקדם יחסית של הציוויליזציה). בכל שוק ערבי בארץ אפשר למצוא בעונות מסוימות של השנה חומוס מגידול מקומי. היום חלק גדול הוא מזנים שפותחו בחמישים השנים האחרונות (הדס, זהבית, ירדן, בר), שהם קצת יותר פורים ועמידים. אבל פה ושם נתקלים גם בגרגרים קטנים יותר ומעט יותר כהים בדרך-כלל, שהם מזנים בלאדיים שונים. הם נדירים יחסית ולאו דווקא שווים את המאמץ.