מתכון לחומוס אמיתי
כדי להכין חומוס ביתי טוב לא צריך יותר ממתכון וקצת אימון. מתכון החומוס שלנו, פרי פיתוח של שנים (כולל חילוץ טיפים מבעלי חומוסיות), נוסה ושופר על-ידי רבבות קוראי הבלוג. זהו מתכון פשוט ומדויק, ממנו תוכלו להמשיך ולהתפתח לפי טעמכם האישי. אתם מוזמנים להוסיף טיפים ועצות משלכם בתגובות.
שוקי גלילי
פרסום ראשון: 12/8/2006 | עדכון אחרון: 5/5/2022
בשביל להכין חומוס טוב צריך קצת יותר ממתכון – אבל אין ספק שמתכון מוצלח הוא התחלה טובה, וזה בדיוק מה שאנחנו מציעים כאן.
ב-16 השנים האחרונות הצליח כותב שורות אלה להסתנן ללא מעט מטבחים של חומוסיות, ולחלץ אי אלו סודות מקצועיים. אבל הסוד האמיתי הוא ברגש, שמתפתח מתוך ניסוי וטעייה – כי אין תחליף לקשר הבלתי אמצעי של הרוח והחומר במלאכת היצירה של חומוס מעולה. אבל לפני כן צריך מתכון.
הכנת חומוס: היסודות
כדי להכין "סתם" חומוס טוב כל מה שצריך זה להשתמש בחומרים טובים ולהקפיד על שיטת ההכנה. נושא הכמויות הוא לא טריוויאלי – הן משתנות מהכנה להכנה, בהתאם לאינספור גורמים כימיים, פיזיקליים, אקלימיים וטרנסנדנטיים – אבל עם הזמן תפתחו את ה"רגש" ותגלו שזה הולך הרבה יותר בקלות.
עדיין מרגיש לכם שחסר משהו? תוסיפו עוד טחינה. שתי הטעויות הנפוצות בהכנת חומוס הן: א) בישול לא מספיק וב) מעט מדי טחינה.
חומוס שהוכן נכון יהיה לא רק טעים, משביע ובריא, אלא גם לא ישאיר אתכם כבדים אחרי האכילה ולא יגרום לכם להתנפח. לשם כך חשוב להקפיד על ההשריה, לשטוף היטב את הגרגרים לפני ואחרי שמשרים, ולבשל במים נקיים. סודה לשתייה, בניגוד לחשש המקובל, כן מקצרת את זמן הבישול ולא פוגעת בטעם – בתנאי שלא תגזימו. יאללה, לעבודה – מתכון הבית לחומוס לפניכם:

מתכון לחומוס ביתי אמיתי
המצרכים
ל-1 ק"ג חומוס / 4 מנות בגודל בינוני-גדול
- 350 גרם גרגרי חומוס מזן קטן (בולגרי או זהבית)
- לפחות 2/3 כוס טחינה גולמית מאיכות טובה (אפשר להוסיף עד פי שניים מזה)
- מיץ סחוט מלימון אחד – או – 3/4 כפית מחוקה מלח לימון
- 1 בצל קטן-בינוני (אופציונלי)
- 3-4 שיני שום
- 1/3-1/4 כפית כמון
- כפית סודה לשתיה
- 1/2 כפית שטוחה מלח
- להגשה: שמן זית, פטרוזיליה, קצת סומאק או פפריקה בשביל הצבע
אופן ההכנה
בקצרה:
- מפזרים את הגרגרים על צלחת גדולה, בוררים ומוציאים כל מה של צריך להיות שם.
- שוטפים היטב ומשרים ללילה עד יממה.
- שוטפים שוב ומבשלים עם הרבה מים וכמה שיני שום כשלושת רבעי שעה.
- מוסיפים מעט סודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת. מקררים,
- מסננים וטוחנים למרקם דייסתי.
- מוסיפים בהדרגה את הטחינה, המלח, הלימון/מלח לימון ומי בישול אם צריך לדלל.
- מכניסים למקרר לשעתיים לפחות.
פחות בקצרה:
א. בוררים ומנקים היטב את החומוס: מפזרים על מגש או צלחת גדולה, מוציאים אבנים, גרגרים פגומים, שברי ענפים וכו'. אל תתפשרו: הוציאו כל גרגיר שלא נראה לכם. בסיום הניקוי שוטפים היטב מספר פעמים, עד שהמים שקופים ונקיים לגמרי (כשמכינים כמות גדולה אפשר לעשות כמו בחומוסיות: קודם להשרות ואחר-כך לברור. זה קל ומהיר יותר).
ב. משרים את החומוס למשך הלילה בהרבה מים (2-3 ליטר). בתחתית קערת ההשריה מפזרים כמה כפות של מלח גס. בקיץ כדאי להכניס את קערת ההשריה למקרר אחרת הגרגרים עלולים להחמיץ. בחורף אפשר להשאיר בחוץ. בבוקר שוטפים היטב, ומשרים לעוד מספר שעות במים נקיים. אם אתם מעדיפים את החומוס שלכם במרקם חלק במיוחד אפשר להמשיך להשרות ולשטוף עוד, במשך יממה ואף יותר.
ג. שוטפים את הגרגרים היטב, מסננים ומכניסים לסיר עם מים נקיים בגובה של כ-5 ס"מ מעל לגרגרים. מוסיפים לסיר את שיני השום ואת הבצל (אפשר לוותר על הבצל ואפשר לשים יותר שום או להוסיף ירקות אחרים. הירקות שמוסיפים לסיר הם לעיתים קרובות ה"סוד" של החומוס האהוב עליכם. בגדול: גזר, בטטה או שורש פטרוזיליה, בכמות קטנה. הבצל מעניק מתיקות עדינה שיש שמחליפים במעט סוכר).
ד. מבשלים את החומוס ללא מלח – מביאים לרתיחה, מקטינים קצת את האש ונותנים לגרגרים להתבשל כשלושת רבעי השעה, עד שהם מתרככים מעט. מוסיפים את הסודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת של הגרגרים. מוסיפים מעט מלח ומבשלים עוד קצת.
(הסודה לשתייה תאיץ את התרככות הגרגרים. אפשר לוותר ולספוג את זמן הבישול הארוך משמעותית, שלא לומר נצחי, אבל אין באמת סיבה. עם הסודה לשתייה משך הבישול עד להתרככות מוחלטת הוא כחצי שעה נוספת עד שעה וחצי, בהתאם לסוג הגרגרים וגילם, משך ההשריה ועוד. עם סיר לחץ אפשר לקצץ משמעותית בכמות הסודה וזמן הבישול ירד לחצי או פחות – רק הקפידו לכסות אחרי קיפוי הקצף כמוסבר להלן).
במהלך הבישול יש לערבב את תוכן הסיר בכף, לקפות את הקצף מפני המים, ואיתו גם את הקליפות שצפות. אם הקליפות עקשניות במיוחד (בעיה בעיקר עם גרגרים גדולים) ולא עוזבות את הגרגרים אתם יכולים לעשות מה שהיו עושות הסבתות של חלק מאתנו: להוריד מהאש (כן, באמצע הבישול), לסנן, לשטוף במים קרים ולעסות קצת את הגרגרים בידיים. בתהליך הזה וכשתחזרו לבשל אותם, יצופו על המים הרבה קליפות – איספו אותן באמצעות מסננת קטנה וזירקו לפח – או שאתם יכולים פשוט לוותר על כל זה. אם יש לכם מעבד מזון טוב ואם תשתמשו בגרגרים קטנים ותבשלו אותם היטב, תקבלו חומוס חלק מאד גם בלי להוריד קליפות.
ה. כשגרגרי החומוס נמעכים בקלות (ממש בקלות) בין שתי אצבעות, הם מוכנים. המהדרין מסירים את הקליפות, גרגר אחרי גרגר, אבל זה הרבה עבודה. אם רוב הקליפות כבר צפו וסולקו או התפוררו זה די מיותר ובזנים קטנים (ע"ע הזן הבולגרי) הקליפות נוטות להתפורר ולהיעלם.
ו. מניחים לסיר להתקרר ומכניסים למקרר למספר שעות. לאחר מכן שופכים את גרגרי החומוס (עם שיני השום, בלי הבצל) וחלק מהנוזלים שנשארו למעבד מזון וטוחנים במשך כשתי דקות עד לקבלת מרקם דייסתי. אם העיסה נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט נוזלים מהסיר.
ז. מילה לא יפה.
ח. מוסיפים קצת טחינה גולמית ומפעילים את מעבד המזון לעוד שתי דקות בעוצמה נמוכה. מוסיפים את שאר הטחינה הגולמית וממשיכים לטחון. מוסיפים בהדרגה את המלח, הלימון/מלח לימון והכמון. לא הכל בבת אחת – חשוב מאד להיזהר מתיבול יתר.
ט. אחרי ההכנה כדאי לאחסן במקום קר במקרר או לאכול מייד. החומוס צריך להיות מעט פחות סמיך ממה שאתם רוצים אותו, כי יש לו נטייה להתעבות ולהסמיך בקירור.
הגשה: אתם יודעים. על צלחת, עם שמן זית טוב ופטרוזיליה, קצת כמון וסומאק או פפריקה, גרגרים וכל מה שאתם אוהבים על החומוס שלכם. בתיאבון!
19 בנובמבר 2013 ב-13:25 //
מה הסיפור שיש חומוסיות שמוסיפות בוטנים לחומוס (לא חמאת בוטנים) ?
24 בנובמבר 2013 ב-10:27 //
כן, גם אני רוצה לדעת – מה התפקיד של המלח בהשרייה?
24 בנובמבר 2013 ב-15:43 //
את הטיפ עם המלח קיבלתי מאדם בא בימים שהייתה בעלים של חומוסיה במשך שנים רבות, והוא לא פירש רק חייך. אחר-כך נתקלתי בטיפ הזה במקומות נוספים אבל אף פעם לא התלווה הסבר.
אני מנחש שלמלח בהשריה יש אפקט דומה למלח בבישול. את הגרגרים אנחנו לא מבשלים עם מלח, כי הוא מונע התרככות, אבל מומלץ להוסיף מלח כשמבשלים ביצים (הוא מונע מהקליפה להתבקע) או תפוחי אדמה וירקות אחרים (הוא מאפשר להם להתרכך בלי להתפורר). אני חושב שהוספת מלח בהשריה מונעת מהגרגרים להתבקע. במקרה הכי גרוע – הוא לא עושה כלום וסתם שמרנו על מסורת חסרת משמעות.
24 בנובמבר 2013 ב-19:09 //
לשוקי ולשאר,
יכול להיות שיש איזו ריאקציה כימית בין המלח לחומוס אבל מניסיון אישי אני אוהב להשרות את החומוס עם כף מלח בתחתית הקערה פשוט בגלל שזה נותן לחומוס מליחות טבעית עדינה שלא באמת הופכת אותו למלוח אלא מעצימה את טעמו. אני משער שהמלח חודר לגרגרים בעזרת אוסמוזה אבל אני לא מומחה בעניין…
25 בנובמבר 2013 ב-15:20 //
1. ז. אינה מילה, זו אות, "זין" היא מילה, שמשמעותה: נשק (ע"ע במילון, ובשימוש: זין, כלי זין ו-הכוחות המזויינים). באמת! ואין לי מושג, אבו שוקה, מה היתה כוונתך… בחיי העיניים שלי שזו אמת! (זו שבועה של איגוד השקרנים, נקרא בעבר: "אגודת דוברי אמת" – ראה"ילקוט הכזבים")
2. נהוג (לפחות אצל אלה שמתנגדים למלחמות גזים) לשים כמון (כמון וקימל הם תבלינים בולמי יצירת גזים) בחומוס: לפני הבישול, אחריו, כתיבול, ונתקלתי גם – עם ההשריה. ואז המילה שמזכירה נאד (מימייה מעור), לא תתארח לשולחננו, בעת אכילת קטנייות.
3. חוץ מההמלצה הקטנה, מתכונך מדוייק לאלה שלא סובלים את המשחות המכונות התעשייתיות המכונות "חומוס" ע"ש אחד ממרכיביהם הרבים…
4. אני ממליץ!
25 בנובמבר 2013 ב-15:28 //
אה… סורי. סורררי, Sorry!
תיקון בעבריתיתית:
3. חוץ מההמלצה הקטנה, מתכונך מדוייק לאלה שלא סובלים את המשחות התעשייתיות המכונות "חומוס" ע"ש אחד ממרכיביהן הרבים…
או! (מנגב זיעה ממצחי…)
4 בדצמבר 2013 ב-19:14 //
היי, רציתי לשאול כמה זמן החומוס יכול להישמר במקרר לפני שהוא מתקלקל? תודה וחג שמח
8 בדצמבר 2013 ב-02:22 //
אם מקפידים על ניקיון בהכנה ולא דוחפים אצבעות וכפיות, אלא מאחסנים בקופסא אטומה עמוק במקרר, חומוס טרי יכול לשרוד בשקט יומיים-שלושה.
14 בדצמבר 2013 ב-23:44 //
בלוג מדהים ( שוקי תודה!!) , כיף לראות שיש כאן אנשים פעילים והטיפים שלהם הביאוני עד הלום.
נכון להיום אני מכין חומוס כבר יותר משנתיים לא יצאתי מההגדרה של חומוס "ביתי"
הטעם החמישי? כן, זה כנראה מה שחסר.
מביקורי בממלכת חומוס מקומית, בלו-בס בפרדס חנה. שאלת את עצמי לא פעם איך הם עושים את זה?
אולי מישהו שאכל שם מכיר את הרגשת העייפות החזקה (ביחס לחומוסיות אחרות שיצא לי לטעום) שבאה מיד אחרי החומוס.
יש למישהו השערה אם זה נגרם ממרכיב מסויים? ואם כן, מה זה יכול להיות?
15 בדצמבר 2013 ב-18:37 //
הרבה סודה לשתייה בבישול החומוס יוצרת תחושת כבדות
16 בדצמבר 2013 ב-02:15 //
אני לא חושב שזה הרבה סודה לשתייה. דווקא שימוש במעט סודה לשתייה או בכלל לא, גורם לכך שנשארים הרבה רב-סוכרים (אוליגוסכרידים) מהקליפות, שמקשים על העיכול ומעוררים עייפות.
יש כמה סיבות שאני מכיר לכך שחומוס מרדים במיוחד:
א. בישול לא מספיק של הגרגרים שהופך את העיכול קשה יותר.
ב. מנות גדולות במיוחד. מכיוון שברוב המקרים נאכל את כל המנה, מנה גדולה תהיה כבדה יותר על העיכול ותעורר עייפות.
ג. הרבה טחינה בחומוס וכנראה גם טחינה מסוגים מסוימים, ועוד יותר כשהחומוס מתחמם כשטוחנים אותו.
ד. אכילת עודף פיתות ו/או פיתות מסוגים מסוימים.
ישנם גם גרגרים כבדים יותר – בעיקר הדס שהוא די נפוץ. את ההדס צריך לשטוף טוב, להשרות עם הרבה החלפות מים ואם אפשר אז גם להחליף מים במהלך הבישול. כשלא עושים את זה הוא כבד יותר.
16 בדצמבר 2013 ב-11:02 //
ניתן להקפיא את החומוס?
16 בדצמבר 2013 ב-11:07 //
את הגרגרים המבושלים כן. את הממרח לא.
16 בדצמבר 2013 ב-19:56 //
למה אי אפשר את הממרח?
16 בדצמבר 2013 ב-20:26 //
כי טחינה היא חומר גלם עדין שאסור לחמם וגם אסור לקרר יותר מדי. כשמקפיאים חומוס ומפשירים אותו המרקם משתנה. אתה יכול לנסות ולראות אם אתה עדיין נהנה ממנו גם אחרי. בכל אופן, החומוס המופשר לא יהיה זהה לחומוס שלפני ההקפאה.
19 בדצמבר 2013 ב-16:03 //
מה לגבי גרגרי חומוס קפואים של סנפרוסט, איך מכינים מהם חומוס?
24 בדצמבר 2013 ב-14:29 //
במתכון כתוב "ירקות שמוסיפים לסיר הם לעיתים קרובות ה"סוד" של החומוס האהוב עליכם". איזה ירקות אפשר להוסיף לדוגמא???
25 בדצמבר 2013 ב-23:05 //
אז דווקא אפשר להקפיא חומוס מוכן וזה מעולה למי שרוצה לשמור קצת לאחר כך… הסוד הוא שאחרי ההפשרה החומוס אכן נראה מוזר ביותר עד ש-מערבבים אותו היטב עם מזלג – ואז הוא חוזר לעצמו, טעים וטרי כמו בזמן שהוקפא 🙂
26 בדצמבר 2013 ב-12:24 //
טל – בצל, שום, גזר, פטרוזיליה, וגם צנוברים, זרעי שומר ובטח שכחתי משהו.
30 בדצמבר 2013 ב-12:50 //
לפי המתכון הנהדר הזה החומוס יוצא קר.. האם לא עדיף לטחון את הגרגירים כשהם חמים? אם לא, איך בחומוסיות אתה מקבל בסופו של דבר מנת חומוס חמה?
תודה
31 בדצמבר 2013 ב-03:33 //
כנראה ניאלץ להקדיש לנושא החומוס החם פוסט מיוחד. בינתיים נחזור על מה שכבר נאמר כאן אי אלו פעמים:
א. חומוס לעולם לא מחממים וגם לא טוחנים את הגרגרים כשהם חמים ולפעמים אפילו להפך – מוסיפים קרח לטחינה כדי למנוע התחממות יתר, שהורסת את החומוס בכל מיני דרכים ומכל מיני סיבות.
ב. המצב היחיד שהחומוס חמים, היא כשהוא מוגש מייד כשהוא יוצא מטחינה ארוכה ולפני שהוא נכנס למקרר. במקומות מסוימים טוחנים כמויות קטנות ומגישים מייד, ואז החומוס או דליל יותר או מאד כבד לעיכול (כשחומוס מתקרר הוא מסמיך ומתקשה אם זה לא קורה במקרר זה קורה במעיים).
ג. איך בכל זאת מגישים את החומוס לשולחן חמים? שומרים בנפרד סיר עם גרגרים חמים ושופכים מעט גרגרים ומים על המנה בהגשה. פול יכול להישמר חם עד להגשה, ולכן מנת חומוס-פול תהיה חמימה ואפילו חמה. מסבחה – תלוי בסוג – גם כן יכולה להיות חמה לפעמים.
כדי שהחומוס לא יהיה קר מהאחסון במקרר, מקובל להוציא מדי זמן קצת חומוס מהמקרר ולתת לו להגיע לטמפרטורת החדר סמוך להגשה. כשעושים את זה נכון החומוס לא חם ולא קר, ועם התוספות החמות ולעיתים גם צלחת חמה, הוא מרגיש חמים.
זהו כל התורה על רגל אחת.
2 בינואר 2014 ב-17:44 //
האם אפשר (כדאי ? ) להכין חומוס מגרגירים מקופסת שימורים ?
2 בינואר 2014 ב-20:41 //
אפשר. "כדאי" זו מילה חזקה.
3 בינואר 2014 ב-09:17 //
שיני השום בבישול צריכות להיות קלופות או שלמות?
3 בינואר 2014 ב-11:18 //
קלופות.
6 בינואר 2014 ב-00:49 //
מתכון שלי ממסעדה שקיבלתי מבעלת המסעדה
חצי ק"ג חומוס רצוי מהזן הבלגרי להשרות כל הלילה לסנן ולבשל במים חדשים עם כפית סודה לשתייה עד שרך לסנן ולשמור 3/4 כוס ממי הבישול, לשים החומוס המבושל עם 3/4 כוס מי הבישול ועם כוס ורבע טחינה גולמית משובחת, 1 כפית מלח לימון, ו 1 כפית מלח רגיל, מיץ מלימון אחד, 2 שיני שום כתושות, טיפה כמון
להפעיל את המעבד בפולסים לכמה שניות, להפסיק להמתין ושוב להפעיל לכמה שניות. אסור בבת אחת. לעבד בהפסקות עד שמוכן
בתאבון
13 בינואר 2014 ב-00:38 //
מה הזמן המקסימלי שאפשר להשרות את החומוס ?
23 בינואר 2014 ב-10:06 //
אבו שוקי, לאחר המון זמן שלא השתמשתי ב"הדס", החלטתי לנסות שוב לאחר שימוש ממושך בבולגרי. את האמת יצא לי מעולה, למרות שהמלצתי בחום תמיד על הבולגרי. יכול להיות שזה איכות הגרגירים שנקנו מ"עדן מרקט", ובטוח שזה מהשילוב של הדס וטחינה "סמל היונה" שהוא שילוב מצויין.
המסקנה היא שהטעם הסופי של החומוס נובע גם מאיכות חומר הגלם. ב"עדן טבע מרקט" מוכרים פול וחומוס הדס בתפזורת באיכות מעולה שמתבטא גם בטעם הסופי, וגם יחסית זול לשוק- קילו חומוס הדס בתשעה שקלים, וקילו פול מצרי קטן בשבעה שקלים. הפול הכי טעים שיצא לי זה מ"עדן מרקט" וגם החומוס( למרות שאני משתמש בבולגרי שיותר נדיר מהדס). הבעיה בעדן מרקט זה מחירי הטחינה שהרקיעו שחקים- 18 שח לחצי קילו טחינה "אל ארז" זה מחיר שוד. לכן הייתי ממליץ שתתמקדו רק בקטניות כשאתם קונים בעדן מרקט.
ברשת "טבע קסטל" בת"א, במיוחד ברחוב דיזנדוף פינת פרישמן, תמצאו טחינה "סמל היונה" איכותית במחיר מעולה. אני חושב שהם מוכרים שתי קופסאות של חצי קילו ב24 שח שזה מחיר שפוי יחסית ל"עדן מרקט".
חוץ מטבע קסטל, מחירי טחינה שפויים אפשר למצוא לרוב בשווקים
26 בינואר 2014 ב-23:03 //
הכנתי לפי המתכון שלך, יצא מצויין, תודה רבה.
שאלתי היא: בכמה חומוסיות שמכינות חומוס גלילי כמו אבו אדהם, אבו דאבי וכו, יש חומוס במרקם עדין אשר ממש לא יושב כבד בבטן בהשוואה לחומוסים אחרים.
מה הסוד? איך מגיעים למרקם עדין כזה?
תודה
27 בינואר 2014 ב-00:30 //
המתכון די דומה לזה, אולי עוד קצת טחינה גולמית ובעיקר יותר מים. מכינים את החומוס דליל ואחרי שהוא עומד קצת במקרר הוא מגיע למרקם הנכון. שים לב שעדיין, גם בהגשה, חומוס גלילי אמור להיות דליל יחסית.
תשתמש בגרגרים מהזן הבולגרי, תשרה השריה ארוכה (יממה ויותר), בשל עד להתרככות מוחלטת (אם הגרגרים צעירים יחסית וההשריה ארוכה לא תצטרך הרבה סודה לשתייה). טחן היטב את הגרגרים כשהם קרים (אחרי אחסון במקרר), הוסף קצת מים וטחן עוד, ואז הוסף את הטחינה לאט לאט.
חלק מהסוד הוא בצורת ההגשה – מוציאים את החומוס מהמקרר ונותנים לו להגיע לטמפרטורת החדר, וכשמגישים מוסיפים מעט ממי הבישול (עם או בלי גרגרים) אחרי שמחממים אותם. וכמובן – הרבה שמן זית מסוג שמתאים (משהו עדין ולא משתלט, צריך לנסות קצת עד שמוצאים).
31 בינואר 2014 ב-11:19 //
שלום
תודה רבה על המתכון. מישהו יודע איפה אפשר לקנות חומוס בולגרי בשוק מחנה יהודה בירושלים או במרכז העיר? ובתל אביב? תודה
2 בפברואר 2014 ב-21:06 //
אמא שלי הכינה חומוס לסמבוסק, ניסיתי עכשיו להכין מ2 כפות גרגרי חומוס אבל יצא פשוט נוראי. יכול להיות שזה קשור לזה שטחנתי ועירבבתי את הטחינה כשהחומוס חם?
2 בפברואר 2014 ב-22:57 //
כן.
3 בפברואר 2014 ב-20:45 //
לטעמי חצי כפית סודה לשתיה זה גם יותר מדי
3 בפברואר 2014 ב-21:25 //
תלוי בכמות הגרגרים, בסוג, בגיל, במים. עם השריה ארוכה אפשר להשתמש בפחות סודה לשתייה. כנ"ל אם עושים הרתחות או משתמשים בסיר לחץ.
6 בפברואר 2014 ב-19:27 //
מה הדרך הרצויה לקרור מהיר של הגרגרים?
7 בפברואר 2014 ב-00:55 //
אני טוחן את הגרגירים כשהם חמים, מיד אחרי הבישול. וגם מי הבישול חמים. ותמיד יוצא נהדר. אני לא מבין מדוע מומלץ "בתוקף" לטחון גרגירים קרים. מציע לכל ה"אדוקים" לנסות פעם לטחון חם, ולראות הקלו המים.
7 בפברואר 2014 ב-12:00 //
יובל – יש כאלה שטוחנים עם קרח במקום מים.
עופר – אין בעיה בלטחון את הגרגרים כשהם חמים. יש בעיה בלהוסיף את הטחינה כשהגרגרים חמים כי הטעם שלה משתנה. כמובן, יכול להיות שאתה דווקא אוהב את הטעם הזה ולמעשה יש כמה חומוסיות שהטעם שלהם מתבסס על טחינה של הגרגרים כשהם חמים, אבל ברוב המתכונים זו לא המטרה.
7 בפברואר 2014 ב-12:39 //
תודה, תודה, תודה! ביצעתי את ההוראות במדוייק, ויצא א-ל-ו-ה-י, לא פחות! ורק שאלה: עד שהגרגירים הגיעו לדרגת הרכות הרצויה עברו שבע וחצי (!) שעות. וגם זה, אחרי שהוספתי סודה לשתייה (בתחילה ניסיתי להימנע מזה). למה לדעתך זה קרה, ואיך אפשר לפתור את הבעיה (בכל זאת, הגז נגמר מתי שהוא, אתה יודע)
7 בפברואר 2014 ב-17:25 //
אהלן,
רציתי לדעת האם עדיף להשתמש במלח לימון או במיץ לימן לחומוס? ומה לגבי שום טרי, האם יש חומוסיות ששמות שום טרי בחומוס שלהם או שזה פוגע בטעם?
דבר נוסף, אני חייב להגיד שאני מכין כבר כמה וכמה פעמים חומוס מהגרגירים מהזן הבולגרי והקליפות לא יוצאות (בטח שלא צפות) וגם לא נעלמות.
9 בפברואר 2014 ב-15:45 //
מוזר מאד.. אתה בטוח ששמת את הגרגירים להשרייה של לילה לפני כן
13 בפברואר 2014 ב-00:30 //
לפי נסיוני הצנוע
כדי להשיג את הטעם המשגע של החומוסיה
צריך פשוט לעשות מה שהחומוסיה עושה
להוסיף קצת מגביר טעם. יענו גלוטמט
נסו ותטעמו ותתרגשו
13 בפברואר 2014 ב-11:55 //
bruno, היכן משיגים את הגלוטומט הזה? אולי אבקת מרק???
13 בפברואר 2014 ב-13:29 //
מונוסודיום גלוטמט נמצא באבקות מרק והרבה מוצרים אחרים וגם אפשר לרכוש אותו בנפרד כתבלין. אבל לדעתי רק חלק קטן מאד מהחומוסיות משתמשות בו.
13 בפברואר 2014 ב-14:09 //
גלוטמט אפשר לקנות כאבקה או כנוזל שקוף וחסר טעם לכשעצמו ראה אמזון לדוגמא
הוא מגביר את טעם האוכל כפעולה כימית וביולוגית.
אצל אניני טעם ומודעי בריאות, נחשב כרעל שאינו מקצועי ואינו מכבד את טבחו ומבשלו ואוכלו
אצל האסיאתיים שגילו אותו לפני לא הרבה שנים
הוא נחשב לתבלין כמו כל שאר התבלינים
אין הוכחות לרעילותו לא לבריאות ולא למחלה
יש אנשים שבכמויות גדולות אלרגיים אליו
לפי נסיוני הדל
הוא נמצא כמעט בכל מה שטעים לנו בתעשיה
אפילו בחוואייג למרק
וגם בחומוס וכו
13 בפברואר 2014 ב-15:20 //
ראשית, אתה מדבר לא על גלוטמט שהוא מוליך עצבי שקיים בגוף של כולנו אלא על מונוסודיום גלוטמט, שהיא תרכובת שמבוססת עליו.
שנית, כבר הקדשנו לו פוסט https://humus101.com/?p=1747
14 בפברואר 2014 ב-10:56 //
כמה חארטה יש בתגובות של המומחים שבא לבכות .לא מאמין שאני קורא מה הטיפים שנותנים לחובבי החומוס.
14 בפברואר 2014 ב-11:24 //
אולי תאיר את עינינו.
16 בפברואר 2014 ב-09:30 //
סליחה
קבלו את התנצלותי
28 בפברואר 2014 ב-00:58 //
במתכון כתוב ספל , האם הכוונה למידה של כוס ?
האם יש הבדל בין שימוש בטחינה גולמית לשימוש בטחינה שעורבבה עם מים
ומיץ לימון לפני הכנסתה לחומוס ?
תודה