חדש בבלוג

מתכון לחומוס אמיתי

כדי להכין חומוס ביתי טוב לא צריך יותר ממתכון וקצת אימון. מתכון החומוס שלנו, פרי פיתוח של שנים (כולל חילוץ טיפים מבעלי חומוסיות), נוסה ושופר על-ידי רבבות קוראי הבלוג. זהו מתכון פשוט ומדויק, ממנו תוכלו להמשיך ולהתפתח לפי טעמכם האישי. אתם מוזמנים להוסיף טיפים ועצות משלכם בתגובות.

שוקי גלילי

פרסום ראשון: 12/8/2006 | עדכון אחרון: 5/5/2022

בשביל להכין חומוס טוב צריך קצת יותר ממתכון – אבל אין ספק שמתכון מוצלח הוא התחלה טובה, וזה בדיוק מה שאנחנו מציעים כאן.

ב-16 השנים האחרונות הצליח כותב שורות אלה להסתנן ללא מעט מטבחים של חומוסיות, ולחלץ אי אלו סודות מקצועיים. אבל הסוד האמיתי הוא ברגש, שמתפתח מתוך ניסוי וטעייה – כי אין תחליף לקשר הבלתי אמצעי של הרוח והחומר במלאכת היצירה של חומוס מעולה. אבל לפני כן צריך מתכון.

גרגרי חומוס אחרי השריה, בדרך לבישול
גרגרי חומוס אחרי השריה, בדרך לבישול.

הכנת חומוס: היסודות

כדי להכין "סתם" חומוס טוב כל מה שצריך זה להשתמש בחומרים טובים ולהקפיד על שיטת ההכנה. נושא הכמויות הוא לא טריוויאלי – הן משתנות מהכנה להכנה, בהתאם לאינספור גורמים כימיים, פיזיקליים, אקלימיים וטרנסנדנטיים – אבל עם הזמן תפתחו את ה"רגש" ותגלו שזה הולך הרבה יותר בקלות.

עדיין מרגיש לכם שחסר משהו? תוסיפו עוד טחינה. שתי הטעויות הנפוצות בהכנת חומוס הן: א) בישול לא מספיק וב) מעט מדי טחינה.

חומוס שהוכן נכון יהיה לא רק טעים, משביע ובריא, אלא גם לא ישאיר אתכם כבדים אחרי האכילה ולא יגרום לכם להתנפח. לשם כך חשוב להקפיד על ההשריה, לשטוף היטב את הגרגרים לפני ואחרי שמשרים, ולבשל במים נקיים. סודה לשתייה, בניגוד לחשש המקובל, כן מקצרת את זמן הבישול ולא פוגעת בטעם – בתנאי שלא תגזימו. יאללה, לעבודה – מתכון הבית לחומוס לפניכם:

חומוס ביתי. לא באמת כזה מסובך.
חומוס ביתי. פחות מסובך ממה שנראה.

מתכון לחומוס ביתי אמיתי

המצרכים

ל-1 ק"ג חומוס / 4 מנות בגודל בינוני-גדול

  • 350 גרם גרגרי חומוס מזן קטן (בולגרי או זהבית)
  • לפחות 2/3 כוס טחינה גולמית מאיכות טובה (אפשר להוסיף עד פי שניים מזה)
  • מיץ סחוט מלימון אחד – או – 3/4 כפית מחוקה מלח לימון
  • 1 בצל קטן-בינוני (אופציונלי)
  • 3-4 שיני שום
  • 1/3-1/4 כפית כמון
  • כפית סודה לשתיה
  • 1/2 כפית שטוחה מלח
  • להגשה: שמן זית, פטרוזיליה, קצת סומאק או פפריקה בשביל הצבע

אופן ההכנה

בקצרה:

  1. מפזרים את הגרגרים על צלחת גדולה, בוררים ומוציאים כל מה של צריך להיות שם.
  2. שוטפים היטב ומשרים ללילה עד יממה.
  3. שוטפים שוב ומבשלים עם הרבה מים וכמה שיני שום כשלושת רבעי שעה.
  4. מוסיפים מעט סודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת. מקררים,
  5. מסננים וטוחנים למרקם דייסתי.
  6. מוסיפים בהדרגה את הטחינה, המלח, הלימון/מלח לימון ומי בישול אם צריך לדלל.
  7. מכניסים למקרר לשעתיים לפחות.

פחות בקצרה:

א. בוררים ומנקים היטב את החומוס: מפזרים על מגש או צלחת גדולה, מוציאים אבנים, גרגרים פגומים, שברי ענפים וכו'. אל תתפשרו: הוציאו כל גרגיר שלא נראה לכם. בסיום הניקוי שוטפים היטב מספר פעמים, עד שהמים שקופים ונקיים לגמרי (כשמכינים כמות גדולה אפשר לעשות כמו בחומוסיות: קודם להשרות ואחר-כך לברור. זה קל ומהיר יותר).

ב. משרים את החומוס למשך הלילה בהרבה מים (2-3 ליטר). בתחתית קערת ההשריה מפזרים כמה כפות של מלח גס. בקיץ כדאי להכניס את קערת ההשריה למקרר אחרת הגרגרים עלולים להחמיץ. בחורף אפשר להשאיר בחוץ. בבוקר שוטפים היטב, ומשרים לעוד מספר שעות במים נקיים. אם אתם מעדיפים את החומוס שלכם במרקם חלק במיוחד אפשר להמשיך להשרות ולשטוף עוד, במשך יממה ואף יותר.

ג. שוטפים את הגרגרים היטב, מסננים ומכניסים לסיר עם מים נקיים בגובה של כ-5 ס"מ מעל לגרגרים. מוסיפים לסיר את שיני השום ואת הבצל (אפשר לוותר על הבצל ואפשר לשים יותר שום או להוסיף ירקות אחרים. הירקות שמוסיפים לסיר הם לעיתים קרובות ה"סוד" של החומוס האהוב עליכם. בגדול: גזר, בטטה או שורש פטרוזיליה, בכמות קטנה. הבצל מעניק מתיקות עדינה שיש שמחליפים במעט סוכר).

ד. מבשלים את החומוס ללא מלח – מביאים לרתיחה, מקטינים קצת את האש ונותנים לגרגרים להתבשל כשלושת רבעי השעה, עד שהם מתרככים מעט. מוסיפים את הסודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת של הגרגרים. מוסיפים מעט מלח ומבשלים עוד קצת.

(הסודה לשתייה תאיץ את התרככות הגרגרים. אפשר לוותר ולספוג את זמן הבישול הארוך משמעותית, שלא לומר נצחי, אבל אין באמת סיבה. עם הסודה לשתייה משך הבישול עד להתרככות מוחלטת הוא כחצי שעה נוספת עד שעה וחצי, בהתאם לסוג הגרגרים וגילם, משך ההשריה ועוד. עם סיר לחץ אפשר לקצץ משמעותית בכמות הסודה וזמן הבישול ירד לחצי או פחות – רק הקפידו לכסות אחרי קיפוי הקצף כמוסבר להלן).

הגרגרים המבושלים. נמעכים בלחיצה קלה
הגרגרים המבושלים. נמעכים בלחיצה קלה בין אגודל לאצבע.

במהלך הבישול יש לערבב את תוכן הסיר בכף, לקפות את הקצף מפני המים, ואיתו גם את הקליפות שצפות. אם הקליפות עקשניות במיוחד (בעיה בעיקר עם גרגרים גדולים) ולא עוזבות את הגרגרים אתם יכולים לעשות מה שהיו עושות הסבתות של חלק מאתנו: להוריד מהאש (כן, באמצע הבישול), לסנן, לשטוף במים קרים ולעסות קצת את הגרגרים בידיים. בתהליך הזה וכשתחזרו לבשל אותם, יצופו על המים הרבה קליפות – איספו אותן באמצעות מסננת קטנה וזירקו לפח – או שאתם יכולים פשוט לוותר על כל זה. אם יש לכם מעבד מזון טוב ואם תשתמשו בגרגרים קטנים ותבשלו אותם היטב, תקבלו חומוס חלק מאד גם בלי להוריד קליפות.

ה. כשגרגרי החומוס נמעכים בקלות (ממש בקלות) בין שתי אצבעות, הם מוכנים. המהדרין מסירים את הקליפות, גרגר אחרי גרגר, אבל זה הרבה עבודה. אם רוב הקליפות כבר צפו וסולקו או התפוררו זה די מיותר ובזנים קטנים (ע"ע הזן הבולגרי) הקליפות נוטות להתפורר ולהיעלם.

ו. מניחים לסיר להתקרר ומכניסים למקרר למספר שעות. לאחר מכן שופכים את גרגרי החומוס (עם שיני השום, בלי הבצל) וחלק מהנוזלים שנשארו למעבד מזון וטוחנים במשך כשתי דקות עד לקבלת מרקם דייסתי. אם העיסה נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט נוזלים מהסיר.

ז. מילה לא יפה.

החומוס במעבד המזון. המרקם צריך להיות מעט יותר דליל מהתוצאה הרצויה.
החומוס במעבד המזון. המרקם צריך להיות מעט יותר דליל מהתוצאה הרצויה.

ח. מוסיפים קצת טחינה גולמית ומפעילים את מעבד המזון לעוד שתי דקות בעוצמה נמוכה. מוסיפים את שאר הטחינה הגולמית וממשיכים לטחון. מוסיפים בהדרגה את המלח, הלימון/מלח לימון והכמון. לא הכל בבת אחת – חשוב מאד להיזהר מתיבול יתר.

ט. אחרי ההכנה כדאי לאחסן במקום קר במקרר או לאכול מייד. החומוס צריך להיות מעט פחות סמיך ממה שאתם רוצים אותו, כי יש לו נטייה להתעבות ולהסמיך בקירור.

הגשה: אתם יודעים. על צלחת, עם שמן זית טוב ופטרוזיליה, קצת כמון וסומאק או פפריקה, גרגרים וכל מה שאתם אוהבים על החומוס שלכם. בתיאבון!

49 תגובות על מתכון לחומוס אמיתי

  1. אני עושה עם בלנדר יד לא מקצועי כלל !
    עושה כמות של 1 קילו חומוס יבש
    יוצא מצויין ללא בעיות …

  2. גם אני טוחן עם בלנדר ידני רק את החומוס (זן בולגרי, אפשר לקנות ברח' החלוצים 18 תל אביב, ליד רח' לוינסקי, החנות נקראת "חבשוש" עם דלת ירוקה) עם קצת נוזלים מהבישול. זמן הטחינה קובע את המרקם. אח"כ מוסיף את הטחינה (רק יונה!!! לא סמל יונה) וכל שאר התבלינים ולימון ומערב עם כף. לא מלכלך כלים מורכבים כמו מיקסר או מג'ימיקס, והכי חשוב יוצא מצויין.

  3. איפה בכל זאת אפשר להשיג מכתש ועלי מספיק גדול שמתאים בשביל להכין חומוס?

  4. נסו להכין את הטחינה שבסוף תתוסף לחומוס בצורה אחרת:

    חממו במחבת : 4 כפות שמן עד לרתיחה, הוסיפו 2 שיני שום קצוצים ולתת להם להתבשל
    הוסיפו חצי כפית מלח ,ואז הוסיפו כוס טחינה (או חצי כוס) ,
    ובחשו את המירקם עד שהכל ירתח , ואז בבת אחת הוסיפו אותו לחומוס וערבבו ידנית (עם כף)
    מספר דקות (אם צריך תוסיפו עוד קצת מים שנשארו מהחומוס)
    ותיטעמו…..

  5. עלי ומכתש?
    נו באמת בטח תמצא ביפו בשוק שם !!!
    יגעת ומצאת ? תאמין !

  6. 100% אנטי קליפות
    23 במרץ 2013 ב-12:56 //

    תגובה ראשונה כאן.
    ראשית, יישר כוח על הבלוג, על המתכון ובכלל…

    השרתי את הגרגירים מסוג הדס(טריים להפליא, מחנות במרכז חולון) לפי ההוראות במתכון, לאחר השריה במי מלח של כ10 שעות החלפתי מים ושטפתי היטב והחזרתי להשריה נוספת כ 12 שעות נוספות.

    אחרי סינון ושטיפה הרתחתי את הגרגירים והעברתי לאש קטנה, תוך כדי חלק מהקליפות החלו לצוף, הוצאתי אותם כמובן.
    עכשיו, מכיוון שפעם ראשונה הכנתי את החומוס בעזרת מכתש ועלי(מעץ), הבנתי שאויבות המרקם הם הקליפות, לכן, לאחר בישול של חצי שעה הוצאתי את הגרגירים וחילקתי את מי הבישול(שכללו בצל, שום, מעט כמון שלם, שתי כפות סילאן וגזר חתוך) לשני כלים, מאוחר יותר אסביר מדוע, את הגרגירים שהוצאתי סיננתי ושטפתי בעזרת מים קרים מאוד, הדבר עוזר במעט להפריד בין הגרגיר לקליפה, כרבע מהכמות קילפתי אחד אחד בעדינות על מנת לא לפגום בשלמות הגרגיר, את השאר עיסיתי על מנת להוציא את הקליפות גם במחיר של התפרקות הגרגיר.

    מדובר בעבודה מייגעת, בזה אין ספק, בניגוד לדעת אחרים כאן לדעתי כך היו עושים במקור הנשים הערביות, בידיים מיומנות ועם עזרה מבנות המשפחה המורחבת נראה לי שיגיע הכפיים נסבל הרבה יותר.

    אז ככה, את הגרגרים השלמים המשכתי לבשל בסיר נפרד(לטובת המסבחה והגרגירים השלמים) ובסיר המרכזי את החלק הארי של כמות הגרגרים שחלקם מעוך במקצת וחלקם חצויים(ממילא הם אמורים להפוך למשחה), בישלתי על אש קטנה(שני הסירים) שמעליה הנחתי מתווך ברזל מיוחד לפיזור חום אחיד ולבישול ממושך, לא השתמשתי בסודה לשתייה ומדי פעם ערבבתי תוך כדי קיפוי כמובן.

    כשבסיר המרכזי נעשו הגרגרים נימוחים במיוחד סיננתי תוך שמירה על מי הבישול(לאחר שהנחתי לסיר להגיע לטמפ' החדר), את הגרגרים התחלתי לכתוש טוב טוב ולאחר מכן העברתי את הממחה דרך מסננת פלסטיק קשיחה, זאת עשיתי להשגת מרקם מיטבי וכדי להיפטר מקליפות סוררות שפספסתי. על פעולה זו חזרתי מספר פעמים. לא טחנתי שום ירק נוסף ממה שהכנסתי לסיר אגב.

    לאחר שהגעתי למרקם הרצוי תוך הוספת מעט מי בישול התחלתי להוסיף את הטחינה בהדרגה ותוך תנועות סיבוביות אחידות(טחינת אל ארז) של המכתש בעלי, לאחר מכן הוספתי מעט מאוד כמון טחון, מיץ לימון מלימונים צעירים מאוד(ירקרקים), מעט מלח וזהו בעצם.

    את המסבחה הכנתי בדיוק לפי ההנחיות של אבו-שוקי והגשתי מעל החומוס כשהמסבחה חמימה, שמן זית מעולה ירקרק וצעיר, פטרוזיליה קצוצה, מעט כמון וביצת חמינדוס שבושלה בסבלנות וזהו.

    עד להכנת חומוס זה הייתי משתמש בכל קיצורי הדרך: סודה לשתייה, מעבד מזון וכו' חומרי הגלם תמיד היו זהים, תמיד יצא לי לא רע אבל ממש לא זה, הפעם… שמיימי, על כך יעידו כל חבריי ומשפחתי שאף פעם לא חסכו ממני ביקורת, טעם חמישי שישי ומה לא…

    אני חושב שסוד הטעם טמון באופן ההכנה, חוסר הקליפות, ההימנעות משימוש במתכת בזמן העיבוד, הטעם שהחומוס ספח מהעץ(אולי בדומה ליין), העיסוי של הגרגירים להוצאת הקליפות(ממש הרגשתי בארומה תוך כדי העיסוי), הבישול הארוך ולאחריו הקירור ההדרגתי, לא כימאי אבל עם העובדות אני לא מתכוון להתווכח.

    מה שכן… עבודה סיזיפית, זמן הכנה ארוך ביותר וכשארצה חומוס ומסבחה טובים במיידי ארד פה ליפו לאבו-חסן או רוני פול, מצד שני ההנאה מלגרום לאחרים הנאה אין לה מחיר.

    סליחה על החפירה, ראיתי צורך לשתף, מאוד אוהב את הבלוג ולמדתי כאן דברים רבים.

    חומוס לנצח!

  7. כמה מי בישול כדאי להוסיף לחומוס בטחינה הראשונית?

    שמתי לב שאם אני מוסיף אפילו מעט מי בישול או מים רגילים (רבע כוס) החמוס נהיה דייסתי.

    בנוסף,למרות ההמלצות פה בפורום, גם כוס וחצי טחינה על 500 ג' חומוס יבש ועדיין החומוס יוצא לא בצבע לבן,אלא יותר בז'

  8. מה תפקיד המלח בשלב השריית הגרגרים?

  9. הייתי בשוק הפשפשים ביפו וגם בעיר העתיקה בירושליים ולא מצאתי מכתש ועלי בגודל שמתאים לעשיית חומוס אלא רק קטן לכתישת תבלינים.

  10. בבלוג שנקרא " מתכונים ברוך מבשל " יש מתכון מוצלח לחומוס תבדקו.

  11. הורס החומוס
    29 במרץ 2013 ב-21:16 //

    די!! אני לא אעמוד ביגון נוסף של עוד חומוס חולי, חסר אופי ודלוח שאני מכין בפעם האלף. הכבוד שלי בקרשים ואשתי מסתכלת עלי ברחמים והולכת להביא מהמסעדה כי אני לא רוצה אפילו להשאיר עדות לכשלון במקרר. למה יוצא לי חומוס כמו נייר שיוף בגרון?? כמה אהבה אני מגייס ככה אני חוטף לפנים.

  12. היום הייתי בעיר העתיקה בירושליים וחיפשתי שם את העלי שמשמש לכתישת החומוס. ברוב החנויות לכלי בית לא היה דבר כזה אלא רק קטנים לכתישת תבלינים.
    בחנות אחת היה עלח(נבוט) גדול יחסית עשוי עץ והמוכר דרש עבורו 35 ש"ח והסכים לרדת ל 30 ש"ח לא שקל פחות. הוא טען שזה מעץ לימון וזה אומר איכותי ביותר. לא קניתי והמשכתי לדרכי עד שראיתי בחנות אחרת משהוא דומה המוכר אמר לי שזה מעץ זית וששאלתי אותו לגבי עץ לימון הוא אמר לי שאין בעיר העתיקה כלי מעץ לימון ושאפשר למצוא בחברון. הוא דרש 15 ש"ח וכך שילמתי.
    למותר לציין שמה ששניהם מוכרים זה לא מעץ לימון ולא מעץ זית אלא עץ לבן פשוט. נראה לי שזה מספיק חזק לעשות את העבודה.
    אני מקווה להגיע בקרוב לחברון ולחפש שם משהוא איכותי יותר.

  13. שאלה קטנה:

    האם מבשלים את גרגירי החומוס בסיר מכוסה? או בסיר פתוח?

  14. בעיר העתיקה בירושליים ישנה חומוסיה קטנה עם חומוס טעים. ראיתי שהוא מכניס לחומוס גם פטרוזיליה קצוצה דק. בנוסף ראיתי אצלו הרבה בצלים בתוך ארגז. הרבה לימונים בתוך ארגז, וגם פלפלים ירוקים רגילים לא חריפים בתוך ארגז.
    אני לא מבין למה הפילפלים הירוקים, הוא לא מוכר ממולאים רק חומוס.
    אולי הוא מבשל את גרגירי החומוס עם בצל ופלפל ירוק ואחר כך זורק אותו.
    כמו כן לא ראיתי ולא הרגשתי "שום" בחומוס ולא מסביב במסעדה.

  15. האם מבשלים את גרגירי החומוס בסיר מכוסה או פתוח?

  16. כשמשרים 1 ק"ג חומוס יבש . מה המשקל שמקבלים כשהוא סופג את הנוזלים

  17. מה אגיד לכם מרוב שאלות ששאלו פה לא נראה לי כדיי לי להכין:))

  18. סתם צוחק מחר מכין מקימום לא יצא טוב

  19. אור.
    אולי היית צריך להוסיף עוד קצת סודה לשתייה בבישול. ולתת לחומוס להתבשל מינימום שעתיים וחצי גם בשביל הריכוך, והכי חשוב- בשביל הטעם.
    גם בשלב העיבוד במעבד מזון- לפני שאתה שופך את הטחינה, תן לחומוס להיטחן טוב במעבד עד למרקם דייסה, ולאחר מכן תשפוך את הטחינה ושאר המרכיבים בזמן שהמעבד ממשיך לעבוד. חלק חשוב בהכנה של החומוס זה לתת לו "להתעבד" הרבה זמן עד שהוא מקבל מרקם קרמי/משחתי כמו במסעדות.
    תכל'ס- בשביל חומוס רך מומלץ קודם כל 12 שעות השרייה לפחות. לאחר מכן כף סודה שטוחה לכמות של קילו חומוס יבש. וכמו שכתבתי לעיל- לפחות שעתיים וחצי על הגז (בהתחלה על אש גבוהה, ולאחר 40 דקות בערך להוריד לאש בינונית).
    הבדיקה הכי טובה לבדוק מידת ריכוך היא- לקחת גרגיר של חומוס ולזרוק על הקרמיקה במטבח ולהתפלל ולקוות שהוא יימרח ויידבק על הקרמיקה ולא יחזור אליך כאבן חצץ.

  20. האם לאחר ההשרייה הראשונה כשמחליפים מים צריך לשים שוב כמה כפות של מלח גס ? או הפעם רק במים ?

  21. שלום לכולם,
    מישהו כאן מכיר/התנסה זן חומוס בשם זהבית?

  22. להפריד את הקליפה של גרגרי החומוס יש לסנן אותם ולהניח אותם על מגבת מטבח (לא לשפוך את המים, הם ישמשו להמשך על פי המתכון שלכם) לקחת מערוך או בקבוק ולגלגל אותו על החומוס והקליפה פשוט תצא ואז לאסוף עם היד ולזרוק.

  23. לא כולם אוהבים כמון,
    מומלץ לשמור אותו לצלחת האישית ולא למעבד המזון.

  24. אף חומוסיה בעולם לא יושבת ומקלפת גרגר גרגר…
    סיר לחץ וסודה לשתיה הופכים את הגרגרים והקליפה לחמאה.
    סיר הלחץ מדמה כמויות גדולות ולחצים שקורים בסיר של חומוסיה שמבשלת כמה קילוגרמים במכה.
    גם מי הבישול הופכים למרכיב עיקרי בטעם כשהחומוס מתפרק בזמן הבישול לרמת רכות כזו. לערבב לתוכם קודם מלח ואז מלח לימון והם הופכים לג׳לי חם ולבנבן.
    שיהיה בהצלחה

  25. הדרך הקלה ביותר להפטר מהקליפה היא לשפוך את הגרגירים שבושלו וכמעט מוכנים על מגבת מטבח לוודא שהם לא אחד על השני, לקחת בקבוק או מערוך ולעבור עליהם קלילות. הגרגירים יתבקעו ויצאו מהקליפות. להכניס חזרה לסיר ולהמשיך בבישול עד למרקם הדרושץ

  26. הדרך הקלה ביותר להפטר מהקליפה היא לשפוך את הגרגירים שבושלו וכמעט מוכנים על מגבת מטבח לוודא שהם לא אחד על השני, לקחת בקבוק או מערוך ולעבור עליהם קלילות. הגרגירים יתבקעו ויצאו מהקליפות. להכניס חזרה לסיר ולהמשיך בבישול עד למרקם הדרוש.

  27. ברכות על הקמת האתר שעושה חסד לחומוסיולוגים.

    פעם ראשונה לאחר עיון באתר שיוצא לי חומוס שהמשפחה אוכלת ומפרגנת. אך יחד עם זאת החומוס של מסעדת חומוסים "עומד לי על קצה הלשון" .
    שאלה : למשהוא יש רעיון / מושג איך מגיעים לטעם הזה ?
    המחשבה שלי הולכת לכיוון של ירק/תבלין שהם שמים בזמן הבישול.
    אשמח אם תזרקו רעיונות או בשפה יותר מקצועית אשמח ל"סיעור מוחות" בנושא

    תודה

  28. חברים אתם עובדים קשה מידי עבור החומוס קחו מתכון לפנים: קופסא חומוס מוכן של פרי גליל אני מעדיף .שיפכו לסיר קטן חממו עד לרתיחה הוסיפו כמון כפית שטוחה ומלח כפית שטוחה להוסיף 2 לימונים סחוטים 4 שיני שום לטחון ובצל קטן הכניסו כמעט הכל לבלנדר { תשאירו קצת גרגירים ומים לסוף}טיחנו את הכל ובהדרגה הוסיפו טחינה גולמית זהב עד שהבלנדר עושה סימנים של חניקה .הוציאו את החומוס מהבלנדר הוסיפו את הגרגירים ששמרנו מבעוד מועד הוסיפו שמן זית כתית וטחינה שהכנו מבעוד מועד וטיפ קטן הוסיפו את המים של השיפקה שבא בקופסא שימורים ותהנו לבריאותתתת

  29. הי ציון, (ציון של דנקו?)
    גם אני בחיפוש… אני יכול להגיד מה ניסיתי ומה ההשערות שלי…
    זה לא בצל, שום, כרוב לבן.
    יש ריח דומה בקופסאות של פלפל שיפקה או של כרוב כבוש והמרכיבים שם הם מים ומלח לימון…
    לכן אני מנסה עכשיו פלפל רגיל… לא טוחן אותו לתערובת אלה רק מבשל איתו.
    מטבלן רק במלח ומלח לימון ומערבב אותם למים החמים של הבישול.
    אם יש לך השערות שתף…
    שיהיה בהצלחה 🙂

  30. שאלה מהותית בקשר לחומוס ביתי וחומוס קנוי
    הכנתי כמה פעמים חומוס ביתי, עם השקעה מלאה – זן הדס, טחינה איכותית, השריה של שעות רבות (משרה עם סודה), לפחות 3 שעות על האש וכו' וכו'. אני לא מוסיפה כלום חוץ מלימון, מלח, שן שום ומי בישול. הגשה עם שמן זית טוב מלמעלה וכל מיני תוספות בצד שכל אחד ירכיב לעצמו.
    רק מה?
    בהשוואה לחומוס הקנוי (נקי, ללא תוספות) – לחומוס הקנוי יש טעם הרבה יותר חזק ועם עומק.
    החומוס הביתי – עם טעם עדין של חומוס, אפילו יותר מדי עדין, וטעם שטוח לגמרי, בלי שום עומק.
    האם צריך לתת סטנדרט שונה לחומוס הביתי לעומת הקנוי, או שאולי פשוט אני צריכה, עם כל הכבוד לטוהר החומוס, לשים בחומוס הביתי שלי הרבה יותר לימון ושום ומלח? אולי בכלל להתחיל להוסיף כמון ובצל ושאר תוספות?
    הגעתי למצב המבאס שלא בא לי להכין עוד חומוס כי הטעם שלו מאוד חלש ואני לא יודעת איך אפשר לשפר ספציפית את חוזק הטעם, או אם בכלל צריך.
    אשמח לתגובות ומחשבות.

  31. נעמי – אין שום דבר בחומוס התעשייתי שאת לא יכולה להוסיף בעצמך, חוץ מדברים שאת לא רוצה שיהיו שם כמו חומר משמר. אם החומוס מרגיש לך אנמי את יכולה לתבל יותר ובעיקר להוסיף עוד טחינה ו/או להחליף לטחינה עם יותר אופי. שום כדאי להוסיף רק בהגשה, כי הוא מהר מאד משנה את טעמו ויוצר טעם לוואי מריר.

  32. תודה על התגובה המהירה. בהחלט אנסה לשחק עם הטחינה ולראות אם זה מביא לתוצאה טובה יותר.

  33. לטעמי הכרחי להוסיף פלפל חריף קצוץ לפני הטחינה. אולי אפשר במקומו להעלות את מינון השום, אבל את זה אני מעדיפה לא לעשות.

  34. נעמי – על איזה חומוס קנוי את מדברת? בכל מה שניסיתי מהתעשייתיים היה בעיקר טעם של תיבלון יתר דוחה שנשאר גם כטעם לוואי מלוח/חמוץ, ולא נראה לי שיש בהם טחינה בכלל.
    דווקא המתכון בפוסט הזה ממש מוצלח. לפניו החומוסים שניסיתי להכין בבית יצאו טפלים גם בתוספת טחינה מסוגים שונים. אני חושב שמה שעשה את ההבדל זה הטיפ על הירקות בבישול. יכול להיות שגם הזנחתי קודם את המלח.
    בקשר לשום – אני אוהב להוסיף אותו רק לפני ההגשה, אחרי כמה שעות במקרר נשארת ממנו בעיקר החריפות ללא הרבה טעם.

  35. רמי – במקרה הספציפי הזה, חומוס אחלה אם אני לא טועה. זה נכון שברוב החומוסים הקנויים אין הרבה טחינה, ויש המון שמן צמחי, אבל אחוז מסוים של טחינה יש תמיד.
    הטעם שיצא לי אכן היה מאוד תפל, למרות שהוספתי מלח ולמרות שבישלתי בצל ושום עם החומוס.
    לכן אני מקווה להשיג טחינת יונה או גמל ולראות אם זה הרכיב שהיה חסר לי, למרות שאתה אומר שגם לך זה יצא תפל גם אחרי שניסית כל מיני טחינות.

  36. נעמי.
    הייתי ממליץ לך לעבור לחומוס בולגרי שמשפר את טעם החומוס בגלל הארומה המעודנת שלו. יש גם חומוס בולגרי ממש קטן, ששם החומוס יוצא הכי קרוב לטעם חומוסייה ערבית או מסעדה. הבעייה שאין כמעט את החומוס הזה בשווקים, אלא רק אצל סיטונאים שמוכרים למסעדות.
    חומוס הדס הוא בסה"כ טוב, אבל אין לו את הארומה והטעם המעודן שיש לבולגרי. ואם תשיגי "בולגרי קטן" מה טוב.
    דפדפי אחורה בתגובות, ותראי שהמלצתי על מקום בשוק הכרמל שמוכר את הבולגרי הקטן. פעם אחרונה שהייתי אצלו הוא "דחף" לי חומוס הדס. יכול להיות שעדיין יש לו.
    טחינות מומלצות: טחינה "סמל היונה" עם ציור נשר על הקופסא, טחינה אל ארז, טחינה אל ג'מאל. הרבה מאוד מהחומוסיות בארץ משתמשות בטחינות הנ"ל.

  37. מישהו כאן המליץ על חמאת בוטנים. ניסיתי והוא משפר את הטעם ומוסיף לו טעם שמזכיר כמה חומוסיות.
    על כמות של חצי קילו חומוס יבש, כף של של חמאת בוטנים( הסוג ללא הסוכר. יש קופסא ירוקה שמוכרים ב"עדן מרקט" "ניצת הדובדבן" "טבע קסטל" ועוד)

  38. נעמי, את חלק הבישול עשתה אמא שלי, היא השתמשה בקישואים, פטרוזליה ואולי עוד משהו שאני לא זוכר. מישהו פה הציע לנסות פלפלים ירוקים.
    הטחינה היתה "היונה".
    בנסיונות קודמים השתמשנו בחמאת שומשום והתקבל חומוס כבד מדי ובעל טעם של בוטנים קלויים, לא טעים.
    .

  39. חבר'ה, אתם שואלים שאלות שכבר נשאלו כאן וכבר נענו פעם ופעמיים, בפוסטים ובתגובות, לפוסט הזה ובכלל. עד שנרכז הכל ונעשה מזה פוסט מיוחד (או כמה כאלה):

    א. נעמי שאלה איך לקבל את הטעם של החומוס מקופסאות אחלה. בגדול, המתכון הוא: גרגרים, טחינה, שמן צמחי, מלח לימון, מלח, סודה לשתייה, חומר משמר. הניחוש שלי הוא שהם משתמשים בגרגרי הדס ובטחינה הנסיך או אחווה (ייתכן גם בראכה) ושהם מחליפים שליש עד שני שליש (תלוי במיתוג של המוצר) בשמן קנולה או סויה (כנ"ל). אני חושב שהם גם מוסיפים קצת כמון ואולי מונוסודיום גלוטמט, אבל לא סגור על זה. כדי להגיע למרקם של החומוס התעשייתי צריך לרכך את הגרגרים מאד ולטחון את החומוס במשהו שמזכיר בעוצמה שלו מיקסר תעשייתי. שילוב שאמור לעשות את העבודה: סיר לחץ + קצת סודה לשתייה לבישול, טחינה ארוכה יחסית במעבד מזון אחרי קירור חזק של הגרגרים ו/או עם קרח במקום מים. זו, לדעתי, הדרך להכין חומוס תואם-אחלה בבית ובהתחשב בזה שלא יהיה בו חומר משמר הוא עשוי אפילו להיות טעים.

    ב. יש כל מיני תוספות שחומוסיות שונות מוסיפות לחומוס, כולל חמאת בוטנים, סוכר, פלפלים ירוקים חריפים (או לפחות מיץ שלהם) ועוד. אבל אפשר לקבל חומוס מעולה גם מהמתכון הבסיסי: גרגרים, טחינה, לימון, מלח, מים (פלוס תיבול קל בהגשה). בשביל להגיע לשם צריך להכיר היטב את חומרי הגלם ואת השילובים ביניהם. לבעלי חומוסיות יש את הפריבילגיה לעבוד ישירות מול הסיטונאים ולדעת בדיוק מה הם מקבלים, כדי שהגרגרים יהיו טריים ותמיד מאותו הסוג, למשל. כמובן, חשוב להתאים את הטחינה – כי לא כל טחינה טובה מתאימה להכנת חומוס ושילובים שונים של גרגר X + טחינה Y ייתנו טעם שונה. טחינה "היונה" (קראוון, התווית הכחולה) נחשבת פחות מתאימה לחומוס באופן כללי. "סמל היונה" (תווית זהובה) היא מרירה יותר ופחות כייפית בשימושים אחרים אבל מתאימה לחומוס ומאד פופולרית בחומוסיות. מלבדה, משתמשים בחומוסיות שונות בארץ גם בחומוס הגמל, הנסיך, אל ארז, אל הילאל ופה ושם בבראכה.

    ג. החומוס הוא קטניה עקשנית וצריך ללמוד איך להכריע אותה בערמה. יש רגע מסוים בבישול החומוס שבו צבע המים מתחיל להשתנות והריח נעשה מתוק ועשיר יותר. הרעיון הוא להגיע לשם בלי שהגרגרים התפרקו ובלי לפגוע בטעם עם כמות עודפת של סודה לשתייה או בישול ארוך מדי. אם הצלחתם החומוס יהיה טעים מאד בלי שום תוספת מיוחדת.

  40. תודה לכולם על הטיפים.
    רק הבהרה קטנה בנוגע לשאלה המקורית שלי – ממש לא שאלתי איך להכין חומוס אחלה, זה לא משהו שאני שואפת אליו. הנקודה היחידה שהיתה חשובה לי – עוצמת הטעם. החומוס הביתי שלי יצא תפל, ותהיתי איך בחומוס קנוי מתקבל טעם כזה חזק.
    שאלתי עליו כי זה במקרה מה שהיה במקרר ומה שבאותו רגע יכולתי להשוות אליו, אם היה לי בבית חומוס מחומוסיה כנראה הייתי שואלת את אותה השאלה רק על חומוס של חומוסיות, זה הכל.

  41. נעמי.
    חלק מהטעם החזק של החומוס נובע מבישול ארוך של לפחות שעתיים וחצי. שהחומוס מגיע למצב של טעם חמין.
    ולאחר הבישול לא לסנן את מי הבישול, כי חלק מהטעם הטוב של החומוס מגיע מהנוזל שהופך לג'ל בזמן הבישול.
    שילוב של הגרגירים( מהזן הבולגרי או בולגרי קטן) ונוזל הבישול במעבד מזון עד שמגיעים למרקם דייסתי, ואז שופכים את הטחינה הגולמית (מהטחינות שהזכרתי לעיל). על כל חצי קילו חומוס יבש(לפני השריה) שמים 500 מ"ל טחינה גולמית פלוס מינוס. הייתי ממליץ לך להוסיף כף של חמאת בוטנים(ללא סוכר) או רבע כפית כמון בזמן העיבוד. פשוט תנסי ותראי מה את אוהבת.
    אני אציין שאני מבשל את החומוס בלי שום תוספת ירק- לא שום ולא בצל. יכול להיות שכל התוספות האלה מבטלות קצת את הטעם של גרגרי החומוס.
    לאחר שהחומוס והטחינה כבר בתוך מעבד המזון, אני ממשיך לעבד את סלט החומוס עד שהוא מגיע למרקם כמו של קרם לעוגה או גלידה.
    מהניסיון שלי, הטעם של החומוס בהתחלה פחות טעים. צריך לתת לו "להירגע" לפחות שעה כדי שהטעמים יתמזגו. או לשים במקרר לכמה שעות ואז להוציא ולחכות שיגיע לטמפרטורת חדר. ברוב המקרים החומוס היה טעים יותר כשהוא שהה לפחות יום או יומיים במקרר

  42. מסכים, פחות או יותר, עם כל מה שקובי אמר. שתי קטנות:

    א. 500 מ"ל טחינה לחצי קילו חומוס זה המקסימום. יש מתכונים שמשתמשים בהרבה פחות.
    ב. עם חומוס בולגרי קל יותר לעבוד והטעם שלו מאד "נקי". רבים מעדיפים דווקא חומוס שהוכן מזן הדס, שיש לו יותר ארומה וגוון מתקתק.

  43. שלום לכולם,
    רציתי לשתף לגבי הניסיון האחרון שעלה יפה מאוד.
    לאחר הבישול שהיה בחלקו בסיר רגיל ובחלקו בסיר לחץ ללא סודה לשתיה, שמתי את החומוס עם הנוזלים במקרר, החומוס ספח הרבה מהנוזלים שהיו בסיר. בשלבי הטחינה (עם הר-ברכה כמובן!) הוספתי את הנוזל מקופסת השיפקי- מה שנתן עומק וטעם יותר דומיננתי לחומוס.
    פעם הבאה אנסה לפי העצות שקראתי פה באתר בחיפוש אחרי הטעם האולטימטיבי (הטעם של מסעדת חומוסים).
    בהצלחה לכולם.

  44. דורון אופק
    30 במאי 2013 ב-13:57 //

    2 הטיפים שלי :

    1. נסו להוסיף בבישול פלפל אדום טרי , אני מוסיף וטוחן אותו ביחד עם החומוס . החומוס יוצא עם צבע מעט כתום , וחריפות קלה.

    2. בעת העירבוב בסוף ההכנה, אני מזליף 4-5 טיפות של מי ורדים (אל תשימו יותר מידי כי זה דומיננטי מאד !!! ) זה מוסיף "עומק" מסויים לחומוס.

    והכי חשוב, אל תאכלו איתו פיתות כי בסוף תהיו דבות …

  45. מכין בלי שום,בלי כמון, ובלי לימון. את הלימון מוסיף לטחינה.

  46. ג'ינג'י
    3 ביוני 2013 ב-20:36 //

    הכנתי השבוע חומוס מגרגירים שנאספו מהשדה שבוע לפני ההכנה. אשמח לשתף בפרטים אבל נראה לי שהגולשים באתר הזה בקושי קוראים תגובות…

  47. שתף שתף (בטח שקוראים, רק לא את כל ה-699 תגובות לפוסט הספציפי הזה).

  48. החומוס יצא מאוד אנמי, או אנמי וחריף/מלוח/חמוץ לפי ההמלצות שקראתי כאן.
    אולי בכל מקרה מישהו יודע מה הסוד?
    דווקא מסבחה יוצאת לי מעולה תמיד.

  49. אלעד – "אנמי" בדרך-כלל אומר מעט מדי טחינה ו/או שימוש בטחינה לא מתאימה. לפעמים הוא אומר גרגרים לא מתאימים או בישול לא מספיק. אל תחפש סודות.

1 12 13 14 15 16 26

1 טרקבקים ופינגבקים

  1. סופ"ש אוכל אתגרי | קסטיאל ועוד

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*