מתכון לחומוס אמיתי
כדי להכין חומוס ביתי טוב לא צריך יותר ממתכון וקצת אימון. מתכון החומוס שלנו, פרי פיתוח של שנים (כולל חילוץ טיפים מבעלי חומוסיות), נוסה ושופר על-ידי רבבות קוראי הבלוג. זהו מתכון פשוט ומדויק, ממנו תוכלו להמשיך ולהתפתח לפי טעמכם האישי. אתם מוזמנים להוסיף טיפים ועצות משלכם בתגובות.
שוקי גלילי
פרסום ראשון: 12/8/2006 | עדכון אחרון: 5/5/2022
בשביל להכין חומוס טוב צריך קצת יותר ממתכון – אבל אין ספק שמתכון מוצלח הוא התחלה טובה, וזה בדיוק מה שאנחנו מציעים כאן.
ב-16 השנים האחרונות הצליח כותב שורות אלה להסתנן ללא מעט מטבחים של חומוסיות, ולחלץ אי אלו סודות מקצועיים. אבל הסוד האמיתי הוא ברגש, שמתפתח מתוך ניסוי וטעייה – כי אין תחליף לקשר הבלתי אמצעי של הרוח והחומר במלאכת היצירה של חומוס מעולה. אבל לפני כן צריך מתכון.
הכנת חומוס: היסודות
כדי להכין "סתם" חומוס טוב כל מה שצריך זה להשתמש בחומרים טובים ולהקפיד על שיטת ההכנה. נושא הכמויות הוא לא טריוויאלי – הן משתנות מהכנה להכנה, בהתאם לאינספור גורמים כימיים, פיזיקליים, אקלימיים וטרנסנדנטיים – אבל עם הזמן תפתחו את ה"רגש" ותגלו שזה הולך הרבה יותר בקלות.
עדיין מרגיש לכם שחסר משהו? תוסיפו עוד טחינה. שתי הטעויות הנפוצות בהכנת חומוס הן: א) בישול לא מספיק וב) מעט מדי טחינה.
חומוס שהוכן נכון יהיה לא רק טעים, משביע ובריא, אלא גם לא ישאיר אתכם כבדים אחרי האכילה ולא יגרום לכם להתנפח. לשם כך חשוב להקפיד על ההשריה, לשטוף היטב את הגרגרים לפני ואחרי שמשרים, ולבשל במים נקיים. סודה לשתייה, בניגוד לחשש המקובל, כן מקצרת את זמן הבישול ולא פוגעת בטעם – בתנאי שלא תגזימו. יאללה, לעבודה – מתכון הבית לחומוס לפניכם:

מתכון לחומוס ביתי אמיתי
המצרכים
ל-1 ק"ג חומוס / 4 מנות בגודל בינוני-גדול
- 350 גרם גרגרי חומוס מזן קטן (בולגרי או זהבית)
- לפחות 2/3 כוס טחינה גולמית מאיכות טובה (אפשר להוסיף עד פי שניים מזה)
- מיץ סחוט מלימון אחד – או – 3/4 כפית מחוקה מלח לימון
- 1 בצל קטן-בינוני (אופציונלי)
- 3-4 שיני שום
- 1/3-1/4 כפית כמון
- כפית סודה לשתיה
- 1/2 כפית שטוחה מלח
- להגשה: שמן זית, פטרוזיליה, קצת סומאק או פפריקה בשביל הצבע
אופן ההכנה
בקצרה:
- מפזרים את הגרגרים על צלחת גדולה, בוררים ומוציאים כל מה של צריך להיות שם.
- שוטפים היטב ומשרים ללילה עד יממה.
- שוטפים שוב ומבשלים עם הרבה מים וכמה שיני שום כשלושת רבעי שעה.
- מוסיפים מעט סודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת. מקררים,
- מסננים וטוחנים למרקם דייסתי.
- מוסיפים בהדרגה את הטחינה, המלח, הלימון/מלח לימון ומי בישול אם צריך לדלל.
- מכניסים למקרר לשעתיים לפחות.
פחות בקצרה:
א. בוררים ומנקים היטב את החומוס: מפזרים על מגש או צלחת גדולה, מוציאים אבנים, גרגרים פגומים, שברי ענפים וכו'. אל תתפשרו: הוציאו כל גרגיר שלא נראה לכם. בסיום הניקוי שוטפים היטב מספר פעמים, עד שהמים שקופים ונקיים לגמרי (כשמכינים כמות גדולה אפשר לעשות כמו בחומוסיות: קודם להשרות ואחר-כך לברור. זה קל ומהיר יותר).
ב. משרים את החומוס למשך הלילה בהרבה מים (2-3 ליטר). בתחתית קערת ההשריה מפזרים כמה כפות של מלח גס. בקיץ כדאי להכניס את קערת ההשריה למקרר אחרת הגרגרים עלולים להחמיץ. בחורף אפשר להשאיר בחוץ. בבוקר שוטפים היטב, ומשרים לעוד מספר שעות במים נקיים. אם אתם מעדיפים את החומוס שלכם במרקם חלק במיוחד אפשר להמשיך להשרות ולשטוף עוד, במשך יממה ואף יותר.
ג. שוטפים את הגרגרים היטב, מסננים ומכניסים לסיר עם מים נקיים בגובה של כ-5 ס"מ מעל לגרגרים. מוסיפים לסיר את שיני השום ואת הבצל (אפשר לוותר על הבצל ואפשר לשים יותר שום או להוסיף ירקות אחרים. הירקות שמוסיפים לסיר הם לעיתים קרובות ה"סוד" של החומוס האהוב עליכם. בגדול: גזר, בטטה או שורש פטרוזיליה, בכמות קטנה. הבצל מעניק מתיקות עדינה שיש שמחליפים במעט סוכר).
ד. מבשלים את החומוס ללא מלח – מביאים לרתיחה, מקטינים קצת את האש ונותנים לגרגרים להתבשל כשלושת רבעי השעה, עד שהם מתרככים מעט. מוסיפים את הסודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת של הגרגרים. מוסיפים מעט מלח ומבשלים עוד קצת.
(הסודה לשתייה תאיץ את התרככות הגרגרים. אפשר לוותר ולספוג את זמן הבישול הארוך משמעותית, שלא לומר נצחי, אבל אין באמת סיבה. עם הסודה לשתייה משך הבישול עד להתרככות מוחלטת הוא כחצי שעה נוספת עד שעה וחצי, בהתאם לסוג הגרגרים וגילם, משך ההשריה ועוד. עם סיר לחץ אפשר לקצץ משמעותית בכמות הסודה וזמן הבישול ירד לחצי או פחות – רק הקפידו לכסות אחרי קיפוי הקצף כמוסבר להלן).
במהלך הבישול יש לערבב את תוכן הסיר בכף, לקפות את הקצף מפני המים, ואיתו גם את הקליפות שצפות. אם הקליפות עקשניות במיוחד (בעיה בעיקר עם גרגרים גדולים) ולא עוזבות את הגרגרים אתם יכולים לעשות מה שהיו עושות הסבתות של חלק מאתנו: להוריד מהאש (כן, באמצע הבישול), לסנן, לשטוף במים קרים ולעסות קצת את הגרגרים בידיים. בתהליך הזה וכשתחזרו לבשל אותם, יצופו על המים הרבה קליפות – איספו אותן באמצעות מסננת קטנה וזירקו לפח – או שאתם יכולים פשוט לוותר על כל זה. אם יש לכם מעבד מזון טוב ואם תשתמשו בגרגרים קטנים ותבשלו אותם היטב, תקבלו חומוס חלק מאד גם בלי להוריד קליפות.
ה. כשגרגרי החומוס נמעכים בקלות (ממש בקלות) בין שתי אצבעות, הם מוכנים. המהדרין מסירים את הקליפות, גרגר אחרי גרגר, אבל זה הרבה עבודה. אם רוב הקליפות כבר צפו וסולקו או התפוררו זה די מיותר ובזנים קטנים (ע"ע הזן הבולגרי) הקליפות נוטות להתפורר ולהיעלם.
ו. מניחים לסיר להתקרר ומכניסים למקרר למספר שעות. לאחר מכן שופכים את גרגרי החומוס (עם שיני השום, בלי הבצל) וחלק מהנוזלים שנשארו למעבד מזון וטוחנים במשך כשתי דקות עד לקבלת מרקם דייסתי. אם העיסה נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט נוזלים מהסיר.
ז. מילה לא יפה.
ח. מוסיפים קצת טחינה גולמית ומפעילים את מעבד המזון לעוד שתי דקות בעוצמה נמוכה. מוסיפים את שאר הטחינה הגולמית וממשיכים לטחון. מוסיפים בהדרגה את המלח, הלימון/מלח לימון והכמון. לא הכל בבת אחת – חשוב מאד להיזהר מתיבול יתר.
ט. אחרי ההכנה כדאי לאחסן במקום קר במקרר או לאכול מייד. החומוס צריך להיות מעט פחות סמיך ממה שאתם רוצים אותו, כי יש לו נטייה להתעבות ולהסמיך בקירור.
הגשה: אתם יודעים. על צלחת, עם שמן זית טוב ופטרוזיליה, קצת כמון וסומאק או פפריקה, גרגרים וכל מה שאתם אוהבים על החומוס שלכם. בתיאבון!
22 באוגוסט 2012 ב-01:19 //
מה היחס בין הטחינה לחומוס כאשר טוחנים אותו כאשר רוצים לעשות מסבחה (בניגוד לצלחת חומוס עם שקע באמצע שלתוכו שמים טחינה נקיה)?
ועוד שאלה, האם הטחינה ששמים היא גולמית רגילה או שלקנות גולמית ולהפוך אותה לטחינה מתובלת ומדוללת עם כל הלימון השום והמים וכו'?
אנא ענו לי על שתי השאלות : )
22 באוגוסט 2012 ב-17:37 //
האם בזמן החלפת המים להמשך השרייה יש צורך להוסיף בכל פעם מלח גס לקערה או שמספיק בכמה שעות הראשונות?
23 באוגוסט 2012 ב-18:36 //
רציתי להמליץ לכם להכין פעם אחת חומוס מקופסת שימורים
זה חוסך הרבה זמן הכנה ,והכי חשוב יוצא טעם
קחו קופסא של חומוס (שימורים) תסננו אותה טוב טוב
אחרי זה מי שמעוניין יכול לקלף את הגרגירים לוקח כמה דקות אבל יוצא חומוס חלק
תסננו את הגרגירים מתחת לברז פתוח שוב
אחרי זה תכניסו לסיר עם מים שעוברים בסנטים את החומוסים
ושימו רבע כפית שטוחה של סודה לשתייה על כול קופסא
שימו על האש הכי גבוהה עד שהגרגירים נימוכים ממש (לוקח איזה 10 דקות)
לסנן את המים הנותרים לגמרי ומפה אתם כבר אמורים לדעת את ההמשך …
מלח,לימון,מלח לימון וטחינה (חשוב לסנן הרבה את החומוסים כדי שישאר טעם של חומוס נטו בלי החומר המשמר שלהם )
אני גם בהתחלה לא ההבתי ממש את הרעיון אבל נתתי לזה צ'אנס ולא התאכזבתי
יוצא ממש טעם מומלץ בחום
ואני אומר לכם את זה בתור אחד שכבר הרבה זמן בסצנת החומוס
25 באוגוסט 2012 ב-17:12 //
רוני – יש בבלוג מתכון למסבחה והוא די ברור. במתכון החומוס לא מדללים את הטחינה הגולמית ולא מתבלים. במתכון המסבחה כן.
12 באוקטובר 2012 ב-07:03 //
תוותרו על הבצל והשום.
את החומוס הטחון תעבירו דרך מסננת ואז הקליפות ישארו בחוץ.
ולאכול בלי כלום רק עם שמן זית מזן צורי(סורי) כל השאר זה פלצנות
19 באוקטובר 2012 ב-10:14 //
שלום,
מישהו יודע איפה אפשר להשיג את שמן הזית של אבוחסן?
זה הדבר הזרחני הטעים ביותר שיש…
גם לגבי טחינת אל הילאל, לא הצלחתי למצוא במרכז.
וראיתי פעם פוסט על סוג הגרגירים שלו… גם את זה אני מחפש…
תודה
שי
20 באוקטובר 2012 ב-13:07 //
למה ז' היא מילה לא יפה? סוף סוף משהו שעושה לי טוב חוץ מאוכל.
25 באוקטובר 2012 ב-00:28 //
שי.
טחינה אל הילאל מאוד נדיר למצוא במרכז( יצא לי לקנות בטירה). אבל אל הילאל מייצרים את טחינה בארכה, ואת הטחינה של שופרסל
27 באוקטובר 2012 ב-19:26 //
אפשר להשתמש בחומוס משומר מקופסא?
27 באוקטובר 2012 ב-20:17 //
יעלה – אפשר, אבל יוצא פחות בריא ופחות טעים.
14 בנובמבר 2012 ב-11:39 //
אני ממש לא מבין את דידי, טחינה היא אחד הגורמים החשובים בטעמו של החומוס.
בדקתי את מרבית הטחינות כולל ירושלים, בארכה, נסיך, אל ארז, גמל, סמל יונה, יונה. המסקנה היא שכמעט כולן דומות מאד בטעם, למעט טחינת יונה שהיא לוקחת בגדול עם טעם מאד שונה. היא גם יותר לבנה מכולן ומיוצרת בשכם!!!! יש לשים לב לא להתבלבל עם טחינת היונה המיוצרת בירושלים. זו לא אותה הטחינה למרות התמונה הזהה של היונה. קצת טעויות כתיב בשמות והצבע של העטיפה לבן.
אגב, אני טוחן גם את הבצל המבושל ומשתמש בהרבה יותר טחינה (כמעט כפול).
משתמש רק בחומוס מזן בולגרי.
ותמיד תמיד קוצר תשבוחות.
23 בנובמבר 2012 ב-22:43 //
היי
רציתי להודות על המתכון המדוייק
אני הכנתי ממרח חומוס לפי המתכון הזה כבר כמה פעמים וזה אף פעם לא מאכזב אותי
🙂
25 בנובמבר 2012 ב-02:15 //
שני דברים:
1. חזרתי לטחון את החומוס כשהוא קר 🙂
לפני הרבה זמן ניסיתי לטחון את החומוס בעודו חם וראיתי כי טוב. יותר טוב ממה שהיה יוצא לי (בזמנו) כשטחנתי את החומוס קר. בדקתי גם את הטעם כשהוספתי את הטחינה לחומוס החם ולא מצאתי שום הבדל תהומי. סה"כ הכל היה בסדר, המרקם תמיד חלק, גם קליפות שנשארו בבישול לא נראה להן זכר כשטחנתי את החומוס חם והטעם היה כמו תמיד… טעים.
אז מה קרה עכשיו?
ראשית, בעבר תמיד הייתי מפסיק את הבישול כשהחומוס היה רך ע"פ מה שלמדתי מהבלוג.
עם הזמן התחלתי לבשל את החומוס יותר זמן ועם פחות סודה לשתיה (לא סובל את הטעם שלה בחומוס) וזה לבד שידרג את הטעם של החומוס.
לפני זמן מה שוב עשיתי חומוס חדש (זה נגמר מהר LOL), אך באמצע הבישול נאלצתי לעזוב את הבית בגלל מקרה חרום וידעתי שיקח לי הרבה שעות עד שאחזור. לא רציתי להפסיק את הבישול, לכן דאגתי למספיק מים בסיר, הורדתי את האש ללהבה הכי קטנה וטסתי החוצה.
חזרתי הביתה רק לפנות בוקר, כיביתי את הגז והלכתי לישון. כשהתעוררתי הייתי צריך שוב לצאת מהבית, לכן הכנסתי את הסיר למקרר ויצאתי לענייני.
כשחזרתי טחנתי את החומוס, כמובן קר, ידה ידה ידה… והמרקם יצא פשוט **מושלם**.
מאז אני מבשל את החומוס הרבה שעות, משתמש בפחות מחצי כפית סודה לשתיה על שני קילו חומוס, משאיר אותו ללילה במקרר וטוחן למחרת.
רק לסבר את האוזן שוב, אין הבדל בטעם אם טוחנים את החומוס קר או חם, ההבדל הוא אך ורק במרקם.
2. קראתי כאן כמה פעמים שאנשים שופכים את ה"מים" של החומוס אחרי הבישול!
ועוד אחרי זה מוסיפים מים מהברז כשטוחנים את החומוס!!!
אוי ואבוי, ה"מים" הללו מכילים את הג'לטין של החומוס, תנו להם להתקרר ותראו שהם מתמצקים.
תמיד תבשלו את החומוס כך שנוזלים בסיר (שחלקם זה מים אבל לא הכל!) יהיו כסנטימטר מקסימום שניים מעל החומוס, ותשתמשו בהכל ("מים"+חומוס) בזמן הטחינה.
אני כיום הגעתי למצב שאני בעין יודע בדיוק כמה נוזלים צריכים להשאר לי בסיר בתום הבישול, ואם נשארו לי קצת יותר מים ממה שרוצה, אז משאיר את הסיר על האש לאדות את המים עד הרמה שרוצה בדיוק.
את הכמות (שני קילו חומוס יבש) אני מחלק לארבע קופסאות, שלוש מקפיא ואחת מכין (קרה כמובן LOL).
אני משתמש בכל מה שיצא מהסיר על מנת להכין את החומוס והסמיכות יוצאת לי תמיד 100% בדיוק כמו שרוצה. כבר חצי שנה לפחות שלא קרה לי שיצא לי חומוס סמיך מידי שדרש תוספת מים או נוזלי מדי.
בתיאבון.
נ.ב. ניתן למצוא את אל הילאל בשוק בפתח תקווה. היא מאוד דומה בטעם לאל ארז, אך אישית אני מעדיף את אל ארז.
26 בנובמבר 2012 ב-11:48 //
להשאיר סיר על אש גלוייה ולצאת מהבית ועוד למספר שעות…..התאבדות כבר אמרנו….אפילו לטייל עם הכלב איני מעז כשיש סיר על הגז.
28 בנובמבר 2012 ב-12:28 //
החומוס שלי יוצא נהדר,באמת – טעם נהדר ומרקם חלק חלק.
רק דבר אחד אני לא מצליח להבין…לחומוס שלי גוון אפרפר ולא לבן כמו בחומוסיות.
אני משתמש בחומוס הדס וטחינה ירושלים,מבשל 3-3.5 שעות עם 1 כפית סודה לשתייה לחצי קילו.
אולי אני מבשל את החומוס יותר מידי זמן (ולכן הוא הופף לחום)?
אולי אני לא שם מספיק טחינה (בין חצי כוס ל3/4)?
אולי סוג הטחינה כהה? (אני משתמש בירושלים..עוד לא ניסיתי סמל היונה והיונה של קרוואן נראית לי עדינה מידי לחומוס)
בבקשה רעיונות…
אבו שוקי?
29 בנובמבר 2012 ב-19:24 //
עוז,
אז ככה, טחינה יונה בהחלט הכי טעימה והכי לבנה.
היא לא עדינה מידי ועושה את העבודה מצוין.
מעבר לזה כמות הטחינה בהחלט יכולה לגדול לפחות לכוס ואף יותר מכך. אל תפחד, יותר טחינה יותר טעים. באחריות.
30 בנובמבר 2012 ב-21:39 //
עוז.
כמות הטחינה שאתה שם היא מועטה. על חצי קילו חומוס צריך לפחות כוס של טחינה גולמית.
מציע לך להתחיל להשתמש בטחינה "סמל היונה", כי היא מצויינת לחומוס וגם הכי נפוצה בקרב החומוסיות הטובות והותיקות.
יש עוד טחינה משכם מעולה, והשם שלה הוא "החברה לעשיית טחינה" או טחינה הצבי- זאת טחינה לבנה עם מרקם וטעם שונים אבל מצויינת לחומוס. אני מכין את החומוס איתה או עם "סמל היונה". בדר"כ מסעדות וחומוסיות במגזר הערבי משתמשות איתה. אני קונה אותה ממכולת אנטון ברחוב קדם ביפו- הוא היחיד במרכז שמוכר את הטחינה הזאת.
ואם שומר כשרות הינך, אז לך על טחינה "אל ארז".
3 בדצמבר 2012 ב-16:37 //
קובי ודביר.
דבר ראשון,תודה על ההתייחסות-פעם הבאה לפחות כוס אחת בחצי קילו חומוס 🙂
קובי-אני ניסיתי את הטחינות הנ"ל חוץ "מהחברה לעשיית טחינה" שאני מכיר רק בשם,אני פשוט מאוד אוהב את טחינה ירושלים,פשוט טעם אישי שלי.
אה,ואני לא שומר כשרות.
בכל מקרה,פעם הבאה שאני ביפו,אשיג את הטחינה הזאת
5 בדצמבר 2012 ב-17:10 //
שלום תודה רבה על כל הבלוג/ התוכן הכל לכולם אני לא גדלתי עם כל זה חומוס כבשים בשרים מה לעשות גדלתי אשכנזי אמריקאי חרדי עם חומוס שטראוס/ צבר וכו' בשר קפוא אם מישהו מביניכם המבינים האסליים או גם לא האסליים המבינים יוכל להגיד לי בבקשה איפה אפשר לאכול/ לקנות חומוס ברמה הכי עם הטעם הכי כשר בד"ץ וגם בשר עסיסי או כבש האמת אוכל ערבי אסלי נראה מה זה טעים אפילו קצת יותר מספרדי / עדות מזרח אבל מה לעשות אני אוכל כשר ב"דץ בכל אופן אם תוכלו להגיד לי מי יודע ?אולי? יש אוכל אסלי ברמה הכי כשר הרבה תודה חברה וחיים טובים ממני אהרון
9 בדצמבר 2012 ב-14:23 //
אישית, אני משתמש באותה כמות של חומוס יבש לטחינה.
חצי קילו חומוס יבש? שם חצי קילו טחינה.
9 בדצמבר 2012 ב-19:20 //
כמו עמית.גם אני שם משקל טחינה בדיוק כמשקל החומוס היבש.
10 בדצמבר 2012 ב-00:33 //
אהרן היקר – לא יודעים אבל נשתדל לברר.
10 בדצמבר 2012 ב-17:20 //
אהרן היקר אם אתה בירושלים
אז יש לך בתלפיות פינתי מהדרין עם משגיח צמוד 24 שעות
(בעיר זה לא מהדרין)
יש שם גם חומוס עם בשר ……….. פטריות …. הכל …..
אכלתי שם .. עם אישתי זה הספיק לשנינו …
הם לא מתקמצנים בחומוס ובנוסף המחיר לא רע בכלל !!!
20-30 ש"ח
10 בדצמבר 2012 ב-22:02 //
מתכון מעולה!!! יצא נהדר תודה רבה!!!
11 בדצמבר 2012 ב-10:43 //
חצי קילו טחינה על חצי קילו חומוס?
הכנתי השבת האחרונה עם חצי קילו גרגירים טורקיים* כי זה מה שהיה,יחד עם כוס וחצי (יעני 300 גרם) טחינה סמל היונה.
יצא טעים ועם טעם לטעמי קצת חזק של טחינה,אם כי הוא נעלם אחרי שעה.
דרך אגב,אף פעם לא הכנתי עם גרגירים של בולגרי,ובדרך כלל אני מכין עם הדס.
הבעיה שכבר חודש וחצי לחבשוש אין בולגרי,הוא אומר שנגמרה העונה…
מישהו יודע באמת מתי העונה או באיזה מקום אחר אפשר להשיג?
תודות מראש!
14 בדצמבר 2012 ב-13:23 //
עוז,
אם אתה גר באזור חיפה, אז יש בואדי ניסנאס חומוס בולגרי.
במרכז- אתה יכול למצוא בשוק רמלה .
בשוק הכרמל אתה יכול למצוא בחנויות שנמצאות בין השוק לרחוב הכובשים.
אגב, מסתבר שיש חומוס יותר קטן מהבולגרי. לאחר שנים של הכנה עם הדס ובולגרי, מצאתי את הטעם המושלם בעזרת החומוס הזה. ראיתי אותו בואדי ניסנאס. ויש מקום אחד בשוק הכרמל שמוכרים אותו- זה חנות קטנה של תבלינים של מבוגר עם שיער לבן שהוא המליץ לי על החומוס הזה. החנות נמצאת באחת הסמטאות שיוצאות משוק הכרמל לכיוון כרם התימנים (רחוב רבי מאיר). אם אתם הולכים ממסעדת מגאנדה בכרם לכיוון השוק, אז הוא נמצא בצד ימין של הרחוב.
16 בדצמבר 2012 ב-14:20 //
קובי,אני יודע שיש חנויות בשוק הכרמל עצמו,אין לי מושג איפה יש חנויות מחוץ לשוק.
אתה מתכוון שהחנויות האלה בסמטאות של כרם התימנים?
אני הבנתי שבכל מקרה לא כל השנה יש חומוס בולגרי.
תודה בכל מקרה!
16 בדצמבר 2012 ב-18:12 //
עוז,
התכוונתי לחנויות שבין חניון האוטובוסים לכרם התימנים. בריבוע של רחוב הכובשים- שוק הכרמל חניון האוטובוסים – כרם התימנים.
הרי מחוץ לשוק הכרמל לכיוון כרם התימנים ורחוב הכובשים יש בסטות של בשר ולאחר מכן בסטות של ירקות שקרובים לחניון האוטובוסים, אז שם יש מינימרקטים שמוכרים קטניות וראיתי אחד שמוכר חומוס בולגרי בתפזורת(בחור נמוך ומזוקן).
חומוס בולגרי נמכר כל השנה. אני כל השנה הייתי קונה את הבולגרי.
אבל כמו שכתבתי לעיל, נתקלתי בסוג של חומוס יותר קטן מהבולגרי שמתרכך בצורה מושלמת בבישול ועם טעם וריח משובחים של חומוס שמשדרג את סלט החומוס בצורה מעולה, והסברתי בדיוק איך להגיע לאדם שמוכר את זה- סמטת/רחוב רבי מאיר שיוצא משוק הכרמל כיוון כרם התימנים. אם נכנסים לשוק הכרמל מכיוון אלנבי ופונים ימינה לרחוב רבי מאיר, החנות נמצאת בצד שמאל, ממש כמה מטרים מחוץ לשוק הכרמל(המוכר הוא אדם מבוגר עם שיער לבן).
18 בדצמבר 2012 ב-16:04 //
קובי,אין מילים בפי להודות לך.
בשישי הקרוב אנסה לקנות גם את הבולגרי ברחוב הכובשים ליד הירקות(מוזר עברתי שם כמה פעמים מהר ולא ראיתי מינימרקטים שמוכרים בעיקר קטניות) וגם את הגרגרים האלוהיים שדיברת עליהם ברחוב רבי מאיר.
נכין כל אחד בנפרד עם טחינה ירושלים (אני שם כבר 2 כוסות על חצי קילו) ונחזור עם רשמים.
שוב,תודות רבות על ההסבר המפורט!
20 בדצמבר 2012 ב-00:18 //
עוז, נזכרתי שהמינימרקט שמוכר את הבולגרי נמצא באותה שורה עם הבסטות ירקות, ואני כמעט בטוח שזה רחוב נחליאל או רחוב כנפי נשרים המקביל לו, בקטע שבין רחוב סמטת הכרמל לרחוב דניאל.
20 בדצמבר 2012 ב-12:42 //
קובי,שוב תודות
יש שם כמה מינימרקטים? אם כן אודה לאיזה פרט מזהה.
אעדכן איך יצא
20 בדצמבר 2012 ב-12:50 //
ואוסיף שכמובן אנסה את הגרגרים ברחוב רבי מאיר.
החנות עצמה,מה הם מוכרים שם חוץ מגרגרים?
20 בדצמבר 2012 ב-20:53 //
המינימרקט שהתכוונתי מוכר המון קטניות. המוכר הוא נמוך עם זקן, וזה נמצא כמו שרשמתי לעיל בשורה של החנויות ירקות.
לגבי החנות ברחוב רבי מאיר- הוא מוכר בעיקר קטניות וגם טחינה "סמל היונה". ויחסית לשוק הכרמל, הוא ממש זול במחירי הטחינה וגרגרי החומוס (10 ש"ח לקילו חומוס).
23 בדצמבר 2012 ב-11:11 //
קובי ברכה על ראשך
החנות ברחוב רבי עקיבא הייתה סגורה בטח בגלל בגשם הכבד שירד.
הצלחתי אבל למצוא את הגרגרים של הבולגרי!
בהמלצה של כמה חברה מפה שמתי 2 כוסות טחינה על 500 ג' חומוס
יצא אלוהי!
23 בדצמבר 2012 ב-12:13 //
2 כוסות זה בערך 450 גרם, כלומר קצת פחות מהיחס של 1:1 בין הגרגרים היבשים לטחינה, שהוא המקסימום. אבל עם כוס אחת לא היה יוצא לך חומוס לא-טעים אלא פשוט חומוס שונה.
23 בדצמבר 2012 ב-23:56 //
חברים, ניסתי את המתכון, ויש לי שאלות, אבו שוקרי ואחרים, אשמח לתשובות
1) אפילו אחרי שלוש שעות על אש נמוכה הקליפות לא התחילו לצאת. הוצאתי והכנתי ושתפתי במים קרים, ועדיין – לא יצאו. מה לעשות? להוסיף סודר לשתייה? או שאין מנוס מהלסיר אחת אחת? דרך אגב, אני משתמש בגרגירים קטנים מאוד מתוצרת טורקיה.
2) במהלך הבישול הבצל והשום פשוט צפו…ו אחרי הבישול הארוך על אש נמוכה, השום והבצל פשוט נמסו… האם זה נורמלי? או שבפעם הבאה צריך לשים אותם בשקיק מבד שיעביר את הטעמים?
תודה רבה…..
24 בדצמבר 2012 ב-11:34 //
עוז, אחרי כל הנ"צ שנתתי לך היית חייב למצוא.
לגבי החנות שהייתה סגורה, התכוונת רחוב רבי מאיר ולא רבי עקיבא.
לגבי כמות הטחינה ביחס לחומוס- היחס בדר"כ נע בסביבות ה500-330 מ"ל .
או שאפשר לומר שעל 2 כוסות חומוס לא מבושל(לפני השרייה), מוסיפים כוס של טחינה גולמית (על אותה כוס כמובן)
24 בדצמבר 2012 ב-16:44 //
קובי,טעות כתיב
חיפשתי ברחוב רבי מאיר ולא עקיבא..היה סגור כנראה בגלל הגשם הכבד שירד…
24 בדצמבר 2012 ב-17:53 //
עוז, כל הכבוד על הנחישות. איפה מצאת בסוף?
25 בדצמבר 2012 ב-15:33 //
איתי,קובי הסביר מפורטות בהודעות הקודמות.
יש בשוק הכרמל חנות ברחות נחליאל,שהוא הרחוב מחוץ לשוק(ליד החניה של אחוזת החוף) שבו מוכרים ירקות-נדמה לי ששמה "היפרזול סימה" שמתמחה בקטניות ותבלינים על כלל סוגיהם.
מוכרים שם גם גרגרים של בולגרי.
אבו שוקי- אם משתמשים בטחינות יחסית עינות ומתקתקות כמו היונה וסמל היונה,יחס של 1:1 (כשאצלי זהו יחס של 200 מ"ל טחינה כנגד 250 גרם גרגרי חומוס לפני השרייה,כלומר יחס 4:5) הוא בהחלט מתקבל על הדעת והחומוס יוצא טעים להפליא.
כשמשתמשים בטחינות חזקות יותר כמו ירושלים והגמל אני שם כוס וחצי (300 מ"ל) טחינה על 500 גרם גרגרים לפני השרייה ומוסיף קצת יותר לימון.
דרך אגב,אני מתבל את החומוס בלימון ומלך וזהו.
לא מוסיף בצל ושום לבישול או שום טרי לחומוס וגם לא כמון-אני מעדיף לפזר מעל החומוס המוכן מעט פפריקה,כמון ורוטב שום לימון חמים עם גרגרי חומוס חמים על נוזליהם.לדעתי ככה הכי טעים-אבל כל אחד וטעמו
4 בינואר 2013 ב-10:31 //
רבותיי המלומדים
תענוג לגלות עוד אנשים שעושים כזה עניין מהחומוס שהם.
אתחיל בשאלות:
מהי הסיבה להסרת הקליפות? הטעם? המרקם? גאזים ( לא עלינו)?
מהי הסיבה לשימוש בסודה לשתיה? ריכוך החומוס? קיצור הבישול? גאזים ( לא עלינו)?
אני באה מהכיוון של צמחונות/טבעונות, שם למדתי שאם הבריאות ממש חשובה לנו – אז קטניות – תמיד טוב להנביט. המעניין הוא, שחומוס, אחרי תהליך הנבטה שנמשך ארבעה ימים, נהיה רך ומוכן אחרי 20 דקות בישול בלבד!
ולהנביט חומוס זה לא כזה סיפור גדול.
משרים במים במשך יומיים תמימים = 48 שעות,
מסננים ומחליפים את המים פעמיים ביום.
תוך כדי השטיפות – מוציאים גרגירים שחורים ושבורים. זה חשוב! נהיה יותר קל לביצוע אחרי שהחומוס מתנפח.
אחרי יומיים מעבירים למסננת פלסטיק, מניחים אותה מעל קערה (לאיסוף הנוזלים ולשמירה על הלחות), ואפשר להניח מעל צלחת – שיהיה להם חושך כמו באדמה 🙂
אחרי כמה שעות שוטפים טוב טוב (שופכים את הגרגרים לתוך הקערה וממלאים מים – לא מספיק לשטוף במסננת)
ואז מחזירים למסננת.
מומלץ לחזור על השטיפה לפחות פעמיים ביום, ועדיף שלוש.
אחרי יומיים במסננת – מתחילים לצאת הצ'ופצ'יקים הקטנים של הנבט.
זה הסימן שאפשר לבשל.
20 דקות בישול והחומוס רך! (אולי גם הקליפות נהיות רכות? כי אף פעם לא הסרתי אותן)
תוך כדי הבישול מסירים את הקצף. לא יודעת איך זה עם חומוס לא מונבט – בחומוס המונבט נהיה מלא מלא קצף.
בימי הקיץ החמים מומלץ לאחסן את החומוס במקרר בתהליך ההנבטה.
בהצלחה! ומחכה לתשובותיכם.
6 בינואר 2013 ב-12:47 //
אבו שוקי,תמיר ושאר החברה: את החומוס,מבשלים בסיר פתוח או מכוסה?
תדות לעונים
7 בינואר 2013 ב-11:14 //
עוז – בדרך-כלל עם סיר פתוח, כדי שאפשר יהיה לערבב וכדי שלא יגלוש.
17 בינואר 2013 ב-12:24 //
שמן הזית חייב להיות ישראלי
29 בינואר 2013 ב-20:24 //
זוכרים את אבקת החומוס בשקיות, להכנה מהירה ?
למי שלא יודע, ההכנה הזו מאד מפתיעה ושונה מכל התהליך הארוך המסורתי, ולדעתי ניתן להגיע גם בשיטה זו להשיגים יפים.
קולים את גרגרי החומוס( כמו קליית פולי קפה או קקאו)- החוכמה לא להפריז. טוחנים לאבקה וזה הכל. ככל שהטחינה דקה יותר התוצאות טובות יותר (כמו בשוקולד איכותי למי שמעונין לדעת) החומוס מוכן להכנת ממרח נימוח לאחר הוספת מים, שמן זית, טחנה, לימון וכו'.
אשמח לשמוע תובנות בנושא
5 בפברואר 2013 ב-23:16 //
עשיתי את המתכון.
יצא לי פצצה של חומוס.
תודה רבה 🙂
2 במרץ 2013 ב-22:20 //
עשיתי את החומוס לפי המתכון הזה היום בפעם הראשונה. הטעם היה מעולה אך המרקם של החומוס היה מלא בגושים קטנים, ולא היה אחיד, כמו חומוס במסעדות. איך אפשר בפעם הבאה, שהמרקם של החומוס יהיה אחיד יותר?
4 במרץ 2013 ב-13:58 //
שלום לאבו שוקי או שכמו שחלק מהמגיבים אוהבים לרשום אבו שוקרי…
ראיתי בחלק מהתגובות שיש כמה אנשים שהוסיפו מיץ של חמוצים לחומוס בשלב הערבוב , הייתי רוצה לדעתך את דעתך ובנוסף איזה בדיוק מיץ מדובר ? מלפפון חמוץ אם כן האם במלח או בחומץ או המיץ של הפלפלים חריפים (שיבקה)
תודה על העזרה
12 במרץ 2013 ב-12:04 //
שלום לכולם
ניסיתי בפעם האחרונה לעשות חומוס מהזן הבולגרי
הבעייה היא שהקליפות משום מה לא צפו
אז מצאתי את עצמי מקלף אחד אחד…
מה הסיבה לכך
אגב לא שמתי מלח גם בתחתית הקערה
אולי זה קשור? וחוץ מזה מה המטרה בכלל של המלח?
תודה רבה!
17 במרץ 2013 ב-00:37 //
היי
שתי שאלות קטנות:
1) איפה אפשר לקנות מכתש ועלי בשביל לעשות חומוס? לא הקטנים בשביל תבלינים אלא גדולים כמו שעושים חומוס בעיר העתיקה בירושליים.
2)מה עדיף בשביל להכין חומוס ? פוד פרוססור איכותי או בלנדר איכותי ?
בתודה מראש
ברוך