חדש בבלוג

מתכון לחומוס אמיתי

כדי להכין חומוס ביתי טוב לא צריך יותר ממתכון וקצת אימון. מתכון החומוס שלנו, פרי פיתוח של שנים (כולל חילוץ טיפים מבעלי חומוסיות), נוסה ושופר על-ידי רבבות קוראי הבלוג. זהו מתכון פשוט ומדויק, ממנו תוכלו להמשיך ולהתפתח לפי טעמכם האישי. אתם מוזמנים להוסיף טיפים ועצות משלכם בתגובות.

שוקי גלילי

פרסום ראשון: 12/8/2006 | עדכון אחרון: 5/5/2022

בשביל להכין חומוס טוב צריך קצת יותר ממתכון – אבל אין ספק שמתכון מוצלח הוא התחלה טובה, וזה בדיוק מה שאנחנו מציעים כאן.

ב-16 השנים האחרונות הצליח כותב שורות אלה להסתנן ללא מעט מטבחים של חומוסיות, ולחלץ אי אלו סודות מקצועיים. אבל הסוד האמיתי הוא ברגש, שמתפתח מתוך ניסוי וטעייה – כי אין תחליף לקשר הבלתי אמצעי של הרוח והחומר במלאכת היצירה של חומוס מעולה. אבל לפני כן צריך מתכון.

גרגרי חומוס אחרי השריה, בדרך לבישול
גרגרי חומוס אחרי השריה, בדרך לבישול.

הכנת חומוס: היסודות

כדי להכין "סתם" חומוס טוב כל מה שצריך זה להשתמש בחומרים טובים ולהקפיד על שיטת ההכנה. נושא הכמויות הוא לא טריוויאלי – הן משתנות מהכנה להכנה, בהתאם לאינספור גורמים כימיים, פיזיקליים, אקלימיים וטרנסנדנטיים – אבל עם הזמן תפתחו את ה"רגש" ותגלו שזה הולך הרבה יותר בקלות.

עדיין מרגיש לכם שחסר משהו? תוסיפו עוד טחינה. שתי הטעויות הנפוצות בהכנת חומוס הן: א) בישול לא מספיק וב) מעט מדי טחינה.

חומוס שהוכן נכון יהיה לא רק טעים, משביע ובריא, אלא גם לא ישאיר אתכם כבדים אחרי האכילה ולא יגרום לכם להתנפח. לשם כך חשוב להקפיד על ההשריה, לשטוף היטב את הגרגרים לפני ואחרי שמשרים, ולבשל במים נקיים. סודה לשתייה, בניגוד לחשש המקובל, כן מקצרת את זמן הבישול ולא פוגעת בטעם – בתנאי שלא תגזימו. יאללה, לעבודה – מתכון הבית לחומוס לפניכם:

חומוס ביתי. לא באמת כזה מסובך.
חומוס ביתי. פחות מסובך ממה שנראה.

מתכון לחומוס ביתי אמיתי

המצרכים

ל-1 ק"ג חומוס / 4 מנות בגודל בינוני-גדול

  • 350 גרם גרגרי חומוס מזן קטן (בולגרי או זהבית)
  • לפחות 2/3 כוס טחינה גולמית מאיכות טובה (אפשר להוסיף עד פי שניים מזה)
  • מיץ סחוט מלימון אחד – או – 3/4 כפית מחוקה מלח לימון
  • 1 בצל קטן-בינוני (אופציונלי)
  • 3-4 שיני שום
  • 1/3-1/4 כפית כמון
  • כפית סודה לשתיה
  • 1/2 כפית שטוחה מלח
  • להגשה: שמן זית, פטרוזיליה, קצת סומאק או פפריקה בשביל הצבע

אופן ההכנה

בקצרה:

  1. מפזרים את הגרגרים על צלחת גדולה, בוררים ומוציאים כל מה של צריך להיות שם.
  2. שוטפים היטב ומשרים ללילה עד יממה.
  3. שוטפים שוב ומבשלים עם הרבה מים וכמה שיני שום כשלושת רבעי שעה.
  4. מוסיפים מעט סודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת. מקררים,
  5. מסננים וטוחנים למרקם דייסתי.
  6. מוסיפים בהדרגה את הטחינה, המלח, הלימון/מלח לימון ומי בישול אם צריך לדלל.
  7. מכניסים למקרר לשעתיים לפחות.

פחות בקצרה:

א. בוררים ומנקים היטב את החומוס: מפזרים על מגש או צלחת גדולה, מוציאים אבנים, גרגרים פגומים, שברי ענפים וכו'. אל תתפשרו: הוציאו כל גרגיר שלא נראה לכם. בסיום הניקוי שוטפים היטב מספר פעמים, עד שהמים שקופים ונקיים לגמרי (כשמכינים כמות גדולה אפשר לעשות כמו בחומוסיות: קודם להשרות ואחר-כך לברור. זה קל ומהיר יותר).

ב. משרים את החומוס למשך הלילה בהרבה מים (2-3 ליטר). בתחתית קערת ההשריה מפזרים כמה כפות של מלח גס. בקיץ כדאי להכניס את קערת ההשריה למקרר אחרת הגרגרים עלולים להחמיץ. בחורף אפשר להשאיר בחוץ. בבוקר שוטפים היטב, ומשרים לעוד מספר שעות במים נקיים. אם אתם מעדיפים את החומוס שלכם במרקם חלק במיוחד אפשר להמשיך להשרות ולשטוף עוד, במשך יממה ואף יותר.

ג. שוטפים את הגרגרים היטב, מסננים ומכניסים לסיר עם מים נקיים בגובה של כ-5 ס"מ מעל לגרגרים. מוסיפים לסיר את שיני השום ואת הבצל (אפשר לוותר על הבצל ואפשר לשים יותר שום או להוסיף ירקות אחרים. הירקות שמוסיפים לסיר הם לעיתים קרובות ה"סוד" של החומוס האהוב עליכם. בגדול: גזר, בטטה או שורש פטרוזיליה, בכמות קטנה. הבצל מעניק מתיקות עדינה שיש שמחליפים במעט סוכר).

ד. מבשלים את החומוס ללא מלח – מביאים לרתיחה, מקטינים קצת את האש ונותנים לגרגרים להתבשל כשלושת רבעי השעה, עד שהם מתרככים מעט. מוסיפים את הסודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת של הגרגרים. מוסיפים מעט מלח ומבשלים עוד קצת.

(הסודה לשתייה תאיץ את התרככות הגרגרים. אפשר לוותר ולספוג את זמן הבישול הארוך משמעותית, שלא לומר נצחי, אבל אין באמת סיבה. עם הסודה לשתייה משך הבישול עד להתרככות מוחלטת הוא כחצי שעה נוספת עד שעה וחצי, בהתאם לסוג הגרגרים וגילם, משך ההשריה ועוד. עם סיר לחץ אפשר לקצץ משמעותית בכמות הסודה וזמן הבישול ירד לחצי או פחות – רק הקפידו לכסות אחרי קיפוי הקצף כמוסבר להלן).

הגרגרים המבושלים. נמעכים בלחיצה קלה
הגרגרים המבושלים. נמעכים בלחיצה קלה בין אגודל לאצבע.

במהלך הבישול יש לערבב את תוכן הסיר בכף, לקפות את הקצף מפני המים, ואיתו גם את הקליפות שצפות. אם הקליפות עקשניות במיוחד (בעיה בעיקר עם גרגרים גדולים) ולא עוזבות את הגרגרים אתם יכולים לעשות מה שהיו עושות הסבתות של חלק מאתנו: להוריד מהאש (כן, באמצע הבישול), לסנן, לשטוף במים קרים ולעסות קצת את הגרגרים בידיים. בתהליך הזה וכשתחזרו לבשל אותם, יצופו על המים הרבה קליפות – איספו אותן באמצעות מסננת קטנה וזירקו לפח – או שאתם יכולים פשוט לוותר על כל זה. אם יש לכם מעבד מזון טוב ואם תשתמשו בגרגרים קטנים ותבשלו אותם היטב, תקבלו חומוס חלק מאד גם בלי להוריד קליפות.

ה. כשגרגרי החומוס נמעכים בקלות (ממש בקלות) בין שתי אצבעות, הם מוכנים. המהדרין מסירים את הקליפות, גרגר אחרי גרגר, אבל זה הרבה עבודה. אם רוב הקליפות כבר צפו וסולקו או התפוררו זה די מיותר ובזנים קטנים (ע"ע הזן הבולגרי) הקליפות נוטות להתפורר ולהיעלם.

ו. מניחים לסיר להתקרר ומכניסים למקרר למספר שעות. לאחר מכן שופכים את גרגרי החומוס (עם שיני השום, בלי הבצל) וחלק מהנוזלים שנשארו למעבד מזון וטוחנים במשך כשתי דקות עד לקבלת מרקם דייסתי. אם העיסה נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט נוזלים מהסיר.

ז. מילה לא יפה.

החומוס במעבד המזון. המרקם צריך להיות מעט יותר דליל מהתוצאה הרצויה.
החומוס במעבד המזון. המרקם צריך להיות מעט יותר דליל מהתוצאה הרצויה.

ח. מוסיפים קצת טחינה גולמית ומפעילים את מעבד המזון לעוד שתי דקות בעוצמה נמוכה. מוסיפים את שאר הטחינה הגולמית וממשיכים לטחון. מוסיפים בהדרגה את המלח, הלימון/מלח לימון והכמון. לא הכל בבת אחת – חשוב מאד להיזהר מתיבול יתר.

ט. אחרי ההכנה כדאי לאחסן במקום קר במקרר או לאכול מייד. החומוס צריך להיות מעט פחות סמיך ממה שאתם רוצים אותו, כי יש לו נטייה להתעבות ולהסמיך בקירור.

הגשה: אתם יודעים. על צלחת, עם שמן זית טוב ופטרוזיליה, קצת כמון וסומאק או פפריקה, גרגרים וכל מה שאתם אוהבים על החומוס שלכם. בתיאבון!

50 תגובות על מתכון לחומוס אמיתי

  1. ממקורות אחרים למדתי שע"מ שהחומוס יצא חלק יש לטחון אותו כשהגרגרים חמים ולא קרים וזאת בנגוד לדעתך.בפעם האחרונה שמתי לק"ג חומוס שקית אבקת אפייה, החומוס היה על הכיריים כשלוש שעות אך העיסה לא היתה חלקה לגמרי. מה היחס בין החומוס והסודה או אבקת האפייה, מתיי יש להוסיפם לחומוס, ואיך אפשר להבטיח חומוס חלק . תודה

  2. אחרי שהמון זמן לא הכנתי חומוס ונמאס לי מהחומוסיות בניו יורק היתחשק לי להכין עם חומרי גלם שלא הישתמשתי מעולם ( איני מיתכוון להמציא את החומוס מחדש ,אותם חומרי גלם רק ממקור אחר )
    בדרך כלל אני תמיד מישתמש באותם גרגירים של סוגת מזן הדס ,וטחינה היונה שאני רוכש במכולת הישראלית בעיר.
    הפעם החלטתי לנסות כיוון אחר, רכשתי גרגירים במכולת הודית שמחזיקה את כול הסחורה בשקים של 100 קג ,בחרתי אחד מתוך שלושה זנים של גרגירים שאת שמם לא הצלחתי לקרוא בהודית 🙂
    בחרתי בגרגירים שניראו הכי קטנים וכהים וכמעט ללא קמטים , הם ניראו הרבה יותר טריים ממה שאני בדרך כלל מצליח להשיג .
    בעניין הטחינה לא הייתי בטוח עם אני רוצה לשחק יותר מידי ולהחליף גם אותה במתכון , אבל !! לאחר ביקורי בסופר הרגיל אתמול שנקרא A&P לקוראי הבלוג בארהב 🙂 מצאתי טחינה שכול הכיתוב בערבית ומקורה מלבנון שם המותג הוא DURRA במיכל פלסטיק בצבע של טחינה לבנה לבנה מיכיוון שאי אפשר לראות דרך המיכל את הצבע האמיתי של הטחינה הייתי בספק אבל במחיר של 6$ למיכל של ליטר!! כן ליטר!! שווה לנסות
    הכנתי חומוס לפי המתכון והטכניקה שאני תמיד מתמיד להכין ממש כמו המתכון כאן למעלה והתוצאה היתה החומוס הכי טעים שהכנתי בחיי !!
    הטחינה לבדה במצב גולמי לבנה בהרבה מהיונה ונוטה להיות מתקתקה כמו חלבה ואינה מרירה כלל
    הגרגירים לקחו את זמנם להיתרכך כמעט כפול ממה שלוקח לי בדרך כלל עם גרגיר בולגרי או הדס ( עם השריה ובישול עם סודה לשתייה ) אבל טעמם לאחר צינון לאורך לילה היה פשוט טעם חזק ומרוכז של חומוס .

    מוסר השכל ! לא לפחד להיתנסות עם חומרי גלם שאינם מוכרים!
    (ולמי שקורא את הבלוג יודע שזו לא הפעם הראשונה שאני מכין חומוס )

     

  3. קודם כל: ברכות לטל שכתב את התגובה ה-500 למתכון!

    רנה – יש אנשים שטוענים שהבישול בסיר לחץ פחות בריא, ואחרים שטוענים שיש הבדל בטעם, או שפשוט אין להם סיר לחץ. אישית, אני לא רואה בשיטה הזו כל דופי. כשאתפנה לזה, אתן כאן מתכונן מבוסס סיר לחץ.

    לגבי החומוס שלך, Regyreg – לי לא הייתה הצלחה גדולה עם הגרגרים של סוגת בהכנת חומוס (הם מתאימים לתבשילי חומוס שונים יותר). גרגרי הדס טובים הכי כדאי לדעתי לקנות בתפזורת, ואני בכלל מעדיף בולגרי. הטעם שלו עדין יותר ולא משתלט. אם ב"היונה" אתה מתכוון לקראוון, אז היא פחות מומלצת לדעתי לחומוס (וכנ"ל, מצוינת בדברים אחרים). זוהי "סמל היונה" (תווית זהובה) שפופולרית בחומוסיות. אישית, אני מעדיף את הגמל, שגם היא חזקה מאד בחומוסיות. אם אתה מנסה לבנוניות, חפש את אל-וואדי. כנראה הטובה שבהן. אפשר להשיג בארה"ב (ובאמזון) גם את Prince שזו בעצם טחינת הנסיך מעילבון. לא הבחירה הראשונה שלי לחומוס, אבל זו טחינה טובה.

  4. השגתי בולגרי!!!
    חחח איזה קטע! הייתי חצא ישן עוד במכולת המקומית בעודי קולט מול הפנים שלי חבילות ארוזות ידנית של חומוס בולגרי!!!

    איזה קטע!! קניתי 3 קילו. ננסה ונעדכן…

  5. תודה רבה על המתכון. נתתם לי את הפוש הראשון לעשות חומוס. תחילה עשיתי בדיוק כפי שכתבתם ולאט לאט שיניתי פה ושם לפי הטעם האישי והיום השבת לא נכנסת בלי החומוס.

    תודה רבה

  6. Dany Los Angeles
    28 ביולי 2011 ב-00:52 //

    "ה. מניחים לסיר להתקרר ומכניסים למקרר למספר שעות. לאחר מכן שופכים את גרגרי החומוס (עם שיני השום, בלי הבצל) וחלק מהנוזלים שנשארו למעבד מזון וטוחנים במשך כשתי דקות עד לקבלת מרקם דייסתי. אם העיסה נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט נוזלים מהסיר."

    אבו שוקי רב תודות על המתכון, שאלה: האם אחרי הבישול מקררים את הסיר יחד עם נוזלי
    בישול ?

  7. אבו-ס-עיינק
    28 ביולי 2011 ב-16:44 //

    כולכם מנייקים! 🙂
    הייתם צריכים לשים אזהרה חמורה באתר
    ובמתכון. זהירות! ממכר!
    רצוף שובר הנחה לקיצור קיבה או משהו…..
    גיליתי במקרה את המתכון לפני שבוע.
    הכנתי ומאז אני לא יכול להפסיק.
    אם קודם הגבילו אותי הכסף והיציאה לחומוסיה, בא האתר
    ושינה הכל מקצה לקצה.
    יאללה תצליחו ותודה. הלכתי לחטוף עוד מנה….

  8. איפה אפשר למצוא את סוג החומוס הזה?

  9. מדוע לפי המתכון משרים את הגרגרים עם מלח גס?

  10. אני לא יודע להסביר את הכימיה של המלח הגס, אבל הוא מאפשר לגרגרים לספוג הרבה מים בלי להתבקע.

  11. Dany Los Angeles
    14 באוגוסט 2011 ב-13:47 //

    מה הכמות טחינה שצריך לשים לשתי כוסות חומוס מבושלים?

  12. היי

    ניסיתי הרבה פעמים לעשות חומוס ולא הצלחתי. יצא לי ה זה מגעיל

    בכל זאת לא התיאשתי הלכתי להרבה חומוסיות בעיר העתיקה בירושליים

    וסתכלתי ושאלתי.
    מה שראיתי זה:

    1)הערבי שדפק את החומוס הכניס פרט לחומוס המבושל והטחינה והתבלינים קצת מים חמים
    וחתיכות לחם ( החלק הלבן).
    2)ראיתי את הסירים הגדולים עם החומוס המבושל וזה היה נראה כמו מרק סמיך
    החומוס היה רק מאוד ואי אפשר היה להפריד בינו למים. הכל היה כמעט יחידה אחת
    מה שאמר שאסור לבשל עם יותר נידי מים.

    שאלתי את הערבי הוא אמר לי שהוא משרה את החומוס כל הלילה ואחר כך שוטף ומבשל
    ורק בסוף הבישול מוסיף קצת סודה לשתיה כדי לא לפגוע בטעם של החומוס.

    משהוא אחר אמר לי שהוא משרה את החומוס עם סודה לשתיה, שוטף היטב
    ואחר כך מבשל בלי סודה לשתיה כדי לא לפגוע בטעם.

    שאלתי מה מכניסים לחומוס אמרו לי מלח ומיץ ליים טם אין ליים אשר לימון אבל עדיף ליים.

    לא שמים יותר שום דבר כדי שנרגיש את החומוס.

    בנוגע לסוג הטחינה כולם אמרו לי להשתמש בטחינה של ג'מאל, יש לקנות בעיר העתיקה בירושליים. כולם אמרו לי שסוג הטחינה זה חשוב.

    במה לטחון אתם כותבים בפודפרוססור הם דופקים. השאלה היא איפה אפשר להשיג
    את הקערה ממתכת והעלי בעץ?

    אולי משהוא יודע?

    אני גר בת"א

  13. בראבו על הפוסט של ברוך , יותר אנפורמטוי מכל המומחים

  14. Dany Los Angeles
    1 בספטמבר 2011 ב-02:27 //

    מה הכמות טחינה שצריך לשים לשתי כוסות חומוס מבושלים?
    כרגע אני שם 3/4 כוס טחינה ל-2 כוסות מבושלות.
    וכוס מלאה טחינה ל-3 כוסות מבושלות.

  15. אני שם משקל טחינה גולמית כמשקל החומוס היבש לפני ההשריה.יש שיאמרו כי זה יותר מדי טחינה ,אבל מנסיון ומחקירת… הנושא זה היחס.

  16. Dany Los Angeles
    4 בספטמבר 2011 ב-22:50 //

    תודה תמיר!

  17. להכין טחינה בצד (מגולמית) ולערבב לתוך החומוס לאט לאט.
    ככה תוכלו לטעום מה הריכוז שאתם מעוניינים בו בכל מיני שלבים בערבוב,
    וגם תישארו עם טחינה כסלט נלווה

  18. מלח – את המלח משאירים או מוציאים לפני הבישול או אחרי הבישול?

  19. אליה – זה עובד כאשר החומוס מבושל במידה בינונית. כשרוצים חומוס במרקם חלק ומבשלים עד לריכוך מוחלט, הגרגרים סופגים הרבה מאד מים ויחד עם המיץ לימון יש מספיק נוזלים. לכן יש להשתמש בטחינה גולמית לא מדוללת.

  20. ארנון בקמבודיה
    30 באוקטובר 2011 ב-17:09 //

    אני נמצא בקמבודיה ומת להכין חומוס.
    אני לא מוצא טחינה גולמית כאן.
    רציתי לדעת אם זה מסובך להכין טחינה גולמית או שאפשר לעשות זאת לבד מגרגרי שומשום??
    למה כל המתכונים של חומוס נעזרים בטחינה גולמית ואף אחד לא ממליץ להכין טחינה לבד??
    זה כל כך מסובך??
    תודה לכל מי שיכול לעזור..
    ארנון בקמבודיה

  21. ארנון, די קל להכין טחינה, אתה רק צריך שומשום, תנור, שמן ומערבל מזון

  22. עדכון למתכון – הנוחכי שלי:

    משרה חומוס (בד"כ חצי קילו) במי ברז ללילה, בבוקר שוטף ושם מים רותחים עם חצי כפית סודה לשתיה עד הערב, שוטף, מחליף מים ומבשל על אש גבוהה.
    אחרי שעה הגרגירים מתחילים להתרכך, מוסיף מלח (כף בערך), מבשל עוד רבע שעה ומקרר – הקרור הופך את הכל למין מרק חומוס ומוציא טעמים שאין לחומוס חם וגם מרכך עוד את הגרגירים.
    טוחן גרגירים קרים (!) עם מי בישול, מוסיף טחינה גולמית (סמל היונה), בערך שליש מכמות התערובת בבלנדר, קצת שמן זית, קצת מאד מלח לימון וקמצוץ סוכר, טועם ומוסיף מלח אם חסר וזהו… ההשריה ברותחים עם סודה והקרור אח"כ הופכים את כל העסק לפשוט וטעים ומשפרים את הטעם והמרקם, לדעתי המתכון הזה מתקרב כבר למתכוני חומוסיות – פשוט, בסיסי, בלי הרבה התעסקות וטעים ביותר.

  23. הכנתי היום והתעקשתי לא לשים סודה לשתייה. בישלתי את הגרגרים (אחרי השרייה של יממה) כמו פסטה עם שמן זית וטיפה מלח. בערך שלוש שעות, עד שנמאס לי לחכות. ברגע האחרון קראתי שוב את המתכון והוספתי חת'כה בצל. טחנתי בבלנדר ידני את החומוס חם עם הקליפות והכל, טחינה, מיץ מחצי לימון ושמן זית. כדי שלא יהיה סמיך הוספתי מים רותחים. מה יש. את הבצל זרקתי לפח, אגב. יצא סביר. בכל מקרה לחומוס מוכן לגמרי מהסופר אני לא חוזר. נראה מה יגיד חבר השופטים מחר בבוקר.

    אגב, את הטעם החמישי שכולם מהללים כל כך אפשר לדעתי למצוא ב'חומוס מסעדות' המוכן של 'יד המלך'. ותעשו עם המידע הזה מה שאתם רוצים.

  24. שלום לכם,
    אני מתכוון בפעם הראשונה להכין חומוס ביתי לפי המתכון הזה. חסר לי מלח גס להשרייה, האם אפשר להשתמש במלח רגיל במקום?

    תודה
    איליה

  25. בין ציפור שיר גם מלח שולחני זמיר.

  26. מרטין בובליל
    25 בדצמבר 2011 ב-18:02 //

    מאיפה לכל הרוחות אפשר להזמין את ה"זן הבולגרי"?! הכנתי את החומוס עם מה שנראה כמו הזמן המקסיקני והקליפות נשארו דבוקות.

  27. מרטין – אם אתה באזור המרכז אז בשוק לוינסקי. אם בירושלים אז במחנה יהודה. לא מכיר כל-כך שווקים בשאר הארץ אבל מניח שכמעט בכל אחד מהם תמצא חומוס בולגרי או לפחות הדס שגם הוא טוב.

  28. חומוס קסטון, אבן גבירול 65 בתל אביב… חומוס ביתי חם ומעולה עם כל התוספות במחיר סביר ואווירה סבבה. ממליץ בחום!

  29. האם צריך לכסות את הסיר?

  30. אבו - איתי
    7 בינואר 2012 ב-17:58 //

    לאחר כמה נסיונות של הכנת חומוס ובלי סודה לשתייה זה יוצא טעים,
    במיוחד אם משתמשים בטחינה ג'אמל.
    למי שהמעבד מזון לא טוחן עד רמת המולקולה אפשר לסנן את החומוס
    דרך מסננת צפופה ופשוט לדחוס אותו עם כף ויוצא כמו משחה.

    בכל זאת עדין חסר משהו בטעם ולא יוצא כמו בחומוסיות, אולי כדאי לוותר על השום לגמרי?

    בתאבון

  31. אבו-אבוק
    9 בינואר 2012 ב-16:17 //

    פעם ראשונה שאני מכין חומוס וחוץ מזה שיצא לי טיפה דליל, יצא ממש מצוין.
    אחלה מתכון.

  32. שלום,
    בחצי שנה האחרונה, בעקבות מעבר לטבעונות, אני מכין חומוס פעם בשבוע… המטרה שלי מההתחלה הייתה להצליח להגיע לטעם של מפגש הסטייק/פלאפל בריבוע/אבו-חסן…
    אני עדיין לא שם מבחינת הטעם אבל הגעתי לכמה תובנות כלליות והמרקם שהגעתי אליו מאוד קרוב אם לא זהה….
    את החומוס אני מבשל עם סודה לשתייה עד שממש מתפרק בסיר. הקליפות בשלב הזה נטחנות לגמרי ואין צורך להוציא אותן. אני מסנן את המים לגמרי ומעביר אותם לקירור לשלב הבא. את הגרגירים אני טוחן כשהם חמים ומוסיף את השמן בשלב הזה. אחרי שהעיסה חלקה לגמרי אני מעביר לקערה ולמקרר.
    אחרי שהמים מהבישול קרים, אני מכין את הטחינה. הכמות טחינה גולמית זהה לכמות החומוס הטחון. אני מכין אותה לטחינה לבנה סמיכה מאוד עם המים מהבישול של החומוס. כשהטחינה במצב הזה היא הרבה יותר קלילה והחומוס יוצא ככה גם.
    את הטחינה המוכנה אני מערבב עם החומוס הקר. הסמיכות של הטחינה תלויה בסמיכות של החומוס. אחרי הקירור הוא מתקשה והטחינה מדללת אותו לסמיכות הרצויה.
    עד כאן התוצאה מעולה. מבחינת התיבול אני עדיין מחפש… אולי יש למישהו כיוון בנושא. אני יודע שיש בחומוס של המפגש או 206 לדוגמה הרבה מלח לימון והרבה מלח אבל יש שם עוד משהו וזה מתבטא בריח של החומוס ואני חושב שזה משהו ששמים בבישול… יש את הריח הזה בקופסאות שימורים של פלפל שיפקה.
    כרגע אני שם כמון לימון טרי מלח לימון מלח ושום. הטעם טעים מאוד אבל נשאר "ביתי".
    חייב להגיע לטעם האמיתי.
    יש רעיונות למישהו?

  33. טוב…אני באמצע ההכנה מחכה שהחומוס יתקרר (או שלא לחכות?? כבר בילבלתם אותי עם התגובות)
    בכל אופן..החומוס היחדי שמצאתי הוא של שופרסל.."חומוס בינוני"..משום מה..חיפשתי קליפות…עשיתי לגרגרים מסאזים ופדיקור ועדיין – בקושי צפות לי הקליפות!!! שלא לדבר על הקצף שחיכיתי לו ובקושי הגיע
    א. או שמשהו לא בסדר
    ב. יכול להיות שזה החומוס הבולגרי שמצאתי (אמן!) …כי כמעט כל הקליפות פשוט התפרקו בטירוף

    בכל אופן לשאלתך במדור הטחינה…טחינה ירושלים הנדירה נמצאה בשופרסל גלילות מתחת לסימנה סיטי

    אעדכן בהמשך
    תודה 🙂

  34. טוב יצא טעים עד מאוד…
    אבל נורא רציתי שהוא יהיה בהיר יותר
    ייתכן וזה בגלל "טחינה ירושלים" הכהה???

  35. אני הכנתי עכשיו בפעם הראשונה שלי חומוס!!!!
    ממש אבל ממש טעים!!!
    תודה

  36. הכנתי את החומוס מספר פעמים לפי המתכון כאן רק בלי הסודה לשתייה, זה לא נראה לי רעיון טוב. בכל אופן אחרי מספר ניסויים ותהיות (וגם כמה טעיות) גיליתי שהכי טוב זה להנביט את החומוס! פשוט להנביט! זה גורם לעיכוב קל בהכנות לבישול אבל הבישול עצמו לוקח הרבה פחות זמן והחומוס יוצא (לדעתי) יותר טעים.
    אני מוסיף קצת טיפים להנבטה מהירה יותר-
    השרייה חובה, לגבי כל סוגי הקטניות
    תנאים להנבטה: חום ולחות בעיקר- אני לוקח קערה גדולה ומניח מעל החומוס ומגביהה אותה עם כמה קערות בצדדים לאוורור ושם בפנים סמרטוט רטוב שיוצר לחות.
    מספיק שיהיה זנב מאוד קצר (גג סנטימטר) כדי לסיים את ההנבטה ולהתחיל לבשל
    אם אין לכם כוח לעשות חממה מספיק פשוט להשאיר אותם בחוץ אבל זה ייקח איזה יומיים יותר

  37. הכנתי את החומוס לפי המתכון שלך לפני שנתיים,
    בפעם הראשונה יצא לי ממש טוב ובשניה פחות, כנראה בגלל סוג אחר של גרגרים.
    נראה לי שאני אנסה שוב בקרוב.
    אני אוכל כל שבוע פעמיים חומוס, חמישי – משולש אצל אבו חסן.
    שישי – משולש בבית לחם ולאחרונה אצל פאוזי פול באברבנאל (ליד ההודנא), חומוס קטן וחדש, אחלה חומוס.
    שכחתי מה שמו האמיתי של פאוזי – מותק של בנאדם עם אחלה שירות.
    מצ'פר לפעמים עם צלחת גרגרים (מצוינים!)
    החומוס עצמו מזכיר מאוד את של בית לחם שאני אוהב מאוד.
    המסבחה יותר עשירה והפול מעולה – מומלץ!

    בכל מקרה שאלה מהותית לגבי טמפרטורת הגשת חומוס בחומוסיות:

    חברים מתלוננים לפעמים שהחומוס מוגש קר (במקומות שונים), אני מניח שזה כדי לשמור אותו שלא יתחמצן בחומוסיות פחות פופולריות שיש תחלופה נמוכה של אנשים.
    ובחומוסיות עם תחלופה גבוהה, אפשר לשמור בחוץ ולכן החומוס בטמפרטורת החדר, אבל בכל מקרה בשעות שהן לא עומס, זה לא חובה לשמור במקרר?

  38. בני הפנר
    25 בפברואר 2012 ב-21:58 //

    שלום,
    נושא הכמויות מאד חשוב. לרשום "שני ספלים" או 2/3 כוס זה לא ברור.
    להלן מידות מדוייקות:
    • 250 גרם גרגירים חומוס בולגרי.
    • 100 גרם טחינה גולמית
    • 300 סמ"ק נוזלי חומוס
    • 5 שיני שום
    • בצל בינוני.
    • ½ כפית כמון (לפי כפית מדידה)
    • 2 כפיות מלח (לפי כפית מדידה)
    • מיץ סחוט משני לימונים

  39. אהלן חומוסולוג,
    בישלתי וטחנתי- אך עדיין המרקם היה גרגירי. האם זו מגבלת מג'ימיקס או שיש איזה סוד נוסף?
    כמו כן, כמה ימים לדעתך אפשר לשמור במקרר (עשיתי באמת הר)?
    תודות וברכות!

  40. אמא של עלמה
    15 במרץ 2012 ב-18:41 //

    עשיתי את החומוס לפי ההוראות וזה מצוין. פעם ראשונה בחיים שיצא לי חומוס מוצלח. השתמשתי בחומוס אורגני ואז זה מתרכך כבר בהשריה ולא צריך סודה לשתיה. טחינה גמל.

  41. אמא של עלמה – כבוד.

  42. לאחר מספר ניסיונות הנה התובנות שלי:

    קילו חומוס, כנראה הדס, קונה אותו בתפזורת בשוק של פתח תקווה.
    חשוב מאין כמוהו לשים לב לאיכות/טריות החומוס.
    במידה ורואים שניים שלושה גרגרים שחורים… לא לקנות… החומוס לא טוב… הקליפות בקושי ירדו והמרקם יהיה גבישי.

    חוץ מג'מאל, אותה עדיין לא מצאתי, ניסיתי את כל הטחינות המוזכרות פה באתר.
    לטעמי ולטעם בני משפחתי אל-ארז הטובה ביותר.
    מעבר לעניין הטעם שהוא חשוב מאין כמוהו, אל-ארז כנעט אף פעם לא מתגבשת בתחתית הקופסא.
    היא כאילו תמיד טריה, תמיד קלה לעבודה.
    אני משתמש בקילו טחינה על קילו חומוס יבש.

    ההשריה במים עם מלח במהלך הלילה הכרחית.
    פעם אחת שכחתי לשים מלח והחומוס בבוקר לא נראה טוב, כאילו לא ספג מספיק מים.
    גם במהלך הבישול החומוס לא התנפח כמו שהייתי רגיל לכן עכשיו תמיד מקפיד על כך.

    אני שם שום בבישול 9-8 שיניים, תלוי בגודל השיניים.
    בנוסף מוסיף 4 שיני שום טריות כשטוחן את החומוס.

    לאחר הוצאת הקצף בבישול, מוסיף את השום ואת הבצל וגם חצי כפית סודה לשתיה.
    ככל שהחומוס טרי יותר ומאבד יותר קליפות בזמן ההשריה, כך מוריד את כמות הסודה, לעיתים עד כדי רבע כפית.

    בהתחלה זרקתי את הבצל, אבל כיום משאיר אותו וטוחן עם החומוס.
    על כמות כל כך גדולה של חומוס וטחינה זה לא ממש מורגש, אבל בהשוואה של עם או בלי, מרגישים מן תוספת טעם… אמממ… טעימה 🙂
    כמו תיבלון עדין של בצל מתקתק.

    ניסיתי מלח לימון, כי יש כמות גדולה של חומוס והוא נשאר 10 ימים עד שבועיים במקרר עד שנגמר.
    פחדתי שהוא יקלקל את החומוס ויהפוך מר כמו שכתבו כאן אחרים.
    בכל מקרה, בינתיים עברתי לטחינת חצי הכמות ולהקפאת החצי השני (חומוס לא טחון עם הנוזלים), ולכן עברתי לשימוש במיץ לימון טרי.
    בערך שני לימונים על כל חצי קילו, תלוי בגודלם.

    אני טוחן את החומס חם(!!!)
    מניסיוני, זאת הדרך היחידה לקבלת מרקם חלק חלק.
    חומוס טרי, מבושל טוב וחם, מסתפק ב-30 שניות בפודפרוססור בשביל לצאת חלק חלק חלק.
    כשהייתי טוחן אותו קר, גם עם כפית סודה לשתיה ובישול שלוש שעות, המרקם עדיין היה בעייתי.
    כיום אני עדיין מבשל את החומוס כ-3 שעות על אש קטנה, כי גיליתי שכך הוא טעים יותר.

    הטעם החמישי.
    אני בטוח במאה אחוזים שהטעם החמישי הוא משהו נוסף, אך לצערי גם אני עדיין לא עליתי עליו.
    ניסיתי יוגורט, שמנת מתוקה, אפילו חלבה, בישול עם סוכר חום, בישול עם גזרים… שום דברים.
    או שמקבלים מתיקות מיותרת ומלאכותית, או שהצרקם משתנה (יוגורט, שמנת מתוקה) אבל הטעם נותר כשהיה.
    הדבר היחידי שמצאתי ומוסיף טעם ממש ממש טוב ומתאים לחומוס כמו כפפה, זה צנוברים.
    נכון, לא זול, 14ש"ח למאה גרם בשוק אבל שווה כי הטעם מעולה.
    אני טוחן במטחנת קפה כ-300 גרם צנוברים טריים (עם קילו חומוס וקילו טחינה זאת הכמות המתאימה) עד קבלת ממש מרקם כמו דבש, נוזלי לחלוטין.
    מכיוון שהצנוברים קצת דביקים, אני מוסיף שמן זית ואז זה נטחן יותר בקלות.
    הצנוברים מוסיפים טעם עדין ומעט מתיקות מיוחדת ולא מלאכותית המשדרגת את החומוס לרמה אחרת.

    זהירות, מה שיעשה כמוני כבר לא יוכל להנות מחומוס רגיל ללא צנוברים.
    ראו הוזהרתם 🙂

    אה כן, אחרי ניסיונות מצאתי שאין בעיה לערבב את הטחינה בזמן שהחומוס חם.
    בכל מראה עם אל-ארז לא התקבל שום שינוי בטעם (אפרופו הערת בישול הטחינה בגלל החום).
    כשהחומוס חם הוא גם בקלות מתערבב עם הטחינה וכך מקבלים חומוס חלק כמו בחומוסיות הכי טובות.
    זה גם עושה היגיון כי אני לא רואה חומוסיה מבשלת סירים ענקיים, מחכה שיתקררו, עכשיו טוחנים ורק עכשיו מוסיפים את הטחינה.
    זה לא מסתדר עם זה שהרבה חומוסיות מסיימות את יום העבודה כבר בצהריים 🙂

    לדעתי זהו.
    שמן זית לטעם (כבר מוסף יחד עם הדבש צנוברים), מעט כמון, מעט מלח וגמרנו.

    אני עדיין בטוח ב-100% שהטעם החמישי זה משהו נוסף ולא סתם תהליך בישול.
    בפתח תקווה אני אוהב כבר שנים לאכול חומוס בפונדק איילון.
    כבר 20 שנה שהחומוס שם יש לו טעם ממש מוחשי של משהו נוסף ומזכיר לי את החומוס של סעיד בעכו.
    יש בריח ובטעם שם החומוס בפונדק איילון בפתח תקווה מן ארומה וטעם של… חלבה.
    אין לי רעיון איך זה מושג, אבל זה הטעם הנוסף שיש בו ועושה אותו טעים כבר 20 שנה עבורי.
    אגב, אכלתי בפונדק איילון בת"א והחומוס שם אפילו לא הזכיר את זה שבפתח תקווה, לא בקצת ולא בכאילו.

    זהו.
    יש לי חומוס על הגז אז נתראה בהמשך 🙂
    ותודה לך על הבלוג המצוין, בגללך החלטתי לנסות לעשות את החומוס בעצמי.

  43. בלי סודה לשתייה – יש אפשרות לבשל חומוס ולפרק את הקליפות?

  44. תגובה לעמית: ההערות שלך ענינייות,מפורטות ושוות קריאה.לא הייתי מלכתחילה מנסה לשלב משהו חלבי ,בנסיון למצוא את הטעם החמישי,כי אף חומוסיה לא תסתכן בהכשלת דתיים שמחשיבים חומוס לפרווה.לגבי החומוס החם:לדעתי החומוסיות מאפסנות את המסה הלא טחונה במקרר ולמחרת טוחנות .הרבה פעמים בחומוסיות החומוס מוגש קריר ואף פעם לא חם.

  45. הי תמיר,

    כל הכבוד על האומץ לקרוא הכל!
    אני פשוט כולי בהתלהבות לאחר שגיליתי שלא רק אני חולה נפש/חומוס אז כתבתי כל מה שיכול 🙂

    אם תקרא את כל התגובות (יש פה משהו כמו 500?) תראה כמה הערות בודדות, חלקן ברמיזה,שהזכירו את עניין השימוש במוצרי חלב כאלה או אחרים. חיפוש ברשת גם העלה כמה סימוכין לכך, כולל סרט ביוטיוב ע"י מישהי מקצועית (נידמה לי אלג'יראית) המראה כיצד היא מכינה מסבחה ואכן היא השתמשה גם ביוגורט.

    הייתה נדמה לי גם הערה של מישהו שרשם כי הוא בעל חומוסיה בחו"ל, הוא רמז שאם נמשיך לחשוב על מה עוד יש בחומוס חוץ מחומוס וטחינה כ"יהודים", לעולם לא נצליח למצוא אותו. הוא לא כתב מה, אבל ניתן היה להבין לבד, כי כמו שכתבת, חומוס פה נחשב למאכל פרווה…

    בקיצור יש אמת בעניין, אבל מהניסיונות שלי זה לא מה שנותן את הטעם החמישי.
    זה משנה את המרקם קצת, בהחלט נחמד, אבל בכך זה מסתיים כך שמבחינתי זה לא הטעם החסר. אגב, אם מתפרעים בכמות, אז פשוט מקבלים טעם של יוגורט בחומוס LOL

    כמעט כל החומוסיות המנוהלות ע"י יהודים לא מוכרות שום דבר בשרי, לכן גם לא צריכה להיות להן בעיה לא לציין שאחד החומרים הוא מוצר חלב. אם החומוסיה של של ערבי אז בטח ובטח שעבורו אין כאן בעיה. בנוסף, ספציפית לפונדק איילון בפ"ת, כאן מוכרים בשר ועל אחת כמה וכמה מוכרים גם בשר לבן כך, שאין מניעה שיהיו בחומוס שלהם מוצרי חלב כאלו או אחרים.

    לגבי טחינת החומוס.
    לא אמרתי שצריך להגיש את החומוס חם (הוא לדעתי טעים יותר כשהוא קר ולפחות עמד כמה שעות עם כל הרכיבים בתוכו).
    מהניסיונות שלי פשוט מצאתי שרק ע"י טחינת החומוס כשהוא חם, הצלחתי לקבל את המרקם המושלם ובזמן קצר. אף פעם לא הייתי מרוצה כשטחנתי את החומוס קר.
    אגב, את החומוס שאני מקפיא (חצי הכמות של הגרגרים המבושלים עם הנוזלים), אני מפשיר במהלך לילה, ולמחרת אני מחמם אותו בסיר על אש קטנה לאט לאט וכך שוב מקבל את "המרק" המקורי עם הגלטין הנוזלי והגרגרים הנימוחים.
    גם הטעם וגם המרקם יוצאים בדיוק כמו החומוס שאני טוחן ביום שמכין אותו.

    Cheers

  46. שלום חברים,
    בניסיונות האחרונים שלי הגעתי לחומוס עם הטעם החמישי… הטעם חלבה שכולם מרגישים הוא כמות גדולה מאוד של טחינה ביחס לחומוס.
    תנסו את המתכון הבא (יוצא בערך קילו חומוס מוכן):
    כוס קטנה של גרגירים יבשים מזן בולגרי מושרים ללילה ומבושלים בסיר עם סודה לשתייה עד שמתפרקים ורכים לחלוטין.
    סינון של המים מהגרגירים (ושמירה של המים!)
    טחינה של הגרגירים חמים עם שמן קנולה או כול שמן נטרלי. כמות השמן היא בערך רבע כוס.
    להעביר לכוס מים מסוננים ולהוסיף כפית וחצי מלח לימון וכפית וחצי מלח. המלח לימון מלבין את המים וזה מגניב כשלעצמו… לאחר מיכן תקררו את כול המים המסוננים ואת החומוס הטחון.
    אחרי שמתקררים המים להכניס למעבד מזון כחצי קילו טחינה גולמית ולהכין אותה עם המים של החומוס כולל המלחים ועם עוד מים מסוננים עד שהטחינה מוכנה וסמיכה מאוד. יש שלב בהכנת הטחינה שהיא הופכת לממש קשה וכהה ואז מלבינה ומתרככת. צריך להיזהר עם הוספת המים לא להפוך אותה לדלילה מדי.
    לטחינה המוכנה להוסיף את החומוס הטחון הקר ולערבב.
    אחרי לילה במקרר הטעמים יורדים ומתייצבים ואם חסר מלח או חמיצות אפשר לערבב מלח לימון ומלח במים (או במים מסוננים אם נשארו) ולערבב לחומוס המוכן.
    ניסיתי גם בפעם האחרונה להוסיף מעט סודה לשתייה אחרי הבישול למים המסוננים והיא תוססת עם המלח לימון והופכת את החומוס לאוורירי…
    אין שום תבלין אחר לדעתי בחומוס. לא צריך לפחד מכמות טחינה גדולה כי היא מוכנה וקלילה וכשהיא ביחס הנכון מגיע הטעם החמישי…
    לימון טבעי, יוגורט, מוצרי חלב הם מרכיבים שמקצרים את אורח החיים של החומוס לימים בודדים ואני לא מאמין שמשתמשים בהם…
    יש לדעתי חשיבות לסודה לשתייה, למלח לימון ולמלח יחד עם כמות גדולה של טחינה ביחס לחומוס והכנת הטחינה עם המים של החומוס לפני הערבוב הסופי.
    נסו ותנו פידבק!
    שי

  47. משהו נוסף,
    הרמת סמיכות של הטחינה צריכה להתייחס לסמיכות החומוס הקר. אם נהיה לכם בלוק חומוס במקרר היא יכולה להיות דלילה יותר ואם החומוס הקר רך ונוזלי היא צריכה להסמיך את התערובת ולהיות קשה יותר.
    שימו לב…

  48. sterling gold
    23 במרץ 2012 ב-19:15 //

    שתי נקודות
    1. יש להקציף את הטחינה (גולמית) עם מים לפני הוספת החומוס על מנת לקבל את המרקם האוורירי
    2. מישהו ניסה מרגרינה לטעם החמישי ?

1 9 10 11 12 13 26

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*