מתכון לחומוס אמיתי
כדי להכין חומוס ביתי טוב לא צריך יותר ממתכון וקצת אימון. מתכון החומוס שלנו, פרי פיתוח של שנים (כולל חילוץ טיפים מבעלי חומוסיות), נוסה ושופר על-ידי רבבות קוראי הבלוג. זהו מתכון פשוט ומדויק, ממנו תוכלו להמשיך ולהתפתח לפי טעמכם האישי. אתם מוזמנים להוסיף טיפים ועצות משלכם בתגובות.
שוקי גלילי
פרסום ראשון: 12/8/2006 | עדכון אחרון: 5/5/2022
בשביל להכין חומוס טוב צריך קצת יותר ממתכון – אבל אין ספק שמתכון מוצלח הוא התחלה טובה, וזה בדיוק מה שאנחנו מציעים כאן.
ב-16 השנים האחרונות הצליח כותב שורות אלה להסתנן ללא מעט מטבחים של חומוסיות, ולחלץ אי אלו סודות מקצועיים. אבל הסוד האמיתי הוא ברגש, שמתפתח מתוך ניסוי וטעייה – כי אין תחליף לקשר הבלתי אמצעי של הרוח והחומר במלאכת היצירה של חומוס מעולה. אבל לפני כן צריך מתכון.
הכנת חומוס: היסודות
כדי להכין "סתם" חומוס טוב כל מה שצריך זה להשתמש בחומרים טובים ולהקפיד על שיטת ההכנה. נושא הכמויות הוא לא טריוויאלי – הן משתנות מהכנה להכנה, בהתאם לאינספור גורמים כימיים, פיזיקליים, אקלימיים וטרנסנדנטיים – אבל עם הזמן תפתחו את ה"רגש" ותגלו שזה הולך הרבה יותר בקלות.
עדיין מרגיש לכם שחסר משהו? תוסיפו עוד טחינה. שתי הטעויות הנפוצות בהכנת חומוס הן: א) בישול לא מספיק וב) מעט מדי טחינה.
חומוס שהוכן נכון יהיה לא רק טעים, משביע ובריא, אלא גם לא ישאיר אתכם כבדים אחרי האכילה ולא יגרום לכם להתנפח. לשם כך חשוב להקפיד על ההשריה, לשטוף היטב את הגרגרים לפני ואחרי שמשרים, ולבשל במים נקיים. סודה לשתייה, בניגוד לחשש המקובל, כן מקצרת את זמן הבישול ולא פוגעת בטעם – בתנאי שלא תגזימו. יאללה, לעבודה – מתכון הבית לחומוס לפניכם:

מתכון לחומוס ביתי אמיתי
המצרכים
ל-1 ק"ג חומוס / 4 מנות בגודל בינוני-גדול
- 350 גרם גרגרי חומוס מזן קטן (בולגרי או זהבית)
- לפחות 2/3 כוס טחינה גולמית מאיכות טובה (אפשר להוסיף עד פי שניים מזה)
- מיץ סחוט מלימון אחד – או – 3/4 כפית מחוקה מלח לימון
- 1 בצל קטן-בינוני (אופציונלי)
- 3-4 שיני שום
- 1/3-1/4 כפית כמון
- כפית סודה לשתיה
- 1/2 כפית שטוחה מלח
- להגשה: שמן זית, פטרוזיליה, קצת סומאק או פפריקה בשביל הצבע
אופן ההכנה
בקצרה:
- מפזרים את הגרגרים על צלחת גדולה, בוררים ומוציאים כל מה של צריך להיות שם.
- שוטפים היטב ומשרים ללילה עד יממה.
- שוטפים שוב ומבשלים עם הרבה מים וכמה שיני שום כשלושת רבעי שעה.
- מוסיפים מעט סודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת. מקררים,
- מסננים וטוחנים למרקם דייסתי.
- מוסיפים בהדרגה את הטחינה, המלח, הלימון/מלח לימון ומי בישול אם צריך לדלל.
- מכניסים למקרר לשעתיים לפחות.
פחות בקצרה:
א. בוררים ומנקים היטב את החומוס: מפזרים על מגש או צלחת גדולה, מוציאים אבנים, גרגרים פגומים, שברי ענפים וכו'. אל תתפשרו: הוציאו כל גרגיר שלא נראה לכם. בסיום הניקוי שוטפים היטב מספר פעמים, עד שהמים שקופים ונקיים לגמרי (כשמכינים כמות גדולה אפשר לעשות כמו בחומוסיות: קודם להשרות ואחר-כך לברור. זה קל ומהיר יותר).
ב. משרים את החומוס למשך הלילה בהרבה מים (2-3 ליטר). בתחתית קערת ההשריה מפזרים כמה כפות של מלח גס. בקיץ כדאי להכניס את קערת ההשריה למקרר אחרת הגרגרים עלולים להחמיץ. בחורף אפשר להשאיר בחוץ. בבוקר שוטפים היטב, ומשרים לעוד מספר שעות במים נקיים. אם אתם מעדיפים את החומוס שלכם במרקם חלק במיוחד אפשר להמשיך להשרות ולשטוף עוד, במשך יממה ואף יותר.
ג. שוטפים את הגרגרים היטב, מסננים ומכניסים לסיר עם מים נקיים בגובה של כ-5 ס"מ מעל לגרגרים. מוסיפים לסיר את שיני השום ואת הבצל (אפשר לוותר על הבצל ואפשר לשים יותר שום או להוסיף ירקות אחרים. הירקות שמוסיפים לסיר הם לעיתים קרובות ה"סוד" של החומוס האהוב עליכם. בגדול: גזר, בטטה או שורש פטרוזיליה, בכמות קטנה. הבצל מעניק מתיקות עדינה שיש שמחליפים במעט סוכר).
ד. מבשלים את החומוס ללא מלח – מביאים לרתיחה, מקטינים קצת את האש ונותנים לגרגרים להתבשל כשלושת רבעי השעה, עד שהם מתרככים מעט. מוסיפים את הסודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת של הגרגרים. מוסיפים מעט מלח ומבשלים עוד קצת.
(הסודה לשתייה תאיץ את התרככות הגרגרים. אפשר לוותר ולספוג את זמן הבישול הארוך משמעותית, שלא לומר נצחי, אבל אין באמת סיבה. עם הסודה לשתייה משך הבישול עד להתרככות מוחלטת הוא כחצי שעה נוספת עד שעה וחצי, בהתאם לסוג הגרגרים וגילם, משך ההשריה ועוד. עם סיר לחץ אפשר לקצץ משמעותית בכמות הסודה וזמן הבישול ירד לחצי או פחות – רק הקפידו לכסות אחרי קיפוי הקצף כמוסבר להלן).
במהלך הבישול יש לערבב את תוכן הסיר בכף, לקפות את הקצף מפני המים, ואיתו גם את הקליפות שצפות. אם הקליפות עקשניות במיוחד (בעיה בעיקר עם גרגרים גדולים) ולא עוזבות את הגרגרים אתם יכולים לעשות מה שהיו עושות הסבתות של חלק מאתנו: להוריד מהאש (כן, באמצע הבישול), לסנן, לשטוף במים קרים ולעסות קצת את הגרגרים בידיים. בתהליך הזה וכשתחזרו לבשל אותם, יצופו על המים הרבה קליפות – איספו אותן באמצעות מסננת קטנה וזירקו לפח – או שאתם יכולים פשוט לוותר על כל זה. אם יש לכם מעבד מזון טוב ואם תשתמשו בגרגרים קטנים ותבשלו אותם היטב, תקבלו חומוס חלק מאד גם בלי להוריד קליפות.
ה. כשגרגרי החומוס נמעכים בקלות (ממש בקלות) בין שתי אצבעות, הם מוכנים. המהדרין מסירים את הקליפות, גרגר אחרי גרגר, אבל זה הרבה עבודה. אם רוב הקליפות כבר צפו וסולקו או התפוררו זה די מיותר ובזנים קטנים (ע"ע הזן הבולגרי) הקליפות נוטות להתפורר ולהיעלם.
ו. מניחים לסיר להתקרר ומכניסים למקרר למספר שעות. לאחר מכן שופכים את גרגרי החומוס (עם שיני השום, בלי הבצל) וחלק מהנוזלים שנשארו למעבד מזון וטוחנים במשך כשתי דקות עד לקבלת מרקם דייסתי. אם העיסה נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט נוזלים מהסיר.
ז. מילה לא יפה.
ח. מוסיפים קצת טחינה גולמית ומפעילים את מעבד המזון לעוד שתי דקות בעוצמה נמוכה. מוסיפים את שאר הטחינה הגולמית וממשיכים לטחון. מוסיפים בהדרגה את המלח, הלימון/מלח לימון והכמון. לא הכל בבת אחת – חשוב מאד להיזהר מתיבול יתר.
ט. אחרי ההכנה כדאי לאחסן במקום קר במקרר או לאכול מייד. החומוס צריך להיות מעט פחות סמיך ממה שאתם רוצים אותו, כי יש לו נטייה להתעבות ולהסמיך בקירור.
הגשה: אתם יודעים. על צלחת, עם שמן זית טוב ופטרוזיליה, קצת כמון וסומאק או פפריקה, גרגרים וכל מה שאתם אוהבים על החומוס שלכם. בתיאבון!
31 באוקטובר 2010 ב-14:38 //
ניסיתי להכין עם תוספת השקדים.סתם חרטא ברטא .לא מוסיף כלום.
31 באוקטובר 2010 ב-17:49 //
אני גר בחו"ל ומנסה להכין חומוס נורמלי. כמה פעמים ניסיתי עם גרגרים מוכנים מראש, מצנצנת, ויצא מצויין.
אחרי זה החלטתי להיות יותר רציני ולבשל את הגרגרים בעצמי, ניסיתי פעמיים ולא הלך לי. נראה שבסוף הבישול, לגרגרים לא ממש היה טעם, אם אני משווה לטעם של הגרגרים מצנצנת. החומוס סהכ יצא סבבה אבל קצת לפלף. ככה שבשלתי:
1. שטפתי 2 ספלים של חומוס והשרתי בהרבה מים למשך כ-8 שעות. הוספתי יותר מ2 כפות סודה, לא מדדתי בדיוק. הסיבה היא שאין לסודה פה הרבה גזים, אז הנחתי שצריך להוסיף יותר. החלפתי מים ונתתי לזה לשבת עוד איזה שעה ככה.
2. מים קרים בסיר, חומוס, בצל בינוני קלוף, 3 שיני שום, הבאתי לרתיחה והוספתי סודה. שוב – יותר מכפית. אולי 3 כפות. (בפעם הראשונה השתמשתי בכפית ולקח -המון- זמן עד להתרככות). הורדתי לחום בינוני-גבוהה, הוצאתי קצף, וכיסיתי. הבישול נמשך שעה וחצי.
3. הקליפות לא יצאו אז הוצאתי את הגרגרים מהסיר, אחרי בישול של שעה וחצי, כשהם כבר רכים. עיסיתי אותם בעדינות כדי לא למעוך, החזרתי לסיר והוצאתי את הקליפות תוך כדי בישול. לא לקח יותר מדי זמן. עדיין נשארו קליפות אבל לא נאבקתי על להוציא הכל
4. העברתי את הגרגרים והמים לכלי נפרד, נתתי לזה להצטנן, ואז הכנסתי למקרר לכל הלילה
מכאן המשכתי כמו שאני רגיל, לערבב עם טחינה, לימון, מלח, כמון, ולהגיע למרקם שאני אוהב. אבל שוב הבעיה לדעתי היא בבישול של הגרגרים. אין להם ממש טעם ביחס לגרגרים שאני קונה מבושלים מראש.
אשמח -מאוד- לטיפים. תודה!!
1 בנובמבר 2010 ב-23:24 //
כמה הבהרות:
השקדים מבושלים יחד עם החומוס וחייבים להיטחן היטב בנפרד מגרגרי החומוס עד למרקם משחתי ממש.
אל מוענתיזין הוא טבח הבית של בית המלוכה בסעודיה ויש לו מוניטין ארוך שנים בהכנת חומוס מדהים. המתכון שקיבלתם כאן מכיל סודות שמעט מאוד בעלי חומוסיות בארץ ובעולם מחזיקים קרוב קרוב לחזה….
סקופ קטן: המסבחה של אבו חסן עשויה לפי מתכון סעודי שגם אל מוענתיזין ירש בשנות ה 50 מהטבח הקודם של בית המלוכה הסעודי. גם שם ישנם פולי קפה בתהליך הבישול וטחינה איטית וקרה. לא בטוח שהם שמרו על העניין עם השקדים כי אני לא מזהה אצלם במנה את הארומה השקופה הזו של השקדים, ובחומוס (הבינוני!) שלהם בטוח אין שקדים.
אני באופן אישי הייתי בשליחות בלונדון במשך כמה שנים ושם הכרתי את בנו של אל מוענתיזין שלימד אותי את סודות החומוס של אביו. רק לפני זמן קצר גיליתי את האתר הזה והרגשתי חובה לשתף אתכם בידע הזה.
הכי חשוב- גרגרי החומוס… כמה שיותר קטנים ויותר כהים (חום-צהוב כמובן, גרגר שחור יהרוס סיר שלם של חומוס)
2 בנובמבר 2010 ב-00:58 //
אמיתי או לא, זה סיפור מאד יפה ותודה שאתה חולק איתנו. אני כבר שמעתי על אלף תוספות כאלה ואחרות, אבל מעל לכל למדתי שהגרגרים, סוג הטחינה, והבדלים כאלה ואחרים בתהליך, משפיעים יותר מכל תוספת. אני נוטה לחשוב שאנשים שונים שמחפשים את "הטעם החמישי" לא בהכרח מדברים על אותו טעם, כי ישנם טעמים רבים וכל חיך הוא שונה.
3 בנובמבר 2010 ב-19:36 //
חומוס נהדר כמו שנאמר :"חומוס פול חומוס פול אין כמו מישמר הגבול". לחומוס אין גבול[תרתיי משמע]
3 בנובמבר 2010 ב-19:47 //
הכנתי, לראשונה בחיי, חומוס, לפי המתכון (פחות או יותר, קניתי חומוס גרגירים גדולים ולא קטנים) ויצא קסום ומופלא. 🙂
10 בנובמבר 2010 ב-11:18 //
גם אני מכין חומוס.
המתכון שלי
250 ג"ר גרגירי חומוס
להשרות כל הלילה בהרבה מים
מסננים , שוטפים ומניסים למקפיא לכמה זמן שרוצים לפחות ליום/לילה שלם כי זה מרכך
את גרגירי החומוס. זה חוסך שימוש בהרבה סודה לשתייה.
מסננים שמים בסיר לחץ עם רבע כפית סודה לשתייה(אם משתמשים בסיר רגיל צריך להשתמש ביותר סודה לשתייה)
מבשלים עד שרך. לא דייסה.
מסננים ושומרים את מי הבישול.
לוקחים כוס שמים בה: 1 כפית סוכר חום , 1 כפית מלח לא גדושה ולא שטוחה באמצע, 1 שן שום כתושה, רבע כפית מלח לימון , מיץ מלימון אחד, את יתרת הכוס ממלאים במי הבישול. מערבבים וממיסים הכל.
שמים את גרגירי החומוס במעבד מזון לחצי דקה בערך, מוסיפים את כוס הנוזלים ו 1 כוס טחינה גולמית
או שלשת רבעי כוס טחינה גולמית.
מעבדים שוב במעבד מזון כ 3 דקות.
אם יש צ ורך מוסיפים מעט ממי הבישול ומרבבים היטב.
בתאבון
15 בנובמבר 2010 ב-01:28 //
חברים, צעד משמעותי לעבר החומוס המושלם.
לכבוד שבת האחרונה הכנתי חומוס והחלטתי לנסות משהו שאני כבר הרבה זמן חושד בו ופשוט יצא מעולה.
כפית סוכר על כל כוס חומוס במים של הבישול.
אחרי שטעמתי את זה זה היה כל כך ברור לי למה תמיד בחומוסיות מרגישים מתיקות במקביל למרירות של הטחינה – הייתי בטוח שהזן שאני בוחר הוא לא נכון ויש בו פחות סוכרים או שאולי הסוג של הטחינה הוא לא אותו אחד (למרות שאני משתמש או ביונה (בצבע תכלת) או באל ארז), אבל כנראה שפשוט מוספים סוכר…
אשמח מאוד לתגובות!
19 בנובמבר 2010 ב-20:58 //
במתכון שלי יש כבר סוכר.
1 בדצמבר 2010 ב-10:07 //
ניסיתי כמה פעמים לפי המתכון ולפי הרעיונות.
כרגע יצא לי החומוס הטוב ביותר עד כה, מזכיר מאד חומוס איכותי מחומוסיות (לטעמי האישי)
השתמשתי ב ספל גרגרים יבשים מיובאים מארה"ב (גר בסין).
טחינה הנסיך (מבית חב"ד)
השראתי 12 שעות
בישלתי כשעה על אש קטנה עד בינונית (גרגרים בלבד ללא שום סודה).
הוצאתי רק חלק קטן מהקליפות.
הכנסתי למיקסר עם קצת מים מהבישול.
טחנתי 3-4 דקות לקבלת מרקם.
הוספתי 2 כפות טחינה גולמית בלבד וערבבתי עד לקבלת מרקם, צבע וטעם.
שימו לב שלא הוספתי לימון, שום, בצל, פשוט רק חומוס ו טיפה טחינה.
הוספתי מלח לתערובת.
שמתי על צלחת בתנועה מעגלית עם כף כדי לקבל עיגול.
הכנתי טחינה דלילה ולבנה אותה שפכתי במרכז הצלחת באמצע העיגול.
הכנתי מיץ לימון עם שום אותו שפכתי בתוך המעגל על הטחינה.
שפכתי שמן זית בתוך המעגל.
פיזרתי כמה גרגרים שנותרו ותבלינים על החומוס והטחינה.
כשניגבתי הטעם יצא אשכרה חומוס משובח עם הטעמים המסתוריים.
אולי הטעם החמישי הוא בחומוס עצמו אחרי שעורבב עם הטחינה.
הלימון והשום מבטלים את אותו טעם, לכן הם חייבים לבוא על אותה צלחת אך בנפרד כך שבזמן הניגוב הארומות של השמן זית, החומוס והטחינה מתערבבות לטעם חמישי.
כל זה לפי טעמי האישי.
8 בדצמבר 2010 ב-11:53 //
המתכון שלי-
הכמויות לשתי מנות לניגוב-
ספל גרגירי חומוס מהזן הבלאדי (הקטן הצהוב)
כפית שטוחה סודה לשתיה
חצי ספל טחינה גולמית משובחת (היונה כבר אמרתי)
מלח
2 שיני שום
משרים ללילה את הגרגירים במים עם חצי כפית סודה לשתיה, בבוקר מחליפים את המים ומבשלים על אש קטנה עם החצי כפית השנייה כ3-4 שעות (עד שהגרגרים רכים מספיק לפצפוץ בין שתי אצבעות). שוטפים את הגרגרים (המהדרין יפרידו מהקליפות בשלב הזה) ומחליפים את המים למים בלי סודה לשתיה ומביאים לרתיחה (אפשר לבשל עוד חצי שעה אם רוצים). בשלב בזה טוחנים בבלנדר יד (המקל הזה חוסך הרבה לכלוך וטוחן דק ומעולה) את מרבית הגרגרים (משאירים כרבע עד שליש גרגרים חמים ל"על החומוס") יחד עם הטחינה, שום, מלח, וחצי ספל מים מהסיר. מגישים עם גרגרים מעל, שמן זין משובח וכמובן כמון.
המתכון הוא איך שאני עושה, ישנם הרבה קיצורי דרך, לא חייבים סודה לשתיה (עושה את הגרגרים הרבה יותר רכים), אפשר לבשל פחות, ואפשר להוסיף תבלינים נוספים לשלב הטחינה.
28 בדצמבר 2010 ב-16:19 //
שאלה: מה העניין עם הקירור של החומוס אחרי שמבשלים אותו, יש לזה ערך כלשהו? הרי חומוס חם זה נהדר בעיקרון.
מישהו?
שוקי?
29 בדצמבר 2010 ב-02:42 //
כשרוצים את החומוס חם אפשר להוסיף לו גרגרים חמים או פול חם. מה שמעניק את החמימות לחומוס שמגיע ללא התוספות האלה בחומוסיות, הם הלהבים של המיקסר. אם החומוס חם ממש זה לא טוב, כי זה משנה את טעם הטחינה.
העניין עם קירור החומוס – ראשית, אסור לטחון את החומוס כשהוא חם כי זה הורס את הטעם שלו (כאמור, כי הטחינה רגישה לחום). שנית, במהלך הקירור הנוזלים שבסיר (שעשירים בעמילן וסיבים מהגרגרים) נקרשים ועוזרים להעניק לחומוס את המרקם הנכון.
29 בדצמבר 2010 ב-03:06 //
אפשר גם לחכות שיתקרר קצת, לטמפ החדר או קצת יותר ל-40 מעלות בערך, ואז לטחון, והטחינה לא נהרסת.
ואם מקררים, אז תמיד לקרר את הגרגירים, בתוך מי הבישול, ולא חומוס טחון, ואז אם רוצים חומוס חמים, לפני שטוחנים אפשר לחמם את הגרגירים מעט במיקרו או בסיר קטן, לטמפ' 40 מעלות בערך.
גם הלהבים מחחמים קצת, כפי שאמר שוקי, אבל אם אוהבים חומוס חמים יותר, כדאי לחמם כפי שתיארתי.
בנוסף, אפשר גם להוסיף למנה, אחרי שטוחנים, קצת מי בישול חמים + גרגירים חמים, קצת לערבב ידנית, ואז זה יותר כמו מסבחה.
29 בדצמבר 2010 ב-15:26 //
מסכימה דווקא עם עודד
עדיף וטעים יותר לטחון חומוס חם לא רותח אבל חם
8 בינואר 2011 ב-19:48 //
חייבת לציין שניסיתי את המתכון אבל יצא פחחחחחח.
העיסה יצאה עם מרקם גס.
12 בינואר 2011 ב-19:37 //
ומה עושים עם הבצל והשום שסמים בסיר ביחד עם הגרגירים? טוחנים או לא?
12 בינואר 2011 ב-23:31 //
עבדתי בערך לפי מה שכתבתם פה. לא השתמשתי במים של הבישול, לא חיכיתי שיתקרר, לא התבססתי על הכמויות שהצעתם, אבל הרעיון הכללי דומה. פשוט עבדתי בהדרגה וטעמתי בכל שלב. יצא פצצה! המרקם, הטעם, הצבע… פשוט מעולה! הרעיון לבשל את החומוס עם בצל ושום במקום להוסיף אותם אחר כך פשוט מדהים! יצא חומוס שאם הייתי אוכל בחומוסיה הייתי ממליץ עליה לחברים, ואני אנין טעם בכל הקשור לחומוס.
תדה לכם!
13 בינואר 2011 ב-16:14 //
התחלתי להכין את החומוס ולתדהמתי לא מוזכר מה עושים עם הבצל והשום שבושל.
אני זרקתי את הבצל , השום נמס בתוך החומוס.
אשמח לתגובה.
בתודה כרמלה
16 בינואר 2011 ב-02:21 //
כרמלה – עשית בסדר גמור.
16 בינואר 2011 ב-12:36 //
תודה על התשובה, החומס יצא נפלא, רק עוד שאלה, האם אפשר להקפיא את החומוס המוכן?
התודה מכרמלה
16 בינואר 2011 ב-19:05 //
מה קורה כאן?
אתמול עוד היה כתוב לשים סודה לשתיה בזמן ההשריה, והיום אלכימאי קטן הפך את הסודה למלח גס!
למה דוקא ביום שאני מנסה להכין חומוס? 🙂
שוקי, יש הסברים?
16 בינואר 2011 ב-19:48 //
וואלה תודה יצא סבבה
16 בינואר 2011 ב-19:51 //
אח… נתפסתי. יפה שאתה עוקב וזוכר ואני מזכה אותך בתשובה מפורטת על חשבון הבית (לא כולל שירות).
ההסבר הפשוט הוא שהניסויים ממשיכים ובכל פעם שמתקבלת תוצאה טובה מהקודמות המתכון כאן מתעדכן. טכנית, המתכון מכוון כרגע לחומוס גלילי, ובעתיד (חשיפה ראשונה!) יהיו כאן מתכונים נפרדים לחומוס גלילי, ירושלמי, יפואי ועוד. אולי אפילו נרד לרזולוציה של טעמי חומוסיות ספציפיות (אני לא בטוח, כי אני חושש שבעלי חומוסיות מסוימים לא יאהבו את זה).
ספציפית לשאלה שלך: שתי שיטות ההשריה עובדות, כל אחת מסיבות אחרות.
אם תשתמש ב"הדס", תשרה ותבשל עם הרבה סודה לשתייה ולא תשטוף את הגרגרים, ותטחן עם טחינה סמל היונה, אתה צפוי לקבל טעם דומה לשל חליל מרמלה. ואגב, עם שטיפה באמצע ואל ארז תקבל משהו שמזכיר את בהדונס.
אם תשתמש ב"בולגרי", תבצע השריה ארוכה (!) עם מלח גס בתחתית הקערה, תבשל עם כמות קטנה יותר של סודה לשתייה ותטחן עם אל ג'מל, תקבל חומוס גלילי. אם תשקיע ותמצא גרגרים בולגריים מאיכות טובה, צעירים וקטנים, גם לא יהיה טעם של סודה לשתייה (בלי שטיפה) וגם הקליפות ייעלמו בבישול.
17 בינואר 2011 ב-07:48 //
שלום חברים,
רציתי לדעת מדוע שאני אוכל בחומוסיה תמיד הגרגירים (במקרה של חומוס גרגירים או במסבחה) הם קטנים, ענוגים, בהירים ומושלמים חיצונית וכשאני מבשל אותם (בולגרי, מנוקה היטב ומושרה ל-24 שעות שחציה היא עם סודה לשתיה וחציה בלי) הם מתבקעים, גדלים מאוד ולפעמים אפילו מתחילים להתמוסס אל תוך המים וגם מקבלים גוון אפרפר כהה.
האם זה הסודה לשתיה? זמן ההשריה? טמפ' הבישול? (אני לא שואל על זמן הבשול כי או שזה רך או שלא…)
מה שמשגע אותי שגם ביום שישי בקניונים שיש את דוכני הבישול שמוכרים שם חומוסים שלמים אני רואה שתמיד הגרגירים שלהם יפים ומושלמים.
אשמח לתשובה.
17 בינואר 2011 ב-23:22 //
מר אבו-שוקרי המקורי
תשמע חתכתי את הבצל לשניים בשביל לשחרר יותר טעם במהלך הבישול
אבל אחרי שהוספתי את הסודה לשתיה, הוא די התפורר
וטחנתי את זה עם התערובת, יצא אחלה.
תודה על המתכון.
מה קורה עם מתכון לחומוס גרגרים ?
23 בינואר 2011 ב-21:21 //
שוקי תודה על ההסבר. קבל טיפ 12 אחוז 🙂
אני מצטרף לנושא הבצל (נשמע כמו נושאי המגבעת… לא משנה…). הבצל ששמתי התפורר ונמס והיה כלא היה. טחנתי ככה ויצא סבבה.
ואם כבר בזנים עסקינן… בתור אחד שלא מכתת רגליו לשווקים, לאיזה זן משתייך החומוס של "סוגת"? זה באריזת חצי קילו אדמדמה שחרחרה.
23 בינואר 2011 ב-23:22 //
לדעתי זה זן "הדס".ולעניין הבצל.בזמנו הוספתי את הבצל לבישול והוצאתי אותו בסיום.לא הוסיף כלום לטעם ובטח שלא נתן את הטעם החמישי.גם לא פרסה ולא שקדים ולא צנוברים ולא פטרוזיליה ולא בטיח.
24 בינואר 2011 ב-00:43 //
שאלתי האם אפשר להקפיא את החומוס המוכן ולא קיבלתי תשובה
בתודה מכרמלה
24 בינואר 2011 ב-01:15 //
אי אפשר להקפיא חומוס. אפשר להקפיא את הגרגרים המבושלים ולהפשיר כשרוצים לטחון.
24 בינואר 2011 ב-01:16 //
סוגת – הדס. כדאי להסתכל טוב על הגרגרים בשקית השקופה למחצה – אם רבים מהם שבורים זו שקית ישנה.
24 בינואר 2011 ב-21:40 //
שלום,
תודה על המתכון,
אפשר לקבל יותר פירוט לגבי הכמויות של הגרגרים והטחינה ? מדובר בספלים וכוסות וכו',
אפשר לדעת כמה גרם גרגרי חומוס וכמה כפות טחינה גולמית ?
תודה רבה
25 בינואר 2011 ב-01:07 //
כרמלה אפשר להקפיא חומוס מוכן מניסיון
להפשיר לילה במקרר ( לפחות 8 שעות במקרר ) לא אחרת
לערבב היטב למחרת ולהוסיף מעט מים אם צריך
25 בינואר 2011 ב-02:26 //
גיא – אתה צודק, דורש תיקון. "כוס" או "ספל" במתכון הזה זו כוס סטנדרטית של כ-200 מ"ל או קצת יותר. צריך להבין, שמספיק שהגרגרים שלך קצת יותר גדולים או קצת יותר קטנים כדי לשנות את כל הכמויות.
25 בינואר 2011 ב-15:28 //
. אני נמצא בניו-מקסיקו (ארה"ב) , ואיך נאמר, אין כאן המון חומוס 🙂 , אבל בהחלט ניתן למצוא כמה מקומות שכן מוכרים, יש כאן מכולת \ מרקט של פלסטינאים שיש שם חומוס סביר (חומוס מכולת סביר ), אבל לפחות יש מה לקנות כדי למרוח בפיתה כשמכינים סביח. החומוס שמוכרים כאן בסופר מרקטים מעולה אם אתה רוצה לבנות קיר בלוקים ונגמר לך הטיט 🙂
25 בינואר 2011 ב-15:29 //
נו, ושמתי " תודה אבו שוקרי " בנושא, רק שהסבר שהנושא זה בכלל האתר, אז תודה אבו שוקרי !
25 בינואר 2011 ב-20:25 //
תודה אבו שוקרי
אחרי שבמשך הרבה שנים אני מנסה למצוא את מתכון החומוס המושלם, עם המרקם והטעם שאני מחפש ואוהב, סוף כל סוף מצאתי את זה בזכותך.
עשיתי את המתכון בדיוק כמו שרשום, וזנחתי את כל הדרכים בהן הייתי עושה חומוס עד היום, וסוף כל סוף אני שמח ומרוצה מהתוצאה.
אז שוב, המון תודה!
13 בפברואר 2011 ב-10:56 //
ללא שומרים, הוסיפו כפית יורגוט וואלה
20 בפברואר 2011 ב-12:30 //
תודה רבה על המתכון ובכלל על אתר המצויין הזה!
2 שאלות:
1. קניתי לפני כשבוע קילו וחצי גרגירי חומוס הדס בשוק מחנה יהודה והיום כשבאתי להתחיל לעשות את החומוס פתחתי את השקית והגרגרים קשים כאבן. לא הצלחתי לפצח אף אחד מהם עם השיניים! האם זה נורמלי? או שיש לי סיבה ללכת ולהחזיר את החומוס?
2. איפה כדאי לקנות גרגרי חומוס בירושלים? בשוק? אם כן איפה בדיוק?
תודה ומחכה לתשובות 🙂
22 בפברואר 2011 ב-19:57 //
מה שבמיוחד אהבתי במתכון הוא הפירוט (:
מעולה.
הכנתי חומוס עם מתכון קצת דומה וקצת שונה ויצא מעולה (לא הוספתי לימון, בישלתי ללא סודה ועם פטרוזיליה בסיר – עושה טעם מעולה!)
הכי חשוב: חומוס עושים באהבה (;
25 בפברואר 2011 ב-23:27 //
רוניו – אני ממש מקווה שאתה מתבדח. רק למקרה שלא: קטניות יבשות לא מפצחים עם השיניים. איפה כדאי לקנות חומוס בשוק – זו שאלה שכדאי להפנות לירושלמים.
26 בפברואר 2011 ב-19:38 //
אודה לכם לקבלת מתכון להכנת חומוס, מגרגרי חומוס בקופסת שימורים
1 במרץ 2011 ב-11:55 //
אהלן אבו שוקי,ברגעים אלה הגרגירי חומוס שלי מתבשלים על האש ואני הולכת לנסות להכין את החומוס הראשון שלי ולא האחרון מכיוון שאני הולכת לפתוח חומוסיה בקרוב.
אני מאוד מאוד אוהבת חומוס ועדיין מחפשת את החומוס האהוב עלי,יש לי איזה טעם בזיכרון של חומוס כלשהו שאכלתי מלפני שנים ואני לא מצליחה למצוא אותו בשום חומוסיה,אני חייבת לציין שאני נהנת ברוב החומוסיות שאכלתי בהן(כי חומוס זה דבר טעים)אבל עוד לא מצאתי את החומוס הזה שתקוע לי בראש,זכור לי שהחומוס הזה הוא משחתי חלק ,לא נוזלי ואולי היה לו טיפה גוון של צהבהבות ומה שבטוח זה שהיה לו מעיין טעם אגוזי כזה…ואני יודעת שאני אמצא אותו באיזו חומוסיה.
החומוס שאני מכינה הפעם הוא לא לפי המתכון שכאן,את המתכון שכאן אנסה בהכנה הבאה בשמחה.
אני אשמח אם תתן לי איזה טיפ,עצות או כל דבר לפתיחת החומוסיה שלי…
תודה ויום טוב 🙂
2 במרץ 2011 ב-11:19 //
בזמן הבישול אני נוהג להוסיף שקית תה אתם לא מבינים איזה טעם נהדר זה מביא כדאי לנסות (:
2 במרץ 2011 ב-14:31 //
למי שמחפש חומוס בולגרי: אתמול ביקרתי ב"בית קלייה אבו-עלי" שבנצרת במטרה לקנות קפה ירוק ולשמחתי מצאתי גם חומוס בולגרי יפה מאד.
זו פעם ראשונה שאני מוצא בולגרי אמיתי ולא הדס.
3 במרץ 2011 ב-21:12 //
בהתחלה הייתי מכין חומוס עם גרגרים "הדס", עד שנתקלתי בזן ה"בולגרי" שהוא הרבה יותר טוב מ"הדס".
הייתי ממליץ לכם גם על טחינה "אל ארז" שמשתלבת מצויין עם החומוס ה"בולגרי"
5 במרץ 2011 ב-15:51 //
עניין הטחינה
אני גרה ברומא להשיג כאן טחינה לא פשוט. האים ניתן להכין חומוס בלדיה או להכינה לבד או להחליף במשהו אחר?
6 במרץ 2011 ב-21:45 //
ניסית למצוא טחינה בחנויות טבע?