זכיין חדש של חומוס בהדונס המיתולוגי נחת באמצע רחוב דיזינגוף בלב תל-אביב. יצאנו בשתי קבוצות לטעום הכצעקתה. המסקנה המשותפת: לא רע בכלל! קבלו אותה בביקורת כפולה (!). וגם: הצצה נדירה לתוך השטפן.

חגי הכהן וא"ש המקורי

חומוס בהדונס
כתובת: דיזינגוף , 175 תל-אביב (ליד פינת בן-גוריון)
שעות פעילות: א'-ה' 10:30-24:00. ו' בהתאם לזמן כניסת השבת
טלפון: 03-5274814
בהדונס דיזינגוף בפייסבוק

1
עם הגעתי לבהדונס החדש, בישרה לי המלצרית החביבה והחרוצה שנגמר הפול ולכן לא אוכל לטעום את מנת הדגל של המקום (החומוס פול), ועליי לבחור בין חומוס גרגרים לחומוס טחינה. עד שאני חוכך בדעתי, נתחוור לי שחברי לדגימה עברו את איחור עשר-הדקות שאחריו אני מרגיש חופשי להזמין. הלכתי על חומוס גרגרים.

בבהדונס דיזינגוף לוקחים את החומוס ברצינות. זו כנראה הסיבה שאין שום דבר אחר חוץ מחומוס – לא בירה אלכוהולית, לא קינוחים, לא קפה ולא מיץ. אולי זה בגלל שהמקום חדש ואולי כי הקונספט הוא לאכול חומוס ולהשתנע הלאה (הערת המערכת: הקונספט הוא להציע בדיוק מה שמציע בהדונס ברמת-גן, בלי להוסיף ובלי לגרוע). בירה שחורה דווקא הייתה.

בעל הבית החביב הביע עניין במטרות הצילום של המנה. ניצלתי את ההזדמנות להפיץ את חדוות חומוס להמונים ולספר בשבחי הבלוג. עוד אני מדבר והגיעה מנתי – שפתיים ישקו. חומוס טרי, חם, סמיך במידה, ומנה מעוצבת יפה שגודלה בינוני. אפשר לאכול במזלג וליהנות ממנו מאד.

הפטרוזיליה נקצצה טרי ובכמות נדיבה. הפיתות הוגשו חמות, טריות, ובשרניות. הסחוג שהוגש לשולחן היה טרי וחריף במידה. המלצרית הגדילה עשות, שוחחה איתי על בלוג החומוס, והסכימה שערכו התזונתי של הממרח ושאלות הרות גורל כמו "חומוס בדייט הראשון כן או לא", הן אכן ראויות ביותר.

חבריי הפוחזים הצטרפו בינתיים, והזמינו אותו דבר רק עם בצל. עובד ההייטק חד העין עמד על זכויותיו לכוס פלסטיק עם השתיה, התלונן שהמנה עמוסה לו מדי כי הבצל, ביצה, ופטרווזילה כולן על ארבעת כיווני האוויר של קערת החומוס, והביע הפתעה מנומסת על המחסור המצער בקינוחים וקפה. שכנינו בשולחן הסמוך, עטויי כיפות לבנות של ברסלב, הודו בנועם לריבון עולם על המנות ששלח להם. בשולחן שלנו עסקי בדברי תורה, ביקורת ספרים, וענייני דיומא.

בהדונס-דיזינגוף עדיין חדש, ויכול להיות שבעתיד התפריט יתרחב ויהפוך את המקום מתאים לשהייה לזמן ארוך יותר ממשך האכילה. בהתחשב בהיצע שמסביב התחרות הולכת להיות קשה ואפשר שהקסם הפועלי של גומרים-הולכים לא יחזיק את המקום אם לא יתווספו קצת פינוקים. למרות האווירה הנחמדה בסך-הכל, החומוס הטרי והטעים והמחירים הנוחים (שני חומוס-גרגרים פלוס בירה שחורה ומיץ פריגת, 56 שקלים), נשארתי בתחושה שחסר עדיין המרכיב המיוחד שיהפוך את הסניף הזה לחומוסייה עם אופי.

שורה תחתונה: טוב כשרעבים ולבד, פחות טוב בשביל ישיבה ממושכת בחברותא. נחזור שוב בשביל הפול ואז נחליט [חגי כהן].

 

2
נתחיל בזה שאני פשוט לא מסכים עם חגי – כדי שחומוסייה תצליח היא לא צריכה להיות במקום שאין בו תחרות. כשהיא טובה מספיק אז לא יכולה להיות תחרות. גם בהדונס המקורי, ליד גשר ההלכה, מצליח כבר הרבה שנים (טפו טפו) לא בגלל שלא הייתה תחרות ואפילו לא בגלל האווירה שהוא מנפק, אלא פשוט בגלל שהחומוס טוב.

ה"סניפים" האחרים של בהדונס, אגב, לא מצליחים באותה מידה – לא מבחינה עיסקית ולא מבחינת הטעם של החומוס. אולי הם חסרים את השארם המחוספס של עמי ואולי – מה שמאד סביר – לא מספיק שלימדו אותך את המתכון ואין תחליף לניסיון של 25 שנה, בלי להחסיר יום.

לכן במקרה של בהדונס דיזינגוף השאלה הגדולה איתה הגעתי למקום (מלבד שאלת החומוס-פול שחגי השאיר פתוחה), היא האם החומוס הולך להיות דומה באמת לזה של בהדונס. והתשובה חיובית. המנה נראית טיפה אחרת, הפול קצת פחות טוב מהמקור לדעתי, והרוטב החריף (המופלא) היה לצד המנה ולא עלי, אבל לרגע עצמתי עיניים והרגשתי ברמת-גן.

בעלי המקום, אורן ואופיר, הם שני לקוחות וותיקים של בהדונס – חומוסאים אמיתיים עם נשמה – שהחליטו לעבור את הגדר מהצד שאוכל לצד שמאכיל. במחווה נדירה לבלוג החומוס, הם הסכימו שנציץ להם לתוך השטפן (המיקסר הקטלני שמעניק לחומוס את המרקם הנהדר). ובמחווה עוד יותר נדירה, הם נתנו לאבו חומוס לטעום מהחומוס הטרי שזה עתה הוכן, שהיה בפירוש אחד הדברים הטעימים ביותר שאכלתי בחיים (לא דומה החומוס שזה עתה הוכן למה שתאכלו כמה שעות מאוחר יותר, אחרי שהיה במקרר).

בשאר הדברים אני נוטה להסכים עם חגי. נכון, לא היה מזיק קפה בסוף, אבל בהדונס-דיזינגוף הוא החומוס הנכון במקום הנכון, באמצע שממת החומוס המביכה של לב תל-אביב. זה מקום שמנשבת בו רוח טובה של אנשים טובים וכל מה שנשאר לקוות הוא שימשיך במגמה שהציג עם הפתיחה וילך רק קדימה ולא אחורה (אנחנו, כמובן, נחזור לבדוק שהרמה נשמרת). שיהיה בהצלחה [אבו שוקי המקורי].