חומוס הרצל 2.0: מלך החומוס
חומוסייה חדשה קמה על חורבות חומוס הרצל שנסגר לפני חודשים בודדים. הגענו לבדוק, מוכנים נפשית לפלופ – והופתענו.
עדכון 5/2/2010: המקום נסגר.
מלך החומוס
הרצל 11 (פינת לילנבלום), תל-אביב
את חומוס הרצל עה"ש הצלחתי להחמיץ. הגעתי אליו באיחור אופנתי-מדי שבוע בערך אחרי שנסגר, וכבר היה שם בית אוכל אחר. חבל. מאז עברו כשלושה חודשים, כמדומני, עד שלפני כשבוע עברתי בסמוך ופתאום עלה באפי ריח חמים ומוכר. תייקתי.
אתמול הגיע ע' לעיר ודחק בי לממש את מזימתנו המשותפת לאכול יחדיו חומוס. מאד קשה, כידוע, לשכנע אותי לעשות דברים כאלה, אבל נעתרתי. נשארה רק שאלה פתוחה אחת: נוסעים לאבו חסן או מהמרים על חומוסייה חדשה? ע', חומוסאי אמיץ, אמר שהוא מוכן ומזומן לשים נפשו בכפו, וכך הגענו למקום החדש שברחוב הרצל, שעדיין אין לו אפילו שלט.
התיישבנו והזמנו חומוס-פול ומשולש, וצלחת כדורי פלאפל (שהגיעה כשהיא כוללת גם צ'יפס). כשהגיעו המנות לשולחן, ועוד בטרם נעצתי מזלג בגבעה הנאה של המסבחה, הבנתי שבהימור הזה זכינו בכל הקופה. היה למנה הזו ריח מתוק, נקי וקליל. מזכיר את…
אבו חסן, מסתבר. החומוס של "מלך החומוס" מזכיר את זה של אבו חסן, וזה מהסיבה הפשוטה שזוג האחים שפתחו את החומוסייה (עאבד ו… שכחתי) הם בעברם עובדיו של השולטן היפואי. טכנית, החומוס שלהם מעט רך יותר והפול כהה ובעל נוכחות יותר מזה של עלי קראוון. המסבחה, כצפוי, דומה אך לא זהה – כי אף אחד הרי לא עושה מסבחה כמו של אבו חסן.
הפלאפל מזכיר מאד את זה שמוגש בסניף שבטי ישראל ה"חדש", חוץ מזה שהוא פחות טעים. גם הצ'יפס היה די מאכזב. הרוטב החריף, מסודות המנה של אבו חסן, הוחלף כאן שמשהו שדי מזכיר אבל לא מצליח להיות "בדיוק". מצד שני, היה קפה טוב על חשבון הבית, ובעלי המקום אנשים חביבים למדי.
בקיצור: דומה אך שונה, לא טוב כמו הדבר האמיתי, אבל חומוס האחים (זה השם שבחרה למקום מערכת חומוס להמונים) הוא בהחלט אחד מהטובים שאפשר למצוא בין דרך יפו לירקון.
14 במרץ 2009 ב-10:28 //
מדוע אין כתובת מדוייקת ?
14 במרץ 2009 ב-11:03 //
מה קרה לצילומי המנות?ניגמרו הפילים בצלמניה?בכל מקרה קצת מפתיע שמקצוען חומוס ומיסד בלוג החומוס הראשון בעולם,משווה כל העת ומתגעגע בכל ביקורת לחומוס הבינוני מאד ולפול התמוה של אבו חסאן.יש לו מסבחה טובה ופה זה נגמר.היתי מצפה מחבורת נרתיקיות שיצרחו במקהלה מתוזמרת "אבו חסאן",אבל תגובות גרופיות שמתחננות לחתימה ועוד מפיו של אבו שוקי,אפאס קצת לא נשמע טוב.תהיה מקצוען עד הסוף ,בקר לגופו של חומוס ואת קריאות ההתפעלות מאדון חסאן השאר למקרים ואנשים אחרים.
14 במרץ 2009 ב-11:48 //
תמיר, הייתה לי תקלה בשמירה האחרונה. העליתי תמונה של המשולשת.
ולגופן של טענותיך הדורשות כאפה:
א. חומוס, כפי שאני מרבה לומר כאן, זה גם עניין של טעם. לי טעים לאכול באבו חסן, לך לא. אתה אוהב מאד את אסף ולפעמים את אבו אדהם, ואני לא כל-כך. זו מחלוקת שאי אפשר להכריע, ומיותר להמשיך להתעסק בה. מכל מקום –
ב. כל אחד – כולל אותך – מוזמן לתרום לבלוג הזה ביקורות חומוסיות ולהשמיע את קולו הייחודי. גם בתגובות יכול כל אחד (אלא אם צונזר באכזריות) להביע את דעתו הבלתי משוחדת.
ג. זה לא חדש שאצל אבו חסן העיקר זה המסבחה, ושהפול כשלעצמו קצת אנמי. ועדיין לקרוא לחומוס של אבו חסן "בינוני" זו הגזמה. מה גם שהמשולשת של אבו חסן – כן או לא בזכות המסבחה – גם כן מצויינת לדעת רוב מי ששאלתי.
14 במרץ 2009 ב-14:37 //
זה יוצא הרצל פינת לילנבלום?
14 במרץ 2009 ב-16:52 //
יפ.
14 במרץ 2009 ב-19:23 //
כנראה שזה עניין של טעם. הייתי ביום שישי ולא התלהבתי.
26 במרץ 2009 ב-05:48 //
או ענין של יום. למשל אני אכלתי שם באותו יום עם חומוסאי מוביל בשם ש' והיה אכן חומוס נעים וביתי, טעם חלק ועשיר. בטקסטורה אולי טיפה רך (אני מעדיף תמיד את ה"מוס" שם באמצע בין הגומי-גואר של צבר לבין הכמעט-מרק של "האחים מלך החומוס" של פינת הרצלילנבלום)
אבו שוקי: אנחנו צריכים להפגיש את ע' וש' לעוד חומוס. אני שוב רעב…
תמיר: פול אינו המומחיות שלי, ולרוב אני לא מבין את הפואנטה, אבל כאן סומן אקספשן. לראשונה היה לי טעים, וגם השתלב לי יופי עם החומוס. אני מסכים שאבו חסאן פחות מרשים אותי מאחרים, והחומוס שלו עובד רק בצורת מסבחה בעיני, וגם זה לא שווה נסיעה ליפו כשיש אופציות קרובות כאלו (ואני חושב שאולי יש כאן את יתרון הכמויות הקטנות בבישול, כי אני בניגוד לשוקי אהבתי את המסבחה הזו יותר מאת של חסן.)