מתכון לחומוס אמיתי
כדי להכין חומוס ביתי טוב לא צריך יותר ממתכון וקצת אימון. מתכון החומוס שלנו, פרי פיתוח של שנים (כולל חילוץ טיפים מבעלי חומוסיות), נוסה ושופר על-ידי רבבות קוראי הבלוג. זהו מתכון פשוט ומדויק, ממנו תוכלו להמשיך ולהתפתח לפי טעמכם האישי. אתם מוזמנים להוסיף טיפים ועצות משלכם בתגובות.
שוקי גלילי
פרסום ראשון: 12/8/2006 | עדכון אחרון: 5/5/2022
בשביל להכין חומוס טוב צריך קצת יותר ממתכון – אבל אין ספק שמתכון מוצלח הוא התחלה טובה, וזה בדיוק מה שאנחנו מציעים כאן.
ב-16 השנים האחרונות הצליח כותב שורות אלה להסתנן ללא מעט מטבחים של חומוסיות, ולחלץ אי אלו סודות מקצועיים. אבל הסוד האמיתי הוא ברגש, שמתפתח מתוך ניסוי וטעייה – כי אין תחליף לקשר הבלתי אמצעי של הרוח והחומר במלאכת היצירה של חומוס מעולה. אבל לפני כן צריך מתכון.
הכנת חומוס: היסודות
כדי להכין "סתם" חומוס טוב כל מה שצריך זה להשתמש בחומרים טובים ולהקפיד על שיטת ההכנה. נושא הכמויות הוא לא טריוויאלי – הן משתנות מהכנה להכנה, בהתאם לאינספור גורמים כימיים, פיזיקליים, אקלימיים וטרנסנדנטיים – אבל עם הזמן תפתחו את ה"רגש" ותגלו שזה הולך הרבה יותר בקלות.
עדיין מרגיש לכם שחסר משהו? תוסיפו עוד טחינה. שתי הטעויות הנפוצות בהכנת חומוס הן: א) בישול לא מספיק וב) מעט מדי טחינה.
חומוס שהוכן נכון יהיה לא רק טעים, משביע ובריא, אלא גם לא ישאיר אתכם כבדים אחרי האכילה ולא יגרום לכם להתנפח. לשם כך חשוב להקפיד על ההשריה, לשטוף היטב את הגרגרים לפני ואחרי שמשרים, ולבשל במים נקיים. סודה לשתייה, בניגוד לחשש המקובל, כן מקצרת את זמן הבישול ולא פוגעת בטעם – בתנאי שלא תגזימו. יאללה, לעבודה – מתכון הבית לחומוס לפניכם:

מתכון לחומוס ביתי אמיתי
המצרכים
ל-1 ק"ג חומוס / 4 מנות בגודל בינוני-גדול
- 350 גרם גרגרי חומוס מזן קטן (בולגרי או זהבית)
- לפחות 2/3 כוס טחינה גולמית מאיכות טובה (אפשר להוסיף עד פי שניים מזה)
- מיץ סחוט מלימון אחד – או – 3/4 כפית מחוקה מלח לימון
- 1 בצל קטן-בינוני (אופציונלי)
- 3-4 שיני שום
- 1/3-1/4 כפית כמון
- כפית סודה לשתיה
- 1/2 כפית שטוחה מלח
- להגשה: שמן זית, פטרוזיליה, קצת סומאק או פפריקה בשביל הצבע
אופן ההכנה
בקצרה:
- מפזרים את הגרגרים על צלחת גדולה, בוררים ומוציאים כל מה של צריך להיות שם.
- שוטפים היטב ומשרים ללילה עד יממה.
- שוטפים שוב ומבשלים עם הרבה מים וכמה שיני שום כשלושת רבעי שעה.
- מוסיפים מעט סודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת. מקררים,
- מסננים וטוחנים למרקם דייסתי.
- מוסיפים בהדרגה את הטחינה, המלח, הלימון/מלח לימון ומי בישול אם צריך לדלל.
- מכניסים למקרר לשעתיים לפחות.
פחות בקצרה:
א. בוררים ומנקים היטב את החומוס: מפזרים על מגש או צלחת גדולה, מוציאים אבנים, גרגרים פגומים, שברי ענפים וכו'. אל תתפשרו: הוציאו כל גרגיר שלא נראה לכם. בסיום הניקוי שוטפים היטב מספר פעמים, עד שהמים שקופים ונקיים לגמרי (כשמכינים כמות גדולה אפשר לעשות כמו בחומוסיות: קודם להשרות ואחר-כך לברור. זה קל ומהיר יותר).
ב. משרים את החומוס למשך הלילה בהרבה מים (2-3 ליטר). בתחתית קערת ההשריה מפזרים כמה כפות של מלח גס. בקיץ כדאי להכניס את קערת ההשריה למקרר אחרת הגרגרים עלולים להחמיץ. בחורף אפשר להשאיר בחוץ. בבוקר שוטפים היטב, ומשרים לעוד מספר שעות במים נקיים. אם אתם מעדיפים את החומוס שלכם במרקם חלק במיוחד אפשר להמשיך להשרות ולשטוף עוד, במשך יממה ואף יותר.
ג. שוטפים את הגרגרים היטב, מסננים ומכניסים לסיר עם מים נקיים בגובה של כ-5 ס"מ מעל לגרגרים. מוסיפים לסיר את שיני השום ואת הבצל (אפשר לוותר על הבצל ואפשר לשים יותר שום או להוסיף ירקות אחרים. הירקות שמוסיפים לסיר הם לעיתים קרובות ה"סוד" של החומוס האהוב עליכם. בגדול: גזר, בטטה או שורש פטרוזיליה, בכמות קטנה. הבצל מעניק מתיקות עדינה שיש שמחליפים במעט סוכר).
ד. מבשלים את החומוס ללא מלח – מביאים לרתיחה, מקטינים קצת את האש ונותנים לגרגרים להתבשל כשלושת רבעי השעה, עד שהם מתרככים מעט. מוסיפים את הסודה לשתייה ומבשלים עד להתרככות מוחלטת של הגרגרים. מוסיפים מעט מלח ומבשלים עוד קצת.
(הסודה לשתייה תאיץ את התרככות הגרגרים. אפשר לוותר ולספוג את זמן הבישול הארוך משמעותית, שלא לומר נצחי, אבל אין באמת סיבה. עם הסודה לשתייה משך הבישול עד להתרככות מוחלטת הוא כחצי שעה נוספת עד שעה וחצי, בהתאם לסוג הגרגרים וגילם, משך ההשריה ועוד. עם סיר לחץ אפשר לקצץ משמעותית בכמות הסודה וזמן הבישול ירד לחצי או פחות – רק הקפידו לכסות אחרי קיפוי הקצף כמוסבר להלן).
במהלך הבישול יש לערבב את תוכן הסיר בכף, לקפות את הקצף מפני המים, ואיתו גם את הקליפות שצפות. אם הקליפות עקשניות במיוחד (בעיה בעיקר עם גרגרים גדולים) ולא עוזבות את הגרגרים אתם יכולים לעשות מה שהיו עושות הסבתות של חלק מאתנו: להוריד מהאש (כן, באמצע הבישול), לסנן, לשטוף במים קרים ולעסות קצת את הגרגרים בידיים. בתהליך הזה וכשתחזרו לבשל אותם, יצופו על המים הרבה קליפות – איספו אותן באמצעות מסננת קטנה וזירקו לפח – או שאתם יכולים פשוט לוותר על כל זה. אם יש לכם מעבד מזון טוב ואם תשתמשו בגרגרים קטנים ותבשלו אותם היטב, תקבלו חומוס חלק מאד גם בלי להוריד קליפות.
ה. כשגרגרי החומוס נמעכים בקלות (ממש בקלות) בין שתי אצבעות, הם מוכנים. המהדרין מסירים את הקליפות, גרגר אחרי גרגר, אבל זה הרבה עבודה. אם רוב הקליפות כבר צפו וסולקו או התפוררו זה די מיותר ובזנים קטנים (ע"ע הזן הבולגרי) הקליפות נוטות להתפורר ולהיעלם.
ו. מניחים לסיר להתקרר ומכניסים למקרר למספר שעות. לאחר מכן שופכים את גרגרי החומוס (עם שיני השום, בלי הבצל) וחלק מהנוזלים שנשארו למעבד מזון וטוחנים במשך כשתי דקות עד לקבלת מרקם דייסתי. אם העיסה נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט נוזלים מהסיר.
ז. מילה לא יפה.
ח. מוסיפים קצת טחינה גולמית ומפעילים את מעבד המזון לעוד שתי דקות בעוצמה נמוכה. מוסיפים את שאר הטחינה הגולמית וממשיכים לטחון. מוסיפים בהדרגה את המלח, הלימון/מלח לימון והכמון. לא הכל בבת אחת – חשוב מאד להיזהר מתיבול יתר.
ט. אחרי ההכנה כדאי לאחסן במקום קר במקרר או לאכול מייד. החומוס צריך להיות מעט פחות סמיך ממה שאתם רוצים אותו, כי יש לו נטייה להתעבות ולהסמיך בקירור.
הגשה: אתם יודעים. על צלחת, עם שמן זית טוב ופטרוזיליה, קצת כמון וסומאק או פפריקה, גרגרים וכל מה שאתם אוהבים על החומוס שלכם. בתיאבון!
9 בינואר 2010 ב-14:21 //
היי
הייתי בחומוסיה מפורסמת בת"א ודיברתי עם אחד מהעובדים והראה לי בקבוק אם נוזל שקוף כמו מים. הוא אמר לי שזה מי לימון והוא מוסיף אותם לחומוס בעת ההכנה.
משהוא מכיר את זה? איפה ניתן לקנות את זה?
בעיר העתיקה בירושלים יש חומוסיה מעולה. אני ראיתי את גרגירי החומוס לאחר שבושלו , לפני שהוא התחיל לדפוק אותם. הם יצאו מעוכים כמו דיסה.
מדובר במקום קטן שמוכר גם עופות עם אורז. יתכן שהוא משתמש גם במים של העוף.
הוא גם דופק את החומוס בכלי כמו מכתש ואלי. אני רוצה לשמוע את דעתכם בנוגע לשיטה של דפיקת החומוס לעומת המעבד מזון, האם גם זה עושה את ההבדל?
ואם כן איפה משיגים את הקערה הזאת(ממתכת) והנבוט (מעץ)?
10 בינואר 2010 ב-00:38 //
ראתי באינטרנט שיש חומוסיות שמוסיפות מי זוהר לחומוס בעת ההכנה.
מישהוא שמע על זה? מה זה מי זוהר ואיפה משיגים את זה
11 בינואר 2010 ב-19:56 //
מי זהר הם מים בתוספת של תמצית פריחת הדרים. זו תוספת מעניינת שעוד לא שמעתי עליה.
11 בינואר 2010 ב-19:58 //
לא נצחק (חי חי) מבטיחים! הכוונה לאבקת סודה לשתייה (Soda Bicarbonate). הרחבנו כאן.
11 בינואר 2010 ב-21:37 //
למי ששאל איפה אפשר להשיג חומוס בולגרי
הייתי בשוק לוינסקי ברחוב החלוצים 18 ת"א
אצל חבשוש.
קניתי אצלו חומוס בולגרי.
ראיתי אצלו טחינה, מלח לימון ושאר תבלינים.
13 בינואר 2010 ב-17:13 //
אני זמנית בחו"ל ואין לי מעבדמזון משום סוג – האם יש סיכוי כלשהו שאפשר להכין את החומוס באופן ידני? גם אם הוא לא יצא סופר חלק…
14 בינואר 2010 ב-00:29 //
כן, אפשר לרכך אותו לרמה כזו שיתפורר תחת לחץ ולהעביר בשפשוף דרך מסננת (שיטת סעיד) או למעוך אותו בעלי ומכתש כמו שהיו עושים פעם. אבל שיהיה רך רך.
14 בינואר 2010 ב-14:39 //
היי
במתכון לחומוס רשום 2 ספלים , האם הכוונה לספלי תה קטנים או לכוסות רגילות ? (הכמויות הרי חשובות מאוד ) ..
תודה
15 בינואר 2010 ב-01:24 //
ברגעים אלה אני מנסה להכין חומוס. נראה איך ייצא.
רציתי רק ליידע שאפשר להקפיא כמובן את החומוס שהוכן ולתת לו להפשיר יום שלם בחוץ.
חבר טוב שלי תמיד מכין כמויות גדולות ומקפיא. כיוון שההפשרה היא טבעית ולא מואצת זה יוצא טרי-טרי. ממש מעדן.
15 בינואר 2010 ב-18:59 //
בזמן ההשריה הראשונית אני רוצה להחליף מים
האם כשאני שם מים חדשים עלי לשים שוב 2 כפות סודה לשתייה? בוא נגיד עברו 5-6 שעות מתחילת ההשריה
16 בינואר 2010 ב-00:02 //
אבו שוקרי המקורי
אתה פשוט גאון
אני גרה בארה"ב קרוב לסאן פרנסיסקו ומתגעגעת מאד לחומוס טוב
עשיתי את החומוס בהתאם למתכון ויצא לי נחמד…
קראתי את התגובה שלך, והוספתי מיץ של מלפפונים חמוצים ויצא לי פשוט מדהים!
הערב החברים יבואו לטעום נראה מה הם יגידו…
תודה רבה מאמריקה
16 בינואר 2010 ב-02:10 //
שאפו, יצא בן @ונה,
16 בינואר 2010 ב-05:41 //
זהו, נשברתי. אני חייב לאכול חומוס מייד. הבאתי איתי מהביקור האחרון בארץ 3 סוגי טחינה (אחת מהן "היונה"), גרגירי חומוס קניתי כאן בבייג'ינג (הקטנים ביותר שיש). ולמזלי מצאתי את האתר הזה. (כל הכבוד לכולם כאן).
שמתי החומוס בהשרייה מלפני כשעה ומחר בבוקר אתחיל לבשל אותו. (חם היום יחסית מינוס ארבע במקום מינוס שש עשרה בימים הקודמים).
הבעיה היא שיש כאן המון מתכונים, הסברים, השערות, מחשבות, ניסיונות וכו'. זה די מזכיר לי את שיטת ה"קוד הפתוח" של תוכנות מסויימות. אבל להבדיל אלף אלפי הבדלות, אף אחד לא מעדכן את ה"תוכנה" (היינו המתכון של החומוס). האידאלי היה אם האתר הזה היה מכיל "מתכון חומוס מעודכן" ועדכני שניתן לגשת אליו ולבצע בדיוק נמרץ את מה שמוסבר בו ולקבל חומוס אחול שקשוקה.
אשמח אם מישהו מכם יפנה אותי למסקנות האחרונות של המחקר הממושך והחלפת הרעיונות הממושכת בין כל הג'מעה פה.
באהבה רבה,
אבו בועז, בייג'ינג
16 בינואר 2010 ב-11:49 //
אבו בועז היקר,
אתה צודק, צריך לעדכן עוד קצת את המתכון, למרות שמה שיש כבר כולל את רוב הטיפים שהופיעו בתגובות (כלומר, אלו שנבדקו והוכיחו את עצמם). זרום עם מה שיש ובפעם הבאה שתכין אי"ה כבר תהיה גירסה עוד יותר מעודכנת.
16 בינואר 2010 ב-11:50 //
חומי – כן.
16 בינואר 2010 ב-17:08 //
אני מאמין שלא צריך כלום חוץ מחומוס רך ומים וזהו
כל התוספות בצד.
17 בינואר 2010 ב-00:50 //
וואלה הכנתי היום לפי המתכון פחות או יותר יצא מעדן
דבר ראשון יצא לי קצת פחות גרגרים, אם כי הכמות שציינת אוניברסלית מאחד לשני.
מה שכן הלך לי קופסת טחינה שלמה ! (טחינת הג'ירפה שמיוצרת בשטחים)
יצא לחומוס טעם ערבי טעים כזה.
שעתיים בישול עם החלפת מים באמצע +עיסוי שהקליפות יצאו.
השתמשתי כמובן בנוזלי הבישול וכל הכמויות לפי העין וממשיכים לפי הטעם.
נתתי לשכנים לחברים ואמרו שיש את הטעם האוטנתי, פעם ראשונה שלי ואני שמח על התוצאה.
שבת הבאה ננסה להתחכות.
השתמשתי בזן הדס שקניתי בשוק וכמובן גרגיר אחר גרגיר מיינתי עם העין.
הבנתי שיש זן שנקרא אמנון מישהו מכיר או ניסה?
17 בינואר 2010 ב-02:58 //
זהו, עבר הלילה.
בבוקר, שומו שמיים… גילית שנגמר הגז. כאן בבייג'ינג לכל דירה יש ברז גז אלקטורני עצמאי וממוחשב. בכדי שיהיה גז, יש לטעון לתוכו כסף. יענו "פרי פייד". ולכן צריך ללכת עם כרטיס מגנטי חכם לסניף בנק כלשהו ולטעון את הכרטיס החכם בכסף (באחת מעמדות הקיוסק האוטומטיות לטעינת כרטיסים כאלה לגז, חשמל מים וכו'), לחזור הביתה ולהעביר את הכסף מהכרטיס אל תוך מונה הגז. (וכפי שהבנתם לממשלת בייג'ינג אין בעיות גבייה של גז חשמל מים וכו'… הכל נעול באמצעות מגופי ממוחשבים, ואבוי למי שינסה לעקוף את המגוף).
בינתיים, החלפתי את המים ושמתי את גרגרי החומוס המושרים במקרר. עכשיו מינוס 11 מעלות בחוץ, השעה תשע בבוקר, קור כלבים. אבל אין ברירה, אשנס מותניים ואצא לדרך. אני מקווה שלא יצלמו אותי שוב עושה עבירת תנועה. המשטרה כאן בבייג'ינג מסודרת להפליא. אין שוטרי תנועה. הכל ממוחשב לגמרי. בכל צומת ובכל הכבישים יש מאות אלפי מצלמות חכמות שמצלמות את הרכב העושה עבירת תנועה או אם הרכב נוסע ביום השבוע שאסור לו לנסוע בו (על פי הספרה האחרונה של מספר הרכב מחושב יום השבוע שאסור לרכב לנסוע בו). הכל אוטומטי לגמרי… חצית פס לבן, ביצעת פניית פרסה, עברת נתיב אסור, וכו'… כל שעליך לעשות הוא להיכנס לאתר "עבירות תנועה" של בייג'ינג, לראות את הדוחות האוטומטיים שקיבלת (מלווים בתמונות מפוארות של הרכב מכל כיוון), ולרוץ מייד למשטרה ולקבל את הדוח בייד, לחתום על הודאה וללכת לשלם. לא שילמת ? אין דבר, אחרי 20 יום, יש לך ריבית דריבית של 3 אחוז ליום. לא שילמת ? אין דבר, תתחיל להיפרד מהרכב שלך.
והכל בשביל חומוס ? אני חושב לעצמי…
כן ! הכל בשביל החומוס !
באהבה מבייג'ינג, אבו בועז
17 בינואר 2010 ב-14:45 //
תודה רבה.
מזל שאתר זה קיים.
יצא עשר.
22 בינואר 2010 ב-06:37 //
שלום חומוניקים אשפי חומוס וממתיקי סודות יצור החומוס אחד האלמנתים החשובים ביותר ביצור חומוס טוב הוא מידת רכות גרגירי החומוס לפני תחילת הטחינה בכל המרשמים מוזכר זמן הבישול אבל כידועה יש הבדל מהותי בסוג הסיר אלומניום \ נירוסטה \נחושת וכמובן עוצמת הלהבה ובכך טמון הסוד הגדול של סעיד בעכו אבו מיפו אבו ממגדל שמס ואבו משכם אני פיצחתי את הסוד
23 בינואר 2010 ב-11:02 //
שלמה זאת לא חכמה להגיד פיצחתי את הסוד
אם פיצחת תוכיח ותשתף
אחרת הכל עורבא פרח
גם אני יכולה לטעון שפיצחתי את הסוד אבל בלי ההוכחה הטענה שווה לזבל
24 בינואר 2010 ב-02:35 //
זו הודעה ראשונה שלי (למרות שאני קורא אדוק של הבלוג).
אני חושב שעליתי על משהו (די בטעות אני חייב לומר).
הוספתי מלח לסיר הבישול של החומוס (למרות כל האזהרות שלא להוסיף מלח לקטניות),
אחרי שלב הריכוך, ממש לפני סוף הבישול.
התוצאה מצויינת (הגרגרים יוצאים הרבה יותר טעימים ועדיין רכים)
נ.ב.
הסוד יתגלה בוודאות, בהצלחה לכולם.
25 בינואר 2010 ב-20:09 //
שאלה ! למה כולם מדלגים על הצעד החשוב מכול!
יש לבשל את הגרגירים כמו שכולנו עושים אבל אז יש לתת להם לילה או יום במקרר על מנת לתפוש טעמים
נסו גרגר לאחר בישול ונסו גרגר לאחר בישול וצינון לאורך לילה ותרגישו בהבדל עצום!
רוב מסעדות החומוס שאני מכיר כך הם עושות החומוס שאתם רואים מתבשל מיועד למחר ולמסבחה או לאקסטרה גרגירים בהגשה
אשמח לקבל תגובות
26 בינואר 2010 ב-08:36 //
ל – RegyReg
אח"כ צריך לטחון את גרגרי החומוס כשהם קרים?
ואז יוצא חומוס קר…?
כל הכיף זה לאכול חומוס חמים בטמפ' החדר… לא?
חוצמזה נראה לי שלטחון גרגרי חומוס שהם לא חמים זה פחות מוצלח….
26 בינואר 2010 ב-16:55 //
רועי – בבוקר מוציאים מהמקרר את הכמות הדרושה לשעה שעתיים ובהכנת החומוס העירבוב עצמו מחמם את החומוס מעט מעל טמפ החדר . ועם מבשלים כמו שצריך הגרגר נשאר רך ונימוך גם לאחר צינון רק עם יותר טעמים של חומוס ,הנוזלים מצטמצמים ולכן הטעם יותר מרוכז… אני אישית מכיר לפחות 5 מקומות נחשבים שכך הם עושים ושומרים על זה בסוד . אני חי בניו יורק וכך עושים גם בחומוס פלייס (משתדלים לעשות) אבל החומוס שם כבר לא טעים מסיבות אחרות
26 בינואר 2010 ב-21:45 //
RegyReg יש הרבה הגיון במה שאתה אומר וגם מנסיון אישי נדמה לי שהטעם משתפר.יכול להיות שזאת הסיבה שקיבלתי חומוס קריר במספר מקומות על הבוקר…אבל מאיין אתה יודע מה עושות החומוסיות?הם מגלים לך?הם נותנים לך להכנס ל"בור"?בזמן האחרון אני חושד שתוספת קמח בדרך כלשהיא יוצרת את "הטעם החמישי".
26 בינואר 2010 ב-23:41 //
רג'י – הקירור של הגרגרים נועד למטרה שונה. הוא בגלל שהטחינה מגיבה לחום במרקם ובטעם שלה ומי שמקרר את הגרגרים לא יחמם אותם לפני ההכנה. בגלל זה יש חומוסיות שהחומוס שלהן תמיד מוגש קר, ואם הוא חמים זה בגלל שבדיוק יצא מהמיקסר.
תמיר – אם אתה ממשיך לעשות ניסויים בהכנה ביתית אני מציע לך לשים לב למה שאתה מוסיף למי הבישול. נסה: בצל, שיני שום שלמות, גזר, פטרוזיליה (להוציא לפני שהיא מתפוררת), שומר/זרעי שומר. הייתי אומר לך לנסות את כולם ביחד וכל אחד לחוד אבל האמת היא שבינתיים יצא לי לנסות רק חלק מהשילובים ואני לא יודע איך האחרים יוצאים. בכל אופן, יש הפתעות. ואני מזכיר לך לנסות סוגים שונים של טחינה.
27 בינואר 2010 ב-13:33 //
האמת שמה שאומרים על חמין וקטניות בכלל – חימום שלהם נותן תבשיל טעים יותר מהפעם הראשונה אולי נכון גם לחומוס. אולי באמת צריך לחמם פעם שניה אחרי מנוחה. ננסה את זה בהזדמנות הבאה.
27 בינואר 2010 ב-14:48 //
לא לא לא לא לא
אין דברים כאלה, יצא לי מהחומוסים המאממים ביותר שידע המקרר שלי.
אלא מאי? אני ממש מתקשה להפריד את הקליפות, הן לא צפות בנפרד מהגרגרים אלא מתקבלת מעין מחית לכן רק כשהבישול הסתיים ישבתי והפרדתי כמה שיכולתי עד שהחומוס התקרר כך שיצא שקיבלתי בערך רבע מהכמות שיכולה היתה לצאת..
איך אפשר לפתור את זה?
27 בינואר 2010 ב-15:11 //
לאחרונה שידרגתי את החומוס שאני מכין.כשאני מוציא אותו קר מהמקרר(מוכן כבר כממרח),מוריד לצלחת החומוס מנה של 150 גרם,,מכסה אותו בקערת זכוכית ולמיקרו ל10 שניות.לא יותר!.יוצא חם עדין עדין ומאד טעים.נסו ושלחו רשמים.
31 בינואר 2010 ב-15:29 //
אני לא מאמין !!
עשיתי את מה שרג'י הסביר,
ויצא לי חומוס משובח, עם הטעם המיוחד!
השתמשתי ב 4 מרכיבים בלבד:
חומוס מבושל ששכב לילה במקרר.
טחינה
מלח לימון
מלח רגיל
31 בינואר 2010 ב-17:38 //
תוכל לפרט מה עשית?האם במקרר הגרגרים היו עם המיים?דוח מפורט יתקבל בשמחה
1 בפברואר 2010 ב-18:53 //
חומוסון – חומוס טוב לא צריך כלום מלבד מרכיבים שציינת 🙂
כך עושים :hummus place , hummus kitchen and Saidee in Brooklyn
וכך גם הסביר לי דודי שגדל ביפו והתחיל כול בוקר אצל אבו חסן
רוב הסוד הוא בטכניקה ומרכיבים טריים !
גם אני משתמש רק במלח לימון -עוזר מאד למרקם וגם אחיד ואינו משנה טעמים (חמוץ למתוק למר) מיץ הלימון מפרק את מרקם החומוס בדקות לאחר הבילדור
1 בפברואר 2010 ב-19:58 //
שלום לכולם,
אני קורא חודשים רבים את הפורום ורק היום נפל לי האסימון..שבטח פה בין אוהבי החומוס אמצע תשובה..
לפני כמה שנים הייתנ חומוסייה בשם"חומוס נווה צדק" ברחוב שבזי שבנוה צדק..מאז נפתחו כל מיני דברים במקום כולל חומוסיות אחרות..החומוסייה הייתה עם אג'נדה תימנית מובהקת..
מישהו זוכר או מכיר??
אני מעוניין לרכוש את המתכון של המקום ההוא..מישהו מכיר את הבעלים הצדיקים שהיו?
אני יודע שבקשת העזרה קצת הזוייה…אני רודף אחרי המתכון הזה שלוש שנים בקירוב..
תודה רבה ויום נעים לכולכם..
אלון.
2 בפברואר 2010 ב-14:04 //
ואני רודף אחרי המתכון של "אלברט" מבת ים לפני 40 שנה….רבאק לך תעשה תואר שלישי בפיסיקה גרעינית.יותר פשוט מלחלץ,לרכוש,לקבל מתכון של חומוסיה.
7 בפברואר 2010 ב-20:00 //
יש דבר כזה חומוס טעים בלי טחינה גולמית?
9 בפברואר 2010 ב-17:06 //
ניסיתי טכניקת בישול חדשה לגרגירים, ונראה שהיא מוצלחת במיוחד!
לאחר ההשרייה (השריתי 18 שעות, עם החלפת מים אחת באמצע), שמים את הגרגירים בסיר, מכסים בהרבה מאוד מים ומביאים לרתיחה (בסיר מכוסה).
בינתיים, מחממים תנור (תנור אפיה, כלומר) ל-100-110 מעלות.
כשהמים רותחים בסיר, לוקחים את הסיר ומכניסים אותו כפי שהוא, עם המכסה, לתנור.
משאירים ללילה שלם בסיר, מכוסה.
אין צורך לבדוק, לחשוש או לדאוג. אני הכנסתי ב-22:00 בלילה, ופתחתי ב-9:00 בבוקר והגרגירים היו רכים כפי שלא יצאו לי מעולם, וכמות המים בסיר לא פחתה משמעותית (למי שחשש).
ללא ספק החומוס הטוב ביותר שהכנתי. (כמובן שהקפדתי על כל שאר המרכיבים, גרגירים מהזן הבולגרי, טחינה אל-ג'מל וכו').
בקיצור, לילה בתנור ב-100 מעלות, מי היה מאמין?
12 בפברואר 2010 ב-10:01 //
ניסיתי. יצא חביב, אבל קצת חמוץ מדי. לטעמי צריך להתחיל עם מיץ מלימון אחד, לטעום ולהוסיף עוד מיץ לימון אם חסר. תודה בכל אופן על המתכון.
12 בפברואר 2010 ב-13:46 //
חבר'ה
טיפ קטן – גדול
כשטוחנים את החומוס להוסיף חתיכה של סלרי
זה נותן טעם גן עדן
תנסו – תאהבו – תתמכרו …
בתיאבון
12 בפברואר 2010 ב-23:05 //
מה סלרי?מבושל?חי?שורש?עלים?איזה גודל?
12 בפברואר 2010 ב-23:29 //
אוי ואבוי. סלרי בחומוס?
על גופתי המתה..
חחח
14 בפברואר 2010 ב-11:59 //
מי יכול לתת את התשובה לטעם של חומוס מי ומי או כרובי
יש טעם של תוסף צנוברים טחונים או משהו נוסף
28 בפברואר 2010 ב-09:18 //
כיצד אני מכין חומוס באופן שמפחית את את כמות הגזים שהחומוס גורם לסועדים?
איזה שלב בהכנה תורם לכך?
28 בפברואר 2010 ב-12:50 //
לב – השריה ארוכה, החלפת מים לפחות פעם אחת בזמן ההשריה ואחת במהלך הבישול, קיפוי של הקצף שנוצר בזמן הבישול והמהדרין מוסיפים כמה זרעי שומר לסיר הבישול.
28 בפברואר 2010 ב-19:25 //
אוי ניק ניק.כמה כולנו מחפשים את הטעם הנוסף הזה…..שאלה פשוטה אבל התשובה חמקמקה…10 שנים של נסיונות כבר אמרנו?
28 בפברואר 2010 ב-19:41 //
הטעם האגוזי משהו יצא לי פעם אחת כשהשתמשתי בגרגרים מאוד מיוחדים שקניתי בשוק בנצרת בלאדי או משהו כזה הם היו קטנים ומאוד מלוכלכים וכל הקליפות שלהם פשוט נמסו בבישול מאז לא מצאתי שוב את הגרגרים האלו לצערי אפילו שחיפשתי שוב ושוב בנצרת
1 במרץ 2010 ב-00:21 //
ואני מאמין שזו תוספת פשוטה ,זולה,וחמקמקה.באירוע חתונה ,החומוס היה בעל הטעם הנוסף…שאלתי את המלצר מאיזו חברה מגיע החומוס(ברור שזה מקופסא) והוא ביקש להזמין לי אמבולנס ….תשובה לא קיבלתי.תכלס כרגע אין פתרון לחידת האטום.סליחה החומוס.
1 במרץ 2010 ב-08:27 //
אבו שוקרי המקורי, תודה רבה על התשובה. לב
1 במרץ 2010 ב-09:03 //
B12 יש רק במזונות מהחי, ושאף אחד לא יאמר לכם אחרת.
תודה על כל הטיפים וההצעות,
זה הופך את המסע להרבה יותר מהנה!
בתיאבון!
1 במרץ 2010 ב-15:37 //
לאחר שקראתי הרבה מתגובותיכם עדיין לא עליתם על הבעיה הראשית בטעם החומוס.
ראשית יש לקנות את החומוס במשקל ולא בסופר כיוון שטריות החומוס מאוד חשובה לאורך הבישול.את זה ניתן לקנות אצל הסיטונאים בלוינסקי. שנית וזו תשובה לשרי רז גם אבו חסן אם יעשה שתי כוסות חומוס לא יצא לו את הטעם במסעדה כיוון שככל שכמות החומוס המתבשלת גדולה יותר כך הוא מתבשל מהר יותר מן הטעם שהחומוס אוגר מים בזמן ההשרייה והבישול ואז החום לאחר הרתיחה בסיר גדול הרבה יותר גבוהה ולכן מתרכך מהר יותר. אז גם אין צורך בסודה לשתיה שלא גורמת למאומה מבחינת נזק לויטמינים רק לטעם לוואי מגעיל.
כל זאת אני כותב לאחר עשרים ותשע שנות עשיית חומוס.