חדש בבלוג

ספיישל כרם התימנים

בכרם התימנים, המקום שבו הופיעו ניצני העיר תל-אביב, מכינים כבר עשרות שנים מעדנים תימניים ששווה ללכת לאיבוד בסימטאות בשבילם. אם הגעתם לאזור בשעת בוקר או צהריים, אתם חייבים לעצמכם ביקור.

שאר הכתבות בפרוייקט:


כרם התימנים
הוא נווה מדבר אמיתי. מטר אחד משוק הכרמל, ושניים משכונת טרומפלדור היפהפיה ומבית ביאליק, הכרם עומד במרכז של שעטנז תרבותי וסנסואלי מהסוג שיכול להתקיים רק בלב הלבאנט.

כמו תמיד, התימנים היו החלוצים האמיתיים ואיכשהו שכחו לספר לנו על זה. כשהייתי בתיכון, לפחות, תוכנית הלימודים לבגרות בהיסטוריה, הקדישה יותר מילים לקבוצת ביל"ו החילונית והאירופאית, מאשר לאנשי "אעלה בתמר" התימנים האדוקים בדתם.

אלה וגם אלה, ידעו הספרים לספר, עלו ארצה בשנים 1881-1882 והיו חלק מאותה "עלייה ראשונה". האמת הפשוטה היא שבקבוצת ביל"ו (שכבודה במקומה מונח, וגם היא עשתה היסטוריה) היו 600 חברים וחברות, רובם צעירים ובני נוער. מתימן עלו 2500 איש ואשה על זקניהם וטפם.

באותו אופן, השכונה היהודית הראשונה של יפו, שלימים תהפוך לתל-אביב, לא הייתה אחוזת בית (1909) אלא נווה צדק (1887), ואפילו היא עלתה על הקרקע אחרי העולים מתימן. רשמית, שכונת כרם התימנים, קמה רק בשנת 1903; באופן לא-רשמי, היא הייתה שם כבר ב-1882: קומץ אהלים וצריפונים, החומה-ומגדל התימנית. מים שקטים שחדרו עמוק עמוק, עד שאף אחד לא זוכר אותם.

הכרם: מעצמה של אוכל

לחלוצים התימנים לא חיכה איש בארץ בזרועות פתוחות, אבל הם היו אנשים חרוצים וחדורי אמונה. רבים מהם עבדו בבניין, בחקלאות, ובעבודות כפיים אחרות, חיים בעוני גדול כמו בתימן.

שוק הכרמל, מעבר לפינה הכרמל, מכיוון אלנבי
חומוס בכרם התימנים מרק בשר בכרם

אבל מלבד ידיים עובדות, העלייה התימנית הראשונה הביאה ארצה וגידלה כאן נכסי תרבות מופלאים – כן, גם שיח הגת והמוזיקה התימנית, עליהם שמעתם, אבל גם עוד אמנויות ואומנויות רבות מספור שעליהן אולי לא.

כרם התימניםמכרם התימנים, באופן ספציפי, צמחו גיבורי תרבות ומוסדות תרבות חשובים כמו בועז שרעבי, אהובה עוזרי (בין השאר, מורתו של זוהר ארגוב) ודקלון, וכמו הפלאפל התימני, ושוק בצלאל.

המטבח התימני – על המלוואח, הג'חנון, הקובנה, הלחוח, הסלוף והפתות שלו – פרץ לתודעה בשלב מאוחר יחסית, החל מראשית שנות השמונים, כשכוכבים תימניים אחרים כבשו את הקונצנזוס הישראלי: שרעבי ועופרה חזה, זוהר ארגוב, ומסעדת "נרגילה" של נרי אבנרי שקמה בקרליבך.

אבל כבר הרבה שנים קודם, נולד במסעדות של כרם התימנים מטבח חדש, שחיבר בין המסורת לבין המצרכים שהציעה הארץ החדשה. אפשר היה לאכול בהן גם מרק רגל וחילבה וסחוג, ולשתות קפה מתובל בחוואייג' ולפצח ג'עלה, אם כי חלקן נודעו יותר בזכות שיפודי העוף והכבש שלהם.

לקריאה נוספת על כרם התימנים:
"כרם התימנים, מקום אחר"
בבלוג יומני תל-אביב.
"סחוג וגת בכרם התימנים"
באתר עכבר העיר.
הערך "כרם התימנים"
בויקיפדיה


2 תגובות על ספיישל כרם התימנים

  1. כתיבה יפהפיה! מחכה להמשך!

  2. בן רוזנבלום
    14 במאי 2008 ב-18:58 //

    המרק בקר הזה שבתמונה אחלה דבר באמת מרק טוב לחורף ( קצת חריף אבל אני אשכנזי ככה שאל תקחו אותי בתור אינדקציה לבדיקה פשוט תאכלו )

3 טרקבקים ופינגבקים

  1. חומוס להמונים » חומוס בשוק הכרמל
  2. חומוס להמונים » פלורנטין: חומוס-בר שמעיה
  3. התימני, יהודה הלוי תל-אביב | חומוס להמונים

השאר תגובה