אבו מרואן בתל-אביב
עקרון חומוסאי ידוע: כשאתה מגיע לסניף תל-אביבי של חומוסיה ידועה מעיר אחרת, התכונן לאכזבות. זה כמעט תמיד נגמר בדמעות. אבל במקרה הספציפי הזה כמעט ואין הפתעות – מדובר באותם אנשים ובאותו אוכל כמו במסעדת-האם היפואית.
אבו מרואן תל-אביב
כתובת: נחלת בנימין 52
שעות פתיחה: א-ו' 11-17:00
טלפון: 03-5248734
תאריך פרסום מקורי: 20 באפריל 2016
אבו מרואן היא חומוסייה יפואית ותיקה, מהפופולריות והמשפיעות בעיר בשני העשורים האחרונים. אשתקד נפתח לה סניף תל-אביבי בבית בנין, בסמוך לפינת הרחובות רוטשילד ונחלת בנימין. לקח לנו זמן אבל בסופו של דבר הגענו לבדוק.
באנו רעבים בצהרי חמישי אחד. נתקבלנו בסבר פנים יפות והושבנו ליד שולחן עץ (יש הרבה עץ במקום הזה) שבהק בנקיונו. הקרניבורית שאלה מייד על מנת הבשר החביבה עליה ממסעדת-האם היפואית, וגילתה לאכזבתה שבסניף הזה אין בשרים (להוציא במנת החומוס-בשר).
מלבד האכזבה הקטנה הזו כמעט ולא הופתענו – מנות החומוס שמוגשות במקום זהות לחלוטין לאלו של יפו, וכך גם הסלט עתיר הכרוב, הפלאפל (למעשה, יכול להיות שהפלאפל אפילו קצת יותר טוב). גם הפרצופים עשויים להיות מוכרים לכם בחלקם אם ביקרתם בעבר בקביעות באבו מרואן של יפו (אף אחד לא זיהה אותנו אבל אני דווקא זיהיתי אחד מהעובדים במקום). זהו לא זכיין אלא סניף באותה בעלות.
ברוח מחירי השכירות של מרכז העיר, בנחלת בנימין אי אפשר לקבל את הדיל היפואי הקלאסי – סלט הירקות, הפלאפל והצ'יפס שבאופן מסורתי נחתו על השולחן עוד לפני שהספקת להזמין, והיו כלולים במחיר המנות. כאן הם מגיעים בנפרד ומתומחרים בנפרד.
גם זה עשוי היה להיחשב מאכזב, אבל התפריט כל-כך זול שזה לא באמת משנה: 22 ש"ח למנות החומוס/פול/מסבחה/משולש, 25-35 ש"ח למנות הקומפלט וחומוס עם פטריות, שקשוקה או בשר. 10/15 ש"ח לסלט קטן/גדול, 8 ש"ח לעשרה כדורי פלאפל. 1 ש"ח לפיתה מחיטה מלאה. 5 ש"ח ללימונדה ו-8-10 ש"ח לשאר השתייה הקלה.
מה גם שהמנות נאות ונדיבות (ראו למשל את מנת המשולשת שלקחתי בתמונה שלהלן).
המנות שהזמנו הגיעו לשולחן כהרף עין, מתובלות בנדיבות, עם פיתות טובות, פלחי בצל, חמוצים, סחוג אדום ורוטב הפלפלים החריפים בסגנון עדות אבו חסן. הפלאפל, שחום ופריך, ירוק מכוסברה ומנוקד בזרעי שומשום, לא הספיק להתקרר לפני שנעלם מהצלחת (אפשר לרכוש אותו גם במנת פלאפל שמחירה 12 ש"ח).
יצאנו "מפוצצים" קצת פחות מהמקובל בסניף ביפו, שזה בסך-הכל לטובה. חוץ מזה – חוויה די דומה, כמובן חוץ מזה שהתרחשה בלב תל-אביב.
30 באפריל 2016 ב-21:24 //
עברתי שם מספר פעמים ועדיין לא נכנסתי. יבדק בהקדם. לא ברור מה מחיר הדיל הקלאסי (פלאפל, צ'יפס, סלט) +מנת החומוס.
1 במאי 2016 ב-14:15 //
תודה,
יש לי שאלה, אנא סלח לי על הטרחנות: האם הביקורת אנונימית או שפניך מוכרות לבעל העסק? אני יודע, וגם מניח מראש שכוונותיך טהורות. אבל הקורא עשוי לשאול את עצמו, אם ייכנס לשם כל אדם אחר, האם נקבל את אותו דבר?
יש מצב שהתייחסת לשאלה זו ואני ברשלנותי לא שמתי לב לכך. אבל בכל זאת, אודה לך על התייחסותך
1 במאי 2016 ב-17:32 //
22 זה לא כל כך זול. 12 זה כל כך זול. 18 זה סביר פלוס. 22 זה קצת יקר.
הבן של הסורי מוכר ב-20 מנה נדיבה. אפשר להבין שהארנונה בנחלה-רוטשילד גבוהה יותר, אבל כדאי לא לכבס את זה, זה לא זול.
1 במאי 2016 ב-18:13 //
ערן – זו לא שאלה טרחנית בכלל. ברור שאנחנו עושים כל מאמץ שלא יזהו אותנו, אחרת מה עשינו
1 במאי 2016 ב-21:43 //
קודם כל, 22 ש"ח בשביל משהו באזור לב תל-אביב, זה זול. מה גם שהמנה של אבו מרואן גדולה לדעתי מזו של הבן של הסורי ביותר מ-10%. יש כמובן את עניין האיכות, שהוא לא מדיד. אני באופן אישי הייתי משלם בשמחה גם 25 ש"ח למנה בבן של הסורי.
12 ש"ח למנת חומוס יכול לקחת מי שלא מרוויח מהחומוס אלא ממנות אחרות ו/או הוא בעל הבית ואינו משלם שכירות ו/או לא מעסיק עובדים או מעסיק בניגוד לחוק ובשכר לא הוגן ו/או אין לו פחת וכו'.
ברוב המקרים, ובמיוחד אם מדובר בחומוסיה קטנה בשנות הפעילות הראשונות שלה, מחיר העלות של מנת חומוס בתל-אביב היא 15 ש"ח וצפונה. בעסק חדש גם קשה יותר "למלא" ויש יותר פחת (אוכל שנזרק כי הוא לא טרי), כך שהעלות בפועל יכולה להיות גדולה בהרבה.
1 במאי 2016 ב-22:15 //
הסברים כמו חול. לא אמרתי שאין סיבות לתמחר 22, אמרתי שזה לא זול. גם בשוויץ 22 למנת חומוס זה לא זול אם אתה מרוויח משכורת ישראלית. מה זה משנה איפה העסק, אפשר לחשוב שמי שבא לאכול שם מקבל אחוזים מהארנונה או מהרווחים.
פשוט מתחיל להיות ממש מבאס לקרוא כל מיני אמירות שאפשר לשפשף עליהן את העיניים כאילו 22 לצלחת חומוס זה זול. עוד חמש שנים תגיד את זה על 28 שקל והמשכורות של כולנו תיראינה בדיוק כמו היום.
2 במאי 2016 ב-15:49 //
ביקרתי שם היום. הזמנתי חומוס פול וביצה. הגיעה מנה יפה, עם כדור פלאפל במרכזה(רעיון יפה). המנה סבירה מאד בגודלה. הפול קצת תפל אבל לאחר הוספת הטאטבילה, הפול התעורר וטעמיו השתבחו. החומוס בסדר גמור אבל לא מיוחד. שורה תחתונה: טוב + אבל לא מעולה. אין לחומוסיה את הx factor שיאלץ אותי להגיע אליה במיוחד.אם אקלע למקום בהחלט אכנס אם יתקפני הרעב.
בהמשך דרכי ראיתי שפתחו "רוני פול" בנחלת בנימין פינת יהודה הלוי. חומוסיה ענקית. האמת שאיני מחובבי רוני פול אבל אשאיר את משימת הבקורת לשוקי ואז אפעל בהתאם…. מה שנקרא אשאיר לאבו שוקי את תפקיד "הלפיד העובר לפני המחנה".
2 במאי 2016 ב-19:11 //
בעניין הרמיזות לכך שנעשה פרסום למקום…
במקרה, הייתי שם אתמול והיום ואני יכול לאמר בוודאות: לא זיהו אתכם ולא היה להם מושג שכתבתם עליהם או שיש פרסום כלשהו!
כשהגעתי עם חברים מהעבודה, התנהלה בדיוק שיחה בין העובדים לכמה סועדים ששאלו איך הולך ולמה הם לא עושים פרסום… אז אמרתי שיש פרסום… הם היו בשוק והעבירו את הנייד שלי מאחד לשני…
למעשה כבר הייתי שם כמה חודשים לפני במקרה ולא קישרתי בין המקום לכתבה. רק כשהלכתי לכתובת שרשמתם הבנתי שכבר הייתי שם. כל מה שכתבתם נאמן למקור. המשיכו כך! אין עליכם. סקפטים ודעות זה קל. להרים בלוג חומוס מושקע זה כבוד!
3 במאי 2016 ב-18:07 //
תודה לכפיר. אם התכוונת אלי, לא התכוונתי לרמוז. מה לעשות, ביקורת אוכל אנונימית היא מצרך יקר ונדיר, "אנדר-רייטד". שאפו (כמו שאומרים עכשיו הצעירים) לבעל הבלוג.
על ביקורת אוכל שאיננה אנונימית אוכל לומר רק שהיא איננה "מלאכה המכבדת את בעליה".
3 במאי 2016 ב-23:22 //
לאורן שץ: אתה צודק. אני מתפלא על שוקי שהוא איש רציני ומאוד חברתי ולרוב מודע שהוא ככה מדבר על 22 שקל.
22 שקל זה לא זול. זה לא זול לשלם על דירה שעלתה פעם (לפני כולה שנתיים) חצי מחיר בפינה ליד מחיר כפול. זה לא זול והכל מתייקר אבל סומכים על האנשים שיש להם זכרון קצר.
אז לחלק אין זכרון קצר והם לא יגידו על 22 שקל שזה זול. לא בא בטענות לאף-אחד, בטח לא לאבו מרואן שהוא חומוס נכבד בזכות עצמו, עוד מהתקופה שהיה יושב ברחוב שיורד לים ועושה בשר על האש בחוץ – אבל אסור להגיד ש22 שקל זה זול. בטח לא למי שמפעיל את הבלוג הזה, שהוא אדם עם ריספקט לא רק בחומוס.
בטח לא שאנחנו רק יומיים אחרי 1 במאי.
5 במאי 2016 ב-16:33 //
להכנס לחומוסיה, לשבת , לקבל שירות, חמוצים, פיתות, מנת חומוס גדושה ויפה, והכל ב22 שקל זה לדעתי זול.
מנה בדוכן פלאפל ב20 שקל זה יקר, קינוח סטנדרטי במסעדה ב35 שקלים זו שחיטה, מנת אוכל סיני ב55 שקלים זו נבזות, כוס קפה ב16 שקלים זו גניבה.
מה לעשות מנת חומוס, ב22 שקלים כולל כל התוספות והשירות והשולחן זה לא יקר ומי שטוען אחרת קצת הופך להיות פופוליסט ו מתגלמד.
5 במאי 2016 ב-16:38 //
ועוד משהו. מה פירוש, זיהו את מר גלילי? ואם זיהו… רצו למטבח וטחנו מנת חומוס מהביוקר?… פתחו קופסת חמוצים מאירלנד?פיזרו אבקת זהב מעל החומוס? הרי המנה בצילום סטנדרטית, מתאימה בגודלה למנה שאני אכלתי,
5 במאי 2016 ב-16:47 //
תמיר בוודאי שזה לא זול, זה שמשרתים אותך לא הופך את האוכל לזול.
אגב אני ממש לא צריך שישרתו אותי.
העובדה הפשוטה היא שמחיר מנת החומוס עלה בעוד המשכורות לא כל כך עלו.
5 במאי 2016 ב-21:48 //
תודה על הביקורת…
הזכרת ציפס אבל לא ראיתי אותו בתמונה או בתפריט…יש שם ציפס?
6 במאי 2016 ב-01:42 //
והשכירות לא עלתה? והארנונה לא עלתה? אתה מאשים בעלי חומוסיות ביוקר המחייה?
7 במאי 2016 ב-20:18 //
יש צ'יפס באבו מרואן ביפו
29 במאי 2016 ב-10:28 //
יצא לי לאכול במקום, ולא להנות במיוחדץ.
זה היה קרוב מאוד להתחלה, אבל האנשים (במיוחד הבן אדם שרואים מימין בתמונה – בעל ותק אצל אח של אבו מרואן – זיקה, מהשיפודיה) אמורים להגיע יותר משופשפים.
החומוס שקיבלתי באותו ביקור גרם לי לחשוב שבע פעמים לפני שאני חוזר, אבל בכל זאת פרנסה של אנשים.
18 ביולי 2016 ב-18:11 //
באבו מרוואן ביפו הציפס והסלט מייקר את המנה. 28 או 30 שקל עולה חומוס, ציפס וסלט.
בפעמים האחרונות שלי שם ביקשתי לא להגיש את הציפס והסלט- ואז המחיר לחומוס צנח ל 20 שקל
המחיר לא יקר, אבל זה לא נכון שהציפס והסלט כלולים במחיר.
19 בספטמבר 2017 ב-10:15 //
לצערי עד לפני כחודש היתה מודעה שיצאו לחופשה וחוזרים בעוד שבוע-10 ימים. ההודעה הוסרה לאחר מכן והמקום סגור ונעול כבר חודש 🙁