ואם דיברנו על אמריקנים, אז הנה מוצר חדש שהם ללא ספק הולכים לאהוב: Squeeze Z Hummus. חומוס שמגיע בבקבוק ומשתמשים בו כמו בקטשופ. גאוני? מגעיל? חדשני? ציני? ישראלי. אנחנו דווקא מפרגנים.

זה נשמע כמו מתיחה (ולמעשה, במשך זמן מסוים גם באמת חשבנו שזו מתיחה), אבל העסק אמיתי לגמרי: בארה"ב משווק מזה כשלושה חודשים מוצר ששמו Squeeze Z Hummus ומדובר בחומוס בבקבוק לחיץ, כזה ש"עומד על הראש" – כמו קטשופ או מרכך שיער.

הוא מגיע בשלושה טעמים: קלאסי, מתובל ועם שמיר (יש גם שום, אז אנחנו מניחים שזה בעצם שומשמיר כזה). 6 דולר לבקבוק של 18oz שזה בערך חצי ליטר.

לפני שאתם מתחילים ללגלג על ההמצאות המוזרות של האמריקנים – הממציא הנועז שמאחורי הסקוויזי חומוס הוא עמי בלשקובסקי. ישראלי לשעבר, שקם בוקר אחד והוציא את חסכונותיו בשביל להקים על הרגליים עסק שהוא די מבריק, כשחושבים על זה.

היתרון הפשוט שלו הוא שאין Double Dipping – עם החומוס הלחיץ אין סיכוי שמישהו ישאיר לך פירורי בייגלה או טעם של עגבניות מיובשות בחומוס.

למכור חומוס לאמריקנים

כשנכנסנו בפעם הראשונה לאתר של חברת SqueezeZ Food (עדכון: האתר ירד מהאוויר), הוא נראה די דומה לאיך שהוא נראה עכשיו, אבל למוצר קראו – שימו לב: Zohan Hummus. כמובן, על-שם הסרט האלמותי "אל תתעסקו עם זוהן".

מכיוון שלא נראה לנו סביר שהאתר הזה קשור באופן כלשהו להפקת הסרט בכיכובו של אדם סנדלר, הנחנו שמדובר במתיחה משעשעת.

ובכן, כנראה שבאמת לא כדאי להתעסק עם זוהן וחבריו, כי בינתיים בלשקובסקי נאלץ להחליף שם, אם הבנו נכון. עדיין רואים את השם בסרטון שבאתר, שהוא יצירת מופת כשלעצמו.

בכל אופן, השם השתנה ועכשיו הוא "סקוויזי". כמו סנופי, כמו שמופי, כמו סנאפלס – חמודי כזה. בבקבוק. עם שמיר. כן, אנחנו מבינים למה יש אנשים שעשויים לחשוב שזה מזעזע ואפילו מעליב, אבל כנראה שככה מוכרים אוכל לאמריקנים. תמונות קשות, אין ספק, אבל זה מה שהמהפכה דורשת. צפו בכתבה של לינוי בר-גפן המשגעת במאקו, אם אתם זקוקים לשכנוע.

צעד נוסף לקראת מהפיכת החומוס

"מהפכת חומוס" נשמע קצת מופרז, אולי. שלא לומר הזוי. אנשים אומרים: בואנה, האבו שוקי הזה הלך צעד אחד רחוק מדי עם הדאחקה. התחרפן הבנאדם.

ומצד שני, תחשבו על זה כך: אומה בת 300 מיליון נפשות הולכת לעבור שינוי עמוק – קולינרי, תזונתי, בריאותי, תרבותי. אז כן, סביר להניח שגם את החומוס שלהם הם ינסו בהתחלה לעשות מתירס ותבלינים, כמו כל דבר אחר באמריקה – אבל גם אנחנו גדלנו על במבה, ותראו לאן הגענו.

יצרני החומוס התעשייתי הם בסופו של דבר אלו שהכניסו את החומוס לכל בית בישראל, והם יעשו את זה גם באמריקה. בואו נאמר שזה יהיה שיפור לא קטן בהשוואה למה שהאמריקנים אוכלים היום.

חשוב יותר – ברור שבשלב הבא יקרה מה שקרה אצלנו: אנשים יחפשו את הדבר האמיתי ויבינו שהוא נמצא בחומוסיות.

מזנבים בקטשופ, נוגסים בסלסה

בפוסט הקודם הסברתי, איך קורה שהחומוס נתפס בארה"ב כמתחרה של הקטשופ והסלסה ולא כאיום על ההמבורגר. איכשהו נדמה, שהנ"ל אמורים בכלל להתחרות בסחוג האדום ובחריסה – ושעוד יבוא יומם – אבל אבל עזבו, זה לא חשוב.

מה שיפה בחומוס זה שהוא מגיע מכל מקום ולכל מקום. כשזורקים אותו מהצלחת הוא חוזר דרך הסנדוויץ'. מי שלא רוצה אותו בפיתה יקבל אותו בבגט, ומי שעוד לא טעם אותו בחומוסייה יקבל אותו בסופר. או במילים אחרות: העיקר שעוד אמריקנים ידעו מה זה חומוס. בהצלחה לעמי בלשקובסקי ולסקוויזי-חומוס שלו.