כוכב הדרום: חומוס אבו ג'ורג'
לא הוד ולא הדר למקום הדרום-תל-אביבי הזה, שמוסתר על-ידי שכנים רעשנים. אבל חומוס אבו ג'ורג' הוא פנינה אמיתית – מקום קטן עם חומוס גדול.
חומוס אבו ג'ורג'
סלמה (דרך שלמה) 100 תל-אביב
058-4020107
עדכון 9.7.2013: המקום נסגר
זכרתי במעומעם שקיים מקום כזה. נתקלתי פה ושם באנשים ששיבחו אותו למרות שלא זכרתי מי ומתי. נדמה היה לי אפילו שנתקלתי במשהו שנכתב עליו (אולי בשאלון של נדב לזר). וכן, סביר להניח שבערימות הרשימות, תיקיות הדואר החושבות להתפוצץ, ושאר גנזכי בלוג החומוס, יימצאו יום אחד עוד אזכורים לרוב של המקום. בכל אופן, הגעתי לשם סופסוף בפעם הראשונה בזמן האחרון ממש.
במעלה רחוב סלמה, בואכה שדרות הר ציון, חומוס אבו ג'ורג' הוא מקום שקשה להגיע אליו במקרה. זהו מקום שגם אם עברתם לידו, או הגעתם קרוב מאד – נגיד, לחנות המשקאות בצ'לנוב הסמוך – סביר להניח שלא הבחנתם בקיומו. מקום קטן, בלי שלט ראוותני, וממילא מוסתר על-ידי פלאפל תדמור הסמוך. מאד.
אבו ג'ורג' הוא איש חייכן, שקט וחביב למדי. את מנות החומוס שלו הוא מכין בחיוך, ומגיש לשולחן תוך דקותיים. לפעמים נמצאים איתו שם בני משפחה; כשהם הולכים, הם לוקחים איתם לפעמים שקיות הביתה.
החומוס, המסבחה והפול טעימים, כל אחד בנפרד אבל הכי כשהם מגיעים יחד במנת משולשת. המשולשת, ויותר ממנה המסבחה, הן מנות של לב הארץ – אבל הסגנון וההגשהנדמים גליליים, יותר מכל דבר אחר.
החומוס עדין ואוורירי יחסית, וכשהוא מוצף בשמן וברוטב חריף במנת המשולשת הוא מזכיר לרגע קצר את זה של סעיד העכואי. המסבחה קלילה, בהירה מאד. הפול כהה, סמיך, בעל צבע עמוק וטעם עשיר.
לא לחינם בחרתי לפתוח את הביקורת בתמונת תקריב של המנה הזו, המשולשת של אבו ג'ורג'. אם תגללו אחורה, תקליקו ותצפו בתערובת שמן הזית והלימון והפלפל החריף, סביר להניח שתדעו אם המנה הזו פורטת לכם על נימים או נראית כמו משהו מתובל מדי – וזו אכן מנה בעלת תיבול מורגש, עם חריפות קלה והרבה לימון ופטרוזיליה מתפצחת, וקצת יותר מלח ממה שאוהבת חברתי שרון.
אני אהבתי מאד את המנה הזו וגם את החומוס, הטחינה, הסלט הרענן, הפיתות הרכות, ואפילו הצ'יפס. ואם תתהו מהו העשב הארומטי בו הוא מתובל, שמשתלב בו כה יפה אז (הנה מגיע הספויילר)…
מסתבר שמדובר באורגנו. כן, ההוא מאיטליה. מה קשור אורגנו למטבח ערבי? ובכן, מה קשור הצ'יפס? עובדה שזה עובד ועובד מצויין. לראשונה מעולם, אני חושב, מצאתי את עצמי חוזר לאותה חומוסייה בפעם השלישית בשבוע אחד. הפלאפל, לעומת זאת, היה סתמי.
תמורת 28 ש"ח, כולל כל הנ"ל וגם שתייה כמדומני וקפה בסוף, אבו ג'ורג' הוא מקום שאפשר גם לשבוע בו וגם ליהנות מאוכל טוב שעשוי באהבה. יש שם גם כל מיני שניצלים וכאלה, אבל ה"עיסקית" היא באמת מעל ומעבר ושווה לדעתי כל אגורה.
27 בספטמבר 2009 ב-12:21 //
ננצל את הפוסט היפה על מנת לכתוב על הביקור הראשון שלי אצל נזמי- אבו כרים בעתיקה בירושלים.
חומוס טעים מאד, מרקם עדין שיושב טוב בבטן ותיבול מינימלי.( חומוס חלק וטעים, טחינה היונה, שמן זית משובח, גרגירים חמים ומעט פטרוזיליה).
הרשימה המעודכנת:
1- עכרמאווי
2- נזמי(אבו כרים)
3- אבו אדהם מכפר יאסיף
4- לינא
5- אבו טהאר
בסוכות מתוכנן ביקור אצל באשיר מבית חנינא. (אשר יודעי דבר מוסרים שהוא לא רואה את החומוסיות של העיר העתיקה, עכו והגליל, ויפו)
27 בספטמבר 2009 ב-12:30 //
אכן,החומוס של ג'ורג' משובח,אך כדאי לדעת שגם הוא סוגר אחה"צ,כיוון שהחומוס נגמר ולמרות אכזבתי,הוא אמר לי זאת,בחיוך.
27 בספטמבר 2009 ב-13:21 //
בהחלט אחת החומוסיות האנדרייטד של הדרום
1 באוקטובר 2009 ב-01:42 //
היום אכלתי שם בהמלצתכם והיה בסדר, לא נפלתי מהרגליים.
אכלתי חומוס מסבחה
1 באוקטובר 2009 ב-12:02 //
אכלתי שם שוב שלשום וגם אצלי היה רק "בסדר". או ליתר דיוק – החומוס היה מצויין והמסבחה והפול היו בסדר. קשה קשה.
2 באוקטובר 2009 ב-03:14 //
נחמד שהתייחסת לסוגיית המלח (ותודה על הפרגון לפנקייקס!), אבל נראה ששכחת את העובדה שבניגוד אליי ואל יונית, אתה היחיד שלא קיבל קלקול קיבה בטווח של 12-24 שעות מהאכילה שם.
כמובן שיתכן שמדובר בראיות נסיבתיות בלבד ושאני מחרטשת.
2 באוקטובר 2009 ב-13:52 //
בעקבות הפוסט המצויין, הפזם הגיע לאבו-ג'ורג' השבוע. יצא שאכלתי גם חומוס-מסבחה וגם חומוס-גרגרים. שניהם לא היו מעניינים יותר מדי, לצערי. אני התאכזבתי כי עשינו דרך מסויימת וחשבתי שקם מתחרה לחומוס הטוב ביותר ברחוב סלמה.
אני כותב דברים אלו אחרי ביקור בג'ינג'י עליו אני מתפייט פה יותר מדי, אך אינני יכול להשוות כרגע שום חומוס אליו, כולל את אבו-ג'ורג'.
הקטע של הצ'יפס, פלאפלים, סלט (הפעם הוא היה עם אורגנו ולא החומוס..) בעיסקית הוא משתלם מבחינה כלכלית, אבל כלל הפריטים הללו היו ברמה נחותה יותר מזו של אבו-נאדר שלדעתי מה שמייחד אותו הוא שהוא פשוט אוהב לעשות חומוס.
אני אעדכן שגם אין שניצלים וכאלה, או לפחות לא היה כשאנחנו היינו שם (לא שזה עניין אותי יותר מדי). על הדרך, אני אציין יכול להיות שאבו-ג'ורג' היה קצת טרוד ולכן הדברים לא הסתדרו עבורי כפי שהם מוצגים פה בפוסט, אבל חבל..
2 באוקטובר 2009 ב-22:49 //
גם אני אכלתי השבוע באבו ג'ורג' וקצת התאכזבתי, אחרי שלוש פעמים מוצלחות.
לגבי אבו נאדר – כשהוא במיטבו הוא מהטובים ביותר אבל למרבה הצער זה לא קורה מספיק במקום החדש, כנראה בגלל שהוא לא מבלה מספיק במטבח.
2 באוקטובר 2009 ב-22:50 //
מחרטשת.
27 באוקטובר 2009 ב-11:19 //
נו, תרמתי משהו לאנושות, מסתבר.
לאבו ג'ורג' יש חומוס מעולה (גם אני התבייתתי על המשולש), אבל לאחרונה ניכרת אצלו חוסר יציבות. יש ימים טובים, יש ימים בינוניים, וכבר היה לי יום אחד ממש לא טוב. חבל, אבל עדיין מקום טוב, ובתור תושב דרום ת"א, עדיין הבחירה הראשונה שלי כשמחפשים מקום קל"ב.
31 באוקטובר 2009 ב-01:48 //
לזרבוי – תרמת תרומה חשובה מאד לאנושות ובעיקר לי, אז תודה. בפעמים האחרונות אצל אבו ג'ורג' אכלתי חומוס גרגרים וזו לדעתי המנה הטובה ביותר שלו. פשוט חומוס גלילי מצויין. טיפ-טיפה מלוח אולי, אבל מושלם כמעט מכל בחינה אחרת.
24 ביולי 2012 ב-16:07 //
הייתי היום. החומוס בסדר, הפול תפל במיוחד.
11 בפברואר 2013 ב-06:43 //
הזמנתי חומוס פול ולא משולש לצערי. אני בוחן מקום תמיד לפי המשולש. מדובר בסגנון הלימון חמוץ גם הסלט גם החומוס פול. האיש חביב וחייכן. ציון במדד שלי 7.5 .
עדיין לטעמי במרכז הטויסם ביותר אבו חסן ובהדונס ר"ג ראשון שם אני אוכל
27 בפברואר 2013 ב-01:48 //
אני אוכל שם בכל הזדמנות. החומוס המועדף עלי כיום! אני תמיד מזמין חומוס גרגירים. הגרגירים כהים וטעימים במיוחד, והחומוס מאוד קליל ולא מכביד למרות שהמנות גדולות. ממש מומלץ!
שימו לב למי שמחפש את המקום, האות האחרונה בשם אבו ג'ורג' נפלה ועכשיו כתוב שם אבו ג'ור.